1

In every city where Jews live, they are obligated to appoint faithful,1 men of renown as trustees of a charitable fund. They should circulate among the people from Friday to Friday and take from each person what is appropriate for him to give and the assessment made upon him. They then allocate the money from Friday to Friday, giving each poor person sufficient food for seven days. This is called the kupah.2

א

כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה אנשים ידועים ונאמנים שיהיו מחזירין על העם מערב שבת לערב שבת ולוקחין מכל אחד ואחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו והן מחלקין המעות מערב שבת לערב שבת ונותנין לכל עני ועני מזונות המספיקין לשבעה ימים וזו היא הנקרא קופה:

2

Similarly, we appoint trustees who take bread, different types of food, fruit, or money from every courtyard from those who make a spontaneous donation and divide what was collected among the poor in the evening, giving each poor person sustenance for that day. This is called the tamchui.3

ב

וכן מעמידין גבאין שלוקחין בכל יום ויום מכל חצר וחצר פת ומיני מאכל או פירות או מעות ממי שמתנדב לפי שעה ומחלקין את הגבוי לערב בין העניים ונותנין לכל עני ממנו פרנסת יומו וזהו הנקרא תמחוי:

3

We have never seen nor heard of a Jewish community that does not have a kupah for charity. A tamchui, by contrast, exists in some communities, but not in others. The common practice at present is that the trustees of the kupah circulate [among the community and collect] every day and divide [the proceeds] every Friday.4

ג

מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה אבל תמחוי יש מקומות שנהגו בו ויש מקומות שלא נהגו בו והמנהג הפשוט היום שיהיו גבאי הקופה מחזירין בכל יום ומחלקין מערב שבת לערב שבת:

4

On fast days, we distribute food to the poor. Whenever there is a fast day on which the people eat and went to bed without distributing charity to the poor, they are considered as murderers.5 Concerning them, the Oral Tradition says [Isaiah 1:21]:6 "Charity is held overnight and now [you are] murderers."

When does this apply? When they did not give them bread and fruit which is [usually] eaten together with bread, e.g., dates and grapes. If, however, they delayed the delivery of money or wheat, they are not considered as murderers.7

ד

בתעניות מחלקים מזונות לעניים וכל תענית שאכלו העם ולנו ולא חלקו צדקה לעניים הרי אלו כשופכי דמים ועליהם נאמר בקבלה צדק ילין בה ועתה מרצחים במה דברים אמורים בשלא נתנו להן הפת והפירות שאוכלים בהם הפת כגון תמרים וענבים אבל אם אחרו המעות או החטים אינן כשופכי דמים:

5

[Money for] the kupah should be collected only by two people together,8 for no less than two communal trustees should ever be appointed over the financial interests of the community. It is permitted to entrust the money of the kupah to one person, but [the funds] should not be distributed by less than three trustees, because [the allocation] is comparable to a judgment concerning financial matters, since each person is given his needs for that week. [Donations for] the tamchui should be collected by three - because it does not involve a fixed amount9 - and it is distributed by three.

ה

הקופה אינה נגבית אלא בשנים שאין עושים שררה על הצבור בממון פחות משנים ומותר להאמין לאחד המעות של קופה ואינה נחלקת אלא בשלשה מפני שהיא כדיני ממונות שנותנים לכל אחד די מחסורו לשבת והתמחוי נגבה בשלשה שאינו דבר קצוב ומתחלק בשלשה:

6

[Donations for] the tamchui are collected every day. [Those for] the kupah are collected from Friday until Friday. [The gifts from] the tamchui are given [also]10 to poor people at large.11 [Those from] the kupah are given only to the poor of that city.

ו

התמחוי נגבה בכל יום והקופה מערב שבת לערב שבת והתמחוי לעניי עולם והקופה לעניי אותה העיר בלבד:

7

The inhabitants of a city have permission to give [the donations given to] the kupah to the tamchui and [those given for] the tamchui to the kupah. Similarly, they may exchange [these donations] for any communal purpose that they desire even though a stipulation to that effect was not made when they were collected.12 If there is a great sage in that city dependent on whose judgment all collections are made13 and he is the one who allocates the funds to the poor according to his assessment, he is permitted to use [these funds] for any communal purpose he sees fit.

ז

רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו מצרכי צבור ואע"פ שלא התנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובין על דעתו והוא יחלק לעניים כפי מה שיראה הרי זה רשאי לשנותן לכל מה שיראה לו מצרכי צבור:

8

Trustees of a charitable fund are not permitted to depart from each other in the marketplace14 [except for a brief time], e.g., one goes to the gate to collect and the other to a shop.15

ח

גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה בשוק אלא כדי שיהיה זה פורש לשער וזה פורש לחנות וגובין:

9

If a charity trustee finds money in the marketplace,16 he should not put it into his own pocket,17 but instead into the wallet of the charitable fund. When he comes home, he should take it [for himself].

ט

מצא הגבאי מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לביתו יטלם:

10

If a charity trustee is owed money by a colleague and [the latter] pays him in the marketplace, he should not put [this money] in his pocket, but instead into the wallet of the charitable fund.18 When he comes home, he should take it [for himself].

He should not count out the money of the charitable fund in pairs, but rather one coin at a time, lest suspicions be aroused,19 as [implied by Numbers 32:22]: "And you shall be guiltless in the eyes of God and Israel."20

י

היה הגבאי נושה בחבירו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לביתו יטלם ולא ימנה מעות הקופה שנים שנים אלא אחד אחד מפני החשד שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל:

11

When the trustee of a charitable fund does not have poor people to whom to distribute the money, he may exchange the coins for dinarim.21 Another person, however, [should carry out the transaction], not he himself.22

When the trustee of a tamchui does not have poor people to whom to distribute [the food he collected], he should sell it to others,23 but not to himself.24

We do not enter into a reckoning with the trustee of a charitable fund concerning the charity he collected25 or with the treasures of the Temple regarding funds consecrated to them, as stated [in II Kings 22:7]: "No reckoning shall be made with them for the money entrusted to them because they are acting in good faith."26

יא

גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק מצרפין המעות דינרין לאחרים אבל לא לעצמן גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרים לאחרים ואין מוכרים לעצמם ואין מחשבים בצדקה עם גבאי צדקה ולא בהקדש עם הגזברין שנאמר אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם כי באמונה הם עושים:

12

When a person has lived in a city for 30 days, we compel him to give charity to the kupah together with the inhabitants of the city.27 If he dwelled there for three months, we compel him to contribute to the tamchui.28 If he dwelled there for six months, we compel him to contribute to the fund used to clothe the poor of the city. If he dwelled there for nine months, we compel him to contribute to the fund used for the burial of the poor of the city and the provision of all their burial needs.29

יב

מי שישב במדינה שלשים יום כופין אותו ליתן צדקה לקופה עם בני המדינה ישב שם שלשה חדשים כופין אותו ליתן התמחוי ישב שם ששה חדשים כופין אותו ליתן צדקה בכסות שמכסים בה עניי העיר ישב שם תשעה חדשים כופין אותו ליתן צדקה לקבורה שקוברין בה את העניים ועושין להם כל צרכי קבורה:

13

When a person has enough food for two meals, it is forbidden for him to take from the tamchui.30 When he has enough food for fourteen meals, he should not take from the kupah.31 If he has 200 zuz, even if he does not invest or do business with them - or 50 zuz that he invests32 - he should not take shichachah, peah, or the tithe for the poor. If he has 200 zuz less a dinar, even though 1000 people give him at one time,33 he is permitted to take [the above]. If he has money in hand, but he owes a debt or it is under lien to his wife for her ketubah, he is permitted to take.34

יג

מי שיש לו מזון שתי סעודות אסור לו ליטול מן התמחוי היו לו מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה היו לו מאתים זוז אף על פי שאינו נושא ונותן בהם [או שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהם] הרי זה לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחד הרי זה מותר ליקח היו בידו מעות והרי הן עליו חוב או שהיו ממושכנים לכתובת אשתו הרי זה מותר ליקח:

14

When a poor person is in need, but owns a courtyard and household utensils - even silver and golden utensils - we do not obligate him to sell his house and his personal possessions. Instead, he is permitted to accept [charity] and it is a mitzvah to give him.

When does the above apply? With regard to eating utensils, drinking utensils, clothing, bedding, and the like.35 If, however, he owns a golden comb or pestle or the like, he should sell them and buy less valuable ones.36

When does the above37 apply? Before he has descended to the level where he takes charity from people at large.38 Once he collects charity [from the community], we obligate him to sell his utensils and purchase lesser ones and then accept charity.39

יד

עני שצריך ויש לו חצר וכלי בית אפילו היו לו כלי כסף וכלי זהב אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו אלא מותר ליקח ומצוה ליתן לו במה דברים אמורים בכלי אכילה ושתיה ומלבוש ומצעות וכיוצא בהן אבל אם היו כלי כסף וכלי זהב כגון מגרדת או עלי וכיוצא בהן מוכרן ולוקח פחות מהן בד"א קודם שיגיע לגבות מן העם אבל אחר שגבה הצדקה מחייבים אותו למכור כליו וליקח אחרים פחותין מהם ואח"כ יטול:

15

When a man of means is in the midst of a journey from city to city, he used up all his money on the journey, and he does not have anything to eat, it is permitted for him to take leket, shichachah, pe'ah, and the tithe for the poor and he may benefit from charity. When he returns to his home,40 he is not obligated to pay, because he was poor at that time.41 To what can this be compared? To a poor person who became wealthy who is not obligated to pay back [the charity he received while poor].

טו

בעל הבית שהיה מהלך לעיר ותמו לו המעות בדרך ואין לו עתה מה יאכל הרי זה מותר ליקח לקט שכחה ופאה ומעשר עני וליהנות מן הצדקה ולכשיגיע לביתו אינו חייב לשלם שהרי עני היה באותה שעה הא למה זה דומה לעני שהעשיר שאינו חייב לשלם:

16

When a person possesses homes, fields, and vineyards42 which were he to sell them in the winter, he would be forced to sell them cheaply,43 but were he to leave them until the summer, he would be able to sell them at their worth, we do not obligate him to sell them [in the winter]. Instead, we enable him to partake of the tithe of the poor [until he partakes of] half the worth of his property44 [so that] he will not be pressed to sell outside the [appropriate] time to sell.

טז

מי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואם מוכרן בימי הגשמים מוכרן בזול ואם הניחן עד ימות החמה מוכרן בשויהן אין מחייבין אותו למכור אלא מאכילין אותו מעשר עני עד חצי דמיהן ולא ידחוק עצמו וימכור שלא בזמן מכירה:

17

If people at large were purchasing property at high prices,45 but he could only find people to purchase from him cheaply, because he is pressed for funds and preoccupied,46 we do not require him to sell [at a low price]. Instead, he is allowed to continue to partake of the tithe for the poor47 until he can sell his property at its worth and everyone will know that he is not under pressure to sell.

יז

היו שאר האדם לוקחין ביוקר והוא אינו מוצא שיקח ממנו אלא בזול מפני שהוא דחוק וטרוד אין מחייבין אותו למכור אלא אוכל מעשר עני והולך עד שימכור בשוה וידעו הכל שאינו דחוק למכור:

18

When funds were collected for a poor person to satisfy his lack and [the collection] exceeded his needs, the additional funds belong to him. Extra funds [donated for] the poor should be given to the poor. Extra funds [donated for the redemption of] captives should be used for that purpose.48 Extra funds [donated for the redemption of] one individual captive should be given to that captive.49 Extra funds [donated for the burial of] the deceased should be used for that purpose.50 Extra funds [donated for the burial of] an individual deceased person should be given to his heirs.51

יח

עני שגבו לו כדי להשלים מחסורו והותירו על מה שהוא צריך הרי המותר שלו ומותר עניים לעניים ומותר שבויים לשבויים מותר שבוי לאותו שבוי מותר מתים למתים מותר המת ליורשיו:

19

When a poor person gives a p'rutah to the tamchui or to the kupah, we accept it from him. If he does not give, we do not require him to give.52 If he was given new clothes and he gave them back his worn clothes, we accept them from him. If he does not give them, we do not require him to.

יט

עני שנתן פרוטה לתמחוי או פרוטה לקופה מקבלים ממנו ואם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן נתנו לו בגדים חדשים והחזיר להן את השחקין מקבלין ממנו ואם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן: