Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 583 - Foods which are Customarily Eaten on Rosh HaShanah

Shulchan Aruch: Chapter 583 - Foods which are Customarily Eaten on Rosh HaShanah

 Email
Show content in:

SECTION 583 Foods which are Customarily Eaten on Rosh HaShanah. (1–8)

סימן תקפג דְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

1 On [the eve of] Rosh HaShanah, one should observe the custom1 of eating leek, beets, dates, squash, fenugreek,2 and any other foods whose name implies increase in the language spoken locally.3 The people of each country should eat the foods whose name [leads to such associations] in their language.

Before one eats fenugreek or the like, he should say,4 “May it be Your will that our merits increase.”5 Before he eats leek, he should say: “May it be Your will that those who hate us be cut off.”6 Before he eats beets, he should say: “May it be Your will that our foes be removed.”7 Before he eats dates, he should say: “May it be Your will that those who hate us perish.”8 And before he eats squash, he should say: “May it be Your will that the verdict rendered against us be torn, and our merits be read in Your presence.”9

Some people10 are accustomed to partake of a sweet apple dipped in honey, and to say: “May the renewed year be sweet11 for us.”12 A blessing should be recited over the apple,13 and not over the honey, since the honey is ancillary to the apple.

א יְהֵא אָדָם רָגִיל1 לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּרְתִּי, סִילְקָא א דְּהַיְנוּ תְּרָדִין,ב תַּמְרֵי, קָרָא, רוּבְּיָא דְּהַיְנוּ תִּלְתָּן,ג,2 וְהוּא הַדִּין מַה שֶּׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים לְשׁוֹן רִבּוּי יֹאכְלוּ כָּל אַנְשֵׁי מְדִינָה וּמְדִינָה כִּלְשׁוֹנָם.ד,3 וּכְשֶׁאוֹכֵל רוּבְּיָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ יֹאמַר ה,4 "יְהִי רָצוֹן ו מִלְּפָנֶיךָ ז שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ",5 וּכְשֶׁיֹּאכַל כַּרְתִּי יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ שׂוֹנְאֵינוּ",6 וּכְשֶׁיֹּאכַל סִילְקָא יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ",7 וּכְשֶׁיֹּאכַל תַּמְרֵי יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּתַּמּוּ ח שׂוֹנְאֵינוּ",ט,8 וּכְשֶׁיֹּאכַל קָרָא יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּקָּרַע גְּזַר דִּינֵנוּ י וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵינוּ",יא,9

וְיֵשׁ נוֹהֲגִים יב,10 לֶאֱכֹל תַּפּוּחַ מָתוֹק מְטֻבָּל בִּדְבַשׁ וְאוֹמְרִים "תִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ12 שָׁנָה מְתוּקָה",11 וִיבָרֵךְ עַל הַתַּפּוּחַ13 וְלֹא עַל הַדְּבַשׁ, לְפִי שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא טָפֵל לַתַּפּוּחַ:יג

2 There are people who follow the custom of eating fish [thereby expressing the hope that] they will be fruitful and multiply like fish.14 [The fish] should not be cooked in vinegar.15

ב וְיֵשׁ אוֹכְלִים דָּגִים לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּדָגִים,14 וְאֵין מְבַשְּׁלִים בְּחֹמֶץ:יד,15

3 When partaking of foods, such as apples or dates, for which a blessing is required when they are eaten in the course of a meal, the [accompanying] request16 should be made after one begins to eat, because it is forbidden to make an interruption between the recitation of the blessing and partaking [of the food].17

ג כָּל הַמִּינִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁאוֹכְלָם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה כְּגוֹן תַּפּוּחִים וּתְמָרִים יֹאמַר הַבַּקָּשָׁה16 אַחַר הַתְחָלַת הָאֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לָאֲכִילָה:טו,17

4 There are those whose custom is to dip the piece of bread [eaten after reciting] the blessing HaMotzi in honey.18 Some people eat pomegranates19 and say: “May our merits be as numerous as [the seeds of] a pomegranate.”4

It is customary to eat succulent meat, drink honey, and [partake of] other sweet foods as a sign that the year should be one of sweetness and plenty, as it is written in the Book of Ezra,20 “Eat succulent foods and drink sweet beverages….”21

ד וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ.טז,18 וְיֵשׁ אוֹכְלִין רִמּוֹנִים וְאוֹמְרִים19 "נַרְבֶּה זְכֻיּוֹת כָּרִמּוֹן".יז,4 וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר שָׁמֵן וְלִשְׁתּוֹת דְּבַשׁ וְכָל מִינֵי מְתִיקָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת מְתוּקָה וּשְׁמֵנָה, וְכֵן כָּתוּב בְּעֶזְרָא20 "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים":יח,21

5 One should partake of the head of a ram22 to commemorate the ram [sacrificed instead] of Yitzchak.23 If a head of a ram is not available, one should partake of the head of a lamb, and if [that] is not available, one should partake of the head of another animal — so as to say, “May we be a head and not a tail.”

ה יֵשׁ לֶאֱכֹל רֹאשׁ אַיִל זֵכֶר22 לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק,יט,23 וְאִם אֵין רֹאשׁ אַיִל – יֹאכַל רֹאשׁ כֶּבֶשׂ,כ וְאִם אֵין רֹאשׁ כֶּבֶשׂ – יֹאכַל רֹאשׁ אַחֵר,כא לוֹמַר נִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב:כב

6 There are people who make a point of not eating walnuts and hazelnuts because they generate phlegm and mucus and thus disturb one while he is praying.24

ו יֵשׁ מְדַקְדְּקִים שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים (פֵּרוּשׁ אֱגוֹזִים קְטַנִּים כג), מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה כד וּמְבַטְּלִים הַתְּפִלָּה:כה,24

7 It is customary to go to a river25 with live fish, which serve as a sign that the Evil Eye should have no power over us and that we be fruitful and multiply like fish.26 [At the riverbank,] we recite the verse,27 “He will again show mercy to us…. You will cast [all their sins into the depths of the sea].”28 It is preferable that this be done outside the city. [This custom is practiced] on the first day of Rosh HaShanah29 after the Minchah service, before sunset. One should [also] recite the verse [that precedes the above, viz.], “Who is a G‑d like You….”30

ז וְנוֹהֲגִים לֵילֵךְ אֶל הַנָּהָר כו,25 שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִים חַיִּים כז לְסִימָן שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּנוּ עַיִן הָרָע וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה כְּדָגִים,כח,26 וְאוֹמְרִים שָׁם פָּסוּק27 "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ וגו' וְתַשְׁלִיךְ וגו'".כט,28 וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה מִחוּץ לָעִיר. וְיֵשׁ לֵילֵךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה ל,29 אַחַר מִנְחָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְלוֹמַר פָּסוּק "מִי אֵל כָּמוֹךָ וגו'":לא,30

8 It is customary not to sleep by day on Rosh HaShanah so that one’s mazal31 will not sleep. One who sits idly is considered as if asleep.32 There are those who [maintain that one may] sleep after midday.

ח וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִישֹׁן בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישַׁן מַזָּלוֹ.לב,31 וְהַיּוֹשֵׁב וּבָטֵל – הֲרֵי זֶה כְּיָשֵׁן.לג,32 וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִישֹׁן אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם:לד

Footnotes
1.
Kerisos 6a.
2.
A leguminous Asiatic herb (chilbe).
3.
For example, in Yiddish-speaking countries it is customary to eat carrots, because the Yiddish equivalent of that name, merrn, also means “to increase.” This is Lubavitch custom. (The vernacular in Talmudic times was Aramaic, hence the examples cited below.) With the exception of the apple dipped in honey, it is not Lubavitch custom to make a point of eating any of the other foods mentioned in this paragraph.
4.
It is not Lubavitch custom to say Yehi ratzon... (“May it be Your will...”) before eating any of the foods other than the apple (Sefer HaMinhagim, p. 119).
5.
The Aramaic name for fenugreek (רוביא) recalls the Hebrew word (רבוי) that means “increase.”
6.
The Aramaic name for leek (כרתי) recalls the Hebrew root (כרת) that means “cut off.”
7.
The Aramaic name for beets (סילקא) recalls the Hebrew root (סלק) that means “remove.”
8.
The Aramaic name for dates (תמרי) recalls the Hebrew root (תמם) that means “perish.”
9.
The Aramaic name for squash (קרא) recalls both the Hebrew root (קרע) that means “rend” and the Hebrew root (קרא) that means “read.”
10.
This custom is in fact virtually universal.
11.
The Alter Rebbe’s Siddur follows the wording in the Siddur of the AriZal and begins the request differently: Yehi ratzon milfanecha shetechadesh aleinu... — “May it be Your will to renew for us....” Also, the Alter Rebbe closes this request with the words, shanah tovah u’mesukah — “a good and sweet year.”
12.
The intentional omission of the Divine name from this request is discussed in Shaar HaKollel 42:2. Moreover, since — according to Chabad custom — the request is made directly after the blessing over the apple (see footnote 17 below), the mention of the Divine name in that blessing extends and relates also to this request.
13.
Although, according to Chabad custom, the apple is eaten after reciting the blessing HaMotzi and partaking of the bread (see subsection 3), a blessing must be recited before partaking of it, since it is not part of the main body of the meal.

The sequence of events on the second night is different. On that night, when there is a doubt as to whether the blessing Shehecheyanu should be recited, a new fruit — which in any case would call for the recitation of that blessing — is eaten immediately after the recitation of Kiddush, and before the hands are washed for the meal. The Shehecheyanu thus covers both the festival and the new fruit that follows that blessing immediately. (See sec. 600:6 below.)
14.
See also subsection 7.
15.
Because the emphasis on Rosh HaShanah should be on sweetness.
16.
As in subsection 1 above.
17.
However, speaking of the apple dipped in honey, Sefer HaMinhagim states that the request should be made after reciting the blessing and before partaking of the apple. In an elaborate explanation of this practice — halachic, Kabbalistic, historical — the Rebbe points to the link between the beginning of the blessing (“Blessed are You...”) and the subsequent request, and explains that the request does not constitute an interruption between the blessing and the eating, since it relates to the purpose of eating the apple. (The entire letter, with all its documentation, appears in English translation in Sefer Minhagim: The Book of Chabad-Lubavitch Customs, pp. 203-9.)
18.
Rather than in salt, as is done throughout the year, again because of the theme of sweetness. This custom, too, is virtually universal.

Otzar Minhagei Chabad: Elul-Tishrei, p. 75, mentions that the Rebbe would (a) dip the challah in the honey three times (as also with the apple; ibid., p. 78), and would (b) dip a further piece of challah three times in salt.
19.
This custom is practiced in Lubavitch (Sefer HaMinhagim), as also in many other circles.
20.
Nechemiah 8:10. These adjoining Books are counted as one, like I Kings and II Kings.
21.
The verse continues: “...and send portions to those who have nothing prepared, for today is sacred to our G‑d.” The “day” referred to is Rosh HaShanah (see v. 2).

The Rebbe (Likkutei Sichos, Vol. 14, p. 369ff.) cited this verse as a source when urging his listeners to enable needy families to celebrate the holiday appropriately.
22.
Sefer HaMinhagim states that this is Lubavitch custom. The Rebbe Rayatz — R. Yosef Yitzchak Schneersohn (1880-1950), the sixth Rebbe of Lubavitch — and the Rebbe were known to partake of the head of a fish, but not the head of a ram.
23.
For the Binding of Yitzchak (the Akeidah) is one of the eternal merits that confer Divine favor upon his descendants.
24.
See sec. 53:15.
25.
The river is reminiscent of the Akedah (see footnote 23 above), on the way to which Avraham was obstructed by Satan in the guise of a river (Midrash Tanchuma, Parshas Vayeira). In the Siddur the Alter Rebbe writes of a well or a spring, and mentions that water also symbolizes Chessed, the Divine attribute of kindness.
26.
In his Siddur, the Alter Rebbe adds that the lidless eyes of fish remind one of the ever-open eye of G‑d’s Providence.
27.
Michah 7:19.
28.
This is an additional reason for which these verses are recited at the edge of water. Indeed, the very name of this custom (Tashlich) is the Hebrew word for “You will cast.”
29.
If the first day of Rosh HaShanah falls on Shabbos, Tashlich is deferred to the second day. This postponement developed in recent generations, evidently because of the possibility that Siddurim might be carried on Shabbos beyond the bounds of the town’s eruv. (See the sichah of the Rebbe on 6 Tishrei, 5730, and Otzar Minhagei Chabad: Elul-Tishrei, p. 146.)
30.
Michah 7:18. It is Chabad custom to recite the three verses of Michah 7:18-20 in order. The Kabbalah teaches how the words of these verses parallel the Thirteen Attributes of Mercy that appear in Shmos 34:6-7 (see Zohar, Vol. III, p. 131b). These are followed by the verses from Tehillim 118:5-9 that correspond to the nine attributes of mercy enumerated in Bamidbar 14:18 (see Zohar, loc. cit., p. 134b). The concluding verses and supplications (see Machzor for Rosh Hashanah Annotated Edition, p. 291-2) include Psalm 33, which comprises 22 verses, alluding to the sum (13 and 9) of both sets of merciful attributes (Siddur HaArizal).
31.
The term mazal usually means “fortune”; in the context of Kabbalah and Chassidus it signifies an individual’s soul-root.
32.
The Rebbeim of Chabad earnestly urged that every available moment of Rosh HaShanah be utilized for prayer and the recitation of Tehillim. See: Igros Kodesh (Letters) of the Rebbe Rayatz, Vol. 4, p. 132; Sefer HaMinhagim, pp. 117-8; Otzar Minhagei Chabad: Elul-Tishrei, pp. 48-53.
Sources
א.
גמרא כריתות ו, רע"א. הוריות יב, א. טור ושו"ע ס"א.
ב.
רש"י שבת עג, ב ד"ה דקניב.
ג.
רש"י שם ושם. טור ושו"ע שם.
ד.
מ"א ריש הסי'.
ה.
ר"ן סוף ר"ה (יב, ב) ד"ה גרסינן בשם רב האי גאון. שו"ע שם.
ו.
כל בו ר"ה (כט, א). אבודרהם סדר תפלת ר"ה (ע' רסו) ד"ה גרסינן. שו"ע שם.
ז.
אבודרהם וכל בו שם. לבוש ס"א.
ח.
ר"ן שם. טור ושו"ע שם.
ט.
טור ושו"ע שם.
י.
ר"ן וכל בו ואבודרהם שם. שו"ע שם.
יא.
כל בו שם. שו"ע שם. וראה פעמי יעקב מא ע' קטו.
יב.
טור. רמ"א ס"א. וכ"ה בסידור.
יג.
מ"א ס"ק א.
יד.
אבודרהם שם. מ"א ריש הסי'.
טו.
מ"א סק"ב. ובסידור: בר"ה בלילה ראשונה נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש בתחילת הסעודה וצריך לברך בתחילה ברוך אתה כו' בורא פרי העץ, ואחר כך יאמר יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. וכ"ה מנהג חב"ד לומר יהי רצון על התפוח אחר הברכה קודם אכילה (ספר המנהגים – חב"ד ע' 56), וכמובא במ"א שם ממעגלי צדק. וראה אג"ק ח"ג ע' קמ־קמד (הטעם דלא הוי הפסק). שלחן המלך ח"ב ע' קפז־קצא. ס' המנהגים שם (שאכילת התפוח בליל ראשון צ בתחלת הסעודה, והפרי חדש בליל שני – קודם נטילת ידים לסעודה). אג"ק ח"ג ע' רט־רי (טעם החילוק). יגדיל תורה (נ.י.) ב ע' לו.
טז.
מ"א סק"א. וכ"ה מנהג חב"ד, ונוהגין כן עד לאחר הושענה רבה. ראה אוצר מנהגי חב"ד ר"ה ע' עה־עו.
יז.
אבודרהם שם. רמ"א ס"א. ומנהג חב"ד לאכול רימון אבל לא אומרים יהי רצון כי אם על התפוח (ספר המנהגים – חב"ד ע' 56).
יח.
נחמיה ח, י. מרדכי יומא רמז תשכג בשם תשובת הגאונים. רמ"א ס"א. וראה לקמן סי' תקצז ס"א.
יט.
טור בשם מהר"ם מרוטנבורג, בתשב"ץ סי' קיח. וראה שו"ע ס"ב.
כ.
מרדכי שם בשם הגאונים. טור ושו"ע ס"ב.
כא.
מ"א סק"ג.
כב.
מרדכי בשם הגאונים שם. טור ושו"ע שם. וראה ס' המנהגים – חב"ד (ע' 56): אוכלים רימון וראש איל, אבל אין אומרים יה"ר כי אם על התפוח.
כג.
מ"א סק"ד.
כד.
מהרי"ל הל' שופר (ע' רפז). רמ"א ס"ב. וראה לקמן סי' תקצב ס"ח.
כה.
דרכי משה ס"ק א, בשם המהרי"ל. רמ"א שם.
כו.
מנהגים (טירנא) ר"ה (ע' ק). מהרי"ל הל' ר"ה (ע' רעז). רמ"א שם. ובסידור: אל באר המים או מעין (פרי עץ חיים שער השופר פ"ה ד"ה נכון).
כז.
מנהגים שם. דרכי משה ס"ק ב. מ"א סק"ה.
כח.
דרכי משה שם. ובסידור: רומזים על עינא פקיחא.
כט.
מיכה ז, יט. מנהגים שם (תשוב תרחמנו). דרכי משה שם בשם מהרי"ל. רמ"א שם.
ל.
ואם חל בשבת הולכים ביום ב' (רשימות חוברת ד ע' 9. אוצר מנהגי חב"ד ע' קמו).
לא.
מיכה שם יח. מ"א שם בשם כתבים (פרי עץ חיים שם). וכ"ה בסידור, וראה עוד שם. ומנהג חב"ד לנער שולי הטלית קטן אחר סדר תשליך (ראה פרי עץ חיים שם. סידור האריז"ל וסידור השל"ה. הגהת אדמו"ר הרש"ב בתורה אור. ספר המנהגים – חב"ד ע' 57).
לב.
דרכי משה ס"ק ב, בשם הירושלמי. רמ"א ס"ב.
לג.
מ"א סק"ו.
לד.
מ"א שם בשם אר"י (פרי עץ חיים שער השופר פ"ה ד"ה בענין השינה).
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining