Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 646 - Laws Relating to Myrtle

Shulchan Aruch: Chapter 646 - Laws Relating to Myrtle

Show content in:

SECTION 646 Laws Relating to the Myrtle. (1–14)

סימן תרמו דִּינֵי הֲדַס וּבוֹ י"ד סְעִיפִים:

1 [The Torah speaks of] “a branch of a braided tree.”1 The Sages2 interpreted this as referring to [a species] whose “branches” (i.e., its leaves3) cover its “tree” [i.e., its twig]. The words va’anaf etz imply that the entire twig [of the tree] is leaves; i.e., it is covered with leaves because they (are braided and)4 lie on their faces. The term avos implies that the leaves are braided; i.e., they overlap one another like [the links of] a chain.5

To what [species] does this [description] apply? To the myrtle.

א "וַעֲנַף עֵץ עָבֹת",א,1 דָּרְשׁוּ חֲכָמִיםב,2 שֶׁעֲנָפָיו (פֵּרוּשׁ עָלָיוג,3) חוֹפִין אֶת עֵצָיו, שֶׁכֵּן הוּא מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב "וַעֲנַף עֵץ", כְּלוֹמַר שֶׁכָּל הָעֵץ הוּא עָנָף, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְחֻפֶּה בְּעָלִין, עַל יְדֵי שֶׁהֵן (עֲשׂוּיִין בִּקְלִיעָה4) שׁוֹכְבִין עַל אַפֵּיהֶן,ד "עָבֹת" – שֶׁעָלָיו קְלוּעִין כְּמִין קְלִיעָה,ה דְּהַיְנוּ שֶׁהֵן מֻרְכָּבִין זֶה עַל זֶה כְּעֵין שַׁלְשֶׁלֶת,5 וְאֵיזֶה הוּא? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הֲדַס:ו

2 [A twig] is not considered “braided” unless at least three leaves emerge from a single “nest”;6 i.e., three or more leaves are positioned next to each other in a circle [around the stem], none of them being lower than the other. Even though they do not emerge from a single stem, since they are very close to each other and stand on an equal plane in one circle they are considered as “braided.” [See fig. 23.]

If, however, two leaves stand on an equal plane, very close to each other, and the third leaf emerges on a higher level than the other two or emerges on a lower level than the other two and ascends and lies on them, this is not considered “braided.” [See fig. 24.] Rather,6 such a species is called a deviant myrtle.7 It is invalid throughout the seven days of the festival, even in a pressing situation when no other myrtle twig can be found. It should not be used even without reciting a blessing, for it does not belong to the same species as a valid myrtle. See sec. 649[:23].

ב וְאֵינוֹ נִקְרָא "עָבֹת" אֶלָּא אִם כֵּן יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ לְפָחוֹת שְׁלֹשָׁה עָלִין מִקֵּן אֶחָד,ז,6 כְּלוֹמַר שֶׁיּוֹצְאִין שְׁלֹשָׁה עָלִין אוֹ יוֹתֵר סְמוּכִין זֶה לָזֶה בְּעִגּוּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם נָמוּךְ מֵחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל הַשְּׁלֹשָׁה עָלִין יוֹצְאִין מֵעֹקֶץ אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁהֵן דְּבוּקִין זֶה בָּזֶה וְעוֹמְדִין בְּשָׁוֶה בְּעִגּוּל אֶחָד – הֲרֵי זֶה עָבֹת.ח אֲבָל אִם שְׁנֵי עָלִין הֵן עוֹמְדִין בְּשָׁוֶה דְּבוּקִים זֶה בָּזֶה וְעָלֶה הַשְּׁלִישִׁי הוּא לְמַעְלָה מֵהֶם,ט אוֹ שֶׁהַשְּׁלִישִׁי יוֹצֵא לְמַטָּה מֵהַשְּׁנַיִם וְעוֹלֶה וְרוֹכֵב עַל גַּבֵּי הַשְּׁנַיִםי – אֵין זֶה "עָבֹת", אֶלָּא6 נִקְרָא "הֲדַס שׁוֹטֶה",יא,7 וּפָסוּל כָּל שִׁבְעָה,יב אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הֲדַס אַחֵר,יג וְאֵין לִטֹּל אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא בְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִין הֲדַס הַכָּשֵׁר כְּלָל.יד עַיֵּן סִימָן תרמ"ט:טו

Fig. 23: Three stems sprouting from the same “nest” (see sec. 646:2).
Fig. 23: Three stems sprouting from the same “nest” (see sec. 646:2).

Fig. 24: If the third leaf emerges on a lower level than the other two, this is not considered “braided” (see sec. 646:2).
Fig. 24: If the third leaf emerges on a lower level than the other two, this is not considered “braided” (see sec. 646:2).

