Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 606 - Requirement to Appease One Another on Erev Yom Kippur

Shulchan Aruch: Chapter 606 - Requirement to Appease One Another on Erev Yom Kippur

 Email
Show content in:

SECTION 606 The Requirement that People Appease One Another on Erev Yom Kippur. (1–14)

סימן תרו שֶׁיְּפַיֵּס אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבוֹ י"ד סְעִיפִים:

1 Yom Kippur does not atone for sins between a man and his fellow until he has appeased that person.1 [This concept is derived as follows:] It is written,2 “Because on this day He will atone for you to purify you, from all your sins before G‑d [will you be purified].” The implication is that Yom Kippur atones only for “sins before G‑d,” whereas [wrongs] between man and man will not be atoned for by Yom Kippur unless one appeases [the other person].

For this reason, on the day before Yom Kippur, everyone should conscientiously appease every individual whom he has wronged. Even if he merely angered someone verbally,3 he must go and appease him, and request his forgiveness.4 When asking for forgiveness he should specify the wrong he committed against his fellow, but if this would cause his fellow embarrassment, he should not specify the wrong.

א עֲבֵרָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ,א,1 שֶׁנֶּאֱמַר ב,2 "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חֲטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' גו'", כְּלוֹמַר חֲטֹּאתֵיכֶם שֶׁהֵם לִפְנֵי ה' לְבַד יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֲבָל מַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּפַיְּסֶנּוּ.ג לְפִיכָךְ יִתֵּן כָּל אָדָם אֶל לִבּוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְפַיֵּס לְכָל מִי שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ,ד וַאֲפִלּוּ לֹא הִקְנִיטוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים3 – צָרִיךְ לֵילֵךְ וּלְפַיְּסוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ,ה,4 וּבִשְׁעַת בַּקָּשַׁת מְחִילָה צָרִיךְ לְפָרֵט הַחֵטְא שֶׁחָטָא לַחֲבֵרוֹ.ו וְאִם חֲבֵרוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה – לֹא יְפָרֵט הַחֵטְא:ז

2 If the [offended party] is not appeased the first time, [the offender] should go back and try to appease him a second time with another form of conciliation. If he is still not appeased, he should go to him a third time to appease him with yet another form of conciliation. Each time he goes to appease him, even the first time, he should take three people with him and try to appease him in their presence.

If the [offended party] is not appeased [even] after the third attempt, one is under no further obligation to him. Nevertheless, one should state publicly — i.e., notify ten people — that he went to appease [that other person] but was refused, so that people at large will not suspect that he was not willing to humble himself before his fellow and ask his forgiveness.

ב וְאִם אֵינוֹ מִתְפַּיֵּס בְּפַעַם רִאשׁוֹן – יַחֲזֹר וְיֵלֵךְ לְפַיְּסוֹ פַּעַם שֵׁנִית ח בְּמִין רִצּוּי אַחֵר,ט וְאִם לֹא נִתְפַּיֵּס – יַחֲזֹר וְיֵלֵךְ פַּעַם שְׁלִישִׁית לְפַיְּסוֹ בְּמִין רִצּוּי אַחַר. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהוֹלֵךְ לְפַיְּסוֹ אֲפִלּוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן – יִקַּח עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וִיפַיְּסֶנּוּ בִּפְנֵיהֶם.י וְאִם לֹא נִתְפַּיֵּס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית – שׁוּב אֵין זָקוּק לוֹ,יא וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים דְּהַיְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁהוּא הָלַךְ לְפַיְּסוֹ וְלֹא רָצָה לְהִתְפַּיֵּס,יב כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁלֹּא רָצָה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי חֲבֵרוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה:יג

3 When does the above apply? When he angered one of his peers. If, however, he angered his [Torah] teacher, he must go to him repeatedly [to ask forgiveness] until he is appeased. [This applies] not only to one’s foremost teacher,5 but even to a teacher from whom he merely heard words of Torah.

[Moreover,] even if one verbally angered one of his peers, if he desires to be stringent and go to him [to ask forgiveness] many times, he may, provided that doing so will not compromise the respect due to the Torah.

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהִקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אֲבָל אִם הִקְנִיט אֶת רַבּוֹ,יד אֲפִלּוּ אֵינוֹ רַבּוֹ מֻבְהָק5 רַק שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה טו – צָרִיךְ לֵילֵךְ אֵלָיו כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁיִּתְפַּיֵּס. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהִקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלֵילֵךְ אֵלָיו כַּמָּה פְּעָמִים – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ,טז וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם בִּזְיוֹן תּוֹרָה:יז

4 [One who is asked to] forgive should not be callous and withhold forgiveness.6 On the contrary, he should forgive immediately, unless his intent is for the benefit of the person asking forgiveness, to humble his brazen heart.

Alternatively, [one may withhold forgiveness] if he fears that forgiving will cause harm to himself.7 In such a situation he is not required to forgive, because his own life takes precedence over the life of his fellow.

If one person spread a disparaging report8 about another, the latter is not required to forgive him under any circumstances, even if he is repeatedly asked for forgiveness, because some people may have heard of the false rumor but not of the appeasement. It will appear to them that the rumor may be true, and that this person has not yet been cleared of unfavorable suspicion.

Nevertheless, [as an expression of] the attribute of humility, it is proper to forgive even one who spread a disparaging report.

ד וְהַמּוֹחֵל לֹא יִהְיֶה אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל יח,6 אֶלָּא יִמְחֹל לוֹ מִיָּד,יט אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת הַמְבַקֵּשׁ מְחִילָה כ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע לְבָבוֹ הֶעָרֵל,כא אוֹ שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יָבוֹא לוֹ לְעַצְמוֹ אֵיזֶה רָעָה עַל יְדֵי שֶׁיִּמְחֹל לוֹ,כב,7 דְּאָז אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ, דְּחַיָּיו קוֹדְמִין לְחַיֵּי חֲבֵרוֹ.כג

וְאִם הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רַע8 – אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ כד בְּכָל עִנְיָן, אֲפִלּוּ אִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים,כה מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁשָּׁמְעוּ הוֹצָאַת הַלַּעַז עָלָיו וְלֹא שָׁמְעוּ הַפִּיּוּס וְיִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַלַּעַז הוּא אֱמֶת וְלֹא יָצָא עֲדַיִן אָדָם זֶה נָקִי מֵחֲשָׁד,כו וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת עֲנָוָה לִמְחֹל אֲפִלּוּ בְּהוֹצָאַת שֵׁם רַע:כז

5 If the wronged person died, [the offender] should bring ten people to his grave7 and say in their presence: “I have sinned against the G‑d of Israel and against this person whom I wronged.”9

He should go there barefoot. If he [lives] more than three parsaos10 from that person’s grave, he is not obligated to go personally; he may send an agent who should request forgiveness there on his behalf in the presence of ten people.

ה וְאִם מֵת מִי שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ – מֵבִיא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָם עַל קִבְרוֹ7 וְאוֹמֵר בִּפְנֵיהֶם "חָטָאתִי לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי זֶה שֶׁפָּשַׁעְתִּי כְּנֶגְדּוֹ".כח,9 וְצָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ לְשָׁם יָחֵף. וְאִם הוּא חוּץ לְשָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת10 מִן קִבְרוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, אֶלָּא יִשְׁלַח שְׁלוּחוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בַּעֲבוּר הַשּׁוֹלְחוֹ בִּפְנֵי עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם:כט

6 Even if one spread a disparaging report about [the deceased] in his lifetime, asking his forgiveness in the presence of ten men is sufficient, for we surmise if the deceased were alive, he would probably forgive him.

ו וַאֲפִלּוּ הוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רַע בְּחַיָּיו – מוֹעִיל מַה שֶּׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּפְנֵי עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ אוֹמְדִין דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמֵּת דְּמִן הַסְּתָם אִלּוּ הָיָה קַיָּם הָיָה מוֹחֵל לוֹ:ל

7 If he disgraced him after his death, he does not need to go to his grave. Instead, he should ask his forgiveness in the place where he shamed him.

ז וְאִם חֵרְפוֹ לְאַחַר מִיתָה – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל קִבְרוֹ, אֶלָּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה בְּמָקוֹם שֶׁבִּיְּשׁוֹ:לא

8 To immediately appease [and ask forgiveness of] a person whom one has wronged is appropriate at any time throughout the year. Nevertheless, on the day before Yom Kippur one should be especially vigilant about this, so that the hearts of the Jewish people will all be at peace with each other, and thus Satan will have no opportunity to level accusations against them.11

ח אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה רָאוּי לְכָל אָדָם לְפַיֵּס תֵּכֶף לְמִי שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ, מִכָּל מָקוֹם בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה בְּיוֹתֵר,לב כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁלֵם זֶה עִם זֶה וְלֹא יְהֵא מָקוֹם לַשָּׂטָן לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם:לג,11

9 It is an ordinance instituted by the Sages of the early generations, reinforced by a ban of ostracism, that one may not disparage the reputation of the deceased.12

ט תַּקָּנוֹת קַדְמוֹנִים וְחֵרֶם שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַמֵּתִים:לד,12

10 If one person called another a mamzer,13 he did not blemish the honor of the latter’s parents, because he could explain that he desired only to abuse that particular person himself. [This applies] unless he called him a mamzer, the son of a mamzer.

י מִי שֶׁקָּרָא לַחֲבֵרוֹ מַמְזֵר13 – לֹא פָּגַם בִּכְבוֹד אֲבוֹתָיו, שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר אֵלֶיךָ לְבַד נִתְכַּוַּנְתִּי לְבַזּוֹתְךָ, אֶלָּא אִם כֵּן קְרָאוֹ מַמְזֵר בֶּן מַמְזֵר:לה

11 It is customary to immerse in a mikveh on the day preceding Yom Kippur. Some explain that this immersion was instituted because of keri,14 so that we will be cleansed and pure on Yom Kippur.15 According to this view, there is no point at all in saying confessional prayers in the mikveh,16 nor is there any need to immerse more than once.

One who immersed before Rosh HaShanah and did not have a seminal emission in the interim should nevertheless immerse on the day before Yom Kippur, lest he had discharged a flow of urine that was either intermittent or turbid. For one who has such a discharge is impure, as if he had a seminal emission.17

An immersion occasioned by keri is valid even in 40 seah of drawn water18 that are collected [in a reservoir] in the ground, but not in a vessel.19

One who will suffer discomfort because of this immersion may have nine kabin20 of water21 poured over [his head and body].22 This water may be poured from two or three containers in succession, as long as the total quantity is [no less than] nine kabin. [In this instance, however,] one must begin pouring from the second container before one has finished pouring from the first, and begin pouring from the third before one has finished pouring from the second.23 Water poured from four containers is never considered as a single quantity of nine kabin. [Moreover,] even when pouring from a single container, one must be careful to pour the water without any interruption.24

One who immersed half of his body in a mikveh, [while] nine kabin were poured over the other half, has fulfilled his obligation.25

If a woman engaged in relations within three days [before] this immersion, she should wash the private parts with hot water before immersing in order to remove any semen that might be lodged within, lest she discharge it after the immersion and thus be impure on Yom Kippur.26 See Shulchan Aruch, Yoreh Deah, sec. 196.27

If she engaged in relations directly following her immersion [after her menstrual cycle] or directly before the onset of her menstrual cycle, at which times she is likely to conceive, she should not wash the private parts with hot water lest she destroy seed [that might have led to] conception. For this reason, she should not immerse at all on the day before Yom Kippur.

יא נוֹהֲגִין לִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים.לו

וְיֵשׁ אוֹמְרִים לז שֶׁטַּעַם טְבִילָה זוֹ הוּא מִשּׁוּם קֶרִי,14 כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים וּטְהוֹרִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,15 וּלְפִי טַעַם זֶה אֵין עִנְיָן כְּלָל לוֹמַר וִדּוּיִים בַּמִּקְוֶה,16 וְכֵן אֵין צָרִיךְ לִטְבֹּל אֶלָּא פַּעַם אַחַת.לח

וּמִי שֶׁטָּבַל בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא רָאָה קֶרִי אַחַר כָּךְ – אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּשֶׁמָּא רָאָה אַחַר כָּךְ מַיִם חֲלוּקִים אוֹ עֲכוּרִים,לט שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָן טָמֵא מִשּׁוּם בַּעַל קֶרִי.מ,17

וּטְבִילָה זוֹ שֶׁהִיא מִשּׁוּם קֶרִי כְּשֵׁרָה אֲפִלּוּ בְּאַרְבָּעִים סְאָה שְׁאוּבִים מא,18 כְּשֶׁהֵם בַּקַּרְקַע, אֲבָל לֹא בִּכְלִי.מב,19

וּמִי שֶׁהוּא מִצְטַעֵר מג בִּטְבִילָה – יָכוֹל לִשְׁפֹּךְ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין20 מַיִם.מד,21 וְרַשַּׁאי לִשְׁפֹּךְ עָלָיו22 מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה כֵּלִים מה זֶה אַחַר זֶה וּבֵין כֻּלָּם יִהְיֶה תִּשְׁעָה קַבִּין, וּבִלְבַד שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הָרִאשׁוֹן וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הַשֵּׁנִי.מו,23 אֲבָל מֵאַרְבָּעָה כֵּלִים – אֵין מִצְטָרְפִין לְתִשְׁעָה קַבִּין.מז וַאֲפִלּוּ אִם מְמָרֵק מח מִכְּלִי אֶחָד – יִזָּהֵר לְהָרִיק בְּלֹא הַפְסָקָה כְּלָל.מט,24 וְאִם נִכְנַס חֶצְיוֹ לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה וְעַל חֶצְיוֹ שָׁפְכוּ ט' קַבִּין – יָצָא.נ,25

וְאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים לִטְבִילָה זוֹ – צְרִיכָה לְכַבֵּד בֵּיתָהּ בְּחַמִּין קֹדֶם שֶׁתִּטְבֹּל, כְּדֵי לְהַפְלִיט כָּל הַשִּׁכְבַת זֶרַע שֶׁבִּמְקוֹרָהּ, שֶׁלֹּא תַּפְלִיט אַחַר הַטְּבִילָה וּתְהֵא טְמֵאָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים26 – עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קצ"ו.נא,27 וְאִם שִׁמְּשָׁה סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ אוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, שֶׁבְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים הִיא רְגִילָה לְהִתְעַבֵּר – לֹא תְּכַבֵּד בֵּיתָהּ בְּחַמִּין, שֶׁמָּא תַּשְׁחִית זֶרַע הַהֵרָיוֹן,נב לְפִיכָךְ אֵינָהּ צְרִיכָה לִטְבֹּל כְּלָל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים:נג

12 Other authorities28 maintain that the reason for this immersion, as also in the case of a convert,29 is teshuvah, and hence one should immerse three times.30 Accordingly, immersion is also customary even by youths past the age of bar-mitzvah31 and young girls past the age of bas-mitzvah,32 even though the rationale of keri is not relevant to them. Likewise, even a person who immersed before Rosh HaShanah and did not have a seminal emission in the interim must still immerse again on the day before Yom Kippur as an act of repentance.

יב אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים נד,28 שֶׁטַּעַם טְבִילָה זוֹ הוּא מִשּׁוּם תְּשׁוּבָה, כְּגֵר הַמִּתְגַּיֵּר.29 וּלְפִי זֶה יֵשׁ לִטְבֹּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.נה,30 וַאֲפִלּוּ נְעָרִים וּבְתוּלוֹת32 שֶׁהֵם בְּנֵי מִצְוָה31 נוֹהֲגִים לִטְבֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קֶרִי שַׁיָּךְ בָּהֶן.נו וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁטָּבַל בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא רָאָה קֶרִי אַחַר כָּךְ – צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים מִשּׁוּם תְּשׁוּבָה:נז

13 One should immerse before the Afternoon Service so that he can recite the confessional prayer (during the Afternoon Service) in a state of purity. There are some who immerse after the meal that precedes the fast33 so that [their immersion] will be close to [the onset of] Yom Kippur.34

יג יֵשׁ לִטְבֹּל קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה, כְּדֵי לְהִתְוַדּוֹת (בְּמִנְחָה) בְּטָהֳרָה.נח וְיֵשׁ טוֹבְלִין אַחַר סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת,33 כְּדֵי שֶׁיְּהֵא סָמוּךְ לְיוֹם הַכִּפּוּרִים:נט,34

14 If a close relative35 died before Yom Kippur, one is permitted to bathe in hot water and immerse on the day before Yom Kippur. [The rationale is that] Yom Kippur is considered like a festival which negates the decrees of the shivah mourning period, as explained in sec. 548.36

However, bathing and immersion should be delayed as late as possible so that they will be close to nightfall, for the reason explained there.37 The other laws of mourning, e.g., sitting on the ground,38 must be observed until actual nightfall, for the reason explained there.

יד מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת35 קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים – מֻתָּר לוֹ לִרְחֹץ בְּחַמִּין וְלִטְבֹּל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים דִּינוֹ כָּרְגָלִים שֶׁמְּבַטְּלִים מִמֶּנּוּ גְּזֵירַת שִׁבְעָה ס כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ח,סא,36 אֶלָּא דְּיֵשׁ לוֹ לְאַחֵר הָרְחִיצָה וְהַטְּבִילָה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה סב מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.סג,37 וּשְׁאָר דִּינֵי אֲבֵלוּת כְּגוֹן יְשִׁיבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע38 – צָרִיךְ לִנְהֹג עַד הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:סד

Footnotes
1.
Yoma 85b. Any transgression between man and man is also a transgression between man and G‑d, Who has commanded us to respect the property and the feelings of our fellow men. The spiritual influences aroused on Yom Kippur that atone for all transgressions between man and G‑d cannot atone for transgressions against one’s fellow man until that person is appeased.
2.
Vayikra 16:30.
3.
Yoma 87a. Needless to say, if one person wrongs another financially, he must not only appease him for having wronged him, but must also restore the money owed. (See Rambam, Hilchos Teshuvah 2:9.)
4.
It is preferable that the offender ask for forgiveness personally. If he knows that an agent is more likely to succeed, he may depute an agent (Bayis Chadash, cited in Mishnah Berurah 606:2).
5.
In the original, rabo muvhak; i .e., the mentor from whom he derived most of his learning.
6.
Indeed, a person who does so is now considered the sinner (Rambam, loc. cit.). To illustrate this principle, Rambam notes in the following law (2:10) that because the Gibeonites did not forgive the family of King Shaul, they were ostracized: “The Gibeonites are not among the Children of Israel” (II Shmuel 21:2).
7.
Yoma, loc. cit.
8.
Lit., “gave out a bad reputation.”
9.
Maaseh Rokeiach notes that when the offended party is alive, it is proper to ask forgiveness of him and then of G‑d; after his passing, the order is reversed.
10.
A parsah (parasang) is a Persian measure of distance equivalent to a little more than 2 miles.
11.
Moreover, a magnanimous act of forgiveness between man and man prompts a similar dynamic between G‑d and man (Rosh HaShanah 17b).
12.
This is so, even though the dead are unaware of what was said of them (Aruch HaShulchan 606:4). Indeed, Moshe Rabbeinu was reprimanded for implying fault in the Patriarchs (Tanchuma, Parshas Va’eschanan, sec. 6). See also Mordechai on Tractate Yoma, sec. 724.
13.
A child born of an adulterous or incestuous relationship.
14.
I.e., having had a seminal emission.
15.
Ezra instituted the requirement that one who had a seminal emission must immerse in a mikveh before prayer. Some time later, the Talmudic Sages observed that people on the whole had never fully accepted this standard and ruled that this obligation was no longer binding. (See Berachos 22b; see also sec. 88:1 in Vol. 2 of the present work and footnotes there.) Nevertheless, on Yom Kippur, it is appropriate to pray in a state of purity. (Sec. 613:19 below speaks of one who had a seminal emission on Yom Kippur itself.)
16.
See Mateh Ephraim 606:8.
17.
Mikvaos 8:2.
18.
In the original, mayim she’uvim. If a mikveh is to be valid for other purposes, the prescribed minimal quantity of water must flow into it naturally; the mikveh is invalidated if the water is drawn into it by human intervention. This requirement does not apply to the water in which one who has had a seminal emission must immerse.
19.
Hence immersion in a water tank or in a fiberglass fishpond is invalid.
20.
A kav is a Talmudic fluid measure equal to four lugin. To begin with a familiar unit of measure: A Kiddush cup must contain at least a revi’is (i.e., a quarter of a lug) of wine. According to Shiurei Torah by R. Avraham Chayim Naeh, this comes to 86 cc. (which is the gematria of כוס — “cup”). One lug is thus 4 x 86 = 344 cc. There are four lugim in one kav: 4 x 344 = 1376 cc. Nine kabin (the volume required by our text above) is thus 1376 x 9 = 12384 cc. = 12.384 liters. Since one U.S. gallon = 3.785 liters, nine kabin is approximately 3 1/4 U.S. gallons. (And since one imperial gallon = 4.546 liters, nine kabin is approximately 2 3/4 imperial gallons.)
21.
Ordinary tap water, which belongs to the category of mayim she’uvim, meets this requirement.
22.
Mikvaos 3:4.
23.
This obviously requires the help of at least one other person.
24.
Taharas Mayim (sec. 58) states that when there is no alternative, the requirement of pouring nine kabin over one’s head and body may be fulfilled by taking a shower for two or three minutes, the length of time depending on the water pressure.
25.
Gittin 16a.
26.
Due to the issue raised by the Alter Rebbe and due to additional halachic considerations (e.g., the possibility that this day may fall in the midst of a married woman’s seven “clean” days), those women who do observe this practice are usually of maturer years.
27.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. The intent of the above reference is apparently Yoreh Deah 196:11, which states that a woman must wait several days before beginning her count of shivah nekiyim (“seven clean days”) lest she have engaged in relations shortly before the onset of menstruation and discharge semen, in which case the day on which that took place could not be considered as one of those seven days. Once three days have passed, the semen is considered to have decomposed and the above delay is no longer called for.
28.
Cf. subsection 11 above.
29.
Just as a righteous convert (a ger tzedek) is required to immerse, the custom is that an apostate Jew who returns to the faith of his fathers also immerses (Rama, Yoreh Deah 268:12).
30.
I.e., three successive times in the course of a single visit to the mikveh. This practice is cited by Maharil in the name of Rokeiach, and by Sefer Chassidim (sec. 394); both sources base it on Biblical allusions.
31.
Indeed, according to the accepted custom of Lubavitch (and of many other circles), daily throughout the year.
32.
Over the years objections have been raised to this practice, both with regard to young girls and also with regard to women who are presently unmarried, for fear of untoward repercussions. (See Sdei Chemed, Yom HaKippurim 1:6, cited in She’arim HaMetzuyanim BaHalachah 131:13, and in Halichos Bas Yisrael, ch. 19, footnote 61.) Accordingly, this immersion is not very widely practiced today.
33.
In the original, seudah mafsekes.
34.
It is the custom of some Chabad chassidim to visit the mikveh three times on the day before Yom Kippur: once in the morning, in preparation for Shacharis, once before Minchah, as explained in the first opinion above, and once after the seudah mafsekes, in deference to the second view above.
35.
I.e., one’s spouse, father, mother, brother, sister, son or daughter, for whom he must observe the seven days of shivah mourning during which bathing is prohibited.
36.
Sec. 548 of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch is not extant. In the Shulchan Aruch of R. Yosef Caro, this subject is found in sec. 548:7.
37.
See Shulchan Aruch, Orach Chayim 548:10.

In the year 5725 (1964), on the sixth of Tishrei, the Rebbe’s mother passed away. Visited by numerous eminent scholars during the shivah, the Rebbe raised the question of whether he would be allowed to immerse before Minchah on the afternoon immediately preceding Yom Kippur. The discussion on this subject is recorded in Toras Menachem — Menachem Zion (Kehot, N.Y., 1994), Vol. 1, p. 97.
38.
Or on a low chair or stool.
Sources
א.
משנה פה, ב. טור ושו"ע ס"א. וראה פרדס חב"ד 9 ע' 92.
ב.
ויקרא טז, ל.
ג.
רבי אלעזר בן עזריה במשנה שם. לבוש ס"א.
ד.
רא"ש פ"ח סי' כד. טור ולבוש שם. וראה העו"ב תשטו ע' 18.
ה.
גמרא פז, א. טור ושו"ע שם.
ו.
ב"ח ד"ה מצאתי, בשם דרשות מהר"ש סי' שלג. מ"א ריש הסי'.
ז.
מ"א שם.
ח.
טור ושו"ע שם. רב חסדא ור' יוסי בר חנינא בגמרא שם.
ט.
מהרי"ל הל' ליל יוה"כ (ע' שכה). ב"ח ד"ה ומ"ש וצריך. מ"א סק"א.
י.
רב חסדא בגמרא שם, ורש"י ד"ה בשלש. טור ושו"ע שם.
יא.
רב יוסי בר חנינא בגמרא שם. טור ושו"ע שם. וראה גם תניא אגה"ת פי"א (ק, א).
יב.
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה לח. מדרש תנחומא פרשת וארא סי' ל. מרדכי רמז תשכג. מהרי"ל שם (אחר שהלך ג' פעמים). רמ"א ס"א.
יג.
לבוש ס"א.
יד.
רי"ף ו, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ט. רא"ש פ"ח סוס"י יז. טור ושו"ע ס"א.
טו.
שו"ת משפט צדק ח"ב סי' מט. כנסת הגדולה הגב"י. מ"א סק"ג.
טז.
גמרא שם ע"ב, לפירוש רש"י שם ד"ה רב שאני. ב"ח ד"ה ומ"ש וה"מ. מ"א סק"ב.
יז.
ב"ח ומ"א שם.
יח.
משנה ב"ק צב, א. רש"י עה"ת במדבר כא, ז. מהרי"ל הל' ליל יום כיפור (ע' שכו). רמ"א ס"א. טור ושו"ע חו"מ סי' תכב ס"א. וראה גם לקמן חו"מ הל' נזקי גו"נ ס"ו (ומציין לכאן). תניא אגה"ת שם. לקו"ש חכ"ח ע' 138 ואילך.
יט.
ראה תנחומא חוקת פי"ט. במדב"ר פי"ט, כג. תניא אגה"ת שם. לקו"ש שם ע' 146 הערה 61. לקמן ס"ח. לעיל סי' קנו ס"ג (לענין ת"ח).
כ.
רמ"א שם.
כא.
ט"ז סק"ב.
כב.
גמרא פז, ב לפירוש רש"י שם ד"ה חלמא. ב"ח ד"ה ודע דבגמרא. מ"א סק"ד. וראה העו"ב תרמ ע' 23.
כג.
אליה זוטא סק"ג.
כד.
ירושלמי ב"ק פ"ח ה"ז. סמ"ג עשין טז (צט, ג). הגהות מיימוניות הל' תשובה פ"ב אות ט. שו"ת מהר"י ווייל סי' קצא. רמ"א שם. מרדכי רמז תשכג.
כה.
לבוש שם.
כו.
תרומת הדשן ח"ב סי' ריב. לבוש שם. מ"א סק"ה.
כז.
ים של שלמה ב"ק פ"ח סי' סג. מ"א שם. וראה גם ט"ז סק"ג.
כח.
גמרא פז, א. טור ושו"ע ס"ב.
כט.
רש"ל ביש"ש שם סי' נ. מ"א סק"ז.
ל.
ט"ז סק"ג. מ"א (ראה ס"ק ה, שמדת ענוה למחול).
לא.
שלטי הגבורים ב"מ (לג, א), בשם רבנו יחיאל. כנה"ג הגה"ט. מ"א שם.
לב.
רא"ש פ"ח סי' כד, מהא דרב בגמרא פז, א. של"ה מסכת יומא עמוד התשובה (רכח, א) ד"ה ואעפ"י. ב"ח ריש הסימן. עטרת זקנים ריש הסימן.
לג.
רא"ש שם. טור. לבוש ס"ב.
לד.
שו"ע ס"ג. מרדכי רמז תשכד, ב"ק רמז קו, בשם ראבי"ה.
לה.
יש"ש ב"ק פ"ח סי' מו. מ"א סק"ו.
לו.
סדר רב עמרם גאון. הרי"ץ גיאת ח"א ע' נט. רא"ש פ"ח סי' כד. טור ולבוש ס"ג.
לז.
רא"ש שם. טור. מהרי"ל הל' ערב יו"כ (ע' שטז), בדעת מהר"ם מרוטנבורג, בתשב"ץ סי' קכב. לבוש ס"ג.
לח.
מהר"י ווייל סי' קצא. רמ"א ס"ד.
לט.
מ"א סוף סק"ח. וראה מ"א סי' פח סק"א. לקו"ש ח"ז ע' 315. שלחן המלך ח"א ע' קז־קח.
מ.
מקואות פ"ח מ"ב. רמב"ם הל' אבות הטומאה פ"ה ה"ו.
מא.
משנה מקואות פ"ח מ"א. מ"א סק"ט. ב"י סי' פח ד"ה והוי.לעיל שם סוף ס"א.
מב.
ברייתא ברכות כב, ב כת"ק, ולחד מאן דאמר שם – אף לרבי יהודה. ראב"ד הל' ברכות פ"ו ה"ה (לענין נט"י). ב"י שם. מ"א שם. לעיל שם (במוסגר). סי' קנט סכ"ג.
מג.
מהר"י ווייל שם. מ"א ס"ק ט.
מד.
מהר"ם מרוטנבורג בתשב"ץ שם. רמ"א שם. וראה לעיל שם.
מה.
משנה מקואות פ"ג מ"ד. מ"א סק"ט. וראה גם לעיל שם.
מו.
ב"י שם ד"ה ותשעה, ממשנה מקואות שם. מ"א שם.
מז.
מקואות שם. מ"א שם. וראה לעיל שם, ובנסמן בשוה"ג שם.
מח.
בקונטרס השלחן הגיה: מריק.
מט.
רבנו יונה ברכות (יג, ב) ד"ה כי. מ"א שם.
נ.
בעיא דרב פפא גיטין טז, א (לענין שני לטומאה). רמב"ם הל' אבות הטומאה פ"ט ה"ג (לקולא). ב"י שם ד"ה והוי (דבדרבנן נקטינן לקולא). מ"א שם.
נא.
סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סי"א.
נב.
מהרי"ל שם. דרכי משה ס"ק ג. מ"א סק"ח.
נג.
דרכי משה שם.
נד.
מהרי"ל שם (ע' שטו). דרכי משה ס"ק ג. מ"א סק"ח בשם ויש אומרים.
נה.
מהרי"ל שם (ע' שטז). דרכי משה שם. מ"א שם.
נו.
מהרי"ל שם (ע' שטו). מ"א שם.
נז.
מהרי"ל שם. דרכי משה שם. מ"א שם.
נח.
מהרי"ל שם ושם. מ"א שם. ט"ז סק"ד.
נט.
מהרי"ל שם. מ"א שם. וראה אוצר מנהגי חב"ד יוה"כ ע' קעח.
ס.
מהרי"ל הל' שמחות (ע' תרה). רמ"א ס"ד.
סא.
סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם סט"ו.
סב.
מ"א סק"י. ולענין טבילת מצוה קודם מנחה ראה שיחות קודש תשכ"ה ח"א (ע' 525 ואילך).
סג.
ראה שו"ע שם ס"י ובמ"א שם סקי"ד וסקט"ו. ט"ז שם סק"ג.
סד.
ראה שם מ"א סקי"ד.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining