Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary

Bereishit - Genesis - Chapter 20

Bereishit - Genesis - Chapter 20

 Email
Rashi's Commentary:
Show content in:

Chapter 20

1And Abraham traveled from there to the land of the south, and he dwelt between Kadesh and between Shur, and he sojourned in Gerar.   אוַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר:
Abraham traveled from there: When he saw that the cities had been destroyed and that travelers had ceased to pass by, he migrated from there. Another explanation: To distance himself from Lot, who had acquired a bad reputation, because he had been intimate with his daughters. — [from Gen. Rabbah 52:3, 4]   ויסע משם אברהם: כשראה שחרבו הכרכים ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם. דבר אחר להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו:
2And Abraham said about Sarah his wife, "She is my sister," and Abimelech the king of Gerar sent and took Sarah.   בוַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה:
And Abraham said: Here he did not ask her permission, but [said that she was his sister] forcibly, against her will, because she had already been taken to Pharaoh’s house on account of this. — - [from Gen. Rabbah ad loc.]   ויאמר אברהם: כאן לא נטל רשות אלא על כרחה שלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה על ידי כן:
about Sarah his wife: [אֶל means] “about” Sarah his wife, and similarly (I Sam. 4:21):“concerning (אֶל) the taking of the Ark, and concerning (אֶל) [the death of] her father-in-law.” Both expressions (of אֶל) have the meaning of עַל : “ concerning.” - [from Targum Onkelos, Targum Jonathan; Ibn Ezra]   אל שרה אשתו: על שרה אשתו. וכיוצא בו (ש"א ד יט) אל הלקח ארון וגו' ואל מות חמיה, שניהם בלשון על:
3And God came to Abimelech in a dream of the night, and He said to him, "Behold you are going to die because of the woman whom you have taken, for she is a married woman."   גוַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל:
4And Abimelech had not come near to her, and he said, "O Lord, will You kill even a righteous nation?   דוַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:
And Abimelech had not come near to her: The angel stopped him, as it is said: “ I did not let you touch her.” - [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 26]   לא קרב אליה: המלאך מנעו, כמו שנאמר (פסוק ו) לא נתתיך לנגוע אליה:
will You kill even a righteous nation: Even if he is righteous, will You kill him? Is that Your way, to destroy the nations for nought? You did so to the Generation of the Flood and to the Generation of the Dispersion. I too will say that You destroyed them for no reason, just as You threaten (lit. say) to kill me. — [from Gen. Rabbah 52:6]   הגוי גם צדיק תהרג: אף אם הוא צדיק תהרגנו. שמא כך דרכך לאבד האומות חנם, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה, אף אני אומר שהרגתם על לא דבר, כשם שאתה אומר להרגני:
5Did he not say to me, 'She is my sister'? And she, even she said, 'He is my brother.' With the innocence of my heart and with the purity of my hands have I done this."   ההֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת:
even she: This is to include her servants, camel drivers, and donkey drivers.“ I asked them all, and they said: He is her brother.” -- [from Gen. Rabbah 52:6]   גם הוא: לרבות עבדים וגמלים וחמרים שלה, את כלם שאלתי ואמרו לי אחיה הוא:
With the innocence of my heart: I did not intend to sin. —   בתם לבבי: שלא דמיתי לחטוא:
and with the purity of my hands: I am pure of sin, for I did not touch her. —   ובנקיון כפי: נקי אני מן החטא שלא נגעתי בה:
6And God said to him in a dream, "I too know that you did this with the innocence of your heart, and I too have withheld you from sinning to Me; therefore, I did not let you touch her.   ווַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ:
I know that, etc., with the innocence of your heart: It is true that you did not intend at first to sin, but you cannot claim purity of hands [because…]- [from Gen. Rabbah 52:6; Tan. Buber, Vayera 25]   ידעתי כי בתם לבבך וגו': אמת שלא דמית מתחלה לחטוא אבל נקיון כפים אין כאן:
I did not let you: It was not due to you that you did not touch her, but I prevented you from sinning, for I did not give you strength, and so (below 31:7):“and God did not let him (וְלֹא נְתָנוֹ)” ; and so (Jud. 15:1):“but her father did not allow him (וְלֹא נְתָנוֹ) to come.” - [from Gen. Rabbah 52:7]   לא נתתיך: לא ממך היה שלא נגעת בה אלא חשכתי אני אותך מחטוא, ולא נתתי לך כח, וכן (לקמן לא ז) ולא נתנו א-להים, וכן (שופטים טו א) ולא נתנו אביה לבוא:
7And now, return the man's wife, because he is a prophet, and he will pray for you and [you will] live; but if you do not return [her], know that you will surely die, you and all that is yours."   זוְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
return the man’s wife: And do not think that perhaps she will be repugnant to him, and he will not accept her, or that he will hate you and not pray for you. (Abimelech said to Him,“ Who will let him know that I did not touch her?” He replied,)   השב אשת האיש: ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל עליך:
because he is a prophet: And he knows that you did not touch her; therefore,“ he will pray for you.” - [from Tan. Buber, Vayera 25]   כי נביא הוא: ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך:
8And Abimelech arose early in the morning, and he summoned all his servants, and he spoke all these words in their ears; and the men were very frightened.   חוַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא לְכָל עֲבָדָיו וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד:
9And Abimelech summoned Abraham and said to him, "What have you done to us, and what have I sinned against you, that you have brought upon me and upon my kingdom a great sin? Deeds that are not done, you have done to me."   טוַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי:
Deeds that are not done: A plague that was not accustomed to come upon any creature has come upon us because of you: the closing up of all bodily orifices: those of semen, of urine, of excrement, and of the ears and nose. — [based on B.K. 93a; Tan. Buber, Vayera 36]   מעשים אשר לא יעשו: מכה אשר לא הורגלה לבא על בריה באה לנו על ידך, עצירת כל נקבים, של זרע ושל קטנים ורעי ואזנים וחוטם:
10And Abimelech said to Abraham, "What did you see, that you did this thing?"   יוַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:
11And Abraham said, "For I said, 'Surely, there is no fear of God in this place, and they will kill me because of my wife.   יאוַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי:
Surely, there is no fear of God: A guest who comes to a city-do we ask him about eating and drinking, or do we ask him about his wife-“ Is she your wife or is she your sister?” - [from B.K. 93a, Pirkei d’Rabbi Eliezer ch. 26]   רק אין יראת א-להים: אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא או אחותך היא:
12And also, indeed, she is my sister, the daughter of my father, but not the daughter of my mother, and she became my wife.   יבוְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה:
my sister, the daughter of my father: And the daughter of one’s father is permitted to a Noahide [for marriage], for a gentile has no father (i.e., his lineage is not traced from his father). And in order to justify his words, he answered him in this way. Now if you ask: Was she not the daughter of his brother? [The answer is that] grandchildren are considered like children (Tosefta, Yev. 8:8; Talmud Bavli, Yev. 62b); therefore, she was (considered as) Terah’s daughter. And so did he say to Lot, “For we are kinsmen” (אֲנָשִׁים אַחִים) [lit. men, brothers] (although, in fact, Lot was his brother Haran’s son). - [from Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 36]   אחותי בת אבי היא: ובת אב מותרת לבן נח, שאין אבות לגוי. וכדי לאמת דבריו השיבם כן. ואם תאמר והלא בת אחיו היתה, בני בנים הרי הן כבנים והרי היא בתו של תרח, וכן הוא אומר ללוט (יג ח) כי אנשים אחים אנחנו:
but not the daughter of my mother: Haran was [born] of a different mother [than Abraham]. —   אך לא בת אמי: הרן מאם אחרת היה:
13And it came to pass, when God caused me to wander from my father's house, that I said to her: This is your kindness, which you shall do with me: whither we come, say about me, 'He is my brother.'"   יגוַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא:
And it came to pass, when [God] caused me to wander, etc.: Onkelos rendered as he rendered: [And it came to pass, when the peoples went astray after the work of their hands, that God brought me near to His fear from my father’s house.] However, it can also be interpreted in a more appropriate manner, according to its structure [as follows]: When the Holy One, blessed be He, took me out of my father’s house to be a wanderer, roaming from place to place, I knew that I would pass through places where there are wicked people, and [therefore] “I said to her: This is your kindness, etc.”   ויהי כאשר התעו אותי וגו': אונקלוס תרגם מה שתרגם. ויש לישבו עוד, דבר דבור על אופניו, כשהוציאני הקב"ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום, וידעתי שאעבור במקום רשעים ואומר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי:
When God caused me to wander: [The verb הִתְעוּ is] in the plural. But do not wonder at this, because in many places, words denoting Godliness and words denoting authority are expressed in the plural, (e.g.,) (II Sam. 7:23): “whom God went (הָלְכוּ) (to redeem)”; (Deut. 5:23): “the living (חַיִּים) God”; (Josh. 24:19): “a holy (קְדֹשִים) God.” And all references to Godliness or to authority are in the plural, as for example (below 39:20): “And Joseph’s master (אֲדוֹנֵי) took”; (Deut. 10:17): “the Lord of (אֲדוֹנֵי) lords”; (below 42:33): “the lord of (אֲדוֹנֵי) the land,” and so (Exod. 22:14): “if its master (בְּעָלָיו) is with it”; (ibid 21:29): “and if its master was warned (בִּבְעָלָיו).” Now if you ask, why is the expression הִתְעוּ used here? [The answer is that] anyone who is exiled from his place and is not settled is תּוֹעֶה, as in (below 21:14): “and she walked and she wandered” (וַתֵּתַע); (Ps. 119:176): “I wandered (תָּעִיתִי) like a lost sheep”; (Job 38:41): “they wander (יִתְעוּ) for lack of food,” meaning that they go forth and wander to seek their food.   כאשר התעו: לשון רבים, ואל תתמה, כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים. (שמואל ב' ז כג) אשר הלכו א-להים, (דברים ה כג) א-להים חיים, (יהושע כד יט) א-להים קדושים הוא, וכל לשון א-להים לשון רבים. וכן (לט כ) ויקח אדוני יוסף, (דברים י יז) אדוני האדונים, (להלן מב לג) אדוני הארץ, וכן (שמות כב יד) בעליו עמו, (שם כא כט) והועד בבעליו. ואם תאמר מהו לשון התעו, כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, כמו (לקמן כא יד) ותלך ותתע, (תהלים קיט קעו) תעיתי כשה אובד, (איוב לח מא) יתעו לבלי אוכל, יצאו ויתעו לבקש אכלם:
say about me: [The meaning of לִי is] “about me.” Similarly (below 26:7): “And the people of the place asked לְאִשְׁתּוֹ,” meaning “about his wife.” Similarly (Exod. 14:3): “And Pharaoh will say לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,” meaning “about the Children of Israel”; (Jud. 9:54): “Lest they say of me (לִי): a woman killed him.”   אמרי לי: עלי, וכן (לקמן כו ז) וישאלו אנשי המקום לאשתו, על אשתו. וכן (שמות יד ג) ואמר פרעה לבני ישראל, כמו על בני ישראל, (שופטים ט נד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו:
14And Abimelech took flocks and cattle and menservants and maidservants, and he gave [them] to Abraham, and he restored to him his wife Sarah.   ידוַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ:
and he gave [them] to Abraham: in order to appease him so that he would pray for him.   ויתן לאברהם: כדי שיתפייס ויתפלל עליו:
15And Abimelech said, "Here is my land before you; wherever it pleases you, you may dwell."   טווַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב:
Here is my land before you: But Pharaoh said to him (above 12:19): “And now, here is your wife; take [her] and go,” because he was afraid, because the Egyptians were immersed in lewdness.   הנה ארצי לפניך: אבל פרעה אמר לו (לעיל יב יט) הנה אשתך קח ולך, לפי שנתיירא שהמצריים שטופי זמה:
16And to Sarah he said, "Behold I have given a thousand pieces of silver to your brother; behold it is to you a covering of the eyes for all who are with you, and with all you shall contend."   טזוּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת:
And to Sarah he said: Abimelech [said] in her honor in order to appease her, “Behold I have bestowed upon you this honor; I have given money to your brother, about whom you said, He is my brother. Behold this money and this honor are to you a covering of the eyes.”   ולשרה אמר: אבימלך, לכבודה כדי לפייסה הנה עשיתי לך כבוד זה, נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא, הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים:
for all who are with you: They will cover their eyes, so that they will not denigrate you, for had I returned you empty-handed, they could say,“After he violated her, he returned her.” Now that I had to spend much money and to appease you, they will know that against my will I returned you, and through a miracle. —   לכל אשר אתך: יכסו עיניהם שלא יקילוך, שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך, יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך ועל ידי נס:
and with all: And with all the people in the world. —   ואת כל: ועם כל באי העולם:
you shall contend: You shall have the opportunity to contend and to show these evident facts. Wherever the word הוֹכָחָה appears, it refers to the clarification of matters, and in Old French, esprover, to prove, clarify. (That is aprover below 31:37, to clarify, decide, define.) Onkelos translated it in a different manner, and the language of the verse fits in with the Targum in the following manner: “Behold it will be for you a covering of honor on account of my eyes, which gazed upon you and upon all who are with you.” Therefore, he translated it:“And I saw you and all who are with you.” There is a Midrashic interpretation, but I have explained what fits the language of the verse.   ונכחת: יהא לך פתחון פה להתוכח ולהראות דברים נכרים הללו. ולשון תוכחת בכל מקום ברור דברים, ובלע"ז אישפרובי"ר [לבחון] ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך, ועל כן תרגומו וחזית יתך וית כל דעמך. ויש מדרש אגדה אבל ישוב לשון המקרא פירשתי:
17And Abraham prayed to God, and God healed Abimelech and his wife and his handmaids, and they gave birth.   יזוַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ:
and they gave birth: As the Targum renders: and they were relieved. Their orifices were opened, and they expelled that which needed to be expelled, and that is their birth.   וילדו: כתרגומו ואתרוחו, נפתחו נקביהם והוציאו מה שצריך לצאת והיא לידה שלהם:
18For the Lord had shut every womb of Abimelech's household, because of Sarah, Abraham's wife.   יחכִּי עָצֹר עָצַר יְהֹוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם:
every womb: Every [bodily] opening.   בעד כל רחם: כנגד כל פתח:
because of Sarah: Heb. עַל דְּבַר, lit., by the word of Sarah. Through the words of Sarah. — [from Gen. Rabbah 52:13]   על דבר שרה: על פי דבורה של שרה:
 Email
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.