3 As an initial preference, it is a mitzvah to seek out a myrtle [twig] that is entirely braided; i.e., all the sets of leaves throughout the three handbreadths — which is its minimum measure,8 as will be explained in sec. 650[:1] — emerge in threes from the same point. Nevertheless, if it is not entirely braided but mostly braided — i.e., most of the sets of leaves throughout its minimum measure, which is three handbreadths, emerge in threes from the same point — it is valid. Even as an initial preference, one may recite a blessing over such a twig.

ג וּלְכַתְּחִלָּה מִצְוָה לְחַזֵּר אַחַר הֲדַס שֶׁכֻּלּוֹ "עָבֹת", דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַקִינִים שֶׁל עָלִין הַיּוֹצְאִין בְּכָל אֹרֶךְ שִׁעוּרוֹ, שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים8 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תר"נ, יֵשׁ בְּכָל קֵן וָקֵן שְׁלֹשָׁה עָלִין. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין כֻּלּוֹ עָבֹת, כֵּיוָן שֶׁרֻבּוֹ עָבֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁרֹב קִינִים שֶׁל עָלִין הַיּוֹצְאִין בְּתוֹךְ אֹרֶךְ שִׁעוּרוֹ שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם שְׁלֹשָׁה עָלִין – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, וּמֻתָּר לְבָרֵךְ עָלָיו לְכַתְּחִלָּה:טז

4 If, at the outset, [a myrtle twig] was either entirely or mostly braided, and then some of its leaves fell off, it is valid6 if the majority of the leaves necessary for it to be considered braided — i.e., two complete leaves — remain attached in the majority of the sets of leaves.9

[This applies even] if one leaf from every set of leaves [along the three handbreadths] fell off, and even if some of the sets fell off entirely without leaving even one leaf.

ד וְאִם בַּתְּחִלָּה הָיָה כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ "עָבֹת" וְאַחַר כָּךְ נָשְׁרוּיז מִמֶּנּוּ עָלִין, אֲפִלּוּ נָשַׁר עָלֶה אֶחָד מִכָּל קֵן וָקֵןיח מִכָּל הַקִינִים שֶׁל עָלִין הַיּוֹצְאִין בְּכָל אֹרֶךְ שִׁעוּרוֹ, וַאֲפִלּוּ מִקְּצָת הַקִינִים נָשְׁרוּ עֲלֵיהֶן לְגַמְרֵי וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בָּהֶן אֲפִלּוּ עָלֶה אֶחָד,יט הוֹאִיל וּבְרֹב הַקִינִים נִשְׁתַּיֵּר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן רֹב שִׁעוּר "עָבֹת", דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן נִשְׁתַּיֵּר שְׁנֵי עָלִין שְׁלֵמִין שֶׁלֹּא נָשְׁרוּ9 – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר:כ,6

5 [A twig from] an Egyptian myrtle, which has seven leaves emerging in each set, is valid even if four leaves fell off from each set, because even though most of the leaves have fallen, every set still has [three leaves, which is] the minimum number that constitutes a braid.10 If five leaves fell off from most of the sets, [the twig] is invalid. [This applies] even if no leaves at all fell from the minority of the sets, and they are complete, each with seven leaves. [The twig is] nevertheless invalid, since the majority of the leaves fell from the majority of the sets, and they were left without the minimal three leaves that enable a set to be considered “braided.”

ה הֲדַס הַמִּצְרִי, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל קֵן וָקֵן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה עָלִין וְנָשְׁרוּ מֵהֶן אַרְבָּעָה עָלִין מִכָּל קֵן וָקֵן – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב עָלָיו נָשְׁרוּ, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי נִשְׁתַּיֵּר שִׁעוּר "עָבֹת" בְּכָל קֵן וָקֵן.כא,10 אֲבָל אִם בְּרֹב הַקִינִים שֶׁל עָלִין הַיּוֹצְאִין מִמֶּנּוּ נָשְׁרוּ חֲמִשָּׁה עָלִין מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, אֲפִלּוּ אִם מִעוּט הַקִינִים לֹא נָשַׁר מֵהֶן כְּלָל וְהֵן שְׁלֵמִים שִׁבְעָה עָלִין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁרֹב הַקִינִים נָשְׁרוּ רֹב עֲלֵיהֶן, וְגַם לֹא נִשְׁתַּיֵּר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן שִׁעוּר "עָבֹת" דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה עָלִין – הֲרֵי זֶה פָּסוּל:כב

6 In these countries where valid myrtles are not common, it is customary to [use and] recite the blessing over a twig that does not have three leaves growing in one row, but [has leaves that] grow in rows of two. Some [authorities] offer support for this practice, [stating] that the statement that a myrtle that does not have three leaves in a row is deviant applies only when the third leaf.... [The conclusion of this subsection is not extant.]11

ו וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הֲדַסִּים כְּשֵׁרִים מְצוּיִין – נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ עַל הֲדַס שֶׁאֵין בּוֹ שְׁלֹשָׁה עָלִין בְּקָנֶה אֶחָד אֶלָּא הֵן גְּדֵלִים שְׁנַיִם עַל גַּבֵּי שְׁנַיִם.כג וְיֵשׁ שֶׁלִּמְּדוּ עֲלֵיהֶם זְכוּת,כד שֶׁלֹּא אָמְרוּ שֶׁכָּל הֲדַס שֶׁאֵין בּוֹ שְׁלֹשָׁה עָלִין בְּקֵן אֶחָד הֲרֵי זֶה "הֲדַס שׁוֹטֶה" אֶלָּא כְּשֶׁעָלָה הַשְּׁלִישִׁי:כה,11

7 Since such myrtles have only two leaves in each row, if one of the leaves from each of the majority of the rows within three handbreadths, its minimum measure, falls off, [such a twig] is invalid. [The rationale is that] the majority of the number [of leaves] necessary for [the twig to be considered] “braided,” i.e., two leaves,12 does not remain in the majority of rows. Much care must be taken in this regard, for many leaves often fall from myrtle twigs and people do not pay attention to this.

ז וַהֲדַסִּים הָאֵלּוּ כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶן רַק שְׁנֵי עָלִים בְּכָל קֵן, לְפִיכָךְ אִם בְּרֹב הַקִינִים שֶׁל עָלִין הַיּוֹצְאִין בְּאֹרֶךְ שִׁעוּרוֹ שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים נָשַׁר עָלֶה אֶחָד מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי זֶה פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי בְּרֹב הַקִינִים לֹא נִשְׁתַּיֵּר בְּכָל קֵן וָקֵן רֹב שִׁעוּרֵי "עָבֹת", דְּהַיְנוּ שְׁנֵי עָלִין.כו,12 וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בָּזֶה, דְּהַרְבֵּה פְּעָמִים נוֹשְׁרִים עָלִין הַרְבֵּה מֵהַהֲדַס וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל זֶה:כז

8 If the leaves [of a myrtle twig] dried out, it is invalid,6 because it is not considered “beautiful.”13 If the leaves have not dried out, even though they have already withered, they are valid.

What degree of dryness [disqualifies them]? They crumble when handled by one’s fingernail and their green color has faded to the extent that they become white.14 [At this stage] they are called “dried out,” for even if they would be soaked in water for several days, they would not return to their [natural] appearance. They are like dried wood which will not lose the description of being “dried out” even if it is left to soak in water for several days. Before they become white, even if they will crumble from dryness when handled by a fingernail, [they are not considered as “dried out”], for if they are placed in water for a day or two, [their leaves] will regain their [natural] texture and appearance.

ח יָבְשׁוּ עָלָיו – פָּסוּל,כח,6 לְפִי שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר.כט,13 אֲבָל אִם לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל הַיְבֵשׁוּת אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר כָּמְשׁוּ – כָּשֵׁר.ל

וְכַמָּה שִׁעוּר הַיְבֵשׁוּתלא? כְּשֶׁהֵן נִפְרָכִין בַּצִּפֹּרֶןלב כְּשֶׁמְּמַשְׁמֵשׁ בָּהֶןלג וְגַםלד כָּלָה כָּל מַרְאֵה יַרְקוּת שֶׁבָּהֶן וְהִלְבִּינוּ פְּנֵיהֶם14 – אָז הֵן נִקְרָאִים יְבֵשִׁים, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אִם תַּשְׁרֶה אוֹתָן בְּמַיִם כַּמָּה יָמִים – לֹא יַחְזְרוּ לְמַרְאֵיהֶן, וַהֲרֵי הֵן כְּעֵץ יָבֵשׁ שֶׁאֲפִלּוּ אִם תַּשְׁרֶה אוֹתוֹ בְּמַיִם כַּמָּה יָמִים לֹא יָסוּר מֵעָלָיו שֵׁם הַיֹּבֶשׁ. אֲבָל קֹדֶם שֶׁהִלְבִּינוּ פְּנֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן נִפְרָכִין בַּצִּפֹּרֶן מֵחֲמַת יְבֵשׁוּתָן, מִכָּל מָקוֹם אִם תַּשְׁרֶה אוֹתָן בְּמַיִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם – יַחְזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ בְּמִשְׁמוּשָׁן וּבְמַרְאִיתָן:לה

9 [The following rules apply if] most of the leaves of all three15 myrtle twigs dried out. If each twig still has three fresh leaves in one row, they are valid.10 [This applies] provided the row [of] fresh [leaves] is positioned at the top of the twig, because [this] is what counts most towards the myrtle’s appearance, for a person sees it at first glance. If it is dried out, the myrtle is not considered “beautiful,” for its “beauty” depends primarily on the top of the twig.

ט אִם יָבְשׁוּ רֹב עָלִין שֶׁל כָּל שְׁלֹשָׁה בַּדֵּי הֲדַס15 וְנִשְׁתַּיְּרוּ בְּכָל בַּד וּבַד קֵן אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה עָלִין לַחִין – כָּשֵׁר.לו,10 וְהוּא שֶׁקֵּן הַלַּח הַזֶּה הוּא עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַבָּד,לז לְפִי שֶׁרֹאשׁ הַבָּד הוּא עִקַּר מַרְאִית הַהֲדַס שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה אוֹתוֹ בִּתְחִלַּת הַשְׁקָפָתוֹ,לח וְאִם הוּא יָבֵשׁ – הֲרֵי אֵין הַהֲדַס הָדָר כְּלָל,לט שֶׁעִקַּר הֲדָרוֹ תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ:

10 [There are two views on the validity of the twigs] if these three leaves at the top of the twigs are not entirely fresh, but are withered. [Some authorities hold that] although if all the leaves of a myrtle twig were withered it would be valid, now that all the [other] leaves are dry, these withered leaves do not save the dry leaves from disqualifying [the twigs]. That is possible only when the leaves are fresh and “beautiful.”

However, other authorities differ and maintain that since a withered leaf is valid, it is considered as [if it were] fresh in all respects. Hence it also saves the dry leaves from disqualifying [the twigs]. One may rely on their opinion from the second day of the festival onward,16 when the obligation of taking the lulav is only Rabbinic in origin.17

י וְאִם הַשְּׁלֹשָׁה עָלִין אֵלּוּ שֶׁבְּרֹאשׁ הַבַּדִּים אֵינָן לַחִים גְּמוּרִים אֶלָּא הֵן כְּמוּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁאִם הָיוּ כָּל עֲלֵי הֲדַס כְּמוּשִׁים הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר,מ מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו שֶׁכֻּלָּן יְבֵשִׁים – אֵין הַכָּמוּשׁ מַצִּיל מִיַּד הַיָּבֵשׁ שֶׁלֹּא יִפָּסֵל, אֶלָּא הַלַּח הֶהָדָר הוּא שֶׁמַּצִּיל.מא וְיֵשׁ חוֹלְקִיןמב עַל זֶה וְאוֹמְרִים, כֵּיוָן שֶׁכָּמוּשׁ כָּשֵׁר – הֲרֵי הוּא כְּלַח לְכָל דָּבָר, וּמַצִּיל מִיַּד הַיָּבֵשׁ שֶׁלֹּא יִפָּסֵל. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם מִיּוֹם שֵׁנִי שֶׁל חַג וְאֵילָךְ 16 שֶׁאֵין חִיּוּב נְטִילַת לוּלָב בָּהֶן אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:מג,17

11 With regard to all the [other] species of the lulav,18 if their tips have been cut off they are invalid, because then they are not considered “beautiful.” [An exception is made] with regard to the myrtle. If its top has been cut off, and even if the top of the twig itself and its leaves have been cut off, it is valid.19 [The rationale is that] since the myrtle has many leaves, the remaining leaves cover the place where the tip was cut off and the cut is not obvious.

Differing authorities maintain that even if the tip of the myrtle — i.e., the twig itself from which the leaves emerge — is cut off, the twig is invalid, because the tip is not considered “beautiful.” According to their opinion, even if the tip is not cut off, but the three leaves at the top [of the twig] have dried out, it is invalid. Since the leaves at its tip are not “beautiful,” [the fact that] all the other leaves are fresh and “beautiful” [is not significant].

Where possible, one should be stringent and follow the latter view in a place where it is possible to find other myrtle twigs. If it is impossible to find another, one may rely on the first opinion and recite a blessing over such a myrtle twig.

יא אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמִּינִים שֶׁל לוּלָבמד,18 שֶׁנִּקְטְמוּ רָאשֵׁיהֶן פְּסוּלִין לְפִי שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר, אֲבָל הֲדַס שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁוֹ,מה אֲפִלּוּ נִקְטַם גּוּף הָעֵץמו שֶׁל הֲדַס עִם עָלָיו – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר,19 לְפִי שֶׁהַהֲדַס כֵּיוָן שֶׁהוּא מְרֻבֶּה בְּעָלִין – הֲרֵי עָלָיו הַנִּשְׁאָרִין חוֹפִין אֶת מְקוֹם הַקְּטִימָה וְאֵין הַקְּטִימָה נִכֶּרֶת.מז וְיֵשׁ חוֹלְקִיןמח עַל זֶה וְאוֹמְרִים, דְּאַף הֲדַס שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץמט עַצְמוֹ שֶׁהֶעָלִין יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁרֹאשׁוֹ אֵינוֹ מְהֻדָּר – הֲרֵי זֶה פָּסוּל. וּלְפִי דִּבְרֵיהֶםנ אֲפִלּוּ אִם לֹא נִקְטַם רֹאשׁוֹ אֶלָּא שֶׁהַשְּׁלֹשָׁה עָלִין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ הֵן יְבֵשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר כָּל עָלִין הֵן לַחִין וּמְהֻדָּרִין, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהֶעָלִין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ אֵינָן מְהֻדָּרִין – הֲרֵי זֶה פָּסוּל. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר כְּדִבְרֵיהֶם בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא הֲדַס אַחֵר,נא אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אַחֵר – מֻתָּר לְבָרֵךְ עָלָיונב וְלִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

12 The myrtle tree produces fruit similar to grapes [or berries]. If there are more of these berries than leaves along the three handbreadths that constitute the minimum length of the myrtle twig, it is invalid.2 This applies even from the second day and onward. [The rationale is that] these berries are usually black or red, while the myrtle twig is green. It will thus appear speckled,20 and this is not considered “beautiful.” Therefore if the color of the berries is green like the color of the myrtle [leaves], it is valid, even on the first day, despite the fact that there are more berries than leaves.

יב דֶּרֶךְ עֵץ הַהֲדַס לְגַדֵּל פְּרִי הַדּוֹמֶה לַעֲנָבִים,נג וְאִם יֵשׁ בְּאֹרֶךְ שִׁעוּר הַהֲדַס שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִיםנד כָּל כָּךְ עֲנָבִים הַלָּלוּ יוֹתֵר מִמִּנְיַן הֶעָלִין הַגְּדֵלִין בְּאֹרֶךְ זֶה – הֲרֵי זֶה פָּסוּלנה,2 אֲפִלּוּ מִיּוֹם שֵׁנִי וְאֵילָךְ,נו לְפִי שֶׁעֲנָבִים הַלָּלוּ דֶּרֶךְ מַרְאֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁחֹר אוֹ אָדֹםנז וְהַהֲדַס מַרְאֵהוּ יָרֹק – וַהֲרֵי זֶה כִּמְנֻמָּרנח,20 וְאֵין זֶה הִדּוּר.נט לְפִיכָךְ, אִם הָיָה מַרְאֵה הָעֲנָבִים הַלָּלוּ יָרֹק כְּמַרְאֵה הַהֲדַס – כָּשֵׁר אֲפִלּוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְרֻבִּין מֵעָלָיו:ס

13 Even when the berries are red or black and there are more berries than leaves, [the twig] is valid if one removed some of them until there were more leaves than berries. [This applies] whether one removed them before the festival or one transgressed and removed them on the festival itself.21 A blessing may be recited over such a myrtle twig [even] as an initial preference.22

Nevertheless, at the outset, it is forbidden to remove the berries on the festival.23 On Shabbos, it is permitted to pick fruit from a branch that was severed from its tree before Shabbos, as stated in sec. 336[:14]. Nevertheless, [different laws apply in the present instance. The rationale is] that since, by removing these berries, the myrtle is made fit to be used for its mitzvah, doing so resembles putting a utensil in working order on the festival.20 [Moreover,] even if one has no intention whatever to make the myrtle twig fit [for the mitzvah] but desires to eat the berries, [this is forbidden].24 [The rationale is] that independent of his will, due to the plucking [of the berries], the myrtle is made valid and becomes [like] a utensil. Thus it resembles a situation described as psik reisha velo yamus,25 as explained in sec. 320[:22-24].

יג וַאֲפִלּוּ אִם הָיוּ אֲדֻמּוֹת אוֹ שְׁחֹרוֹת וְהָיוּ מְרֻבּוֹת עַל הֶעָלִין וּמִעֵט אוֹתָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלִּקֵּט וְהֵסִיר מִקְצָתָן מֵהַהֲדַס עַד שֶׁהָיוּ הֶעָלִין מְרֻבִּין עַל הָעֲנָבִין,סא בֵּין שֶׁמִּעֲטָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב בֵּין שֶׁעָבַר וּמִעֲטָן בְּיוֹם טוֹב – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר,סב,21 וּמֻתָּר לְבָרֵךְ עָלָיו לְכַתְּחִלָּה.סג,22 אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לְמַעֲטָן בְּיוֹם טוֹב,סד,23 אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִתְלֹשׁ פֵּרוֹת בְּשַׁבָּת מֵעָנָף הַתָּלוּשׁ מֵהָאִילָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן של"ו,סה מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי תְּלִישָׁה זוֹ מִתְכַּשֵּׁר הַהֲדַס לְמִצְוָתוֹסו – הֲרֵי זֶה כִּמְתַקֵּן כְּלִי בְּיוֹם טוֹב.סז,20 וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל לְהַכְשִׁיר אֶת הַהֲדַס אֶלָּא כַּוָּנָתוֹ לֶאֱכֹל אֶת הָעֲנָבִים,24 מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי עַל כָּרְחוֹ מִתְכַּשֵּׁר הַהֲדַס וְנַעֲשֶה כְּלִי עַל יְדֵי תְּלִישָׁה זוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּעֵין פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלָא יְמוּתסח,25 שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"כ,סט עַיֵּן שָׁם:

14 When does the above apply? When he needs this myrtle twig, because he does not have another one. If, however, he has another myrtle twig, and has no need at all for this one, he may pluck the berries from this twig in order to eat them on the festival.20 Even though the myrtle twig thereby becomes valid and thus this activity resembles making a utensil, [it is permitted,] because he himself does not need this myrtle at all. Hence he did not put anything in working order [for himself].

יד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהוּא צָרִיךְ לַהֲדַס הַזֶּה שֶׁאֵין לוֹ הֲדַס אַחֵר, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ הֲדַס אַחֵר וְאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לַהֲדַס הַזֶּה – מֻתָּר לוֹ לִתְלֹשׁ הָעֲנָבִים כְּדֵי לְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב,ע,20 וְאַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְכַּשֵּׁר הַהֲדַס וְנַעֲשֶׂה כְּלִי, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לַהֲדַס הַזֶּה כְּלָל – הֲרֵי לֹא תִּקֵּן כְּלוּם:עא

In the original, anaf etz avos (Vayikra 23:40); popularly, hadassim. See sec. 645:1 and footnote 1 of that section.
Sukkah 32b.
See: Rashi there; Rambam, Hilchos Lulav 7:2.
The parentheses in this case evidently indicate that the enclosed phrase should be omitted, because this sentence focuses on anaf etz, whereas the term avos (“braided”) is discussed in the following sentence. This use of parentheses — to indicate a proposed variant wording (Aramaic: girsa) — is one of the nine distinct possible functions of parentheses in this work, as enumerated by R. Chayim Avraham Naeh in the Introduction to his Kuntreis HaShulchan.
Shmos 28:22 uses the same word avos to describe the braided chains attached to the breastplate of the Kohen Gadol (see Divrei Nechemiah, Orach Chayim, p. 50d).
Sukkah 32b.
In the original, hadas shoteh (cf. Rashi on Bamidbar 5:12, citing Sotah 3a).
These three handbreadths are measured from the top of the myrtle downward. Rama (sec. 646:5) holds that the three handbreadths need not be measured from the top. The Alter Rebbe does not state this explicitly — possibly because he rules in subsection 11 below that the presence of dried-out leaves at the top of a myrtle twig cannot be overlooked, and hence the leaves at the top, too, must be braided. See R. Moshe Wiener, Arbaas HaMinim, Vol. 1, p. 94.
Even though most of the leaves fell off, the myrtle twig can still be valid, provided most of the leaves from the majority of the sets remain.
Sukkah 33a.
The remainder of this subsection is not extant in the present work. It appears, however, that the Alter Rebbe is referring to the explanation of Rama 646:3 (quoting Maharik, Responsum 41), that a myrtle twig is considered deviant when its leaves grow in groups of three and one leaf emerges lower down and overlaps the two higher leaves. If the third leaf emerges above the other two and is overlapped by them, the twig is not considered deviant. Moreover, if the leaves grow in ordered patterns of two, they are not deviant; they follow a set pattern.
As evident from sec. 648:20, half and half is not acceptable; a majority is required.
Sukkah 29b, 31a.
If the leaves darken and become blackish, they are still acceptable (Nitei Gavriel, p. 31). If, however, they blacken entirely, Nitei Gavriel maintains that they are valid, but Hadar Hu LeChol Chassidav (i.e., R. Moshe Wiener, Arbaas HaMinim, Vol. 1) rules that they are invalid.
See sec. 651:1.
A blessing may be recited in such circumstances. On the first day, by contrast, if there are no other myrtle twigs, one should use such a twig, but should not recite a blessing (see Pri Megadim: Eshel Avraham 246:9).
See ch. 645, footnote 35 above.
“The lulav” here signifies all of the Four Species. See end of sec. 651:17 below.
Sukkah 34b.
Op. cit., 33b.
I.e., even if one intentionally removed them, we do not say that the twig may not be used because the mitzvah was performed at the expense of a forbidden act.
See sec. 649:5.
Even if this will prevent one from fulfilling the mitzvah of lulav; see sec. 586:22.
If, however, there is no other myrtle twig available, a non-Jew may be instructed to remove the berries in order to eat them (R. Akiva Eiger).
The term psik reisha velo yamus is borrowed from Shabbos 75a: “If its head is cut off, will it not die?!”

One transgresses the prohibition of performing a forbidden labor on Shabbos only if it was performed intentionally. However, if one has no intent to perform a forbidden labor, but his action will unavoidably result in the performance of the forbidden labor, this is considered as if he performed it intentionally. Similarly, in the case at hand, although this individual may have intended simply to eat the berries and not to make the myrtle fit for the mitzvah, his action will inevitably make the myrtle fit — and it is therefore considered as if he intentionally made it fit for the mitzvah.
ויקרא כג, מ.
גמרא לב, ב. טור ושו"ע ס"ג.
רש"י שם ד"ה ענף. רמב"ם פ"ז ה"ב. שו"ע שם. לבוש ס"א.
רש"י שם. וראה דברי נחמיה סי' מח (נא, ג).
גמרא [ברייתא] שם.
רש"י שם ד"ה בעינן. יב, א ד"ה היינו.
רב יהודה שם בגמרא. טור ושו"ע שם.
תוס' שם ד"ה תלתא. רא"ש פ"ג סי' ח. טור ולבוש ס"ג.
רמב"ם שם. ריטב"א שם ד"ה היכי. שו"ע ולבוש שם.
רש"י שם ד"ה תרי וחד. ריטב"א שם. לבוש שם.
גמרא שם. רמב"ם ושו"ע שם.
תמים דעים סי' רכז. רבנו ירוחם נתיב ח ח"ג (נט, א). מ"א ריש הסי'.
רמ"א ס"ג.
ב"י סימן תרמ"ט ד"ה וכל הפסולים. וראה חידושי צמח צדק פ"ג דסוכה (עב, ב).
סכ"ג, וש"נ.
ראב"ד בתמים דעים סי' רכח, ובהשגות פ"ז ה"ב. רא"ש פ"ג ס"י. טור ושו"ע ס"ה. וכדלעיל סי' תרמה ס"ט (לענין לולב, דסגי ברוב עלין כשרים). וראה שערים המצוייינים בהלכה סי' קלו ס"ק יא.
משנה לב, ב (נפרצו). לפירוש רש"י שם ד"ה נפרצו (נשרו). רא"ש שם פ"ג ס"י. וראה לקמן סי' תרמט סכ"ג (במוסגר), טעם הפסול משום שאין שמו עליו.
גמרא שם (שפסול רק כשנשרו תרי), לפירוש הרא"ה, הובא בר"ן (טו, ב) ד"ה משכחת, ובריטב"א שם ד"ה אמר ר"פ. רא"ש שם וטור, לפירוש הב"ח ד"ה היו בו. ט"ז ס"ק ח. אליה רבה ס"ק ב.
כדלעיל ס"ג, דסגי ברוב עלין שבאורך שיעור ג' טפחים.
קרבן נתנאל שם אות ח (שפסול רק כשנשרו רוב עליו מרוב ארכו). וכדלעיל סי' תרמה ס"ט (לענין לולב) דסגי בתרי רובי להכשיר (רוב העלין ברוב ארכן). וראה ביאור הלכה ס"ה ד"ה ולעיכובא. ארבעת המינים (ויינר) ע' צז.
גמרא לג, א. טור ושו"ע ס"ד.
ב"ח שם. ט"ז שם.
תרומת הדשן ח"ב סי' רנט. רמ"א ס"ג.
מהרי"ק שורש מא ענף ב. וראה רמ"א שם.
חסר הסיום. במהרי"ק שם: שהעלה השלישי למטה מהשנים עולה ורוכב כו' הוא דמיקרי הדס שוטה אבל אם הוא למעלה מן השנים כמו שהוא באותו שאנו רגילין לקרוא לו הדס שוטה אפשר שהוא כשר לרש"י [ראה לעיל ס"ב]. וברמ"א שם: אינן נקראים הדס שוטה הואיל והם שנים על גב שנים.
ב"ח ד"ה ומ"ש ואדוני אבי. קרבן נתנאל שם. אליה רבה ס"ק ב.
ט"ז סוף ס"ק ח.
משנה לב, ב. טור ושו"ע ס"ו.
גמרא כט, ב. לא, א (לענין לולב, וכדלעיל סי' תרמה סט"ז). רש"י לג, א ד"ה ובראש (לענין הדס). ט"ז ס"ק י.
ברייתא לא, סע"א. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' תרמז ס"ו (בערבה). סי' תרמח ס"א (באתרוג).
ראב"ד בתמים דעים סי' רלב. הובא ברא"ש רפ"ג. טור ושו"ע ס"ז. וראה לעיל סי' תרמה סט"ז וש"נ.
משאת בנימין סי' יז. מ"א ס"ק ו.
רש"י בכורות לז, א ד"ה נפרכת (לענין בכור). וראה גם לעיל סי' תרמה סט"ז (לענין לולב).
משאת בנימין שם. מ"א שם.
ראב"ד שם. רא"ש שם. טור ולבוש ס"ו.
ברייתא לג, א. לפירוש רש"י שם ד"ה שלשה. דעה הא' בטור ושו"ע ס"ח.
רב חסדא בגמרא שם. טור ושו"ע שם.
רא"ש פ"ג סי' י (לפי פירושו בהלכה זו). לבוש ס"ח. וכדלקמן סי' תרמח סכ"א (לענין חוטמו של אתרוג) וש"נ.
רש"י שם ד"ה ובראש. ט"ז ס"ק י.
כדלעיל ס"ח וש"נ.
ראב"ד בתמים דעים סי' רלב). ר"ן (טו, ב) ד"ה ת"ר. דעה הא' בשו"ע ס"ט.
טור בשם הרא"ש פ"ג סי' י. ריטב"א שם ד"ה ת"ר, בשם הרא"ה. דעה הב' בשו"ע שם.
ועד"ז לעיל סי' תרמה ס"כ וש"נ. וראה לקמן סי' תרמט סכ"ד (דין הדסים יבשים בשעת הדחק).
לענין לולב, לעיל סי' תרמה סי"ז. לענין ערבה, לקמן סי' תרמז ס"ד. ועי' לקמן סי' תרמח סי"ז, לענין אתרוג.
ר"ט במשנה לד, ב וכר"י אמר שמואל בגמרא שם, לפי' הרי"ף (טו, ב). רמב"ם פ"ח ה"ה. רמב"ן (מלחמות שם, תשובות ופסקים להראב"ד סי' ז). רא"ש פ"ג סוף ס"י וסי"ד. טור. שו"ע ס"א וס"י דעה הא' (בסתם). דרכי משה ס"ק א, בשם המנהגים (ר"א טירנא) ריש מנהגי סוכות.
רא"ש שם ס"ב. ר"ן (יד, א) ד"ה נקטם. רמ"א ס"י.
רא"ש שם סי"ד בשם ה"ר ישעיה (פסקי רי"ד לד, ב). הובא בב"י סד"ה נקטם. וראה רמב"ן שם. הובא במגיד משנה שם ה"ו. לבוש ס"ט. מ"א ס"ק ז. ט"ז ס"ק א.
ראב"ד (בהשגות פ"ח ה"ה, תמים דעים סי' רכח). בעל המאור שם. רא"ה במשנה שם. ריטב"א ור"ן במשנה שם ד"ה מתני'. שו"ע שם דעה הב' (ויש פוסלים).
ר"ן (יד, א) ד"ה נקטם (טו, ב) ד"ה מתני'. רמ"א שם. ט"ז ס"ק א. וראה עד"ז לקמן סי' תרמז ס"ד.
משא"כ לדברי המכשירים בנקטם ה"ה ביבש (וכפסק הטור ושו"ע שם בדעה הא') — ב"י ד"ה ומ"ש הלכך, בשם הר"ן (שם) סד"ה ת"ר (ושהטעם דפוסל — ביבש בראשו — הוא לשיטתו, בנקטם ראשו). וכ"ה בריטב"א ורא"ה (הפוסלים בנקטם, כנ"ל) לג, א ד"ה ת"ר. לבוש שם (בדעה הב'). ועיין אליה רבה ס"ק ז, בדעת הראב"ד.
מ"מ פ"ח ה"ה. רמ"א שם. לבוש שם. ט"ז ס"ק א., וראה גם לקמן סי' תרנא ס"א (ומציין לכאן).
יראים השלם סי' תכב. הובא במרדכי רמז תשמו. ב"ח ד"ה נקטם. מ"א סי' תרמה ס"ק ו. וראה לעיל שם סי"ז וש"נ.
רש"י במשנה לב, ב ד"ה ענביו.
כדלעיל ס"ג וש"נ.
משנה שם. טור ושו"ע ס"ב.
בדק הבית סוף הסי'. מ"א ס"ק ד. וככל פסולי הדר שפסולין כל שבעה, כדלקמן סי' תרמט סי"ז. וראה שם סי"ט, לענין שעת הדחק.
גמרא לג, ב. טור ושו"ע שם.
גמרא שם. דין מנומר ראה לקמן סי' תרמח סכ"ו.
רש"י שם ד"ה מנומר. יא, ב ד"ה עבר. לבוש ס"י. מ"א שם (אף כשהם במקום א').
גמרא שם. טור ושו"ע שם.
משנה לב, ב. טור ושו"ע שם.
גמרא לג, ב. טור ושו"ע שם.
ראה לקמן סי' תרמט ס"ה. לעיל סי' תנד סי"ב.
משנה שם. טור ושו"ע שם.
סעיף יד.
רש"י ד"ה מתקן.
גמרא שם (קא מתקן). רמב"ם פ"ח ה"ה, ושו"ע שם (כמתקן). וראה תוס' שבת קג, א סד"ה לא (דלא אסיר אלא מדרבנן). רבנו מנוח שם (משום שבות). לבוש שם (דמיא למלאכה). לעיל סי' שמ סי"ז (בסכין חייב). סי' תקיד קו"א ס"ק ד.
גמרא שם ורש"י ד"ה שלקטן. לבוש שם. מ"א ס"ק ב.
סעיף כד.
גמרא שם. מגיד משנה בדעת הרמב"ם שם. לבוש שם. ט"ז ס"ק ה. מ"א שם.
רש"י שם ד"ה לא צריכא. תוס’ שם סד"ה מודה (בשם רש"י), ובכתובות ו, א ד"ה האי (בתירוץ הב'). וראה עד"ז לעיל סי' שכח סל"ב.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.
Start a Discussion
1000 characters remaining