הלכות בכורים פרק שלישי
א. הבכורים נותנין [אותן] לאנשי משמר והן מחלקים אותן ביניהן כקדשי המקדש וכבר בארנו שהן קרויין תרומה ולפיכך זר שאכל בכורים בכ"מ חייב מיתה בידי שמים והוא שיאכלם מאחר שנכנסו לחומת ירושלים:
ב. היו מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ זה שבפנים חייבין עליו מיתה והרי הוא הקדש לכל דבריו וזה שבחוץ הרי הוא חולין לכל דבריו:
ג. כהן שאכל בכורים חוץ לירושלים מאחר שנכנסו לפנים מן החומה לוקה מן התורה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידך והם הבכורים כמו שבארנו בהלכות תרומה וכן אם אכלן הכהן בירושלים קודם הנחה בעזרה לוקה מן התורה כמי שאכלן בחוץ לפי שהן טעונין הנחה בעזרה שנאמר והנחתו לפני מזבח י"י אלהיך:
ד. ומשיניחם המביאם בעזרה הותרו לכהן ואף על פי שעדיין לא התודה עליהן שאין הקריאה מעכבת אכילתן ובכורים שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין באכילה:
ה. אכילת בכורים כאכילת תרומה לכל דבריו יתר בבכורים שהן אסורין לאונן וטעונין הבאת מקום וכהן טהור שאכל בכורים טמאים לוקה כשם שלוקה ישראל טהור שאכל מעשר שני שנטמא מה שאין כן בתרומה:
ו. ומניין שהבכורים אסורין לאונן שהרי נאמר בהן ושמחת בכל הטוב מכלל שהוא חייב לאוכלן בשמחה לא באנינות והאוכלן באנינות מכין אותו מכת מרדות:
ז. הבכורים טעונין כלי שנאמר ושמת בטנא ומצוה מן המובחר להביא כלי מין ומין בכלי בפני עצמו ואם הביאם בכלי אחד יצא ולא יביאם בערבוב אלא שעורים מלמטה וחטים על גביהן וזיתים על גביהן ותמרים על גביהן ורמונים על גביהן ותאנים למעלה מן הכלי ויהיה דבר אחד מפסיק בין מין ומין כגון הוצין וחלף או עלין וכיוצא בהן ומקיף לתאנים אשכולות של ענבים מבחוץ:
ח. הביאם בכלי מתכות נוטל הכהן הבכורים וחוזר הכלי לבעליו ואם הביאם בכלי ערבה וחלף וכיוצא בהן הרי הבכורים והסלים לכהנים ואם נטמאו הבכורים אין הסלים לכהנים:
ט. כשהיו מביאין את הבכורים היו מביאין בידם תורין ובני יונה וכן היו תולין מצידי הסלים תורין ובני יונה כדי לעטר את הבכורים אלו שעם הסלים היו קרבים עולות ואלו שבידיהן היו ניתנין לכהנים:
י. מצות עשה להתודות במקדש על הבכורים בשעה שמביאם מתחיל וקורא הגדתי היום ליי' אלהיך כי באתי אל הארץ וגו' ארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה עד אשר נתת לי יי' ואין קורין אותה אלא בלשון הקדש שנאמר וענית ואמרת בלשון הזאת:
LOGIN
ASK THE RABBI
