Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 30

Bereishit - Genesis - Chapter 30

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 30

1. And Rachel saw that she had not borne [any children] to Jacob, and Rachel envied her sister, and she said to Jacob, "Give me children, and if not, I am dead."   א. וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי:
and Rachel envied her sister: She envied her good deeds. She said, “If she had not been more righteous than I, she would not have merited children” (Gen. Rabbah 71:5).   ותקנא רחל באחותה: קנאה במעשיה הטובים, אמרה אלולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים:
Give me: Did your father [not] do that for your mother? Did he not pray for her?- [from Gen. Rabbah 71:7]   הבה לי: וכי כך עשה אביך לאמך, והלא התפלל עליה:
I am dead: From here [we learn] that whoever has no children is counted as dead. — [from Gen. Rabbah 71:6]   מתה אנכי: מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת:
2. And Jacob became angry with Rachel, and he said, "Am I instead of God, Who has withheld from you the fruit of the womb?"   ב. וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן:
Am I instead of God: Am I in His place?   התחת א-להים אנכי: וכי במקומו אני:
Who has withheld from you: You say that I should do as my father did. I am not like my father. My father had no sons [at the time he prayed], but I have sons. [It is thus apparent that] He has withheld [children] from you, not from me. — [from Gen. Rabbah 71:7]   אשר מנע ממך: את אמרת שאעשה כאבא, אני איני כאבא, אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני:
3. So she said, "Here is my maidservant Bilhah; come to her, and she will bear [children] on my knees, so that I, too, will be built up from her."   ג. וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה:
on my knees: As the Targum renders: and I will rear [them].   על ברכי: כתרגומו ואנא ארבי:
so that I, too, will be built up: What is [the meaning of] “too” ? She said to him, “Your grandfather Abraham had sons from Hagar; yet he girded his loins (he prayed fervently) on Sarah’s behalf.” He replied, “My grandmother brought her rival into her house.” She said, “If this matter is holding things up (prevents me from having children), here is my maidservant.” - [from Gen. Rabbah 71:7]   ואבנה גם אנכי: מהו גם, אמרה לו זקנך אברהם היו לו בנים מהגר, וחגר מתניו כנגד שרה, אמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה, אמרה לו אם הדבר הזה מעכב, הנה אמתי בלהה:  
so that I, too, will be built up from her: like Sarah. — [from Gen. Rabbah 71:7]   ואבנה גם אנכי ממנה: כשרה:
4. So she gave him her maidservant Bilhah for a wife, and Jacob came to her.   ד. וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב:
5. And Bilhah conceived, and she bore Jacob a son.   ה. וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן:
6. And Rachel said, "God has judged me, and He has also hearkened to my voice and has given me a son"; so she named him Dan.   ו. וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן:
God has judged me: He judged me, declared me guilty, and then declared me innocent. — [from Gen. Rabbah 71:7].   דנני א-להים: דנני וחייבני וזכני:
7. And Bilhah, Rachel's maidservant, conceived again and bore Jacob a second son.   ז. וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב:
8. And Rachel said, "[With] divine bonds I have been joined to my sister; I have also prevailed"; so she named him Naftali.   ח. וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים | נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי:
divine bonds: Heb. נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים. Menachem ben Saruk (p. 147) classified it in the grouping of Num. 19:15,“a cover bound (פָּתִיל) .” With bonds from the Omnipresent, I have joined my sister to merit children. But I interpret it as an expression of“perverse and crooked (וּפְתַלְתֹּל).” (Deut. 32:5). I have stubbornly pleaded many tortuous pleas to the Omnipresent to be equal to my sister.   נפתולי א-להים: מנחם בן סרוק פירשו במחברת (במדבר יט טו) צמיד פתיל, חבורים, מאת המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים. ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי:
I have also prevailed: He yielded to my importunities. Onkelos, however, rendered it as an expression of prayer (תְּפִלָּה) : נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי. Requests beloved to Him were accepted on my behalf, and I was answered like my sister.   גם יכלתי: הסכים על ידי. ואונקלוס תרגם לשון תפילה, כמו נפתולי א-להים, נתפללתי בקשות החביבות לפניו, נתקבלתי ונעתרתי כאחותי:
נִפְתַּלְתִּי: means my prayer was accepted. There are many aggadic midrashim that interpret this phrase with the method of notarikon, (i.e., each group of letters represents a word).   נפתלתי: נתקבלה תפלתי. ומדרש אגדה יש רבים בלשון נוטריקון:
9. When Leah saw that she had stopped bearing [children], she took her maidservant Zilpah, and gave her to Jacob for a wife.   ט. וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה:
10. And Zilpah, Leah's maidservant, bore Jacob a son.   י. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן:
And Zilpah…bore: In the case of all of them (i.e., all Jacob’s wives), conception is mentioned, except for Zilpah, because she was the youngest of them all and so young in years that her pregnancy was not noticed. In order to deceive Jacob, Laban gave her to Leah, so that he would not perceive that they were bringing in Leah, for this was their custom, to give the older maidservant to the older [daughter] and the younger [maidservant] to the younger [daughter]. — [from Gen. Rabbah 71: 9]   ותלד זלפה: בכולן נאמר הריון חוץ מזלפה לפי שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה, וכדי לרמות ליעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה, שכך מנהג ליתן שפחה גדולה לגדולה וקטנה לקטנה:
11. And Leah said, "Luck has come"; so she named him Gad.   יא. וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד:
“Luck has come”: Heb. בָּא גָּד. Good luck has come [Targum Jonathan ben Uzziel] similar to (Shab. 67b)“ May my fate be lucky (גָד גַדִּי) and not fatigued,” and similar to this (Isa. 65:11), “who set a table for Gad.” According to the Aggadah [Midrash Aggadah in the name of“some say”], he was born circumcised גָּד, meaning “cut off”), like Dan. 4:11,“cut down (גֹּדוּ) the tree,” but I do not know why it is written as one word (בָּגָד) [in our verse]. Another explanation: Why is it read as one word? בָּגָד is like בָּגַדְתּ ָבִּי, you betrayed me when you came to my handmaid, as a man who has betrayed (בָּגַד) the wife of his youth.   בא גד: בא מזל טוב, כמו (שבת סז ב) גד גדי וסנוק לא, ודומה לו (ישעיה סה יא) העורכים לגד שלחן. ומדרש אגדה שנולד מהול, כמו (דניאל ד כ) גדו אילנא, ולא ידעתי על מה נכתבה תיבה אחת. דבר אחר למה נקראת תיבה אחת בגד, כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי, כאיש שבגד באשת נעורים:  
12. And Zilpah, Leah's maidservant, bore Jacob a second son.   יב. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב:
13. And Leah said, "Because of my good fortune, for women have declared me fortunate"; so she named him Asher.   יג. וַתֹּאמֶר לֵאָה בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר:
14. Reuben went in the days of the wheat harvest, and he found dudaim in the field and brought them to Leah, his mother, and Rachel said to Leah, "Now give me some of your son's dudaim."   יד. וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ:
in the days of the wheat harvest: [This is] to tell the praise of the [progenitors of] the tribes. It was harvest time, and he did not stretch out his hand upon stolen property, to bring wheat or barley, but only upon an ownerless thing, which no one cares about. — [from Gen. Rabbah 72: 2]   בימי קציר חטים: להגיד שבחן של שבטים, שעת הקציר היה ולא פשט ידו בגזל להביא חטים ושעורים אלא דבר ההפקר שאין אדם מקפיד בו:
dudaim: (Sanh. 99b) Sigli. This is an herb, [called] jasmine in Arabic.   דודאים: סיגלי, עשב הוא ובלשון ישמעאל יסמי"ן:
15. And she said to her, "Is it a small matter that you have taken my husband, that [you wish] also to take my son's dudaim?" So Rachel said, "Therefore, he shall sleep with you tonight as payment for your son's dudaim."   טו. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ:
that [you wish] also to take my son’s dudaim?: This is a question: and [do you wish] to do this also, to take also my son’s dudaim? The Targum for this is וּלְמֵיסַב, and to take.   ולקחת גם את דודאי בני: בתמיה, ולעשות עוד זאת ליקח גם את דודאי בני ותרגומו ולמיסב:
Therefore, he shall sleep with you tonight: Tonight’s cohabitation belonged to me, but I will give it to you in lieu of your son’s dudaim. Since she treated the cohabitation of the righteous man lightly, she did not merit to be buried with him. — [from Gen. Rabbah 72:3]   לכן ישכב עמך הלילה: שלי היתה שכיבת לילה זו ואני נותנה לך תחת דודאי בנך. ולפי שזלזלה במשכב הצדיק לא זכתה להקבר עמו:
16. When Jacob came from the field in the evening, and Leah came forth toward him, and she said, "You shall come to me, because I have hired you with my son's dudaim," and he slept with her on that night.   טז. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא:
I have hired you: I gave Rachel her payment. — [from Targum Jonathan]   שכר שכרתיך: נתתי לרחל שכרה:
on that night: Heb. בָּלַיְלָה הוּא. The Holy One, blessed be He, assisted that Issachar should be born from that union. — [from Niddah 31a]   בלילה הוא: הקב"ה סייע שיצא משם יששכר:
17. And God hearkened to Leah, and she conceived and bore Jacob a fifth son.   יז. וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי:
And God hearkened to Leah: That she desired and was seeking means to increase the number of tribes. — [from Gen. Rabbah 72:5]   וישמע א-להים אל לאה: שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים:  
18. And Leah said, "God has given [me] my reward for I have given my maidservant to my husband"; so she named him Issachar.   יח. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר:
19. And Leah conceived again, and she bore Jacob a sixth son.   יט. וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב:
20. And Leah said, "God has given me a good portion. This time, my husband will live with me, for I have borne him six sons"; so she named him Zebulun.   כ. וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים | אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן:
a good portion: Heb. זֶבֶד טוֹב. [To be interpreted] according to its Aramaic translation [חוּלַק טַב, a good portion].   זבד טוב: כתרגומו:
will live with me: An expression of a dwelling place; herberjerie in O.F.; lodging, abode, home. From now on, his principal dwelling will be only with me, because I have as many sons as all his [other] wives have.   יזבלני: לשון (מלכים א' ח יג) בית זבול הירבירייריא"ה בלע"ז [לינה] בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי שיש לי בנים כנגד כל נשיו:
21. And afterwards, she bore a daughter, and she named her Dinah.   כא. וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה:
Dinah: Our Sages explained that Leah pronounced judgment (דָּנָה) upon herself. [She reasoned:] If this is a male, my sister Rachel will not be [esteemed even] as one of the handmaids. So she prayed over him, and he was turned into a female (Ber. 60a).   דינה: פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה:
22. And God remembered Rachel, and God hearkened to her, and He opened her womb.   כב. וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ:
And God remembered Rachel: (Gen. Rabbah 73:4) He remembered for her that she gave over her signs to her sister [Leah] and that she was troubled lest she fall into Esau’s lot, perhaps Jacob would divorce her because she had no children. The wicked Esau also got that idea when he heard that she had no children. This is what the paytan incorporated [into his poem for the first day of Rosh Hashanah, entitled אֶבֶן חוּג]: When the ruddy one (Esau) saw that she (Rachel) had not experienced birth pangs, he wished to take her for himself, and she was terrified.   ויזכר א-להים את רחל: זכר לה שמסרה סימניה לאחותה, ושהיתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו שמא יגרשנה יעקב לפי שאין לה בנים, ואף עשו הרשע כך עלה בלבו כששמע שאין לה בנים. הוא שייסד הפייט (קרובות דר"ה שחרית) האדמון כבט שלא חלה, צבה לקחתה לו ונתבהלה:
23. And she conceived and bore a son, and she said, "God has taken away my reproach."   כג. וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי:
has taken away: Heb. אָסַף He took it into a place where it would not be seen, and similarly (Isa. 4:1):“take away (אֱסֹף) our reproach” ; (Ex. 9:19):“and will not be taken in (יֵאָסֵף) the house” ; (Joel 4:15):“have withdrawn (אָסְפוּ) their shining” ; (Isa. 60: 20):“shall your moon be gathered in (יֵאָסֵף) ,” [meaning that] it will not be hidden.   אסף: הכניסה במקום שלא תראה וכן (ישעיה ד א) אסף חרפתנו, (שמות ט יט) ולא יאסף הביתה, (יואל ד טו) אספו נגהם, (ישעיה ס כ) וירחך לא יאסף, לא יטמן:
my reproach: For I was put to shame, having been barren, and [people] were saying about me that I would fall to the lot of the wicked Esau (Tan. Buber, Vayetze 20). The Aggadah (Gen. Rabbah 73:5) [explains it thus:] As long as a woman has no child, she has no one to blame for her faults. As soon as she has a child, she blames him. “Who broke this dish?” “Your child!” “Who ate these figs?” “Your child!”   חרפתי: שהייתי לחרפה שאני עקרה, והיו אומרים עלי שאעלה לחלקו של עשו הרשע. ומדרש אגדה כל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה, משיש לה בן תולה בו. מי שבר כלי זה, בנך, מי אכל תאנים אלו, בנך:
24. So she named him Joseph, saying, "May the Lord grant me yet another son!"   כד. וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהֹוָה לִי בֵּן אַחֵר:
May the Lord grant me yet another son: She knew through prophecy that Jacob was destined to establish only twelve tribes. She said, “May it be His will that the one he is destined to establish be from me.” Therefore, she prayed only for another son [and no more]. — [from Gen. Rabbah 72:6]   יוסף ה' לי בן אחר: יודעת היתה בנבואה שאין יעקב עתיד להעמיד אלא שנים עשר שבטים, אמרה יהי רצון שאותו שהוא עתיד להעמיד יהא ממני, לכך לא נתפללה אלא על בן אחר:
25. It came to pass when Rachel had borne Joseph, that Jacob said to Laban, "Send me away, and I will go to my place and to my land.   כה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי:
when Rachel had borne Joseph: When the adversary of Esau was born, as it is said (Obadiah 1:18): “And the house of Jacob shall be fire and the house of Joseph a flame, and the house of Esau shall become stubble.” Fire without a flame does not burn anything a distance away. As soon as Joseph was born, Jacob trusted in the Holy One, blessed be He and desired to return [to Canaan]. — [from B.B. 123b, Targum Jonathan ben Uzziel, Gen. Rabbah 73:7]   כאשר ילדה רחל את יוסף: משנולד שטנו של עשו, שנאמר (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב:
26. Give [me] my wives and my children for whom I worked for you, and I will go, for you know my work, which I have worked for you."   כו. תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ:
Give [me] my wives, etc.: I do not wish to leave without permission. — [from Zohar vol. 1, 158b]   תנה את נשי וגו': איני רוצה לצאת כי אם ברשות:
27. And Laban said to him, "If only I have now found favor in your eyes! I have divined, and the Lord has blessed me for your sake."   כז. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרֲכֵנִי יְהֹוָה בִּגְלָלֶךָ:
I have divined: He was a diviner. [He said:] I ascertained with my divination that a blessing came to me through you. When you came here, I had no sons, as it is said (above, 29:6): “and behold, his daughter Rachel is coming with the sheep” (is it possible that he has sons, yet sends his daughter along with the shepherds?). Now, however, he had sons, as it is said (31: 1):“And he heard the words of Laban’s sons.” - [from Tanchuma Shemoth 16]   נחשתי: מנחש היה, נסיתי בנחוש שלי שעל ידך באה לי ברכה, כשבאת לכאן לא היו לי בנים, שנאמר (לעיל כט ו) והנה רחל בתו באה עם הצאן, אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים, ועכשיו היו לו בנים שנאמר (להלן לא א) וישמע את דברי בני לבן:
28. Then he said, "Specify your wages for me, and I will give [them]."   כח. וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה:
Specify your wages: Heb. נָקְבָה, [to be interpreted] as the Targum renders: פָּרֵישׁ אַגְר‏ָ, specify your wages.   נקבה שכרך: כתרגומו פריש אגרך:
29. And he said to him, "You know how I have worked for you and how your livestock was with me.   כט. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי:
and how your livestock was with me: The small amount of your livestock that came into my hands-how many were they?   ואת אשר היה מקנך אתי: את חשבון מעוט מקנך שבא לידי מתחלה כמה היו:
30. For the little that you had before me has increased in multitude, and the Lord blessed you upon my arrival; but now, when will I, too, provide [something] for my household? "   ל. כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְהֹוָה אֹתְךָ לְרַגְלִי וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי:
upon my arrival: lit., to my foot, with my foot; because of the arrival of my foot, the blessing came to you, like (Exod. 11:8):“the people that follow you (בְּרַגְלֶי‏)” ; (Jud. 8:5):“to the people that follow me (בְּרַגְלִי) ,” who come with me. — [from Gen. Rabbah 73:8]   לרגלי: עם רגלי, בשביל ביאת רגלי באת אצלך הברכה, כמו (שמות יא ח) העם אשר ברגלך, (שופטים ח ה) לעם אשר ברגלי, הבאים עמי:
when will I, too, provide [something] for my household: For the needs of my household. Now only my children work for my needs, and I too must work with them to assist them. This is the meaning of“too.”   גם אנכי לביתי: לצורך ביתי, עכשיו אין עושין לצרכי אלא בני וצריך אני להיות עושה גם אני עמהם לסמכן, וזהו גם:
31. And he said, "What shall I give you?" And Jacob said, "You shall give me nothing; if you do this thing for me, I will return, I will pasture your flocks, [and] I will watch [them].   לא. וַיֹּאמֶר מָה אֶתֶּן לָךְ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה אִם תַּעֲשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר:
32. I will pass throughout all your flocks today, removing from there every speckled and spotted kid, and every brown lamb among the sheep, and [every] spotted and speckled [one from] among the goats, and this shall be my wages.   לב. אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה | נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי:
speckled: Heb. נָקֹד, spotted with small patches like dots, poynture in Old French, speckled.   נקד: מנומר בחברבורות דקות, כמו נקודות, פוינטור"א בלעז [ניקוד]:
spotted: Heb. טָלוּא, an expression of patches, wide spots.   טלוא: לשון טלאים חברבורות רחבות:
brown: Heb. חוּם, [Onkelos renders] שְׁחוּם, somewhat reddish, rosso in Italian, reddish brown, russet. In the language of the Mishnah (B.B. 83b):“[If someone purchases] red (שְׁחַמְתִּית) [wheat] and it was found to be white,” regarding grain.   חום: שחום דומה לאדום, רוש בלעז [אדום] לשון משנה שחמתית ונמצאת לבנה, לענין התבואה:
and this shall be my wages: Those that will be born from now on speckled or spotted among the goats or brown among the sheep shall be mine. Those that are here now, separate from them and entrust them with your sons, so that you do not say to me concerning those born from now on, “These were there from the beginning,” and furthermore, so that you should not say to me,“Through the males that are speckled and spotted, the females will give birth to similar animals from now on.”   והיה שכרי: אותן שיולדו מכאן ולהבא נקודים וטלאים בעזים ושחומים בכשבים יהיו שלי ואותן שישנן עכשיו הפרש מהם והפקידם ביד בניך, שלא תאמר לי על הנולדים מעתה אלו היו שם מתחלה, ועוד שלא תאמר לי על ידי הזכרים שהן נקודים וטלואים תלדנה הנקבות דוגמתן מכאן ואילך:
33. And my righteousness will testify for me at a future date for it will come upon my wages before you. Whatever is not speckled or spotted among the goats or brown among the sheep [shall be counted as] stolen with me."   לג. וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי:
And my righteousness will testify for me, etc.: If you suspect me of taking anything of yours, my righteousness will testify for me. My righteousness will come and testify about my wages before you, that you will find in my flock only speckled and spotted ones, and whatever you find among them that is not speckled or spotted or brown, I have obviously stolen from you, and [only] through theft is it in my possession.   וענתה בי וגו': אם תחשדני שאני נוטל משלך כלום, תענה בי צדקתי, כי תבא צדקתי ותעיד על שכרי לפניך, שלא תמצא בעדרי כי אם נקודים וטלואים, וכל שתמצא בהן שאינו נקוד או טלוא או חום בידוע שגנבתיו לך, ובגניבה הוא שרוי אצלי:
34. And Laban said, "Very well! If only it would be as you say!"   לד. וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ:
Very well!: Heb. הֵן, an expression denoting the acceptance of terms.   הן: לשון הן, קבלת דברים:
If only it would be as you say: If only you would want this!   לו יהי כדברך: הלואי שתחפוץ בכך:
35. And he removed on that day the ringed and the spotted male goats and all the speckled and spotted female goats, whichever had white on it, and all the brown [from] among the sheep, and he gave [them] into the hands of his sons.   לה. וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו:
And he removed: [I.e.,] Laban [removed] on that day, etc.   ויסר: לבן ביום ההוא וגו':
the male goats: Heb. הַתְּיָשִׁים, male goats.   התישים: עזים זכרים:
whichever had white on it: whichever had white patches on it.   כל אשר לבן בו: כל אשר היתה בו חברבורת לבנה:
and he gave [them]: [I.e.] Laban [gave them] into the hands of his sons.   ויתן: לבן ביד בניו:
36. And he set three days' journey between himself and Jacob, and Jacob tended Laban's remaining animals.   לו. וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת:
Laban’s remaining animals: The weakest among them, the sick and the barren, which are only leftovers, he gave over to him.   הנותרת: הרעועות שבהן החולות והעקרות, שאינן אלא שירים, אותן מסר לו:
37. And Jacob took himself moist rod[s] of trembling poplar and hazelnut, and chestnut, and he peeled white streaks upon them, baring the white that was on the rods.   לז. וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת:
rod[s] of trembling poplar: This is a tree named לִבְנֶה, as it is said (Hosea 4:13):“under oaks and trembling poplars (וְלִבְנֶה)” and I believe that לבנה is the one called trenble in Old French, trembling poplar and aspen, which is white (לָבָן).   מקל לבנה: עץ הוא ושמו לבנה, כמה דתימא (הושע ד יג) תחת אלון ולבנה, ואומר אני הוא שקורין טרינבל"א בלע"ז שהוא לבן [צפצפה עצנית]:
moist: When it was moist.   לח: כשהוא רטוב:
and hazelnut: And he took also a rod of לוּז, a tree upon which small nuts grow, coldre in Old French, hazelnut.   לוז: ועוד לקח מקל לוז, עץ שגדלין בו אגוזים דקים קולדר"א בלע"ז [אלסר]:
and chestnut: c(h)astanyer in Old French, chestnut.   וערמון: קשטיניי"ר בלע"ז [עץ ערמון]:
streaks: Many peelings, for it made it spotted.   פצלות: קלופים קלופים, שהיה עושהו מנומר:
baring the white: When he peeled it, its white appeared and was bared in the place where it was peeled.   מחשף הלבן: גלוי לובן של מקל. כשהיה קולפו היה נראה ונגלה לובן שלו במקום הקילוף:
38. And he thrust the rods that he had peeled, into the gutters in the watering troughs where the animals would come to drink opposite the [other] animals, and they would come into heat when they came to drink.   לח. וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת:
And he thrust: Heb. וַּיַּצֵג. The Targum renders וְדָעִיץ, an Aramaic term denoting thrusting and sticking in, of which there are many [examples] in the Talmud, [e.g.] (Shab. 50b):“he inserted it (דָּצָהּ) and pulled it out” ; and (Chul. 93b):“If he thrust (דָץ) something into it.” [The word] דָּצָהּ is like דְּעָצָהּ, but it is a contracted form.   ויצג: תרגומו ודעיץ, לשון תחיבה ונעיצה הוא בלשון ארמית, והרבה יש בתלמוד (שבת נ ב) דצה ושלפה, (חולין צג ב) דץ ביה מידי. דצה כמו דעצה, אלא שמקצר את לשונו:
into the gutters: Where the water was running, in pools made in the ground in which to water the flocks. — [from Mishnath Rabbi Eliezer, ch. 7]   ברהטים: במרוצת המים, בבריכות העשויות בארץ, להשקות שם הצאן:
where…would come, etc.: In the gutters where the animals would come to drink, he thrust the rods opposite the animals. — [from Targumim]   אשר תבאן וגו': ברהטים, אשר תבאנה הצאן לשתות, שם הציג המקלות לנכח הצאן:
and they would come into heat, etc.: (Gen. Rabbah 73:10) The animal would see the rods, and she would be startled backwards. Then the male would mount her and she would give birth to offspring similar to him. Rabbi Hoshaya says: The water would become sperm in their innards, and they did not require a male, and that is the meaning of וַיֵחַמְנָה וגוֹ. (I.e, in this word, there is a combination of masculine and feminine forms, as mentioned by Rabbi Abraham Ibn Ezra.)   ויחמנה: הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה, והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו. ר' הושעיא אומר המים נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר, וזהו ויחמנה וגו':
39. And the flocks came into heat by the rods, and the animals bore ringed, spotted, and striped [young].   לט. וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים:
by the rods: At the sight of the rods.   אל המקלות: אל מראות המקלות:
ringed: Unusual in the place where they are bound. Those are the joints of their forelegs and hind legs.   עקדים: משונים במקום עקידתן, הם קרסולי ידיהן ורגליהן:
40. And Jacob separated the sheep, and he turned the faces of the animals toward the ringed one[s] and every brown one among Laban's animals, and he made himself flocks by himself, and he did not place them with Laban's animals.   מ. וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן:
And Jacob separated the sheep: Those born ringed or speckled he divided and separated for himself, and he made them [in a formation of] each flock separately, and he led the ringed flock ahead of the [ordinary] animals, and the faces of the animals following them gazed at them. This is what Scripture says [further]:“and he turned the faces of the animals toward the ringed one[s],” that the faces of the animals were directed toward the ringed ones and toward every brown one that he found in Laban’s flocks.   והכשבים הפריד יעקב: הנולדים עקודים נקודים הבדיל והפריד לעצמן ועשה אותן עדר עדר לבדו, והוליך אותו העדר העקוד לפני הצאן, ופני הצאן ההולכות אחריהם צופות אליהם, וזהו שנאמר ויתן פני הצאן אל עקוד, שהיו פני הצאן אל העקודים, ואל כל חום שמצא בצאן לבן:
and he made himself flocks: As I explained.   וישת לו עדרים: כמו שפרשתי:
41. And it came to pass, that whenever the animals that were bearing their first would come into heat, Jacob would place the rods in the troughs, before the eyes of the animals, [in order] to bring them into heat by [means of] the rods.   מא. וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרְהָטִים לְיַחֲמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת:
that were bearing their first: הַמְקֻשָּׁרוֹת. [To be interpreted] according to the TArgum : Those who were giving birth to their first, but [for this interpretation] there is no evidence in Scripture. (Machbereth Menachem p. 160), however, associated it with (II Sam. 15:31):“Ahithophel is among the conspirators (בַּקּוֹשְׁרִים)” ; (ibid. 12):“And the conspiracy (הַקֶּשֶׁר) was strong.” Those who bind themselves together to hasten their conception.   המקשרות: כתרגומו הבכירות ואין לו עד במקרא להוכיח עליו. ומנחם חברו עם (שמואל ב' טו לא) אחיתופל בקושרים, (שם טו י) ויהי הקשר אמיץ, אותן המתקשרות יחד למהר עיבורן:
42. But if the animals would delay, he would not place them, so that the ones that delayed were Laban's, and the ones that bore their first became Jacob's.   מב. וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב:
But if…would delay: Heb. וּבְהַעִטִיף, a term denoting delay, as the Targum renders וּבְלַקְשׁוּת, but Menachem (Machbereth Menachem p. 132) associated it with (Isa. 3:22):“the tunics and the wraps (וְהַמַּעִטָפוֹת),” a term denoting a wrap, meaning that they enwrapped themselves in their skin and their wool, and they did not desire to come into heat through the males.   ובהעטיף: לשון איחור, כתרגומו ובלקישות. ומנחם חברו עם (ישעיה ג כג) המחלצות והמעטפות, לשון עטיפת כסות, כלומר מתעטפות בעורן וצמרן ואינן מתאוות להתיחם על ידי הזכרים:
43. And the man became exceedingly wealthy, and he had prolific animals, and maidservants and manservants, and camels and donkeys.   מג. וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים:
prolific animals: Heb רַבּוֹת. They were fruitful and multiplied more than other animals. — [from Tanchuma Buber, Vayetze 24]   צאן רבות: פרות ורבות יותר משאר צאן:
and maidservants and manservants: He would sell his animals at a high price and purchase all these for himself. — [from Gen. Rabbah 74:5]   ושפחות ועבדים: מוכר צאנו בדמים יקרים ולוקח לו כל אלה:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG