Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 29

Bereishit - Genesis - Chapter 29

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 29

1. Now Jacob lifted his feet and went to the land of the people of the East.   א. וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם:
Now Jacob lifted his feet: As soon as he was given the good tidings that he was assured protection, his heart lifted his feet, and he became fleet-footed. So it is explained in Gen. Rabbah (70:8).   וישא יעקב רגליו: משנתבשר בשורה טובה שהובטח בשמירה, נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת. כך מפורש בבראשית רבה (ע ח):
2. And he looked, and behold! a well in the field, and behold! three flocks of sheep lying beside it, because from that well they would water the flocks, and a huge rock was upon the mouth of the well.   ב. וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר:
they would water the flocks: The shepherds would water the flocks. The verse is elliptical.   ישקו העדרים: משקים הרועים את העדרים, והמקרא דבר בלשון קצרה:
3. And all the flocks would gather there, and they would roll the rock off the mouth of the well and water the sheep, and [then] they would return the rock onto the mouth of the well, to its place.   ג. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ:
would gather there: They were accustomed to gather because the rock was huge.   ונאספו: רגילים היו להאסף לפי שהיתה האבן גדולה:
and they would roll: Heb. וְגָלְלוּ [like] וְגוֹלְלִין. The Targum renders: וּמְגַנְדְרִין, and they would roll. Every present tense [i.e. every verb expressing continuous action] changes to speak [sometimes] in the future tense and [sometimes] in the past tense, because everything that occurs constantly has already transpired and is destined to transpire [again].   וגללו: וגוללין ותרגומו ומגנדרין, כל לשון הווה משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבר לפי שכל דבר ההוה תמיד כבר היה ועתיד להיות:
and [then] they would return: Heb. וְהֵשִׁיבוּ, which the Targum renders: וּמְתִיבִין, and they would return.   והשיבו: תרגומו ומתיבין:  
4. And Jacob said to them, "My brothers, where are you from?" And they said, "We are from Haran."   ד. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ:
5. And he said to them, "Do you know Laban the son of Nahor?" And they said, "We know [him]."   ה. וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ:
6. And he said to them, "[Are things going] well with him?" And they said, "[Things are going] well, and behold, his daughter Rachel is coming with the sheep."   ו. וַיֹּאמֶר לָהֶם הֲשָׁלוֹם לוֹ וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן:
is coming with the sheep: Heb. בָּאָה. The accent is on the“aleph,” and the Targum renders אַתְיָא. [In verse 9,]“and Rachel came בָּאָה,” the accent is on the first syllable, on the “beth,” and the Targum renders. The former is in the present tense, whereas the latter is in the past tense.   באה עם הצאן: הטעם באל"ף, ותרגומו אתיא. (פסוק ט) ורחל באה, הטעם למעלה בבי"ת ותרגומו אתת. הראשון לשון עושה, והשני לשון עשתה:
7. And he said, "The day is yet long; it is not the time to take in the livestock. Water the sheep and go, pasture."   ז. וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ:
The day is yet long: Since he saw them lying down, he thought that they wished to gather the livestock to return home and that they would no longer graze. So he said to them,“The day is yet long,” i.e., if you have been hired for the day, you have not completed the day’s work, and if the animals are yours, it is, nevertheless, not the time to take in the livestock, etc. (Gen. Rabbah 70:11).   הן עוד היום גדול: לפי שראה אותם רובצים, כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד, אמר להם הן עוד היום גדול, כלומר אם שכירים אתם לא שלמתם פעולת היום, ואם הבהמות שלכם אף על פי כן לא עת האסף המקנה וגו':
8. And they said, "We cannot [do that], until all the flocks are gathered together, and they will roll the rock off the mouth of the well, and we shall [then] water the sheep."   ח. וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן:
We cannot: water [them] because the stone is huge.   לא נוכל: להשקות, לפי שהאבן גדולה:
and they will roll: Heb. וְגָלְלוּ. This is translated וִיגַנְדְרוּן, and they will roll, because it is the future tense.   וגללו: זה מתורגם ויגנדרון, לפי שהוא לשון עתיד:
9. While he was still talking with them, Rachel came with her father's sheep, for she was a shepherdess.   ט. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל | בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא:
10. And it came to pass, when Jacob saw Rachel, the daughter of Laban, his mother's brother and the sheep of Laban, his mother's brother, that Jacob drew near and rolled the rock off the mouth of the well, and he watered the sheep of Laban, his mother's brother.   י. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ:
that Jacob drew near and rolled: As one who removes the stopper from a bottle, to let you know that he possessed great strength (Gen. Rabbah 70:12).   ויגש יעקב ויגל: כזה שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית, להודיעך שכחו גדול:
11. And Jacob kissed Rachel, and he raised his voice and wept.   יא. וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ:
and wept: Since he foresaw with the holy spirit that she (Rachel) would not enter the grave with him. Another explanation: Since he came empty-handed, he said, “Eliezer, my grandfather’s servant, had nose rings, and bracelets and sweet fruits in his possession, and I am coming with nothing in my hands. [He had nothing] because Eliphaz the son of Esau had pursued him to kill him at his father’s orders; he (Eliphaz) overtook him, but since he had grown up in Isaac’s lap, he held back his hand. He said to him (Jacob), ”What shall I do about my father’s orders?“ Jacob replied,”Take what I have, for a poor man is counted as dead." - [from Bereishit Rabbathi by Rabbi Moshe Hadarshan]   ויבך: לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה. דבר אחר לפי שבא בידים ריקניות, אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להורגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו. אמר לו מה אעשה לציווי של אבא, אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת:
12. And Jacob told Rachel that he was her father's kinsman and that he was Rebecca's son, and she ran and told her father.   יב. וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ:
that he was her father’s kinsman: Heb. אִחִי אָבִיהָ, lit., her father’s brother. Related to her father, as (above 13:8):“we are kinsmen (אַחִים)” (Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 36). Its midrashic interpretation is: If he (Laban) comes to deceive me, I, too, am his brother in deception, and if he is an honest man, I, too, am the son of his honest sister Rebecca. [from Gen. Rabbah 70:13]   כי אחי אביה הוא: קרוב לאביה, כמו (לעיל יג ח) אנשים אחים אנחנו. ומדרשו אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות, ואם אדם כשר הוא, גם אני בן רבקה אחותו הכשרה:
and told her father: Since her mother was dead, she had no one to tell but him.[from Gen. Rabbah 70:13]   ותגד לאביה: לפי שאמה מתה לא היה לה להגיד אלא לו:
13. Now it came to pass when Laban heard the report of Jacob, his sister's son, that he ran towards him, and he embraced him, and he kissed him, and he brought him into his house. He told Laban all these happenings.   יג. וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע | יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
that he ran towards him: He thought that he (Jacob) was laden with money, for the servant of the household (Eliezer) had come here with ten laden camels.[from Gen. Rabbah 70:13]   וירץ לקראתו: כסבור ממון הוא טעון, שהרי עבד הבית בא לכאן בעשרה גמלים טעונים:
and he embraced: When he (Laban) did not see anything with him (Jacob), he said, “Perhaps he has brought golden coins, and they are in his bosom.” [from Gen. Rabbah 70:13]   ויחבק: כשלא ראה עמו כלום אמר שמא זהובים הביא והנם בחיקו:
and he kissed him: He said,“Perhaps he has brought pearls, and they are in his mouth.” [from Gen. Rabbah 70:13]   וינשק לו: אמר שמא מרגליות הביא והם בפיו:
He told Laban: that he had come only because he was compelled to do so because of his brother (Esau), and that they had taken his money from him. — [from Gen. Rabbah 70:13]   ויספר ללבן: שלא בא אלא מתוך אונס אחיו, ושנטלו ממונו ממנו:
14. And Laban said to him, "Indeed, you are my bone and my flesh." And so he stayed with him a full month.   יד. וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים:
Indeed, you are my bone and my flesh: “In view of this, I have no reason to take you into the house, because you have nothing. Because of kinship, however, I will put up with you for a month’s time.” And so he did, but this too was not gratis, for he (Jacob) pastured his sheep. — [from Gen. Rabbah 70:14]   אך עצמי ובשרי: מעתה אין לי לאספך הביתה הואיל ואין בידך כלום, אלא מפני קורבה אטפל בך חדש ימים, וכן עשה ואף זו לא לחנם שהיה רועה צאנו:
15. And Laban said to Jacob, "Because you are my kinsman, should you work for me gratis? Tell me what your wages shall be."   טו. וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ:
Because you are my kinsman: Heb. הִכִי, an interrogative expression: Because you are my kinsman, should you work for me gratis?- [from Targum Onkelos]   הכי אחי אתה: לשון תימה, וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חנם:
should you work for me: Heb. וַעִבַדְתַּנִי like וְתַעַבְדֵנִי, and likewise, any word that is in the past tense, [Scripture] prefixes to it a “vav,” which converts the word to the future tense.   ועבדתני: כמו ותעבדני, וכן כל תיבה שהיא לשון עבר הוסיף וי"ו בראשה היא הופכת התיבה להבא:
16. Now Laban had two daughters; the name of the elder was Leah, and the name of the younger was Rachel.   טז. וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל:
17. Leah's eyes were tender, but Rachel had beautiful features and a beautiful complexion.   יז. וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה:
tender: Because she expected to fall into Esau’s lot, and she wept, because everyone was saying,“Rebecca has two sons, and Laban has two daughters. The older [daughter] for the older [son], and the younger [daughter] for the younger [son]” (B.B. 123a).   ועיני לאה רכות: שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה שהיו הכל אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן:
features: Heb. תֹּאַר. That is the form of the countenance, an expression similar to (Isa. 44: 13)“he fixes it (יְתָאִרֵהוּ) with planes (בַשֶׂרֶד) ,” conpas in Old French, outline, shape.   תאר: הוא צורת הפרצוף לשון (ישעיה מד יג) יתארהו בשרד, קונפ"ס בלע"ז [מחוגה]:
complexion: That is the shine of the countenance.   מראה: הוא זיו קלסתר:
18. And Jacob loved Rachel, and he said, "I will work for you seven years for Rachel, your younger daughter."   יח. וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה:
I will work for you seven years: (Gen. Rabbah 67:10, 70:17) They are the few days of which his mother said, “And you shall dwell with him for a few days.” (27:44 above) You should know that this is so, because it is written: “and they appeared to him like a few days.” (verse 20)   אעבדך שבע שנים: הם ימים אחדים שאמרה לו אמו (לעיל כז מד) וישבת עמו ימים אחדים. ותדע שכן הוא, שהרי כתיב (להלן פסוק כ) ויהיו בעיניו כימים אחדים:
for Rachel, your younger daughter: Why were all these signs necessary? Since he (Jacob) knew that he (Laban) was a deceiver, he said to him, “I will work for you for Rachel,” and lest you say [that I meant] another Rachel from the street, Scripture states: “Your daughter.” Now, lest you say, “I will change her name to Leah, and I will name her (Leah) Rachel,” Scripture states: “[your] younger [daughter].” Nevertheless, it did not avail him, for he (Laban) deceived him. — [from Gen. Rabbah 70:17]   ברחל בתך הקטנה: כל הסימנים הללו למה, לפי שיודע בו שהוא רמאי אמר לו אעבדך ברחל, ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק, תלמוד לומר בתך, ושמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל, תלמוד לומר הקטנה ואף על פי כן לא הועיל לו שהרי רמהו:  
19. And Laban said, "It is better that I give her to you than I should give her to another man. Stay with me."   יט. וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי:
20. So Jacob worked for Rachel seven years, but they appeared to him like a few days because of his love for her.   כ. וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ:
21. And Jacob said to Laban, "Give me my wife, for my days are completed, that I may come to her."   כא. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ:
for my days are completed: [The days] of which my mother told me. Moreover, my days are completed, for I am already eighty-four years old. When will I raise up twelve tribes? This is what he [meant when he] said, “that I may come to her.” Now, isn’t it true that even the most degenerate person would not say this? But he (Jacob) meant [that he intended] to beget generations. — [from Gen. Rabbah 70:18]   מלאו ימי: שאמרה לי אמי. ועוד מלאו ימי, שהרי אני בן שמונים וארבע שנה ואימתי אעמיד שנים עשר שבטים, וזהו שאמר ואבואה אליה, והלא קל שבקלים אינו אומר כן, אלא להוליד תולדות אמר כן: 
22. So Laban gathered all the people of the place, and he made a feast.   כב. וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה:
23. And it came to pass in the evening that Laban took his daughter Leah, and he brought her to him, and he came to her.   כג. וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ:
24. And Laban gave Zilpah his maidservant to his daughter Leah as a maidservant.   כד. וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה:
25. And it came to pass in the morning, and behold she was Leah! So he said to Laban, "What is this that you have done to me? Did I not work with you for Rachel? Why have you deceived me?"   כה. וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי:
And it came to pass in the morning, and behold she was Leah: But at night, she was not Leah, because Jacob had given signs to Rachel, but when she saw that they were bringing Leah, she (Rachel) said,“Now, my sister will be put to shame. So she readily transmitted those signs to her.” - [from Meg. 13b]   ויהי בבקר והנה היא לאה: אבל בלילה לא היתה לאה, לפי שמסר יעקב לרחל סימנים, וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה אמרה עכשיו תכלם אחותי, עמדה ומסרה לה אותן סימנים:
26. And Laban said, "It is not done so in our place to give the younger one before the firstborn.   כו. וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה:
27. Complete the [wedding] week of this one, and we will give you this one too, for the work that you will render me for another seven years."   כז. מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת:
Complete the [wedding] week of this one: Heb. שְׁבֻעַ. This is the construct state, because it is vocalized with a chataf (a sheva), [and means] the week of this one, which are the seven days of feasting [celebrated by a newly wedded couple]. [This appears in the] Talmud Yerushalmi , Mo’ed Katan (1:7). It is impossible to say [that it means] really a week [in the absolute state and should be rendered: this week,] because, if so, the “shin” would have to be vowelized with a “patach,” (he means to say a“kamatz” שָׁבֻעַ). Furthermore, שָׁבֻעַ is in the masculine gender, for it is written: (Deut. 16:9)“ You shall count seven weeks (שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת) .” Therefore, it does not signify a week but seven [days], septaine in Old French.   מלא שבוע זאת: דבוק הוא שהרי נקוד בחטף שבוע של זאת, והן שבעת ימי המשתה בתלמוד ירושלמי במועד קטן (א ז). ואי אפשר לומר שבוע ממש, שאם כן היה צריך לינקד בפתח השין. ועוד ששבוע לשון זכר, כדכתיב (דברים טז ט) שבעה שבועות תספר לך, לפיכך אין משמע שבוע אלא שבעה שייטיינ"א בלע"ז [קבוצה של שבעה]:
and we will give to you: [This is] a plural expression, similar to (above 11;3, 7), “Let us descend and confuse” ; “and let us fire them.” This, too, is an expression of giving.   ונתנה לך: לשון רבים, כמו (לעיל יא ז) נרדה ונבלה, (שם ג) ונשרפה, אף זה לשון וניתן:
this one too: immediately after the seven days of feasting, and you will work after her marriage. — [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 36]   גם את זאת: [מיד לאחר שבעת ימי המשתה] ותעבוד לאחר נשואיה:  
28. And Jacob did so, and he completed the week of this one, and he gave his daughter Rachel to him as a wife.   כח. וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וַיִּתֶּן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה:
29. And Laban gave his daughter Rachel his maidservant Bilhah, for a maidservant.   כט. וַיִּתֵּן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ לָהּ לְשִׁפְחָה:
30. And he came also to Rachel, and he also loved Rachel more than Leah; and he worked with him yet another seven years.   ל. וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת:
yet another seven years: (Gen. Rabbah 70:20) Scripture compares the other ones to the first ones. Just as [he worked for him during] the first ones faithfully, so [did he work for him during] the other ones faithfully, although he (Laban) had dealt with him deceitfully.   ויעבוד עמו עוד שבע שנים אחרות: הקישן לראשונות, מה ראשונות באמונה אף האחרונות באמונה, ואף על פי שברמאות בא עליו:
31. And the Lord saw that Leah was hated, so He opened her womb; but Rachel was barren.   לא. וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה:
32. And Leah conceived and bore a son, and she named him Reuben, for she said, "Because the Lord has seen my affliction, for now my husband will love me."   לב. וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה יְהֹוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי:
and she named him Reuben: (Ber. 7b) Our Sages explained: She said,“Look at the difference between my son and the son of my father-in-law, who sold the birthright to Jacob (above 25:33). This one (Reuben) did not sell it to Joseph, but he nevertheless did not contend against him but sought to take him out of the pit.”   ותקרא שמו ראובן: רבותינו פירשו, אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב, וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו, ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור:
33. And she conceived again and bore a son, and she said, "Since the Lord has heard that I am hated, He gave me this one too." So she named him Simeon.   לג. וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע יְהֹוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן:
34. And she conceived again and bore a son, and she said, "Now this time my husband will be attached to me, for I have borne him three sons; therefore, He named him Levi.   לד. וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי:
this time my husband will be attached: Heb. יִלָּוֶה. Since the Matriarchs were prophetesses, they knew that twelve tribes would emanate from Jacob, and that he would marry four wives, she said, “From now on, he will find no fault with me for I have contributed my share in (producing) sons.” - [from Bereishith Rabbathi, attributed to Rabbi Moshe Hadarshan, Midrash Aggadah] [I.e., three sons were thought to be each wife’s share of the twelve.]   הפעם ילוה אשי: לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות ששנים עשר שבטים יוצאים מיעקב וארבע נשים ישא, אמרה מעתה אין לו פתחון פה עלי, שהרי נטלתי כל חלקי בבנים:
therefore: Whoever is referred to with the expression עַל-כֵּן had a large population, except Levi, because the Ark destroyed many of them. — [from Gen. Rabbah 71:4]   על כן: כל מי שנאמר בו על כן מרובה באוכלוסין, חוץ מלוי שהארון היה מכלה בהם:
He named him Levi: [I wondered why] it is written concerning this one, “and he named,” while concerning all [the others], it is written, “and she named.” There is an aggadic midrash in Deuteronomy Rabbah, [which relates] how the Holy One, blessed be He, sent Gabriel and he brought him (Levi) before Him, and He gave him this name, and He gave him the twenty-four priestly gifts; and because he accompanied him (לִוָּהוּ) with gifts, he named him Levi.   קרא שמו לוי: תמהתי שבכולם כתיב ותקרא, וזה כתב בו קרא, ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקב"ה גבריאל והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהונה, ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי:
35. And she conceived again and bore a son, and she said, "This time, I will thank the Lord! Therefore, she named him Judah, and [then] she stopped bearing.   לה. וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהֹוָה עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת:
This time, I will thank: since I have taken more than my share. Consequently, I must offer up thanks. — [from Gen. Rabbah 71:4]   הפעם אודה: שנטלתי יותר מחלקי, מעתה יש לי להודות:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG