Contact Us

קונטרס אחרון לסימן רמב:ז - ד

קונטרס אחרון לסימן רמב:ז - ד

This gloss refers to sec. 242:7 and is discussed in footnote 32.

 Email

נכון לתקן כו'. הנה בנו של הבית הלל כתב בהג"הא דדוקא עד שליש דהידור מצוה עד שליש,ב וסיים דדגים הוא חיוב גמור מדאורייתא ע"ש, והוא תמוה מאוד, שהרמב"ם והשו"ע השמיטו חיוב דאורייתא,ג ועוד מי כתיבי דגים באורייתא, וגם מדרבנן אין טעם בדרך הנגלה שיתקנו דוקא דגים,ד ומה שהזכירו דגים בגמראה בכמה מקומות היינו למצוה מן המובחר, ולכן מי שאין ידו משגת פטור. וכיון שכן הוא אין דמיונו עולה יפה מהידור מצוה עד שליש, דהתם אתרוג הראשוןו מחויב הוא לקנותו חיוב גמור, לכן צריך להוסיף שליש על חיוב זה משום הידור מצוה, אבל הכא עיקר חיוב הדגים הוא משום הידור מצות עונג, שהרי יכול לענג ג"כ בדברים אחרים חשובים, ואף אם הדגים יותר חשובים מכל מקום נקרא זה הידור מצוה, ומנין לנו להוסיף עוד שליש על ההידור (לכן לא העתקתי דבריו):

Footnotes
א.
יו"ד סי' ריח סק"א.
ב.
ב"ק ט, ב.
ג.
שלא הזכירו החיוב לאכול דגים. וראה לעיל ס"א וקו"א ס"ק א.
ד.
ראה לקו"ש חל"א ע' 192 הע' 15.
ה.
שבת קיח, ב (דגים גדולים; כסא דהרסנא). שם קיט, א (שיבוטא). תוספתא פאה פ"ד ה"ח (דג).
ו.
ראה תוס' ב"ק שם ד"ה עד.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining