Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 204 - Blessings for Other Types of Foods

Shulchan Aruch: Chapter 204 - Blessings for Other Types of Foods

 Email
Show content in:

SECTION 204 The Blessings for Other Types of Foods. (1–18)

רד דִּינֵי הַבְּרָכוֹת לְיֶתֶר הַמַּאֲכָלִים, וּבוֹ י"ח סְעִיפִים:

1 The blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited on foods that do not grow from the earth,1 e.g., the meat of domesticated and wild animals, fowl, fish, and locusts, milk, cheese, eggs, water, salt, and honey.2 Similarly [this blessing is recited] on mushrooms and truffles, for although they grow from the earth, they do not grow [from the earth itself, but] from the moisture on it; [moreover, they also grow] on wood and on utensils. Since their nurture is not from the earth, but rather from the atmosphere, they are not considered as “the fruit of the earth” and the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over them.

א עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ,1 כְּגוֹן בְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, דָּגִים וַחֲגָבִים, חָלָב וּגְבִינָה וּבֵיצִים, מַיִם, מֶלַחא וּדְבַשׁב,2 – מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ". וְכֵן כְּמֵהִים וּפִטְרִיּוֹת,ג אַף שֶׁגִּדּוּלָם מִן הָאָרֶץ, שֶׁמִּלַּחְלוּחִית הָאָרֶץ הֵם גְּדֵלִים עַל הָעֵצִים וְעַל הַכֵּלִים, כֵּיוָן שֶׁאֵין יְנִיקָתָם מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מִן הָאֲוִיר – אֵינָם נִקְרָאִים "פְּרִי הָאֲדָמָה",ד וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ":1

2 So, too, whenever the quality of a food has deteriorated, e.g., bread became somewhat moldy or the appearance of food changed and deteriorated slightly, its blessing is downgraded [from] the specific blessing designated for it. [Instead,] the general blessing that includes all foods — Shehakol nih’yah bidvaro — is recited over it. If, however, the food has spoiled entirely to the extent that it is not fit to be eaten at all, even with difficulty, no blessing is recited over it. The same applies to bread that has become [entirely] moldy.

Similarly, when the flavor of wine has soured to the extent that people refrain from drinking it because it has so soured, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over it. If it turned into actual vinegar, i.e., it became so strong that when cast on the ground, it bubbles and effervesces no blessing at all should be recited upon it, because it will harm [one who partakes of it] and it is not fit to drink at all. If one mixes it with water until it is fit to drink, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over it.3

ב וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לְקִלְקוּל – נִשְׁתַּנָּה בִּרְכָתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ, וּמְבָרְכִים עָלָיו בְּרָכָה הַכּוֹלֶלֶת הַכֹּל, שֶׁהִיא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",1 כְּגוֹן הַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, וְתַבְשִׁיל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרָתוֹ וְנִתְקַלְקֵלה מְעַט. אֲבָל אִם נִתְקַלְקֵל לְגַמְרֵי עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדְּחָק – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו כְּלָל.ו וְכֵן פַּת שֶׁעִפְּשָׁה.ז

וְכֵן יַיִן שֶׁהֶחְמִיץח עַד שֶׁבְּנֵי אָדָם נִמְנָעִים לִשְׁתּוֹתוֹ מִפְּנֵי חֲמִיצוּתוֹט – מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".1 וְאִם נַעֲשָׂה חֹמֶץ גָּמוּר,י דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא חָזָק כָּל כָּךְ שֶׁכְּשֶׁמַּשְׁלִיכִים אוֹתוֹ עַל הָאָרֶץ הוּא מְבַעְבֵּעַ וּמַעֲלֶה רְתִיחוּתיא – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ,יב וְאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיָּה כְּלָל.יג וְאִם עֵרְבוֹ בְּמַיִם עַד שֶׁהוּא רָאוּי לִשְׁתּוֹת – מְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל": יד,3

3 Similarly, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over all food that is eaten in a manner that differs from the intent for which the plant from which it grew was planted. For example, one partook, while it was raw, of produce which was planted with the intent that it be eaten cooked.4 Needless to say, this applies with regard to substances [from plants] that, when the plant was planted, were not intended to be eaten at all, e.g., the white center stalk of the date palm and small grape twigs.5 The same applies to soft almonds which one eats primarily for their outer shell, [since] that is not at all the purpose for which the almond tree was planted.6 This is not true regarding other fruits whose ripening process has not reached completion.7 All of this is explained in sec. 202[:4–6].

ג וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵין נוֹטְעִים אוֹתוֹ עַל דַּעַת לְאָכְלוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא אוֹכְלוֹ – מְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל", כְּגוֹן פֵּרוֹת חַיִּים שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם שֶׁעַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִים אוֹתָם הוּא לְאָכְלָם מְבֻשָּׁלִים.טו,4 וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵין נוֹטְעִים אוֹתוֹ עַל דַּעַת לְאָכְלוֹ כְּלָל, כְּגוֹן הַקּוֹר שֶׁל דֶּקֶלטז וְלוּלְבֵי גְּפָנִים5 וּשְׁקֵדִים הָרַכִּים,יז שֶׁעִקַּר אֲכִילָתָם הִיא קְלִפָּתָם הַחִיצוֹנָה, וְאֵין נוֹטְעִין אוֹתָן עַל דַּעַת כֵּן כְּלָל.6 מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלָם,7 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בְּסִימָן ר"ב: יח

4 Similarly, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over stalks of grain that are like hay, i.e., they are cut and eaten while they resemble grass.8

Similarly, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over types of herbs that are not usually eaten [by themselves], but instead are used to flavor cooked dishes, e.g., anise, cumin, and coriander,9 although they are sweet and desirable to eat.10 Similarly, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over beverages that are made by cooking produce in water, e.g., fig beer or date beer. Indeed, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is even recited over beer made from barley11 and not the blessing Borei minei mezonos, because it is [a] clear [liquid] and intended to be drunk, while the blessing Borei minei mezonos is recited only over food, as will be stated in sec. 208.12 It should not be compared to soup made from cooked food from one of the five species of grain over which the blessing Borei minei mezonos is recited, because the soup is considered insignificant (batel) in relation to the cooked food — and the latter has retained its form. In contrast, no trace of the substance of the barley is present in beer. Moreover, the soup is made primarily for the sake of cooking the food. This is not true with regard to beer, as explained in sec. 202[:12].

ד וְכֵן שַׁחַת שֶׁל תְּבוּאָהיט שֶׁגּוֹזְזִין אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ יָרָק וְאוֹכְלָהּכ,8 – מְבָרְכִין עָלֶיהָ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".

וְכֵן מִינֵי זְרָעִים שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים לַאֲכִילָה אֶלָּא לִתֵּן טַעַם בִּקְדֵרָה, כְּגוֹן שֶׁבֶת וְכַמּוֹן וְכֻסְבָּר,9 אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְתוּקִים וְטוֹבִים לַאֲכִילָה10 – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל".כא

וְכֵן כָּל מִינֵי פֵּרוֹת שֶׁבִּשְּׁלָם בְּמַיִם וְעָשָׂה מֵהֶם מַשְׁקֶה, כְּגוֹן שֵׁכַר תְּאֵנִים וְשֵׁכַר תְּמָרִים – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל". וַאֲפִלּוּ שֵׁכַר שְׂעוֹרִים11 מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל"כב וְלֹא "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", הוֹאִיל וְהוּא צָלוּל וְעוֹמֵד לִשְׁתִיָּה, וְאֵין מְבָרְכִין "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת" אֶלָּא עַל מַאֲכָל,כג כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח.כד,12 וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמָרָק שֶׁל תַּבְשִׁיל מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", לְפִי שֶׁהַמָּרָק בָּטֵל עַל גַּבֵּי הַתַּבְשִׁיל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּעֵינוֹ,כה מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׁכָר שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם [מִ]מַּמָּשׁוּת הַשְּׂעוֹרִים. וְעוֹד שֶׁהַמָּרָק עִקָּרוֹ לְצֹרֶךְ בִּשּׁוּל הַתַּבְשִׁיל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשֵׁכָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב: כו

5 There are authorities who maintain that the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over herbs of the field that are not sown, [but instead, grow wildly].

To what does the above apply? To herbs that are inferior by nature. When, however, desirable fruit grows [wildly], without being sown, e.g., [red] berries and raspberries, the blessing Borei pri haadamah should be recited upon them, just as the blessing Borei pri haetz is recited over important fruit that grows on barren trees, as stated in sec. 203[:2]. There is an authority13 who would recite the blessing Borei pri haadamah on [all] produce that grew from the earth and the blessing Borei pri haetz on [all] fruit that grew on a tree, even for inferior species like herbs and the like.

ה יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה שֶׁאֵינָן נִזְרָעִים – מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל".כז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲשָׂבִים שֶׁהֵם גְּרוּעִים מִצַּד עַצְמָן, אֲבָל פֵּרוֹת טוֹבִים הַגְּדֵלִים בְּלֹא זְרִיעָה, כְּגוֹן אוֹתָם שֶׁקּוֹרִין יאגידע"סכח מאלינ"שכט – מְבָרְכִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה",ל כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" עַל פֵּרוֹת חֲשׁוּבִים הַגְּדֵלִים בְּאִילָנֵי סְרָק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ג.לא וְיֵשׁ מִי שֶׁהָיָה נוֹהֵגלב,13 לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ וּ"בוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" עַל הַגְּדֵלִים בָּאִילָן, אֲפִלּוּ הֵם מִינִים גְּרוּעִים כַּעֲשָׂבִים וְדוֹמֵיהֶם:

6 Wine whose fragrance resembles vinegar, but tastes like wine, is still considered as wine and its blessing does not change.14 If, however, it tastes like vinegar even though its fragrance resembles wine, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over it,15 because the taste [and not the fragrance] is the determining factor.

ו יַיִן שֶׁרֵיחוֹ חֹמֶץ וְטַעֲמוֹ יַיִן – עֲדַיִן שֵׁם יַיִן עָלָיו, וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתוֹ.לג,14 אֲבָל אִם טַעֲמוֹ חֹמֶץ אַף עַל פִּי שֶׁרֵיחוֹ יַיִן – מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל",לד,15 שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַטַּעַם: לה

7 Wine that was boiled16 is not considered to have deteriorated. True, not everyone drinks boiled wine like uncooked wine, because of its strength. Nevertheless, its flavor and its fragrance are superior [to uncooked wine]. Therefore, its blessing does not change and the blessing Borei pri hagafen is recited over it.

ז יַיִן מְבֻשָּׁל16 לֹא נִשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּתָא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל אָדָם שׁוֹתֶה יַיִן מְבֻשָּׁל כְּחַי מִפְּנֵי חָזְקוֹ, מִכָּל מָקוֹם, טַעֲמוֹ וְרֵיחוֹ הֵם מְשֻׁבָּחִים יוֹתֵר, וּלְפִיכָךְ לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתוֹ, וּמְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן": לו

8 Similarly, when honey or pepper is mixed into wine, the blessing Borei pri hagafen is recited over it; although its flavor has changed, it has not deteriorated. [A different ruling applies] if another beverage17 was mixed with wine. If a quantity sufficient to detract from the taste of the wine was added, the blessing Borei pri hagafen should not be recited over it, only the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, since its flavor has deteriorated. If fig beer was mixed into wine, since it does not detract from the wine’s flavor, the ruling is dependent on the proportion of the beverages. If the majority is wine, the blessing Borei pri hagafen should be recited. If the majority is beer, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited.

ח וְכֵן יַיִן שֶׁמְּעֹרָבִים בּוֹ דְּבַשׁ וּפִלְפְּלִין,לז אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה טַעַם הַיַּיִן עַל יְדֵי הַדְּבַשׁ וְהַפִּלְפְּלִיןלח – לֹא נִשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּתָא, וּמְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן".

אֲבָל יַיִן שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר מַשְׁקִין,17 אִם נִתְעָרֵב בּוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּפְסַד טַעַם הַיַּיִן – אֵין לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל",לט כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּתָא. וְאִם נִתְעָרֵב בּוֹ שֵׁכַר תְּאֵנִים שֶׁהוּא אֵינוֹ מַפְסִיד טַעַם הַיַּיִן – הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, אִם הָרֹב יַיִן – מְבָרְכִים "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", וְאִם הָרֹב שֵׁכָר – מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל": מ

9 When wine is mixed with water, even if there is a majority of water, the blessing Borei pri hagafen should [still] be recited, provided: a) the wine remains strong enough that it is still fit to drink [even] when so heavily diluted, and b) it is common for people to drink it as wine18 [even] when diluted to this extent. For were this not the case, [i.e., one person would drink it as wine, but most people would not,] the person’s individual feelings would be considered insignificant in light of the approach of people at large.

If there are six parts water to every part wine, [i.e.,] the volume of the water is six times the volume of the wine, the blessing Borei pri hagafen should never be recited over it. Even if it has the taste of wine, [the presence of the wine] is not considered significant at all when diluted to the extent that the water is six times the amount of wine.19

ט יַיִן שֶׁמְּזָגוֹ בְּמַיִם, אֲפִלּוּ הַמַּיִם הֵם הָרֹב – מְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", אִם הוּא יַיִן חָזָק שֶׁרָאוּי לִשְׁתִיָּה עַל יְדֵי מְזִיגָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ, וְדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹתוֹ בִּמְקוֹם יַיִן18 עַל יְדֵי מְזִיגָה זוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵּן בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם. וְאִם הַיַּיִן הוּא אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בַּמַּיִם, שֶׁיֵּשׁ בַּמַּיִם שֵׁשׁ פְּעָמִים כְּמוֹתוֹ – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" בְּכָל עִנְיָן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן – אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלוּם בְּשִׁשָּׁה חֲלָקִים מַיִם: מא,19

10 [The following laws apply when] one added water to wine dregs [collected] in a filter:

If he poured three measures of water and received four measures, i.e., one measure of wine was released from the wine dregs, the mixture is considered as diluted wine.20 For this was the practice in the Talmudic era: their wines were strong and they would blend them with three parts of water. Therefore, the blessing Borei pri hagafen is recited over the above blend.

Ifless than four measures of liquid are produced, even though the mixture has the flavor of wine, it is considered as no more than souring, and one should merely recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro over it.21 [Presently,] our wines are not that strong. Hence, [the ruling depends] on the proportion with which it is prevalent to dilute wine in any given location. If the proportion of wine in the liquid that trickled [from the dregs] is less than that of the locally accepted norm for diluted wine, one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro.

When, however, one did not pour water over wine dregs [and liquid naturally trickled from them], (that liquid is not considered as mere souring), but rather wine in a complete sense. The blessing Borei pri hagafen is recited over it.

י שִׁמְרֵי יַיִן שֶׁבְּמִשְׁמֶרֶת שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם ג' מִדּוֹת וְיָצָא מֵהֶם ד', שֶׁנִּתְמַצָּה לְתוֹכָם מִדָּה אַחַת יַיִן מֵהַשְּׁמָרִים – הֲרֵי זֶה כְּיַיִן מָזוּג,20 שֶׁכֵּן הָיָה דֶּרֶךְ מְזִיגַת הַיַּיִן בִּימֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, שֶׁהָיוּ יֵינוֹתֵיהֶם חֲזָקִים, לְמָזְגוֹ בְּג' חֲלָקִים מַיִם, וּלְפִיכָךְ מְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן". וְאִם יָצָא פָּחוֹת מִד', אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם יַיִן – קִיּוּהָא בְּעָלְמָא הוּא, וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל".מב,21

וְיֵינוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם חֲזָקִים כָּל כָּךְ – מְשַׁעֲרִים בְּשִׁעוּר מְזִיגַת הַיַּיִן שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאִם יָצָא פָּחוֹת מִזֶּה מְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל".מג

אֲבָל שְׁמָרִים שֶׁלֹּא נָתַן עֲלֵיהֶם מַיִם – (אֵין הַיּוֹצֵא מֵהֶם נֶחְשָׁב כְּקִיּוּהָא בְּעָלְמָא), אֶלָּא יַיִן גָּמוּר20 הוּא, וּמְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן": מד

11 The laws governing temed, [a drink made] by leaving grape pits and/or peels to steep in water, are the same as those governing wine dregs. If the proportion of wine in the resulting beverage is less than that of the locally accepted norm for diluted wine, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited.

When does the above apply? When the pits and peels were produced by [crushing grapes] with a beam. If, however, [the grapes] had merely been trodden by foot [in a vat, it can be assumed that] much moistness of wine remained within them. Hence, even if they were left to steep in three measures of water and only three measures or less were produced, the blessing Borei pri hagafen is recited, because [the resulting mixture] is wine. [It can be assumed that the additional] water was absorbed in the pits and the peels, and the mixture produced contains a large proportion of wine.

[The laws that apply when] raisins were left to steep in water are explained in sec. 272[:7].22

יא תֶּמֶד שֶׁעוֹשִׂין מֵחַרְצַנִּים אוֹ זַגִּים שֶׁנּוֹתְנִים עֲלֵיהֶם מַיִם – דִּינָם כִּשְׁמָרִים, שֶׁאִם לֹא יָצָא מֵהֶם יַיִן כְּשִׁעוּר מְזִיגָה שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם – מְבָרְכִים עָלָיו "שֶׁהַכֹּל".מה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחַרְצַנִּים וְזַגִּים שֶׁנֶּעֶצְרוּ בְּקוֹרָה, אֲבָל אִם לֹא נִדְרְכוּ אֶלָּא בָּרֶגֶל, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאַר בָּהֶם לַחְלוּחִית יַיִן הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ נָתַן עֲלֵיהֶם ג' מִדּוֹת וּמָצָא ג' אוֹ פָּחוֹת – מְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", שֶׁיַּיִן הוּא, וְהַמַּיִם נִבְלָעִים בַּזַּגִּים וּבַחַרְצַנִּים, וּבְמַה שֶּׁיּוֹצֵא יֵשׁ בּוֹ יַיִן מְרֻבֶּה.מו

וְצִמּוּקִים שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם – יִתְבָּאֵר בְּסִימָן ער"ב: מז,22

12 If figs were left to steep in water together with grape peels to strengthen the flavor of the wine, even when the grape peels are the majority, there is room to question whether the blessing Borei pri hagafen should be recited over such temed, since the full potency of the figs is present in the beverage. Because of the doubt, one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, which all authorities agree is the blessing to be recited for water in which figs and other fruit are steeped if the purpose of soaking the fruit is to produce a drink, as stated in sec. 202[:12]. If one drank enough to be obligated to recite a blessing after drinking (berachah acharonah) and seeks to remove any doubt,23 he should drink wine and recite the blessing Al hagefen afterwards. In that way, he will certainly cover the temed, for [even if it is not considered as wine, reciting a blessing] over wine — whether the blessing before drinking (berachah rishonah) or the blessing after drinking (berachah acharonah) — covers all other beverages, as stated in sec. 20824 and sec. 174[:4. 7].

יב זַגִּין שֶׁנָּתְנוּ עֲלֵיהֶם תְּאֵנִים לְחַזֵּק כֹּחַ הַיַּיִן, אַף עַל פִּי שֶׁהַזַּגִּין הֵם (מְרֻבֶּה) [הָרֹב] – יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם רָאוּי לְבָרֵךְ עַל תֶּמֶד הַזֶּה "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", כֵּיוָן שֶׁכָּל כֹּחַ הַתְּאֵנִים בַּמַּשְׁקֶה.מח וּמִסָּפֵק יְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל"מט כְּבִרְכַּת מֵי שְׁרִיַּת תְּאֵנִים וּשְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל" לְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם הֵם עוֹמְדִים לִשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב.נ וְאִם שָׁתָה כְּשִׁעוּר שֶׁחַיָּב בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה וְרוֹצֶה לָצֵאת יְדֵי סָפֵק23 – יִשְׁתֶּה יַיִן וִיבָרֵךְ אַחֲרָיו, וְיִפָּטֵר מִלְּבָרֵךְ אַחַר תֶּמֶד זֶה מִמַּה נַּפְשָׁךְ, שֶׁהַיַּיִן פּוֹטֵר כָּל מִינֵי מַשְׁקֶה, בֵּין מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה בֵּין מִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה,נא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"חנב,24 וְסִימָן קע"ד: נג

13 The blessing Shehakol nih’yah bidvaro should not be recited before drinking water, nor the blessing Borei nefashos afterwards, unless one drinks because he is thirsty. If, however, one drinks to swallow a cheekful [of food] that is causing him to choke,25 he should not recite a blessing, neither beforehand nor afterwards.26 For a person only derives satisfaction from drinking water when he is thirsty.

With regard to other beverages, by contrast, a person who drinks them [also] derives physical satisfaction from their flavor. [Therefore,] he must recite a blessing before and after partaking of them even though he does not desire them and is not partaking of them because he wants to, butbecause he is forced to, [for example,] because he is choking on a cheekful of food, since he is deriving satisfaction from drinking them.

יג אֵין מְבָרְכִין עַל הַמַּיִם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" בַּתְּחִלָּה וּ"בוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת" בָּאַחֲרוֹנָה אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹתֶה לִצְמָאוֹ. אֲבָל אִם שׁוֹתֶה לְהַבְלִיעַ לֻגְמָתוֹ שֶׁחֲנַקְתּוֹ25 – אֵינוֹ מְבָרֵךְנד לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף,נה,26 לְפִי שֶׁאֵין הֲנָאָה לָאָדָם בִּשְׁתִיַּת הַמַּיִם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָמֵא.נו אֲבָל שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לַגּוּף בִּשְׁתִיָּתָן וּבְטַעֲמָן – צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָּאֵב לָהֶם, וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה בְּרָצוֹן אֶלָּא מֵחֲמַת אֹנֶס לֻגְמָתוֹ שֶׁחֲנַקְתּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּכָּל מָקוֹם הוּא נֶהֱנָה בִּשְׁתִיָּתָם: נז

14 Similar [principles apply] with regard to all foods and beverages which a person eats or drinks for curative purposes. If they have a pleasant flavor and the person’s palate benefits from them, he must recite a blessing before and after partaking of them, even if he does not desire to partake of them at all and partakes of them only because he is forced to, due to his illness. If, however, they have an unpleasant [taste] and he does not derive any satisfaction from them, although he is being healed through them, he should not recite a blessing before partaking of them or afterwards.27 (If their taste is neither desirable, nor entirely bad tasting, there is an authority who maintains that one should always recite the blessing Shehakol nih’yah bidivero over them.)28

יד וְכֵן כָּל הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לִרְפוּאָה, אִם טַעֲמָן טוֹב וְהַחֵךְ נֶהֱנָה מֵהֶם – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָּאֵב לָהֶם כְּלָל, וְאֵינוֹ אוֹכְלָם אֶלָּא מֵחֲמַת אֹנֶס חָלְיוֹ. אֲבָל אִם הֵם רָעִים שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְרַפֵּא מֵהֶם – אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף.נח,27 (וְאִם אֵינָם טוֹבִים וְלֹא רָעִים לְגַמְרֵי – יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלְּעוֹלָם מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל") נט:28

15 Similarly, when a sick person [must] eat on Yom Kippur29 or when a person [must] eat forbidden food because of a danger [to life], he must recite a blessing beforehand and afterwards, because he is deriving benefit. [This is true] even though he does not willingly derive satisfaction at all [and eats only] because he is forced to, because of his illness.

There are authorities who maintain that the same laws apply to a healthy person whom robbers30 compelled to eat or drink. Even though he is deriving benefit only due to compulsion, he must recite [these] blessings, unless eating [in these circumstances] is so repulsive to him that he derives no satisfaction from it at all, similar to the situation described in sec. 197:9.31

Other authorities maintain that a healthy person who was forced by robbers [to eat] should not recite blessings on what he eats and drinks, even though he derives benefit from it.32 [After all,] how can one bless G‑d Who created this food or drink when he presently has no desire for it at all?! His situation cannot be likened to that of a sick person [who recites a blessing before he eats. In that instance,] since the person is already ill and desires to be healed with this food or drink, he is certainly obligated to thank G‑d for creating them. While it is true that he should not recite the blessings for the benefit of healing alone,33 he nevertheless is required to recite a blessing for the sake of the food and drink [from which he derives satisfaction] and which he desires [to eat] so that he will be healed, since he is already sick. When, by contrast, robbers compel [a person to eat, he need not recite a blessing over the food]. Even though he is already beset by robbers, [his situation is not comparable to the situation involving illness mentioned above. Since he does not desire to eat, it is not appropriate for him to praise G‑d for creating this food. For] if this food had not been created, they would not be compelling him to partake of it.

([With regard to actual practice, we follow the principle:] when there is a doubt whether a blessing should be recited, a lenient ruling is favored [and the blessing is not recited].)

טו וְכֵן חוֹלֶה הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,ס,29 אוֹ מִי שֶׁאוֹכֵל דְּבַר אִסּוּר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה,סא כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנָה בְּרָצוֹן כְּלָל, אֶלָּא מֵחֲמַת אֹנֶס חָלְיוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםסב שֶׁהוּא הַדִּין לְבָרִיא שֶׁאֲנָסוּהוּ לִסְטִים30 לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּהֱנָה מֵחֲמַת אֹנֶס – צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אֶלָּא אִם כֵּן נַפְשׁוֹ קָצָה מִלֶּאֱכֹל, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין זוֹ הֲנָאָה כְּלָל,סג עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ"ז.סד,31

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםסה שֶׁהַבָּרִיא שֶׁאֲנָסוּהוּ לִסְטִים – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵהָנֶה,32 כִּי אֵיךְ יְבָרֵךְ ה' שֶׁבָּרָא מַאֲכָל זֶה אוֹ מַשְׁקֶה זֶה וְאֵין לוֹ חֵפֶץ בּוֹ כְּלָל עַכְשָׁו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחוֹלֶה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר הוּא חוֹלֶה, וְחָפֵץ לְהִתְרַפְּאוֹת בְּמַאֲכָל אוֹ בְּמַשְׁקֶה זֶה – כָּל שֶׁכֵּן שֶׁחַיָּב לְהוֹדוֹת לַה' שֶׁבְּרָאָם. וְאַף שֶׁמִּשּׁוּם הֲנָאַת רְפוּאָה לְבַדָּהּ33 אֵין לוֹ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, מִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְבָרֵךְ מִשּׁוּם הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁהוּא חָפֵץ בָּהֶם כְּדֵי לְהִתְרַפְּאוֹת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הוּא חוֹלֶה. אֲבָל בְּאֹנֶס לִסְטִים, אַף שֶׁכְּבָר בָּאוּ עָלָיו לִסְטִים – אִלּוּ לֹא נִבְרָא מַאֲכָל לֹא הָיוּ אוֹנְסִים אוֹתוֹ לְאָכְלוֹ (וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל):

16 When honey was cooked together with a variety ofcrushed spices in order to flavor it, as is the practice of wayfarers, the honey is considered the primary element [of the mixture] (ikar), and the spices secondary (tafel). Therefore, one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, because the spices come to improve and flavor the honey. When, however, [different] types of confections are made from fruits, herbs, orvariousspices steeped in honey, even if the other elements of the mixture are thoroughly crushed and mixed into the honey, they are considered as the primary element, and the blessing appropriate for them should be recited in the manner explained in sec. 202[:18. The rationale is that] the honey comes to preserve the food mixed with it. Therefore, the honey is considered as secondary to [the primary food], even if there is much more of the honey than [of the other food].34

טז דְּבַשׁ שֶׁבִּשְּׁלוֹ עִם מִינֵי בְּשָׂמִים כְּתוּשִׁים כְּדֵי לְבַשְּׂמוֹ כְּמִנְהַג הוֹלְכֵי דְּרָכִים – הַדְּבַשׁ עִקָּר וְהַבְּשָׂמִים טְפֵלִים, וּמְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל", שֶׁהֲרֵי הַבְּשָׂמִים בָּאִים לְתַקֵּן הַדְּבַשׁ וּלְהַטְעִימוֹ.סו אֲבָל מִינֵי מִרְקַחַת מִפֵּרוֹת אוֹ עֲשָׂבִים אוֹ מִינֵי בְּשָׂמִים מְרֻקָּחִים בִּדְבַשׁ, אֲפִלּוּ הֵם כְּתוּשִׁים בְּיוֹתֵר וּמְעֹרָבִים בִּדְבַשׁ – הֵם חֲשׁוּבִים עִקָּר, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בִּרְכָתָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב,סז לְפִי שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא בָּא לְקַיֵּם דָּבָר הַמְרֻקָּח בּוֹ, לְפִיכָךְ הוּא טָפֵל אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ הוּא הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ: סח,34

17 To what does the above apply? To a confection (which is made to be preserved, to be eaten a little bit at a time, and not to be eaten in large amounts as sustaining food and as a cooked dish. Therefore the honey is not considered as of primary importance, even though it is the larger portion of the mixture.) When, however, cooked food that is meant to be eaten [as a significant element of a meal] is made from a mixture of honey and other types of food that are not one of the five species of grain35 — instead, they are fruits or kitniyos36— the ruling is determined by the majority [of the substances].37 If the honey constitutes the larger part [of the mixture], it is considered the primary element. The blessing should be recited over it [and thereby] cover the fruit [as well]. The opposite is equally true [if the other food constitutes the majority].

[The ruling that the blessing to be recited is determined by the larger part of the mixture applies] even if [the fruits or the kitniyos] are not crushed and mixed together with [the honey], but are intact in [the honey]. Since they were cooked together and became one cooked dish, [they are covered by a single blessing]. The same ruling applies [when foods are cooked] in other liquids, with the exception of water.38

If, however, the foods were not cooked together, but were mixed together to be eaten as one, the ruling is not determined by the majority [of the substances]. Instead, one must recite blessings on both of them, as stated in sec. 202[:13, 23], unless one of them is of primary importance and the other only serves to improve and enable one to partake of the first. In such an instance, even if they were cooked together, one should recite the blessing only on the primary food, even if it constitutes the lesser part [of the mixture].39

יז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִרְקַחַת (שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה לְקִיּוּם, לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה מְעַט מְעַט לִפְרָקִים, וְלֹא לְאָכְלָהּ הַרְבֵּה לְמָזוֹן וּלְתַבְשִׁיל, לְפִיכָךְ אֵין הַדְּבַשׁ נֶחְשָׁב עִקָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָרֹב). אֲבָל תַּבְשִׁיל הֶעָשׂוּי לַאֲכִילָה הַנַּעֲשָׂה מִתַּעֲרֹבֶת דְּבַשׁ וּמִינִים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָןסט,35 אֶלָּא כְּגוֹן פֵּרוֹת וְקִטְנִיּוֹת36 – הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב,ע,37 וְאִם הָרֹב הוּא דְּבַשׁ – הוּא עִקָּר, וּמְבָרֵךְ עָלָיו וּפוֹטֵר אֶת הַפֵּרוֹת, וְכֵן בְּהֵפֶךְ, אֲפִלּוּ אֵינָם כְּתוּשִׁים וּמְעֹרָבִים עִמּוֹ, אֶלָּא עוֹמְדִים בְּעֵינָם בְּתוֹכוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ יַחַד וְנַעֲשׂוּ תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מַשְׁקִים, חוּץ מִמַּיִם.עא,38

אֲבָל אִם לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ יַחַד וְעֵרְבָן לְאָכְלָן יַחַד – אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, אֶלָּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ב,עב אֶלָּא אִם כֵּן אֶחָד מֵהֶם עִקָּר אֶצְלוֹ וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ אֶלָּא לְתַקֵּן וּלְהַכְשִׁיר אֲכִילַת חֲבֵרוֹ, שֶׁאָז גַּם בְּנִתְבַּשְּׁלוּ יַחַד מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר אַף אִם הוּא הַמּוּעָט:39

18 In [the blessing] Shehakol nih’yah bidvaro, the yud of nih’yah should be vocalized with a kametz, for [our Sages] ordained that [the wording of] all the blessings use the past tense, as explained in sec. 167[:5]. Therefore, we say borei, “Who created,” and not HaBorei, “the One Who creates.” For the term borei more clearly refers to the past, as stated there.

יח "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" צָרִיךְ לוֹמַר: "נִהְיָה" בְּקָמַ"ץ הַיּוּ"ד, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת נִתְקְנוּ בִּלְשׁוֹן עָבָר,עג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ז.עד וְלָכֵן אוֹמְרִים "בּוֹרֵא" וְלֹא "הַבּוֹרֵא", מִפְּנֵי שֶׁ"בּוֹרֵא" הוּא יוֹתֵר מְבֹרָר עַל הֶעָבָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:

Footnotes
1.
Berachos 40b.
2.
I.e., bee honey, in contrast to the term “honey” used by Scripture, which generally refers to date honey.
3.
Ibid. See also sec. 202:10.
4.
See. sec. 202:16.
5.
See sec. 202:2
6.
See sec. 202:3.
7.
See sec. 202:4.
8.
Eruvin 28b.
9.
At present, these herbs are sometimes used in fresh salads. Nevertheless, it is questionable if they are used commonly enough to say that the law has changed. The term for anise is sometimes translated as "dill," and that for cumin as "caraway."
10.
See more details about the blessings for such herbs in sec. 202:12, sec. 203:6, and sec. 205:1.
11.
Bava Basra 96b; see sec. 202:12.
12.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See sec. 202:13, sec. 212:4, and Seder Birkas HaNehenin, ch. 1, law 9, which touch on relevant concepts.
13.
Shaar HaMitzvos, the end of Parshas Ekev, relates that this was the practice of the AriZal.
14.
Bava Basra 96a.
15.
Berachos 40b.
16.
See sec. 272:9, which states that some authorities maintain that boiled wine may not be used for Kiddush, because it was unfit to use as a libation for the Altar. Nevertheless, the prevailing custom is to permit boiled wine for Kiddush. The concept of boiled wine is very relevant today, for many commercially produced kosher wines are boiled in order to avoid halachic issues that may arise when the wine comes into contact with non-Jews.

The Alter Rebbe mentions the “strength” of boiled wine. Some readers have questioned the meaning of that statement because boiling causes the alchoholic content of wine to decrease.
17.
I.e., a flavored beverage, in contrast to water, as evident from the following subsection.
18.
I.e., and not as a grape-­flavored cooler.
19.
Some commercially produced wines have water added during the manufacturing process. This obviously limits the proportion of water that one who desires to partake of the wine may add. Many wines, however, are produced without adding water.
20.
I.e., the blessing Borei pri hagafen is recited over it and it may be used for Kiddush, Havdalah, and other ritual acts that require wine.
21.
Bava Basra 96b.
22.
See also sec. 202:12 above.
23.
For the berachah acharonah for wine is Al hagefen, while the berachah acharonah for fig juice is Borei nefashos.
24.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See Seder Birkas HaNehenin, ch. 1, law 21, where these concepts are explained.
25.
Or — to cite a more common example — to swallow pills.
26.
Berachos 44a, 45a.
27.
Ibid., 36a.
28.
Before taking medicine, it is appropriate to say: יהי רצון שיהיה לי לרפואה, “May it be G‑d’s will that this lead to my recuperation” {Seder Berachos UTefillos (Kehot, 5703); see also Reshimos Ha­Yoman, p. 196; Kitzur Shulchan Aruch, sec. 61:4}.
29.
See sec. 196:5 and sec. 618:18.
30.
Who kidnapped him.
31.
There the Alter Rebbe describes a situation where a person overate to the extent that he derives no satisfaction whatsoever from eating further.
32.
In this instance, the food may well be kosher. Nevertheless, because of his predicament, the person has no desire to partake of it and is compelled to do so by the robbers.
33.
As stated in the previous subsection.
34.
To explain the difference between the first instance and the second: In the first instance, the person wants flavored honey. Thus the honey is of primary importance. In the second instance, he wants sweetened — and as emphasized in the following subsection, preserved — fruits or spices. Thus the fruits or spices are of primary importance.
35.
As stated in sec. 168:9, whenever the five species of grain are included in a mixture and the intent is to partake of them, they are considered the primary element of the mixture even if they do not constitute its majority.
36.
The term kitniyos is often translated as “legumes,” but it refers to a far more inclusive category of foods. Generally it refers to those types of produce that can be milled into a bread-like flour, and includes, for example, rice, millet, and corn.
37.
See sec. 212:1.
38.
See sec. 202:11–15.
39.
To cite a practical example: fruit salad comprised of fruits that warrant the blessing Borei pri haetz and other fruits that warrant the blessing Borei pri haadamah. Generally, neither component is considered as ancillary to the other. Therefore, one should first recite the blessing Borei pri haetz over a piece of fruit that requires that blessing and then recite the blessing Borei pri haadamah over a piece of fruit that requires that blessing.

Other authorities maintain that only one blessing, determined by the larger part of the mixture, should be recited, even when the different foods were not cooked together (Mishnah Berurah 212:1). Nevertheless, even according to that view, when speaking about fruit salad, usually there is no one fruit that constitutes the majority of the mixture. Instead, it is comprised of many different types. Accordingly, both the blessings Borei pri haetz and Borei pri ha­adamah should be recited.
Sources
א.
משנה וברייתא ברכות מ, א. רבינו ירוחם נתיב טז ח"ג (נזכר שם גם חגבים). טור ושו"ע סי' רד ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"א. סדר ברה"נ פ"ז ה"א.
ב.
היינו דבש דבורים. רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"א. טור ושו"ע ס"י. ולענין דבש תמרים ראה לעיל סי' רב ריש ס"י.
ג.
בלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ שם: שקורין שוועמליך.
ד.
ברייתא גמרא ופרש"י שם. טור ושו"ע שם. מ"א ס"ק ד.
ה.
ברייתא שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ב. סדר ברה"נ פ"ז ה"ב.
ו.
ב"י ד"ה ומ"ש ועל תבשיל. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק א.
ז.
עטרת זקנים.
ח.
משנה שם. טור ולבוש ס"ג. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם.
ט.
שבלי הלקט סי' קמה בשם ס' התרומה סי' קנו. הובא בב"י ד"ה כתוב בשבלי. שו"ע ס"ד.
י.
רא"ש ברכות פ"ו סי' כג. טור ושו"ע ס"ב.
יא.
מ"א ס"ק יג.
יב.
לבוש ס"ב.
יג.
ראה לעיל סי' רב ס"י. ובלוח וסדר ברה"נ שם ליתה הוספה זו.
יד.
משנה ברכות מ, ב לפי' הא' ברא"ש שם. טור ושו"ע ס"א. ואם עירבו במי שלקות ראה לעיל סי' רב ס"י.
טו.
כדלעיל סי' רב סט"ז וש"נ.
טז.
כדלעיל סי' רב ס"ב וש"נ.
יז.
כדלעיל סי' רב ס"ג וש"נ.
יח.
סעיף ד.
יט.
עירובין כח, רע"ב. טור ושו"ע ס"א.
כ.
רש"י שם ע"א ד"ה חזיז.
כא.
טור בשם הראב"ד. שו"ע ורמ"א ס"א. וכ"ה לקמן סי' רה ס"א. לוח ברה"נ פ"ט הי"ג. סדר ברה"נ פ"ו הכ"ב. ושם: השבת (שקורין עני"ס) והכמון (שקורין קימ"ל). וראה גם לעיל סי' רג ס"ו. ואם שלקום לצורך מימיהן מברכין עליהם ברכתם, כדלעיל סי' רב סי"ב.
כב.
ב"ב צו, ב. תוס' ותוס' רבנו יהודה ברכות לח, א ד"ה האי דובשא. רא"ש ברכות פ"ו סי' יב ובתשובותיו כלל ד סי' טו. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ג. סדר ברה"נ פ"ז ה"ג. וראה גם לעיל סי' רב סי"ב.
כג.
בכת"י: מאכל עב.
כד.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' סדר ברה"נ פ"א ה"ט. לעיל סי' רב סי"ג. לקמן סי' ריב ס"ד וש"נ.
כה.
כשנאכלים יחד, אפילו כשלא נתבשל בשביל התבשיל, כדלעיל סי' רב ריש סי"ג.
כו.
ריש סעיף יב.
כז.
תשובות הראב"י אב"ד סי' כ בשם הגאונים. הובא בטור. ארחות חיים הלכות ברכות סי' כח בשם הגאונים. שו"ע ס"א.
כח.
הגדלים בעשב (ראה לעיל סי' רג סוף ס"ב).
כט.
דלעיל שם סוף ס"א וש"נ.
ל.
ט"ז ס"ק ח.
לא.
סעיף ב.
לב.
שער המצות ס"פ עקב. מ"א ס"ק י. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"ו. סדר ברה"נ פ"ו ה"ה. וראה פס"ד צמח צדק ו, ד. ט, ב.
לג.
ר' יוחנן ב"ב צו, א ותוס' שם ד"ה דרומאי. רבא ע"ז סו, ב. רי"ף פסחים פ"י (כג, א). טור ושו"ע ס"ג.
לד.
ברייתא ברכות מ, ב לפירוש הטור. לבוש ס"ג. ט"ז ס"ק א. וכ"ה לקמן סי' ערב ס"ג. לוח ברה"נ פ"י ה"ד. סדר ברה"נ פ"ז ה"ד.
לה.
ראה פרישה ס"ק א. לקמן שם.
לו.
תוס' ב"ב צז, א ד"ה אילימא. רא"ש ב"ב פ"ו ס"י. טור ושו"ע סי' רב ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ה. סדר ברה"נ פ"ז ה"ה. ולענין קידוש ראה לקמן סי' ערב ס"ט.
לז.
שו"ת רשב"א ח"א סוף סי' כד וסי' תשסו. שו"ע סי' רב ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ה. סדר ברה"נ פ"ז ה"ה. ולענין קידוש ראה לקמן סי' ערב ס"ט.
לח.
רבינו ירוחם נתיב יב ח"א (סה, ג). הובא בב"י סי' ערב ד"ה ועיל יין מבושל.
לט.
מ"א סי' רב ס"ק ג בשם הגהת הש"ך. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ו. סדר ברה"נ פ"ז ה"ו.
מ.
שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פו. רמ"א סי' רב ס"א. מ"א שם. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כז אות ד.
מא.
שו"ת מהרי"ל סי' קמב. אגור סי' רסט. רמ"א ס"ה. מ"א ס"ק טז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ו. סדר ברה"נ פ"ז ה"ו. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כז אות א.
מב.
ב"ב צו, ב. טור ושו"ע ס"ה.
מג.
רבינו יונה סוף פ"ו דברכות ד"ה שמרים. שו"ע שם.
מד.
מרדכי ברכות רמז קנג בשם ראבי"ה בשם ראב"ן. שו"ע שם. ט"ז ס"ק י.
מה.
תוס' ב"ב צו, ב ד"ה אין. רבינו ירוחם נתיב טז ח"א. שו"ע ס"ו.
מו.
רמב"ן ע"ז ל, א ד"ה הלכתא. רבינו ירוחם שם. שו"ע שם.
מז.
סעיף ז.
מח.
שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פז. רמ"א ס"ו.
מט.
לבוש ס"ו. מ"א ס"ק יז.
נ.
סעיף יב.
נא.
מ"א שם.
נב.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' סדר ברה"נ פ"א הכ"א.
נג.
סעיף ד וסעיף ז.
נד.
משנה ברכות מד, א. גמרא שם מה, א. טור ושו"ע ס"ז.
נה.
תוס' ברכות שם ד"ה דחנקתיה. רא"ש ברכות פ"ו סי' מג. טור ושו"ע שם.
נו.
ראה גם לעיל סי' רב סט"ו.
נז.
תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע ס"ח. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ז. סדר ברה"נ פ"ז ה"ז.
נח.
ברכות לו, א. תוס' ברכות שם ד"ה כיון ודף מה, א ד"ה דחנקתיה. רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ח. מ"א ס"ק יט. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ח. סדר ברה"נ פ"ז ה"ח.
נט.
ראה מ"א ס"ק כד. ראה דרכי החיים (אונס ס"ק א). תהלה לדוד ס"ק ז.
ס.
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג סי' עא). הובא בתשב"ץ סי' תקסה ובהגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ב אות ב (לענין בהמ"ז). טור סוף סי' תריח בשם הרא"ש. מ"א ס"ק כא. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"ט. סדר ברה"נ פ"ז ה"ט. וראה גם לעיל סי' קצו ס"ה. לקמן סי' תריח סי"ח.
סא.
ב"י ד"ה ומ"ש בשם ר"י, שלמד מדין יוהכ"פ הנ"ל. שו"ע ס"ט. מ"א שם. וכ"ה לעיל סי' קצו ס"ה.
סב.
מ"א ס"ק כ בדעת המחבר. ט"ז ס"ק יב.
סג.
מ"א שם.
סד.
סעיף ט.
סה.
רמ"א ס"ח לבוש ס"ט. מ"א שם בדעת הרמ"א. אליה רבא ס"ק יג.
סו.
ב"ח בסוף הסימן. עולת תמיד ס"ק יג (ושם: שאוכלים הדבש המטוגנים בבשמים עם לחם לבד לשם הדבש). ט"ז ס"ק יד. אליה רבה ס"ק יז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"י. סדר ברה"נ פ"ז ה"י.
סז.
סעיף יח וש"נ.
סח.
טור בשם חבריו. שו"ע ולבוש סי"א.
סט.
שנתבארו דיניו לעיל סי' קסח ס"ט.
ע.
מ"א ס"ק כה. אליה רבה ס"ק יז. שו"ת חכם צבי סי' קכט. וכדלקמן רס"י ריב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"י. סדר ברה"נ פ"ז ה"י.
עא.
עי' לעיל סי' רב סט"ו.
עב.
סעיף יג וסעיף כ"ג.
עג.
מ"א סי' קסז ס"ק ח.
עד.
סעיף ה.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining