Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 26

Bereishit - Genesis - Chapter 26

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 26

1. And there was a famine in the land, aside from the first famine that had been in the days of Abraham, and Isaac went to Abimelech the king of the Philistines, to Gerar.   א. וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה:
2. And the Lord appeared to him, and said, "Do not go down to Egypt; dwell in the land that I will tell you.   ב. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:
Do not go down to Egypt: For he had in mind to go down to Egypt as his father had gone down in the days of the famine. He [God] said to him, “Do not go down to Egypt.” You are [as] a perfect burnt offering, and being outside the Holy Land is not fitting for you. [Tanchuma Buber, Toledoth 6; Gen. Rabbah 64:3]   אל תרד מצרימה: שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב, אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך:
3. Sojourn in this land, and I will be with you, and I will bless you, for to you and to your seed will I give all these lands, and I will establish the oath that I swore to Abraham, your father.   ג. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרֲכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ:
these: הָאֵל is equivalen to הָאֵלה   האל: כמו האלה:
4. And I will multiply your seed like the stars of the heavens, and I will give your seed all these lands, and all the nations of the earth will bless themselves by your seed,   ד. וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:
And they will bless themselves by your seed: A man tells his son, "May your children be like the children of Yitzchak". And the same in all of Scripture. And the following is the archetype of all (48:20): Through you shall Israel bless, saying, may [G-d] see you as Ephraim and Manasseh. We also found with regards to the curse, (Numbers 5:27), "And the woman shall be a curse" whereby one who curses his enemy says "may you be like that particular woman". Similarly (Isaiah 65:15), "May you leave your name as an oath to my chosen" whereby one who takes an oath says "May I be like that particular person if I did such and such and such".   והתברכו בזרעך: אדם אומר לבנו יהא זרעך כזרעו של יצחק, וכן בכל המקרא. וזה אב לכולן (להלן מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך כאפרים וכמנשה, ואף לענין הקללה מצינו כן (במדבר ה כז) והיתה האשה לאלה, שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית, וכן (ישעיה סה טו) והנחתם שמכם לשבועה לבחירי, שהנשבע אומר אהא כפלוני אם עשיתי כך וכך:
5. Because Abraham hearkened to My voice, and kept My charge, My commandments, My statutes, and My instructions."   ה. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי:
Because Abraham hearkened to My voice: when I tested him.   שמע אברהם בקולי: כשנסיתי אותו:
and kept My charge: [Referring to] decrees to distance [himself] from transgressing the warnings in the Torah, e.g. secondary prohibitions to prevent incest from occurring, and the Rabbinic decrees to safeguard the prohibitions of the Sabbath.   וישמר משמרתי: גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבות לשבת:
My commandments: [Referring to] things, which, had they not been written, would have been fit to be commanded, e.g. [prohibitions against] robbery and bloodshed.   מצותי: דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים:
My statutes: [Referring to] things that the evil inclination and the nations of the world argue against, e.g. [the prohibitions against] eating pork and wearing garments of wool and linen for which no reason [is given], but [which are] the decree of the King and His statutes over His subjects.   חקותי: דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחקותיו על עבדיו:
and My instructions: To include the Oral Law, the laws given to Moses from Sinai. [Yoma 28b]   ותורתי: להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני:
6. And Isaac dwelt in Gerar.   ו. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר:
7. And the men of the place asked about his wife, and he said, "She is my sister," because he was afraid to say, "[She is] my wife," [because he said,] "Lest the men of the place kill me because of Rebecca, for she is of comely appearance."   ז. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִוא:
about his wife: Heb. לְאִשְׁתּוֹ, lit., to his wife, about his wife, like (above 20:13):“Say about me (לִי) , ‘He is my brother.’”   לאשתו: על אשתו, כמו (לעיל כ יג) אמרי לי אחי הוא:
8. And it came to pass, when he had been there for many days, that Abimelech, the king of the Philistines, looked out of the window, and he saw, and behold, Isaac was jesting with Rebecca his wife.   ח. וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:
when he had been there for many days: He said [to himself],“From now on, I need not worry since they have not violated her until now,” and he did not take precautions to beware.   כי ארכו: אמר מעתה אין לי לדאוג מאחר שלא אנסוה עד עכשיו, ולא נזהר להיות נשמר:
that Abimelech…looked, etc: He saw him engaging in marital relations. [Gen. Rabbah 64:5]   וישקף אבימלך וגו': שראהו משמש מטתו:
9. So Abimelech called Isaac, and he said, "Behold, she is your wife; so how could you have said, 'She is my sister'?" And Isaac said to him, "Because I said, 'Lest I die because of her. '"   ט. וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ:
10. And Abimelech said, "What have you done to us? The most prominent of the people might easily have lain with your wife, and you would have brought guilt upon us."   י. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:
The most prominent of the people: Heb. אַחַד הָעָם, the most prominent one of the people, meaning the king. [Gen. Targum Onkelos and Jonathan]   אחד העם: המיוחד בעם זה המלך:
and you would have brought guilt upon us: Had he had relations, you would have brought guilt upon us.   והבאת עלינו אשם: אם שכב, כבר הבאת עלינו אשם:
11. And Abimelech commanded all the people, saying, "Whoever touches this man or his wife shall be put to death."   יא. וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת:
12. And Isaac sowed in that land, and he found in that year a hundred fold, and the Lord blessed him.   יב. וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהֹוָה:
in that land: [The land yielded an abundant harvest] even though it was not considered as esteemed as the Land of Israel itself, i.e., as the land of the seven nations (Gen. Rabbah 64:6).   בארץ ההיא: אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה, כארץ שבעה גויים:
in that year: Even though it was not as it should have been, for it was a year of famine (Gen. Rabbah ad loc.).   בשנה ההיא: אף על פי שאינה כתקנה, שהיתה שנת רעבון:
in that land…in that year: Why both of them? To tell us that the land was hard and that the year was a hard one.   בארץ ההיא בשנה ההיא: שניהם למה, לומר שארץ קשה והשנה קשה:
a hundred fold: For they had estimated how much it [the land] was fit to produce, and it produced for each measure that they had estimated, one hundred [measures], and our Rabbis said that the purpose of this estimate was for tithing. [Gen. Rabbah 64:6]   מאה שערים: שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה שאמדוה. ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה:
13. And the man became great, and he grew constantly greater until he had grown very great.   יג. וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד:
he had grown very great: For they would say,“Rather the manure of Isaac’s mules than Abimelech’s silver and gold” (Gen. Rabbah 64:7).   כי גדל מאד: שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך:
14. And he had possessions of sheep and possessions of cattle and much production, and the Philistines envied him.   יד. וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים:
and much production: Heb. וַעִבֻדָּה רַבָּה, much activity, in Old French ouvrene (enterprises). עִבוֹדָה means one job, whereas עִבֻדָּה means much production.   ועבדה רבה: פעולה רבה, בלשון לע"ז אובריינ"א [מכלול העבודות] עבודה משמע עבודה אחת, עבודה משמע פעולה רבה:
15. And all the wells that his father's servants had dug in the days of Abraham his father the Philistines stopped them up and filled them with earth.   טו. וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר:
the Philistines stopped them up: Because they said,“They are a danger to us due to the armies that will come upon us.” [Onkelos renders:] טְמוּנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי an expression of stopping up, and in the language of the Talmud,“stops up (מְטַמְטֵם) the heart.”   סתמום פלשתים: מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו. טמונין פלשתאי לשון סתימה, ובלשון משנה (פסחים מב א) מטמטם את הלב:
16. And Abimelech said to Isaac, "Go away from us, for you have become much stronger than we."   טז. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד:
17. And Isaac went away from there, and he encamped in the valley of Gerar and dwelt there.   יז. וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם:
in the valley of Gerar: far from the city.   בנחל גרר: רחוק מן העיר:
18. And Isaac again dug the wells of water which they had dug in the days of his father, Abraham, and the Philistines had stopped them up after Abraham's death; and he gave them names like the names that his father had given them.   יח. וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר | אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו:
And Isaac again dug: [Meaning] the wells that they had dug in the days of his father Abraham and that the Philistines had stopped up-before Isaac traveled from Gerar, he went back and dug them.   וישב ויחפר: הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו. ופלשתים סתמום, מקודם שנסע יצחק מגרר חזר וחפרן:
19. And Isaac's servants dug in the valley, and they found there a well of living waters.   יט. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים:
20. And the shepherds of Gerar quarreled with Isaac's shepherds, saying, "The water is ours"; so he named the well Esek, because they had contended with him.   כ. וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ:
Esek: Contention.   עשק: ערער:
because they had contended with him: They engaged with him about it with strife and contention.   כי התעשקו עמו: נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור:
21. And they dug another well, and they quarreled about it also; so he named it Sitnah.   כא. וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה:
Sitnah: nuysemant in Old French (harm, wrong, injury).   שטנה: נוישימונ"ט [נזק]:
22. And he moved away from there, and he dug another well, and they did not quarrel over it; so he named it Rehoboth, and he said, "For now the Lord has made room for us, and we will be fruitful in the land."   כב. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהֹוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ:
and we will be fruitful in the land: Heb. וּפָרִינוּ בָאָרֶץ, as the Targum translates it: וְנִיפוּשׁ בְּאַרְעָא,“and we will be fruitful in the land.”   ופרינו בארץ: כתרגומו ונפוש בארעא: 
23. And he went up from there to Beer sheba.   כג. וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע:
24. And the Lord appeared to him on that night and said, "I am the God of Abraham, your father. Fear not, for I am with you, and I will bless you and multiply your seed for the sake of Abraham, My servant."   כד. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי:
25. And he built an altar there, and he called in the name of the Lord, and he pitched his tent there, and Isaac's servants dug a well there.   כה. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר:
26. And Abimelech went to him from Gerar, and a group of his companions and Pichol, his general.   כו. וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ:
and a group of his companions: Heb. וַאִחֻזַת מֵרֵעֵהוּ, as the Targum renders: וְסִיעַת מֵרַחִמוֹהִי, a group of his friends [the “mem” meaning“of”](Gen. Rabbah 64:9). Some interpret that in the word מֵרֵעֵהוּ, the “mem” is [part of] the root of the word, like (Jud. 14:11):“the thirty companions” (מֵרֵעִים) of Samson, in order that the word וַאִחֻזַת should be in the construct state [i.e., the group of his friends]. However, it is not polite to speak of royalty in this manner, i.e.,“his group of companions,” because this would imply that he brought his entire group of companions, and that he had only one group of companions. Therefore, it should be interpreted in the previous manner, [i.e., that אִחֻזַת is not construct]. And do not be puzzled about the letter“thav” of אִחֻזַת. Although the word is not in the construct state, there are similar cases in Scripture (Ps. 60:13):“help against the adversary” עֶזְרָת מִצָּר (Isa. 51: 21):“drunk, but not from wine” (וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן).   ואחזת מרעהו: כתרגומו וסיעת מרחמוהי, סיעת מאוהביו. ויש פותרין מרעהו מ' מיסוד התיבה, כמו (שופטים יד יא) שלשים מרעים דשמשון, כדי שתהיה תיבת ואחוזת דבוקה, אבל אין דרך ארץ לדבר על המלכות כן סיעת אוהביו, שאם כן כל סיעת אוהביו הוליך עמו ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים, לכן יש לפותרו כלשון הראשון. ואל תתמה על תי"ו של ואחוזת ואף על פי שאין התיבה סמוכה, יש דוגמתה במקרא (תהלים ס יג) עזרת מצר, (ישעיה נא כא) ושכורת ולא מיין:
a group: Heb. אִחֻזַת, an expression of a gathering or a band [of people] who are held (שֶׁנֶאֱחָזִין) together.   אחזת: לשון קבוצה ואגודה שנאחזין יחד:
27. And Isaac said to them, "Why have you come to me, since you hate me, and you sent me away from you?"   כז. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם:
28. And they said, "We have seen that the Lord was with you; so we said: Let there now be an oath between us, between ourselves and you, and let us form a covenant with you.   כח. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהֹוָה | עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ:
And they said,"We have seen: Heb. רָאו ֹרָאִינוּ, [a double expression meaning:] We saw it regarding your father; we saw it regarding you. [From Gen. Rabbah 64:10]   ראו ראינו: ראינו באביך ראינו בך:
Let there now be an oath between us, etc.: Let the oath that has existed between us from the days of your father be now also between us and you. [From Targum Onkelos]   תהי נא אלה בינותינו וגו': האלה אשר בינותינו מימי אביך, תהי גם עתה בינינו וביניך:
29. If you do [not] harm us, as we have not touched you, and as we have done with you only good, and we sent you away in peace, [so do] you now, blessed of the Lord."   כט. אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהֹוָה:
we have not touched you: when we said to you, “Go away from us.”   לא נגענוך: כשאמרנו (לעיל פסוק טז) לך מעמנו:
you: You too, (other editions: now too) do to us likewise.   אתה: גם אתה עשה עמנו כמו כן: 
30. So he made a feast for them, and they ate and drank.   ל. וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ:
31. And they arose early in the morning, and they swore one to the other, and Isaac escorted them, and they went away from him in peace.   לא. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם:
32. And it came to pass on that day, that Isaac's servants came and told him about the well that they had dug, and they said to him, "We have found water."   לב. וַיְהִי | בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם:
33. And he named it Shibah; therefore, the city is named Beer sheba until this very day.   לג. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
Shibah: Because of the covenant [shevuah in Hebrew means oath].   שבעה: על שם הברית:
34. And Esau was forty years old, and he married Judith, the daughter of Beeri the Hittite, and Basemath, the daughter of Elon the Hittite.   לד. וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי:
forty years old: Esau was compared to a swine, as it is said (Ps. 80:14): “The boar from the forest gnaws at it.” This swine, when it lies down, stretches out its hooves, as if to say, “See, I am a clean (kosher) animal.” So do these [the chiefs of Esau] rob and plunder and then pretend to be honorable. During the entire forty years, Esau kidnapped wives from their husbands and violated them. When he was forty years old, he said:“My father married at forty; I, too, will do the same.” [From Gen. Rabbah 65:1]   בן ארבעים שנה: עשו היה נמשל לחזיר, שנאמר (תהלים פ יד) יכרסמנה חזיר מיער, החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור, כך אלו [אלופי עשו] גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים. כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותם, כשהיה בן ארבעים אמר אבא בן ארבעים שנה נשא אשה, אף אני כן:
35. And they were a vexation of the spirit to Isaac and to Rebecca.   לה. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה:
a vexation of the spirit: Heb. מֹרַת רוּחַ, an expression of defiance of spirit הַמְרָאַתרוּחַ like (Deut. 9:24):“You have been rebellious מַמְרִים.” All their deeds were to provoke and to grieve. [From Targum Onkelos]   מורת רוח: לשון המראת רוח, כמו (דברים ט כד) ממרים הייתם כל מעשיהן היו לעצבון:
to Isaac and to Rebecca: for they worshipped idols. [From Midrash Tanchuma, Toledoth 8]   ליצחק ולרבקה: שהיו עובדות עבודה זרה:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG