Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 610 - Kindling Lights on Yom Kippur

Shulchan Aruch: Chapter 610 - Kindling Lights on Yom Kippur

 Email
Show content in:

SECTION 610 Kindling Lights on Yom Kippur. (1–10)

סימן תרי הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ י' סְעִיפִים:

1 Yom Kippur must be honored by [the kindling of] lights, as is required with regard to other festivals, as will be explained.1 In certain regions, however, the custom is to prohibit the kindling of lights on the night of Yom Kippur in a house in which one lives together with his wife.2 This [safeguard] was ordained lest a man desire his wife when he sees her by candlelight and thus [be motivated to] engage in marital relations.3 In other regions [it is customary to] kindle lights in the house, for since relations are forbidden in the presence of a light, this will not come about.4

In those places where it is customary to kindle lights, one should recite the blessing [that praises G‑d] “Who sanctified us with His commandments and commanded us to kindle the light of Yom Kippur,” for it is a mitzvah to kindle lights [in honor of] that day as it is on Shabbos and the festivals.5

א יוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ לְכַבְּדוֹ בְּנֵרוֹת א כְּמוֹ בִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים ב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר,ג,1 אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין אִסּוּר בְּהַדְלָקַת נֵר בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים ד בְּבַיִת שֶׁאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ דָּרִים בּוֹ,2 גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְאַוֶּה לְאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁיִּרְאֶנָּה לְאוֹר הַנֵּר וְיָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ,ה,3 אֲבָל יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּדְלִיקִין ו בַּבַּיִת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר – בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ.ז,4

וְאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁמַּדְלִיקִין צְרִיכִין לְבָרֵךְ ח "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים",ט שֶׁהֲרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מִצְוָה לְהַדְלִיק בּוֹ נֵרוֹת י כְּמוֹ בְּשַׁבָּתוֹת יא וְיָמִים טוֹבִים:יב,5

2 If there is a lamp burning in the house, a light should be kindled in the bedroom that a man shares with his wife. [This applies both] in regions in which it is customary to kindle lights and in regions in which [this] is not customary, for it is feared that the sight of one’s wife by the light [burning] in the house will be conducive to marital relations in a room in which no light is burning.6

ב אִם יֵשׁ לוֹ נֵר דָּלוּק בַּבַּיִת – צָרִיךְ לְהַדְלִיק נֵר בַּחֶדֶר שֶׁלָּן בּוֹ עִם אִשְׁתּוֹ,יג בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַדְלִיק יד בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לְהַדְלִיק, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לְאוֹר הַנֵּר שֶׁבַּבַּיִת אִם כֵּן יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי תַּשְׁמִישׁ בְּחֶדֶר שֶׁאֵין שָׁם נֵר דּוֹלֵק:טו,6

3 Even in regions in which it is customary not to kindle lights in the home, lights are kindled in synagogues and in Houses of Study, in dark alleyways, and over a [sickbed].7 In addition, when Yom Kippur falls on Shabbos, everyone is obligated to kindle lights at home as well. One then recites the blessing [that praises G‑d] “Who sanctified us with His commandments and commanded us to kindle the light of Shabbos and of Yom Kippur.”

ג אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בַּבַּיִת, מִכָּל מָקוֹם מַדְלִיקִין בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּבִמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלוֹת וְעַל גַּבֵּי הַחוֹלִים.טז,7

וְכֵן אִם חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת – חַיָּבִין הַכֹּל לְהַדְלִיק אַף בְּבֵיתוֹ,יז וּמְבָרְכִין "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים":יח

4 It is a universal custom to spread fine cloths in the synagogue. Similarly, it is customary to cover the table at home with an attractive tablecloth, as is done on Shabbos and festivals.

Similarly, it is customary to kindle numerous lights in the synagogue [in honor of Yom Kippur], in allusion to the phrase,8 “Therefore honor G‑d ba’urim,” which the Targum renders as “…honor G‑d with lights.”9 It is desirable to make thick wicks [for the lamps] in the synagogue to increase their light.

It was once customary that a candle was kindled in the synagogue for every man, both for an adult and a minor. The present custom is to kindle a light for a married man only.10

ד נוֹהֲגִין בְּכָל מָקוֹם לְהַצִּיעַ בְּגָדִים נָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,יט וְגַם בַּבָּתִּים לְהַצִּיעַ מַפָּה יָפָה עַל הַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת כ וְיוֹם טוֹב.

וְכֵן נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בְּנֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,כא שֶׁנֶּאֱמַר כב,8 "עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה'", וּמְתַרְגְּמִינָן כג "בְּפַּנָּסַיָּא יָקְרוּ ה'".כד,9 וְטוֹב לַעֲשׂוֹת פְּתִילוֹת עָבוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְהַרְבּוֹת אוֹרָן.כה

וְנָהֲגוּ שֶׁכָּל אִישׁ גָּדוֹל וְקָטָן עוֹשִׂין בִּשְׁבִילוֹ נֵר כו לְבֵית הַכְּנֶסֶת.כז וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִין שֶׁאֵין עוֹשִׂין נֵר אֶלָּא לְנָשׂוּי בִּלְבַד:כח,10

5 In addition, candles are customarily lit for the souls of one’s departed father and mother.11

ה גַּם נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת נֵר נְשָׁמָה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ שֶׁמֵּתוּ:כט,11

6 If the candles went out on Yom Kippur, one should not tell a non-Jew to rekindle them. It is forbidden even to hint to him [to do so]. Indeed, if he wants to take the initiative of rekindling them one should object, as stated in sec. 276[:3].

Similarly, one may not instruct a non-Jew to collect the wax that drips from the candles, because a Jew is forbidden to move [it] since it is muktzeh, as stated in sec. 265[:3].12 And whenever an object may not be moved by a Jew, it is forbidden to tell a non-Jew to move it, as explained in sec. 276[:9-10].

ו וְאִם כָּבוּ נֵרוֹת אֵלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – אֵין לוֹמַר לַנָּכְרִי שֶׁיַּחֲזֹר לְהַדְלִיקָן.ל וַאֲפִלּוּ לְרַמֵּז לוֹ אָסוּר.לא וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם בָּא לְהַדְלִיק מֵעַצְמוֹ – צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"ו.לב וְכֵן אֵין לוֹמַר לַנָּכְרִי לְקַבֵּל שַׁעֲוָה הַנּוֹטֵף מִן הַנֵּרוֹת,לג מִפְּנֵי שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל אָסוּר לוֹ לְטַלְטֵל הַשַּׁעֲוָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מֻקְצָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"ה,לד,12 וְכָל שֶׁאֵין הֶתֵּר לְהַיִּשְׂרָאֵל לְטַלְטְלוֹ – אָסוּר לוֹמַר לַנָּכְרִי לְטַלְטְלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"ו,לה עַיֵּן שָׁם:

7 It has become customary to [hire] a non-Jew to watch the candles so that they will not cause a fire, Heaven forbid. As a result of this practice, unlettered people customarily instruct him to extinguish [the candles] and relight them. There is no license for this at all. They should be reprimanded for doing so, in particular on the Day of Judgment.

ז וְנָהֲגוּ לִקַּח נָכְרִי לִשְׁמֹר הַנֵּרוֹת שֶׁלֹּא יָבוֹא חָס וְשָׁלוֹם לִידֵי דְּלֵקָה, וּמִכֹּחַ זֶה נָהֲגוּ הֶהָמוֹן לוֹמַר לוֹ לְכַבּוֹת וּלְהַדְלִיק, וְאֵין לָזֶה הֶתֵּר כְּלָל, וְיֵשׁ לִמְחוֹת בְּיָדָם, וּבִפְרָט בְּיוֹם הַדִּין:לו

8 It is an unfavorable omen if one’s candle goes out on Yom Kippur. This may be rectified by relighting it on the night following Yom Kippur and not extinguishing it, but letting it remain alight until it burns out. Also, a person [in this situation] should resolve that for the rest of his life neither he nor anyone else will extinguish his candle on the night following Yom Kippur, and that instead, it will be left alight until it burns out.

([Our Sages13 interpret the phrase],14 “the holy [day] of G‑d, honored,” as referring to Yom Kippur, on which there is neither eating or drinking.15 The Torah [therefore] says: “Honor it with clean clothing and lights.” [In this spirit,] it is customary to spread fine cloths in the synagogue.)

ח מִי שֶׁכָּבָה נֵרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – סִימָן רַע לוֹ.לז וְתַקָּנָתוֹ, שֶׁיַּחֲזֹר וְיַדְלִקֶנּוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא יְכַבֶּנּוּ עוֹד אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ לִדְלֹק עַד גְּמִירָא, וְגַם יְקַבֵּל עָלָיו שֶׁכָּל יָמָיו לֹא יְכַבֶּה נֵרוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הוּא וְלֹא אַחֵר אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ לִדְלֹק עַד גְּמִירָא.לח

("לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" לט,14 – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה,13,15 אָמְרָה תּוֹרָה כַּבְּדוּהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה מ וּבְנֵרוֹת,מא לְפִיכָךְ נוֹהֲגִין לְהַצִּיעַ בְּגָדִים נָאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מב):

9 It is the custom of some people to wear clean white clothes on Yom Kippur in order to resemble the ministering angels.16 Indeed, the custom in these countries is to wear a kittel,17 which is a clean white garment.

There is another reason for wearing a kittel: since it [resembles] a shroud, it humbles one’s heart toward full repentance. For this reason,18 even a mourner may wear a kittel.

Similarly, women may wear a kittel to humble their hearts,19 but should not wear other white clothes in order to resemble the angels, for they cannot resemble them. This is hinted at in [the Hebrew wording of] the phrase,20 “The wise man ascended to the city of the mighty.” In that verse, the word for “the mighty” (גבורים) is spelled גברים, [which can also mean “the men”].21

ט יֵשׁ נוֹהֲגִין לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים נְקִיִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לִהְיוֹת דֻּגְמַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.מג,16 וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לִלְבֹּשׁ הַקִּיטְל,17 שֶׁהוּא בֶּגֶד לָבָן וְנָקִי.מד וְיֵשׁ עוֹד טַעַם בִּלְבִישַׁת הַקִּיטְל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶּגֶד מֵתִים וְעַל יְדֵי זֶה נִכְנָע לֵב אָדָם מה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה,מו וּלְפִיכָךְ18 גַּם מִי שֶׁהוּא אָבֵל מֻתָּר לִלְבֹּשׁ הַקִּיטְל.מז

וְכֵן הַנָּשִׁים יְכוֹלוֹת לִלְבֹּשׁ הַקִּיטְל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ לִבָּן,מח,19 אֲבָל שְׁאָר בְּגָדִים לְבָנִים אֵין לָהֶן לִלְבֹּשׁ כְּדֵי לִהְיוֹת דֻּגְמַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאֵין יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת כְּמַלְאָכִים,מט שֶׁנֶּאֱמַר נ,20 "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם וגו'", "גְּבָרִים" כְּתִיב:נא,21

10 One who wears sackcloth for the sake of repentance should [exchange it for festive clothing in honor of] Yom Kippur, because it is a festival and must be honored with clean clothing, as explained [above].

י הַלּוֹבֵשׁ שַׂק מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה – צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,נב מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב נג וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ בִּכְסוּת נְקִיָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:נד

Footnotes
1.
Subsection 4.
2.
Pesachim 53b.
3.
Which are forbidden on Yom Kippur (sec. 611:2). Sec. 615:1 lists additional safeguards.
4.
See the Shulchan Aruch of R. Yosef Caro, sec. 240:11.
5.
The Lubavitch custom is to kindle lights. In addition to the above blessing, the blessing Shehecheyanu is recited. See sec. 619, footnote 24 below.
6.
On the kindling of a light as a safeguard, see subsection 1 above.
7.
Pesachim, loc. cit. Blessings should not be recited when kindling these lights (Bach, Pri Chadash).
8.
Yeshayahu 24:15.
9.
Others understand this word as meaning crevices, trenches, or valleys.
10.
The Lubavitch custom, before sunset on the eve of Yom Kippur, is to light one 24-hour candle in the synagogue for the entire household. This is known as a lebedige licht — “a living light.” Also, a 24-hour candle is kindled at home as a memorial for one’s departed parents. (A number of souls may be commemorated by one candle. See Mateh Ephraim 603:8.)

Sefer HaMinhagim records that on the preceding Friday, on the eve of Shabbos Teshuvah (which is also known as Shabbos Shuvah), it was customary in the household of each of the respective Rebbes to light a teshuvah licht — “a teshuvah light.” A large candle was plaited of several wicks, one for each member of the family. In other households, this practice is rarely — if at all — observed at present.
11.
This confers atonement upon them (Mishnah Berurah 610:12).
12.
The Alter Rebbe refers there to sec. 279:2, which explains that since it was forbidden to partake of the oil in a lamp during bein hashmashos (the time between sunset and nightfall), it is forbidden to partake of it and to move it throughout Shabbos. The drippings are thus muktzeh.
13.
Shabbos 119a.
14.
Yeshayahu 58:11.
15.
This is implied by the term “holy,” i.e., removed from all ordinary mundane activity.
16.
Since the angels in Yechezkel 9:2 and in Daniel 12:5 are depicted as being garbed in linen, Darchei Moshe 610:5 writes that the kittel should be made of linen.
17.
Yiddish name for a simple, lightweight, white outer garment (from Middle High German, “a small coat”) worn on specified occasions, and also used as a shroud.

According to Lubavitch custom it is worn on Yom Kippur only by married men, and not by younger men, for one is not punishable at the hands of Heaven before age twenty, and in former times young men were typically married by that age. After marriage, “a bridegroom who wore a kittel at his wedding does not wear one on the first Yom Kippur thereafter” (Sefer HaMinhagim: The Book of Chabad-Lubavitch Customs, p. 124), “since he already wore it on his personal Yom Kippur that year, namely, his wedding day” (Igros Kodesh of the Rebbe, Vol. 5, p. 87).

Since a kittel (like a gartl) is designated as a garment of prayer, it should be removed before one enters a lavatory (sec. 21:3 in Vol. 1 of the present work).
18.
Unlike the previous reason (regarding the garb of angels), whereby the kittel is perceived as a fine garment that would not suit a person in his year of mourning. See Aruch HaShulchan, sec. 610:2.
19.
This custom is not practiced today. In some communities, though not in Lubavitch, the headkerchiefs or other women’s garments worn on Yom Kippur are white (Mateh Ephraim 610:9). This source also notes that wearing jewelry on Yom Kippur detracts from the awe and reverence that should characterize the Day of Judgment. It is a widespread custom to refrain in particular from wearing gold ornaments. This recalls the plain white linen garb, unadorned by any gold ornament, that the Kohen Gadol wore on this day when he entered the Holy of Holies (Elef LaMateh on Mateh Ephraim, loc. cit., note 7).
20.
Mishlei 21:22. The verse alludes to Moshe’s ascent to Heaven, “the city of the mighty [angels],” to receive the Torah.
21.
Implying that the angels manifest male qualities. See Yalkut Shimoni on this verse.
Sources
א.
רא"ש פ"ח סי' ט (ראה ב"ח בסוף הסימן). מרדכי רמז תשכה. הובא מ"א סק"ב.
ב.
ראה לעיל סי' תקיד סי"ג וסכ"ה.
ג.
סוף ס"ח.
ד.
משנה פסחים נג, ב. טור ושו"ע ס"א.
ה.
ברייתא שם ורש"י ד"ה בין.
ו.
משנה שם. טור ושו"ע שם.
ז.
ברייתא ורש"י שם. וראה גם ירושלמי פסחים פ"ד ה"ד. הובא ב"י ריש הסי'.
ח.
רא"ש פ"ח סי' כז. מנהגים (טירנא) ערב יום כפור (ע' קז). טור ושו"ע ורמ"א ס"ב.
ט.
ראה רמ"א סוף ס"א. פר"ח סוף ס"ב.
י.
ראה רא"ש שם (משום שלום בית). מ"א סי' רסג סקי"ג.
יא.
כדלעיל סי' רסג ס"א.
יב.
כדלעיל סי' תקיד סכ"ד.
יג.
מהרי"ל הל' ערב יוה"כ (ע' שכא). רמ"א ס"א.
יד.
ראה מ"א סק"ב.
טו.
מהרי"ל שם. רמ"א שם.
טז.
משנה שם. טור ושו"ע ס"ג.
יז.
גמרא [ברייתא] שם, כרבי שמעון בן אלעזר. רמב"ם פ"ג ה"י. שו"ע ס"א.
יח.
רמ"א סוף ס"א.
יט.
טור ושו"ע ס"ד. וראה גם לקמן סוף ס"ח.
כ.
מרדכי רמז תשכה. מנהגים (טירנא) ערב יום כפור (ע' קז). רמ"א ס"ד. וכדלעיל סי' רסב ס"א.
כא.
רא"ש פ"ח סי' ט. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תקיד סי"ד.
כב.
ישעיה כד, טו.
כג.
ראה ילקוט שמעוני ישעיה רמז תכה.
כד.
רא"ש שם. טור.
כה.
מ"א סוף הסי', בשם ילקוט שמעוני שופטים רמז מב.
כו.
מרדכי רמז תשכג. מהרי"ל הל' ערב יוה"כ (ע' שכב). מהר"י ווייל סי' קצא. רמ"א ס"ד.
כז.
לבוש ס"ג.
כח.
מ"א סק"ג.
כט.
כלבו סי' סח (לג, א). רמ"א ס"ד. וראה אליה רבה ס"ק ד.
ל.
מהרי"ל הל' ליל יוה"כ (ע' של). רמ"א שם.
לא.
דרכי משה ס"ק ד. וראה גם לעיל סי' שז ס"ז.
לב.
סעיף ג.
לג.
הגהות מנהגים יו"כ אות קעט. מ"א סק"ד.
לד.
ראה שם ס"ה.
לה.
ס"י ובקו"א סק"ג.
לו.
מהרי"ל שם. מ"א שם.
לז.
ראה הוריות יב, א.
לח.
הגהות מנהגים שם, בשם מנהגים ישנים. רמ"א שם.
לט.
ישעיה נח, יג.
מ.
גמרא שבת קיט, א. רא"ש פ"ח סי' ט. טור. וראה גם לעיל ס"ד. לקמן סי' תריד ס"ח.
מא.
ראה ב"ח סוף הסימן. לעיל שם.
מב.
טור ושו"ע ס"ד. לעיל ס"ד.
מג.
מרדכי רמז תשכג. רמ"א ס"ד. וראה לעיל סי' יח ס"ג שמטעם זה מתעטפים בטלית ביוה"כ ואפילו בלילה.
מד.
דרכי משה ס"ק ה. רמ"א שם. וראה לעיל סי' כא ס"ג שההולך לפנות צריך לפשוט הקיטל.
מה.
דרכי משה שם. רמ"א שם. וראה גם לעיל סי' תעב ס"ד.
מו.
לבוש ס"ד.
מז.
ט"ז סק"ג. וראה גם לעיל סי' תעב ס"ד.
מח.
מ"א סק"ה.
מט.
ראה גם לקמן סי' תריט סי"ז.
נ.
משלי כא, כב.
נא.
מ"א שם (ע"פ ויקרא רבה פל"א, ה).
נב.
ספר חסידים סי' תרטו. מ"א שם.
נג.
ספר חסידים שם. וראה לעיל סי' תקכט סוף ס"ז. מ"מ וציונים.
נד.
סוף ס"ח. וראה גם לעיל סי' קכח סנ"ז (וכבוד היום במלבושים נאים). לקו"ש חכ"ט ע' 203 ואילך. שלחן המלך ח"ב ע' רטו.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining