Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 604 - [Conduct] on Erev Yom Kippur

Shulchan Aruch: Chapter 604 - [Conduct] on Erev Yom Kippur

Show content in:

SECTION 604 [Conduct] on Erev Yom Kippur. (1–7)

סימן תרד סֵדֶר עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבוֹ ז' סְעִיפִים:

1 [It is written,]1 “And you shall afflict your souls on the ninth of the month….” But is it on the ninth of the month that we fast?!2 In fact we fast only on the tenth! For so it is written: “On the tenth of the month you shall afflict your souls,”3 and “from evening to evening [shall you observe your day of rest].”4

The intent of the [first] verse is: Prepare yourself on the ninth [of the month] for the affliction of the tenth. Eat and drink on the ninth, so that you will be able to fast on the tenth.5

It is out of G‑d’s love for the Jewish people that He commanded them to fast only one day in the year.6 And this is for their good, to atone for their sins. [Moreover,] He commanded them to eat and drink first, so that the fast would not harm them.7

The reason the verse refers to eating as “affliction” rather than stating explicitly that people should eat and drink on the ninth day is to teach that one who eats and drinks on the ninth is considered by Scripture as if he fasted on it because of G‑d’s command — that we afflict ourselves on this [day]. And [the verse refers to eating on this day as “affliction,” because generally] the reward that one receives for eating and drinking because of G‑d’s commandment is not comparable to the reward that one receives for fasting because of G‑d’s commandment.8

Nevertheless, one who eats and drinks on the ninth [of Tishrei] receives a great reward as if he fasted (on the ninth and the tenth),9 because of G‑d’s command that we fast (on those two days).

[The rationale for this distinction is that] since Yom Kippur itself cannot be honored with food and drink as one honors other festivals,10 it must be honored on the preceding day.

Accordingly, it is forbidden to fast on the ninth, even on account of a [disturbing] dream. [Such] a fast is permitted on Shabbos and on festivals,11 but on the day preceding Yom Kippur, when eating and drinking is considered as affliction, as explained above, one should not fast. Instead one should eat and drink, and this will be considered as if he fasted because of his dream.

Nevertheless, if a person desires to fast because of a dream until the meal before the fast,12 one should not protest against this. The rationale is that the day preceding Yom Kippur is not like Shabbos, concerning which it is said,13 “And you shall call the Shabbos a delight.” This is why it is forbidden to fast [on Shabbos] for even one moment for the sake of a [ritual] fast, unless the fast is undertaken because of a disturbing dream, as explained in sec. 288[:1, 3]. With regard to the day preceding Yom Kippur, by contrast, “delight” is not mentioned; it is only that it is a mitzvah to eat on that day. Thus if one ate once in the course of the day, he has fulfilled his obligation.

א "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וגו'",א,1 וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין?2 וַהֲלֹא אֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא בָּעֲשִׂירִי,ב שֶׁנֶּאֱמַר ג "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם",3 וְנֶאֱמַר ד "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב וגו'",4 אֶלָּא עִנְיַן הַכָּתוּב ה הָכִינוּ עַצְמְכֶם בַּתְּשִׁיעִי לְעִנּוּי הָעֲשִׂירִי,ו שֶׁתֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְעַנּוֹת בָּעֲשִׂירִי,ז,5 וְהוּא מֵאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא צִוָּם לְהִתְעַנּוֹת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה6 וּלְטוֹבָתָם לְכַפֵּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְצִוָּם שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ תְּחִלָּה שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם הָעִנּוּי.ח,7

וּמַה שֶּׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת הָאֲכִילָה בִּלְשׁוֹן עִנּוּי ט וְלֹא אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ בַּתְּשִׁיעִי,י לוֹמַר לְךָ שֶׁהָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה בּוֹ יא מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ,יב שֶׁאֵין שְׂכַר הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹמֶה לִשְׂכַר הַמִּתְעַנֶּה מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,8 אֲבָל זֶה שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בַּתְּשִׁיעִי שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד כְּאִלּוּ הָיָה מִתְעַנֶּה יג (בַּתְּשִׁיעִי וּבָעֲשִׂירִי)9 מֵחֲמַת מִצְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה לְהִתְעַנּוֹת (בִּשְׁנֵיהֶם).יד

דְּכֵיוָן שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְכַבְּדוֹ בְּמַאֲכָל וּבַמִשְׁתֶּה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַבְּדִין שְׁאָר יוֹם טוֹב10 – צָרִיךְ לְכַבְּדוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו.טו

לְפִיכָךְ אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ טז אֲפִלּוּ תַּעֲנִית חֲלוֹם,יז אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית חֲלוֹם אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב,יח,11 מִכָּל מָקוֹם בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהָאֲכִילָה נֶחְשֶׁבֶת כְּעִנּוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר – אֵין לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ,יט אֶלָּא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה עַל חֲלוֹמוֹ.כ

וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל חֲלוֹמוֹ עַד סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת12 – אֵין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ,כא לְפִי שֶׁעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ דּוֹמֶה לְשַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כב,13 "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", וּלְפִיכָךְ אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם תַּעֲנִית אִם אֵינוֹ תַּעֲנִית חֲלוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ"ח,כג אֲבָל בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ עֹנֶג אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לֶאֱכֹל בּוֹ, וְאִם אָכַל פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:כד

2 If one transgressed and erred [by] fasting that entire day, he must undertake a fast after Yom Kippur to atone for having fasted on the day preceding Yom Kippur. If he fasted only until the meal preceding the fast, he is not required to fast [again] after Yom Kippur.

ב וְאִם עָבַר וְטָעָה וְהִתְעַנָּה כָּל הַיּוֹם – צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת כה אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים כו תַּעֲנִית א' לְכַפֵּר עַל מַה שֶּׁהִתְעַנָּה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים. אֲבָל אִם לֹא הִתְעַנָּה אֶלָּא עַד סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים:כז

3 [For the laws regarding] one who vows to fast on this day, see sec. 570.14

ג אִם נָדַר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ – עַיֵּן בְּסִימָן תק"ע:כח,14

4 According to the letter of the law, it is permitted to eulogize a person on the day preceding Yom Kippur, for it is not a festival at all, and has no distinctive quality other than the obligation to eat on that day. Nevertheless, it is customary to treat it as a festival. On that day, [therefore,] eulogies are not delivered, except for a departed sage [while we are] in his presence, or for [a departed sage] on the day that news of his passing first arrives, [for then the mourning is as intense and it is] as if one was in his presence, as explained in sec. 547.15 Similarly, the passage known as Tziduk HaDin16 is not recited [on this day] except for a sage and in his presence.

Likewise, [the confessional supplications known as] Tachanun are not recited on this day, nor are [the penitential prayers called] Selichos recited at length before dawn as is customary on the other days.17 In some communities, however, it is customary to recite Selichos at length, because they consider this day as a festival only from dawn onward, not on the preceding night. Everything should follow the [local] custom.18

ד אַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַדִּין עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים מֻתָּר בְּהֶסְפֵּד שֶׁאֵינוֹ יוֹם טוֹב כְּלָל וְאֵין בּוֹ מַעֲלָה אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לֶאֱכֹל בּוֹ,כט מִכָּל מָקוֹם נוֹהֲגִין לַעֲשוֹתוֹ יוֹם טוֹב, וְאֵין מַסְפִּידִין בּוֹ אֶלָּא עַל חָכָם בְּפָנָיו,ל אוֹ בְּיוֹם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ שֶׁמֵּת שֶׁהוּא כְּמוֹ בְּפָנָיו לא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ז לב,15 עַיֵּן שָׁם, וְכֵן אֵין אוֹמְרִים צִדּוּק הַדִּין לג,16 אֶלָּא עַל חָכָם בְּפָנָיו.לד

וְכֵן אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן,לה וְגַם אֵין אוֹמְרִים קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר הַרְבֵּה סְלִיחוֹת כְּבִשְׁאָר יָמִים.17 וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בִּסְלִיחוֹת,לו לְפִי שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין אוֹתוֹ יוֹם טוֹב אֶלָּא מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְאֵילָךְ אֲבָל לֹא בַּלַּיְלָה.לז וְהַכֹּל לְפִי הַמִּנְהָג:לח,18

5 One whose custom is not to eat meat on a weekday except on days when Tachanun is not recited is permitted to eat meat even on the eve of the ninth of Tishrei. Certainly, this applies during the day.

Where does this apply? In places where it is not customary to recite Selichos extensively at night, for they consider the night, too, as part of the festival. By contrast, in regions in which Selichos are recited extensively, and the night is not considered as a festival, [such a person] should not eat meat that night.

[Moreover,] even in places where Selichos are not recited extensively, [such a person] should not eat meat before the stars appear19 on the eve of [the ninth of Tishrei] even if he recited the Evening Service before nightfall.20 The rationale is that only actual nighttime is considered as a festival. [This is evident from the fact that] Tachanun is recited after She­moneh Esreh in the Afternoon Service of the eighth of Tishrei, whereas with regard to the other days21 on which Tachanun is not recited, it is also omitted even in the Afternoon Service of the preceding day. This indicates that the day preceding Yom Kippur is considered as a festival only from the appearance of the stars onward.

ה מִי שֶׁנּוֹהֵג שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל יְמוֹת הַחֹל כִּי אִם בְּיוֹם שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן – מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֲפִלּוּ בְּלֵיל עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בַּיּוֹם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַרְבֵּה סְלִיחוֹת בַּלַּיְלָה, שֶׁהֵן חוֹשְׁבִין לְיוֹם טוֹב גַּם אֶת הַלַּיְלָה, אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמַּרְבִּים בִּסְלִיחוֹת שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין אֶת הַלַּיְלָה לְיוֹם טוֹב – אֵין לֶאֱכֹל בָּשָׂר בַּלַּיְלָה.לט

וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין מַרְבִּים בּוֹ בִּסְלִיחוֹת – לֹא יֹאכַל בָּשָׂר קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים שֶׁל לֵיל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר,19 אַף עַל פִּי שֶׁהִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם,20 לְפִי שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין לְיוֹם טוֹב אֶלָּא לַיְלָה מַמָּשׁ,מ שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִים תַּחֲנוּן אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁל ח' תִּשְׁרֵי,מא וּבִשְׁאָר יָמִים21 שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן אֲפִלּוּ בְּמִנְחָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם, מִכְּלָל שֶׁעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אֵין מַחֲזִיקִין לְיוֹם טוֹב אֶלָּא מִצֵּאת הַכּוֹכָבִים וְאֵילָךְ:מב

6 The psalm LaMenatzeiach… yaancha is not recited [on the ninth of Tishrei], for it is not “a day of distress.” 22 Nor is the psalm beginning Mizmor LeTodah23 recited on that day, for the reason given in sec. 51[:1].24

ו אֵין אוֹמְרִים "לַמְנַצֵּחַ יַעַנְךָ וגו'",מג שֶׁאֵינוֹ יוֹם צָרָה.מד,22 וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ "מִזְמוֹר לְתוֹדָה",מה,23 מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"א מו עַיֵּן שָׁם:24

7 On this day the prayer beginning Avinu Malkeinu is not recited in the Morning Service nor in the Afternoon Service. The custom of some communities is to recite Avinu Malkeinu at Shacharis on the day before Yom Kippur [in years] in which Yom Kippur falls on Shabbos and [hence] Avinu Malkeinu is not recited, as explained in sec. 619[:23].25

ז אֵין אוֹמְרִים בּוֹ "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ", לֹא בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית מז וְלֹא בְּמִנְחָה.מח וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין כְּשֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרי"ט,מט,25 אָז אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית:נ

Vayikra 23:32. The Alter Rebbe’s opening passage interpreting this verse is based on Yoma 81b, et al., and is found in the Tur and Turei Zahav 604:1.
As explained in sec. 611:2, “afflicting one’s soul” is primarily defined as fasting.
Vayikra 16:29.
Op. cit. 23:32; i.e., the fast should be observed for one day only (Turei Zahav, loc. cit.).
In sec. 608:1 the Alter Rebbe offers another — though not contradictory — interpretation of this verse, which he explains is closer to its simple meaning. There he states that the above interpretation is merely a smach (or: asmachta), a Biblical allusion cited in support of a Rabbinic ordinance.
The other, commemorative fasts were instituted by the Sages, not by Divine fiat.
In light of the unique command to eat on the day preceding Yom Kippur, certain tzadikkim who habitually ate with only one hand made a point of using both hands on this day. Among them were the Alter Rebbe (Beis Rebbe, Hebrew ed., Vol. 1, p. 178), and the Rebbe’s father, R. Levi Yitzchak (Likkutei Sichos, Vol. 29, p. 319). The Rebbe Rashab did not follow this practice (Sefer HaSichos 5691, p. 147).
For fasting demands greater effort.
This could be understood to mean that eating on the ninth is considered as equivalent to two days’ fasting, in addition to the actual fast of Yom Kippur. See Eshel Avraham (Butchatch), sec. 604; Shaarei HaMoadim: Yom Kippur, p. 137.

The Alter Rebbe writes in his Siddur (based on a teaching of the AriZal) that on the ninth one should “eat the equivalent of two days’ food.” Eshel Avraham (loc. cit.) writes that this is fulfilled by eating a little more than one day’s portion.
To honor the festivals in this way is a Scriptural command (sec. 629:1).
See sec. 288:3.
In the original, seudah mafsekes.
Yeshayahu 58:13.
Sec. 570 of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch is not extant. The Shulchan Aruch of R. Yosef Caro (sec. 570:2) states that a person who vows to fast on the day preceding Yom Kippur should have his vow absolved by a sage.
Sec. 547 of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch is not extant. The Shulchan Aruch of R. Yosef Caro (sec. 547:6) equates hearing of a sage’s death to being present at the time of his passing. Sec. 547:1 cites the prohibition against eulogizing the deceased on Chol HaMoed.
Normally recited at a funeral in acceptance (lit., “justification”) of the Divine verdict.
The Alter Rebbe is referring to the custom of reciting Selichos every morning between Rosh HaShanah and Yom Kippur, in contrast to the Lubavitch custom which restricts this to the Fast of Gedaliah. (See sec. 602, footnote 6 above.)
The same thinking applies to the inclusion of Tachanun in the prayers recited before retiring at night.
In the original, tzeis hakochavim — lit., “when the stars emerge.”
As is common in certain communities during the summer. In the original, mibe’od yom — lit., “while it is yet day.”
I.e., almost all of the other days.
The second verse of that psalm (Tehillim 20:2) states, “May G‑d answer you on a day of distress.”

Though the omission of Tachanun has already been discussed, the Alter Rebbe is here addressing the Ashkenazic custom, according to which there are many days on which Tachanun is omitted but LaMenatzeiach is nevertheless recited (see Rama, sec. 132:1). In his Siddur, by contrast, the recitation of LaMenatzeiach is linked to the recitation of Tachanun.

The coexistence of these two rulings accords with the pattern whereby the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch relates to the Ashkenazic prayer rite (Nussach Ashkenaz), whereas his Siddur follows Nussach HaAriZal. This is a variant of the Sephardic prayer rite (Nussach Sephard). In the guidelines for the omission of Tachanun, for example, the AriZal follows the Sephardic custom.

These terms are defined and clarified in sec. 582, footnote 16 above.
Hebrew grammar dictates that in specified situations certain consonants should be varied from their accustomed pronunciation. Nevertheless, our transliteration generally seeks to keep familiar Hebrew words recognizable. Hence, as above, LeTodah rather than LeSodah.
The recitation of this psalm (Tehillim 100) recalls the Korban Todah, the thanksgiving sacrifice, and this was not offered on the day preceding Yom Kippur.

The Torah allows certain sacrifices to be eaten within a fixed timeframe. If it is known that the full span of permissible time will not be available, such sacrifices are not to be offered, for if the sacrificial food was not entirely consumed this would cause it to be disqualified. Thus, in the present case, a thanksgiving offering may ordinarily be eaten on the day it was offered and on the following night. This would be impossible if it were to be offered on the day that is interrupted by the onset of the Yom Kippur fast.

The Tzemach Tzedek, in his novellae to Tractate Pesachim (Kehot, N.Y., edition of 5755/1995, p. 415), questions the Alter Rebbe’s above ruling. For further discussion, see Igros Kodesh (Letters) of the Rebbe, Vol. 3, p. 71ff., and in English translation: I Will Write it in Their Hearts (S.I.E., N.Y., 5764), Vol. 4, p. 92.
The Lubavitch practice is not to recite Avinu Malkeinu on the ninth of Tishrei in all instances (Luach Colel Chabad, 5741 and 5744).
ויקרא כג, לב.
גמרא פא, ב וש"נ. טור ולבוש ס"א. ט"ז ס"ק א.
שם טז, כט. וראה מ"מ וציונים.
שם כג, לב. ראה רש"י ר"ה ט, א ד"ה כל. ב"י ריש הסי'. לבוש ס"א. ט"ז סק"א.
ראה רש"י ברכות שם ד"ה מעלה, ויומא שם ד"ה כל, ורא"ש יומא פ"ח סי' כב (קרא). לבוש ס"א (משמעותא דקרא). וראה לקמן סי' תרח ס"א (במוסגר): שמצות חכמים היא . . . ומצאו להם סמך מן התורה.
רש"י ברכות שם. טור. ט"ז שם.
רש"י יומא שם. רא"ש שם.
רא"ש שם. טור ולבוש שם. וראה לקמן סי' תרח ס"א (להרבות בסעודה). סידור (להרבות באכילה ושתיה כשיעור ב' ימים). שער הכולל פמ"ד אות ג. אוצר מנהגי חב"ד יום הכיפורים ע' קצא.
רש"י יומא שם. רא"ש שם. טור ולבוש שם. ט"ז שם.
לבוש וט"ז שם.
גמרא שם.
רא"ש שם. טור וב"י ד"ה ומ"ש חשיב. לבוש שם. ט"ז שם. וראה מ"מ וציונים.
ט"ז שם. לבוש שם.
ט"ז שם.
ב"י ד"ה וא"ת.
הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור, מפסחים סח, ב. ב"י שם.
מהרי"ל הל' ימים נוראים אות י (ע' רסה). רמ"א ס"א.
כדלעיל סי' רפח ס"ג.
של"ה מסכת יומא בתחילתו (רכז, ב) ד"ה ובס' מהרי"ל. לבוש שם. ט"ז סק"ב. מ"א סק"א.
לבוש שם. ט"ז שם. וראה העו"ב תתה ע' 69.
מנהגים (קלויזנר) סי' פו. מהרי"ל שם ובהל' תענית (ע' רסח). מ"א שם.
ישעיה נח, יג. וכדלעיל סי' רמב ס"א.
סעיף א.
מ"א שם.
ב"י סי' תקסח סוד"ה ומ"ש וא"צ. שו"ע שם ס"ה. מ"א כאן סק"א. לבוש שם ס"ה. משאת בנימין סי' צג.
משאת בנימין שם. מ"א סי' רפח סק"ג. וראה לעיל שם ס"ד.
מ"א סק"א.
סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.
מ"א סי' תרו בסופו.
שו"ע יו"ד סי' תא ס"ה (לענין חול המועד ר"ח חנוכה ופורים). וכ"ה לעיל סי' תכט סוף ס"ח (לענין חדש ניסן).
מו"ק כז, ב. רמב"ם הל' אבל פי"א ה"ה. שו"ע יו"ד שם.
סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ו (לענין קריעה).
מנהגים (טירנא) מנהג של כל השנה (ע' קסז). רמ"א סי' תכ ס"ב (בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון).
ט"ז שם (בשם הרמ"א, לומר על אדם גדול בימים שאין אומרים תחנון). וראה לעיל סי' תכט ס"ח (לענין חדש ניסן). כף החיים ס"ק כב. מ"מ וציונים.
מנהגים שם. מהרי"ל הל' ערב יום כיפור (ע' שיב). שו"ע (נפילת אפים) ורמ"א ס"ב (למנצח). וכ"ה לקמן סי' תה ס"ה. סידור (לפני למנצח).
מהרי"ל שם. רמ"א ס"ב.
כדלקמן ס"ה וש"נ.
רמ"א שם. ומנהג חב"ד שלא לומר סליחות בערב יום כיפור (ראה ספר המנהגים – חב"ד ע' 58).
של"ה ריש מסכת יומא (רכז, ב) ד"ה וענין ליל. מ"א סק"א.
מ"א שם.
לבוש סי' קלא ס"ו. של"ה שם. מ"א שם. וכ"ה בסידור (לפני למנצח).
של"ה שם. מ"א שם.
מנהגים (טירנא) מנהג עשי"ת (ע' קה). רמ"א ס"ב. ובסידור (לפני למנצח): מנהג ספרד שבכל יום שאין בו תחנון ונפילת אפים אין אומרים למנצח יענך.
לבוש ס"ב.
מנהגים שם. רמ"א שם. וכ"ה בסידור (לפני מזמור לתודה). וראה גם לעיל סי' א מהדו"ק סי"ז גבי פרשת תודה.
ס"א, מפני שלא היתה תודה קריבה ביום זה, וציין לכאן. וראה לבוש ס"ב. וראה חידושי צמח צדק רח, ב. אג"ק ח"ג ע' עא־עב.
דרכי משה (שכן נוהגים בקראקא). מטה משה סי' תתלה (מנהג ארצינו). רמ"א ס"ב.
דרכי משה סי' תרז אות ג, בשם מנהגים ישנים. רמ"א שם ס"ג.
סעיף יא.
דרכי משה ומטה משה שם. רמ"א ס"ב.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.
Start a Discussion
1000 characters remaining