Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 202 - Laws Governing [Blessings for] Fruit that Grows on Trees

Shulchan Aruch: Chapter 202 - Laws Governing [Blessings for] Fruit that Grows on Trees

 Email
Show content in:

SECTION 202 The Laws Governing [the Blessings for] the Fruit that Grows on Trees. (1–24)

רב דִּינֵי פֵּרוֹת הָאִילָן, וּבוֹ כ"ד סְעִיפִים:

1The blessing recited before partaking of all fruit that grows on trees (the berachah rishonah) — whether from the seven species [for which Eretz Yisrael was praised]1 or from other species — is Borei pri haetz (“…Who created the fruit of the trees”).2 True, the nurture [of the fruit] is from the earth [— and thus the blessing Borei pri haadamah (“…Who created the produce of the earth” would also be appropriate]. Nevertheless, because of their importance, [our Sages] removed [fruit] from the [general] category of the produce of the earth and established a unique, specific, and distinct blessing for them,3 one which clarifies and specifies their importance — that they are fruit that grow on trees and not from the earth. [In this manner,] the glory of the Omnipresent is amplified by recalling a specific dimension of His praise: that He created choice produce, like the fruit that grows on trees.

א עַל כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן,א בֵּין מִז' הַמִּינִים1 בֵּין מִשְּׁאָר מִינִים,ב בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהֶם הִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ",2 (א) שֶׁמִּפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָםג הוֹצִיאוּם מִכְּלַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁגִּדּוּלָם מִן הָאָרֶץ, וְקָבְעוּ לָהֶם בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת, פְּרָטִית וּמְבֹרֶרֶת,ד,3 שֶׁמְּבָרֶרֶת וּפוֹרֶטֶת חֲשִׁיבוּתָם שֶׁהֵם פְּרִי הָעֵץ, וְלֹא גְּדֵלִים בָּאֲדָמָה, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בְּהַזְכָּרַת שִׁבְחוֹ בִּפְרָטוּת, שֶׁבָּרָא פֵּרוֹת חֲשׁוּבִים כִּפְרִי הָעֵץ: ה

2 Consequently, any type of food that grows on a tree, but is not the primary fruit of the tree, is not considered sufficiently important to require the blessing Borei pri haetz. Instead, the blessing Borei pri haadamah is recited over it.

[The above ruling applies] provided the tree is planted with the intent to eat that [ancillary growth] as well. For example, the leaves of the caper bush are fit to eat. Also, the shoots that jut out from its leaves — similar to those [buds] on the leaves of a willow — are also fit to eat.4 One should recite the blessing Borei pri haadamah on both the leaves and the shoots, since the caper bush is planted with the intent of eating both the leaves and shoots, and in no way does this detract from the bush itself.5

In contrast, the blessing Borei pri ha­adamah should not be recited over the white center stalk of the date palm that grows taller each year and that is soft and fit to eat.6 Instead, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro (“by Whose word everything was created”) [should be recited over it. The rationale:] A date palm is not planted for the purpose of eating the center stalk, for when one does so, he restricts the [growth of the] branches of the date palm. The same applies to small vine twigs.7

ב לְפִיכָךְ, כָּל דָּבָר שֶׁגָּדֵל עַל הָעֵץ וְאֵינוֹ עִקַּר הַפְּרִי – אֵין בּוֹ חֲשִׁיבוּת לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", וּמְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".ו

וְהוּא שֶׁנּוֹטְעִים הָאִילָן עַל דַּעַת לֶאֱכֹל גַּם אוֹתוֹ דָּבָר, כְּגוֹן מִין אִילָן קָטָן הַנִּקְרָא צָלָף, שֶׁעָלִין שֶׁלּוֹ רְאוּיִין לַאֲכִילָה,ז וְיֵשׁ בְּעָלָיו תְּמָרוֹת בּוֹלְטוֹת כְּמוֹ בַּעֲלֵי עֲרָבָה,ח וְגַם הֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה4 – מְבָרֵךְ עַל הֶעָלִין וְעַל הַתְּמָרוֹת "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", הוֹאִיל וְנוֹטְעִין הַצָּלָף עַל דַּעַת לֶאֱכֹל גַּם מִן הֶעָלִין וְהַתְּמָרוֹת,ט שֶׁאֵין מְמַעֲטִין אֶת הָאִילָן בְּכָךְ.י,5

אֲבָל הַקּוֹר,יא שֶׁהוּא הָרֹאשׁ שֶׁל דֶּקֶל שֶׁנִּתְוַסֵּף בְּכָל שָׁנָה,יב וְהוּא רַךְ וְרָאוּי לַאֲכִילָהיג,6 – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", לְפִי שֶׁאֵין נוֹטְעִין אֶת הַדֶּקֶל עַל דַּעַת כֵּן לֶאֱכֹל אֶת הַקּוֹר,יד שֶׁהָאוֹכְלוֹ מְמַעֵט עַנְפֵי הַדֶּקֶל.טו וְהוּא הַדִּין לְלוּלְבֵי גְּפָנִים: טז,7

3 Similarly, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited on small almonds that are soft and are eaten with their outer shell, since they are planted solely with the intent that they grow and form a [fully developed] fruit within their shell.8

To what does the above apply? Specifically, with regard to almonds, for when they are small, they are eaten primarily for their shells. [Almond trees] are planted, by contrast, with the intent of eating the fruit within the shell when it matures [and not the shell itself]. Thus, almonds differ from other fruits. For even when other fruits are eaten when they are small, one partakes of the actual fruit that will grow larger afterwards. Therefore, one should recite the blessing Borei pri haetz before partaking of them, even when their fruit is small. Although the tree was not planted for this purpose, [i.e., to partake of its fruit before it is fully developed, the blessing Borei pri haetz is nonetheless warranted,] since one is partaking of the actual fruit for which the tree was planted.

Nevertheless, one should recite the blessing Borei pri haadamah and not the blessing Borei pri haetz on grapes that are smaller than a white bean, because [when they are that small], they are not yet fit to be described as fruit at all. Therefore, they are not of sufficient importance to require that the blessing Borei pri haetz be recited over them, like caper leaves and shoots, [over which the blessing Borei pri haadamah is recited,] even though the caper bush was planted to partake of these [products] as well.

We do not know the size of a white bean of the Talmudicera. Therefore, one should recite the blessing Borei pri haadamah on all immature grapes, until they have reached significant size. For whenever there is an unresolved question whether to recite the blessing Borei pri haadamah or the blessing Borei pri haetz, one should recite the blessing Borei pri haadamah.9Nevertheless, one should not partake of a quantity of such grapes that would require that a blessing be recited afterwards (a berachah acharonah), for there is a question whether he should recite the one blessing that encapsulates three10 or the blessing Borei nefashos rabbos (“…Who created many souls”).11

Similarly, small carobs [that have not matured to the extent that] the chain-like bumps of carob [seeds] are visible12 and olives whose buds [have not] grown around them are not considered fruit at all and the blessing Borei pri haadamah should be recited over them.

ג ווְכֵן שְׁקֵדִים קְטַנִּים שֶׁהֵם רַכִּים וְאוֹכְלָם בִּקְלִפָּתָם הַחִיצוֹנָה – מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", שֶׁאֵין נוֹטְעִים אוֹתָם אֶלָּא עַל דַּעַת שֶׁיִּגְדְּלוּ וְיַעֲשׂוּ פְּרִי בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה.יז,8

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁקֵדִים, שֶׁעִקַּר אֲכִילָתָם כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים הִיא קְלִפָּתָם, וְאֵין נוֹטְעִים אוֹתָם אֶלָּא עַל דַּעַת לֶאֱכֹל הַפְּרִי שֶׁבְּתוֹכָם כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁגַּם כְּשֶׁאוֹכְלִים אוֹתָם כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים אוֹכְלִים מִגּוּף הַפְּרִי שֶׁיִּגְדַּל אַחַר כָּךְ – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" גַּם כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים,יח אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטַּע הָאִילָן בִּשְׁבִיל כָּךְ, הוֹאִיל וְאָכַל גּוּף הַפְּרִי שֶׁנִּטַּע הָאִילָן בִּשְׁבִילוֹ.יט

וּמִכָּל מָקוֹם, עַל עֲנָבִים קְטַנִּים מִכְּפוֹל הַלָּבָן – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אֶלָּא "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה",כ לְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין שֵׁם פְּרִי עֲלֵיהֶם כְּלָל, וּלְפִיכָךְ אֵין בָּהֶם חֲשִׁיבוּת לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", כְּמוֹ שֶׁאֵין חֲשִׁיבוּת בְּעָלִין וּתְמָרוֹת שֶׁל צָלָף, אַף עַל פִּי שֶׁנִּטַּע הָאִילָן עַל דַּעַת לְאָכְלָם גַּם כֵּן.כא

וְשִׁעוּר פּוֹל הַלָּבָן שֶׁבִּימֵיהֶם לֹא נוֹדַע לָנוּ, לְפִיכָךְ לְעוֹלָם הוּא מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הָעֲנָבִים שֶׁהֵם בֹּסֶר, עַד שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר,כב שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבִּרְכָתוֹ סָפֵק אִם הִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" אוֹ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" – מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".כג,9

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין לֶאֱכֹל מֵהֶם כְּשִׁעוּר שֶׁחַיָּב בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֶלָּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא סָפֵק אִם יְבָרֵךְ מֵעֵין ג'10 אוֹ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת".כד,11

וְכֵן חֲרוּבִים (ב) קְטַנִּים קֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה בָּהֶם כְּמִין שַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל חֲרוּבִים,12 וְזֵתִים קֹדֶם שֶׁיִּגְדַּל הַנֵּץ סְבִיבָם – אֵין שֵׁם פְּרִי עֲלֵיהֶם, וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה": כה

4 By contrast, as soon as the fruit of other trees has been produced, even when it is very small, it is considered as fruit and the blessing Borei pri haetz should be recited over it, provided it is not so bitter or sour that it is unfit to be eaten, even in a pressing situation. In the latter instance, no blessing should be recited over it at all.

Even if [such bitter fruit] was sweetened by roasting or through another means, neither the blessing Borei pri haetz nor the blessing Borei pri haadamah, should be recited over it — only the blessing Shehakol nih’yah bidvaro.13[The rationale:] Since [the fruit] is not fit to be eaten at all before it is sweetened, it is never considered as produce. It is not even considered as the produce of the earth, but as mere wood.

ד אֲבָל שְׁאָר כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא פְּרִי,כו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן מְאֹדכז – שֵׁם פְּרִי עָלָיו, וּמְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ". וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מַר אוֹ עָפוּץכח בְּיוֹתֵר עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדְּחָק, שֶׁאָז אֵין מְבָרְכִין עָלָיו כְּלָל.כט

וַאֲפִלּוּ אִם מִתְּקוֹ עַל יְדֵי הָאוּר אוֹ דָּבָר אַחֵר – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אוֹ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",ל,13 שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כְּלָל בְּלֹא מִתּוּק – אֵין שֵׁם פְּרִי עָלָיו כְּלָל, וְאֵינוֹ חָשׁוּב אֲפִלּוּ כִּפְרִי הָאֲדָמָה,לא אֶלָּא כְּעֵץ בְּעָלְמָא הוּא:

5 Similarly, no blessing is recited over large, bitter almonds, for they are not fit to be eaten at all, even under pressing circumstances. When they are small, by contrast, the blessing Borei pri haetz should be recited over them, because then they are being eaten primarily for their shells, which are not bitter. Indeed, this is the primary reason for which they are planted.14 In contrast, the primary reason larger almonds are eaten is for the fruit itself and, [in this instance,] that fruit is bitter.

If one sweetened the [large, bitter] almonds by roasting or through other means, the blessing Borei pri haetz should be recited over them. [This blessing is required,] because they are a fruit in the full sense of the word and are planted with this intent in mind.15

ה וְכֵן שְׁקֵדִים הַמָּרִים – אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם כְּלוּם כְּשֶׁהֵם גְּדוֹלִים, שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לַאֲכִילָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדְּחָק. אֲבָל קְטַנִּים שֶׁהֵם רַכִּים – מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ",לב כִּי עִקַּר אֲכִילָתָם הִיא הַקְּלִפָּה וְאֵינָהּ מָרָה, וְעַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִים אוֹתָן,לג,14 אֲבָל הַגְּדוֹלִים עִקַּר אֲכִילָתָם מַה שֶּׁבִּפְנִים, וְהוּא מַר.

וְאִם מִתְּקָן עַל יְדֵי הָאוּר אוֹ דָּבָר אַחֵר – מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", כִּי הֵם פְּרִי גָּמוּר, וְנוֹטְעִים אוֹתָם עַל דַּעַת כֵּן: לד,15

6 When does the statement that one recites the blessing Borei pri haetz over small fruit that have not matured apply? To fruit that was picked from a tree, which had they not been picked, would have matured and ripened on it. These laws do not apply to withered fruit,16 i.e., fruit that became scorched because of heat and fell from the tree before it ripened, nor to a certain type of date that does not mature on the tree, but instead, is reaped and placed in a heap on the earth to ripen or is left on mats to warm and ripen, nor to the last grapes of the season which will never ripen, because fall has already arrived. In all these instances, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over them. Since they all have deteriorated drastically, because of cold, heat, or other factors, their status with regard to a blessing was downgraded and reduced to a greater extent than it would have been, had they not reached the [complete] state of a fruit [simply] because they were [still] small. In that instance, at least the blessing Borei pri haadamah is recited over them. In this instance, since they reached the state of a fruit, but then deteriorated, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over them, just as it is recited for bread or cooked food that has deteriorated and spoiled, as explained in sec. 204[:2].

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים (ג) שֶׁמְּבָרְכִין עַל פֵּרוֹת קְטַנִּים שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלָם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ"? בְּפֵרוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ מִן הָאִילָן, וְאִם לֹא נִתְלְשׁוּ הָיוּ מִתְבַּשְּׁלִים וְנִגְמָרִים עָלָיו, אֲבָל הַנּוֹבְלוֹתלה,16 שֶׁהֵם פֵּ[רוֹת] שֶׁנִּשְׂרְפוּ מֵהַחֹםלו וְנָבְלוּ וְנָפְלוּ מִן הָאִילָןלז קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ,לח וְכֵן מִין תְּמָרִים שֶׁאֵין מִתְבַּשְּׁלִין עַל הָאִילָןלט אֶלָּא תּוֹלְשִׁין אוֹתָן וְעוֹשִׂים אוֹתָם כֹּמֶר בָּאָרֶץ וּמִתְבַּשְּׁלִין,מ אוֹ נוֹתְנִים אוֹתָם לְמַחְצְלָאוֹת לְהִתְחַמֵּם עַד שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ,מא וְכֵן סוֹפֵי עֲנָבִיםמב שֶׁאֵין מִתְבַּשְּׁלִין לְעוֹלָםמג מִפְּנֵי שֶׁהִגִּיעַ הַסְּתָיומד – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", שֶׁהוֹאִיל וְנִשְׁתַּנּוּ לְקִלְקוּל מֵחֲמַת קֹר אוֹ חֹם אוֹ דָּבָר אַחֵר – נִגְרְעוּ וְיָרְדוּ מִמַּעֲלָתָם לְעִנְיַן חֲשִׁיבוּת הַבְּרָכָה יוֹתֵר מֵאִלּוּ לֹא הָיוּ מַגִּיעִים לִכְלַל פְּרִי מִפְּנֵי קַטְנוּתָם, שֶׁהָיוּ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל כָּל פָּנִים, וְעַכְשָׁו שֶׁגָּדְלוּ וְהִגִּיעוּ לִכְלַל פְּרִי וְנִשְׁתַּנּוּ – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם כְּבִרְכַּת פַּת וְתַבְשִׁיל שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לְקִלְקוּל, שֶׁהִיא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",מה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ד: מו

7 Similarly, just as the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over grapes that grow at the end of the harvest season,so too, this blessing is recited over vinegar that is made from these grapes.17 [The rationale:] The [liquid] extracted from the grape is like the grape itself, as will be explained.18

ז וְכֵן עַל הַחֹמֶץ שֶׁעוֹשִׂין מִסּוֹפֵי עֲנָבִים – מְבָרְכִין "שֶׁהַכֹּל"מז כְּמוֹ עַל הָעֲנָבִים עַצְמָן,17 שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הָעֲנָבִים – כְּמוֹתָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: מח,18

8 When the pits of fruit are sweet and fit to be eaten, they are considered as the fruit itself and the blessing Borei pri haetz is recited over them.19 If they are bitter, one should not recite a blessing upon them at all. Even if one sweetens them by roasting them or through another means, one should only recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro over them, because bitter seeds are not considered as produce at all; they are like mere wood.20

ח גַּרְעִינֵי הַפֵּרוֹת, אִם הֵם מְתוּקִים (ד) וּרְאוּיִים לַאֲכִילָה – שֵׁם פְּרִי עֲלֵיהֶן,מט וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".19 וְאִם הֵם מָרִים – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם כְּלָל. וְאַף אִם מִתְּקָן עַל יְדֵי הָאוּר אוֹ דָּבָר אַחֵר – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",נ שֶׁגַּרְעִינִים הַמָּרִים אֵין שֵׁם פְּרִי עֲלֵיהֶם כְּלָל,נא וּכְעֵץ בְּעָלְמָא הֵם:20

9 The blessing Borei pri haetz should be recited over caper berries,21 since they are the primary fruit [of the caper bush]. Some authorities maintain that capers, i.e., the large shells that surround these berries, which are similar to the shell that grows around small nuts, are also considered as fruit and the blessing Borei pri haetz should be recited over them. Others maintain that they are not considered as the [primary] fruit and the blessing Borei pri haadamah should be recited over them. Similarly, the blessing Borei pri haadamah is recited over the outer shell of other fruits, e.g., pomegranate shells and the like. For the blessing Borei pri haetz is recited only over [a tree’s] primary fruit, as stated above.22 For that reason, the blessing Borei pri haadamah is recited over candied orange peels.

With regard to actual practice, as an initial preference, one should recite the blessing Borei pri haadamah [on such shells], because then one fulfills his obligation according to all opinions.23 If one recited the blessing Borei pri haetz, one [is considered to have] fulfilled his obligation, for whenever there is a question whether one is obligated to recite a blessing or not, leniency is recommended.24 This principle applies whenever there is an unresolved question about which blessing to recite.25

ט הָאֲבִיּוֹנוֹת שֶׁל צָלָף21 שֶׁהֵם עִקַּר הַפְּרִי – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".נב וְהַקַּפְרֵיסִין שֶׁהִיא קְלִפָּה גְּדוֹלָה שֶׁסְּבִיבוֹת הָאֲבִיּוֹנוֹת, כְּעֵין קְלִפָּה הַגְּדֵלָה סְבִיבוֹת אֱגוֹזִים דַּקִּיםנג – יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הֵם חֲשׁוּבִים פְּרִי, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".נד וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים פְּרִי, וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".נה וְכֵן עַל קְלִפּוֹת חִיצוֹנוֹת שֶׁל שְׁאָר פֵּרוֹת, כְּגוֹן שֶׁל רִמּוֹנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם – מְבָרְכִים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", שֶׁאֵין מְבָרְכִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אֶלָּא עַל עִקַּר הַפְּרִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.22 וּלְפִיכָךְ מְבָרְכִין עַל קְלִפֵּי מרנצי"ן מְרֻקָּחִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".נו וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, (ה) לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", שֶׁאָז יוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל,נז,23 וְאִם בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" – יָצָא, שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל.נח,24 וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּרְכָתוֹ סָפֵק: נט,25

10 Whenever fruits are squeezed to extract their juice, their juice is not considered as the fruit to the extent that the blessing Borei pri haetz is recited over it. [This ruling applies] even if the liquid oozes out on its own accord, like the date-honey that oozes from dates.26 Instead, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over such juice, for it is mere fluid and is not considered as the body of the fruit. The only exceptions are olives and grapes; the liquids that emerge from them are considered as the fruit itself. Even though these fruit have undergone [major] changes [and the liquids produced from them do not resemble the original fruits at all], the changes are considered an improvement, since it is through these changes that they are brought to the state in which it is common practice to partake of them.27 For this is the primary reason that these fruits are planted — grapes to produce wine, and olives to produce oil. Therefore, these liquids are considered as fruit and it would seem appropriate to recite the blessing Borei pri haetz over them.

Nevertheless, [the blessing Borei pri haetz is not recited over wine, nor commonly over oil]. Since wine is important — it satiates and gladdens a person’s heart, as it is written:28 “Wine that gladdens the heart of man” — [our Sages therefore] removed it from the category of the produce of the trees and established a specific blessing for it, Borei pri hagafen. That blessing is more specific and clearer, for [its wording] clarifies andidentifies the importance [of wine] to a greater extent, [emphasizing] that it is the fruit of the vine. If one recites the blessing Borei pri haetz over [wine], he does not fulfill his obligation.29 [This ruling applies] even if [one drinks] strong wine that is unfit to drink without being diluted with water, and thus drinking it undiluted is not the way it was intended to be drunk, nor is it an expression of its importance. All of the particular [laws] regarding the blessings for wine over which the blessing Borei pri hagafen is recited are explained in sections 204[:6–12] and 272.30

The blessing Borei pri haetz is not recited over [olive] oil when one drinks it by itself, in its natural state, because it is harmful to one’s body and he does not derive any satisfaction from drinking it. Accordingly, a blessing for satisfaction should not be recited at all when drinking [oil] in this manner,31 only when one mixes it with another liquid [thereby enabling him to] derive satisfaction from it without it harming him. Even though the oil is the lesser part of the mixture, the blessing is not determined by the beverage that comprises the larger part of the mixture. Instead, one should recite the blessing Borei pri haetz, the blessing appropriate for [olive] oil, over this mixture.

When does the above apply? When a person has a sore throat and he intends to heal it by drinking the oil,32 for oil soothes and heals the throat. Since he cannot drink the oil by itself, he drinks it in combination with other beverages that constitute the major portion of the mixture. Nevertheless, his intent in drinking [this mixture] is [primarily] for the oil. Therefore, one should recite the blessing for the oil, the primary element (the ikar) [of the mixture], and [thereby] cover the other beverages, the secondary aspect (the tafel), [with this blessing]. For whenever one partakes of [a combination of two elements, one of which is of] primary importance and another of secondary importance, he should recite the blessing over the element of primary importance and thereby cover the element of secondary importance, as stated in sec. 212[:1]. If, however, the person does not have a sore throat and is not at all drinking this mixture with a curative intent, the other beverage is considered the primary element [of the mixture] — for it comprises its larger portion. The oil is secondary and is covered by the blessing recited over the [other] beverage.

There are authorities who maintain that even if the oil comprises the majority of the mixture, it is not considered its primary element if one does not drink this mixture with a curative intent. [Their rationale]: Since the oil is not fit to drink without being mixed with the [other] beverage, that beverage is considered the primary element. The appropriate blessing should [therefore] be recited over it and thereby cover the oil. (According to the first opinion, if the oil comprises the majority [of the mixture], one should not recite a blessing at all,33 because it is harmful to his body and he will not derive satisfaction from drinking [this mixture], because the oil comprises the majority. When there is a doubt with regard to the recitation of a blessing, we rule leniently.)34

Similar rules apply when one drinks vinegar mixed together with the water in which [vegetables] were cooked, over which the blessing Borei pri haadamah should be recited, as explained in sec. 205[:5].35 One [may drink such a mixture] with a curative intent, e.g., his teeth are bothering him and he therefore rinses them with vinegar, but because the vinegar is strong, he therefore mixes it with the [vegetable] broth. Thus the vinegar is the primary element of the mixture — even though it is the lesser part — and the [vegetable] broth is secondary. Accordingly, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, which is the blessing for vinegar.36If the person [drinking the mixture] does not have a curative intent, the vinegar is considered to be insubstantial (batel) because of the [vegetable] broth that comprises the majority of the mixture [and the blessing Borei pri haadamah should be recited].

If, however, the vinegar comprises the majority, one should give weight to the first opinion and recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro on the vinegar and have the intent that the blessing cover the [vegetable] broth. True, according to the latter opinion, the [vegetable] broth is the primary element of the mixture, since the vinegar is not fit to drink by itself without mixing it [with other liquids]. Nevertheless, [the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited], since [to quote the mishnah:]37 “Upon all foods, if one recited the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, he fulfilled his obligation.”38

Even if one eats oil with bread, he need not wash his hands and recite the blessing HaMotzi [for the bread,] if his sole intent is curative.39 For even bread becomes a secondary entity if one eats it solely for the sake of the oil, so that one can partake of the oil with the bread, so as to prevent it from harming him.40 If, however, one is hungry and desires to eat bread, even if he partakes of oil together with it for curative purposes, the bread is of primary importance. He should recite the blessing HaMotzi over it and cover the oil, as is true regarding all foods of which one partakes as part of a meal, as explained in sec. 177[:1].

Similarly, when one mixes oil together with other beverages for curative purposes, but is thirsty and desires to drink [to slake his thirst], all authorities agree that those [other] beverages are of primary importance, if they comprise the majority of the mixture.41

All of the above applies [only] to oil, for it is harmful [when one drinks it by itself] and it does not provide any satisfaction in its natural state. [However,] the appropriate blessings must be recited over other foods and beverages from which one’s palate derives satisfaction, even though they are harmful to the body and difficult for it to bear.42 If one’s palate does not derive satisfaction from them, even if they are desirable and beneficial for the body, a blessing should not be recited over them,43 as stated in sec. 204[:14].

י כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁסְּחָטָן לְהוֹצִיא מֵימֵיהֶם – אֵין מֵימֵיהֶם חֲשׁוּבִים כְּמוֹתָם לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ",ס וַאֲפִלּוּ יָצְאוּ מֵעַצְמָן,סא כְּמוֹ דְּבַשׁ הַזָּב מֵהַתְּמָרִים,סב,26 אֶלָּא מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", כִּי זֵעָה בְּעָלְמָא הִיא,סג וְאֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כְּגוּף הַפְּרִי,סד חוּץ מִזֵּיתִים וַעֲנָבִים שֶׁהַיּוֹצֵא מֵהֶם כְּמוֹתָם,סה שֶׁאַף שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ – נִשְׁתַּנּוּ לְעִלּוּי,סו שֶׁבְּשִׁנּוּיָם הֵם בָּאִים לִכְלַל דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם,27 שֶׁעִקַּר הַפְּרִי לְכָךְ נְטָעוּהוּ, עֲנָבִים לְהוֹצִיא מֵהֶן יַיִן, וְזֵיתִים לְהוֹצִיא מֵהֶן שֶׁמֶן, לְפִיכָךְ פְּרִי הוּא, וְרָאוּי לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".סז

אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן, מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁסּוֹעֵד וּמְשַׂמֵּחַ הַלֵּב,סח כְּמוֹ שֶׁכָּתוּבסט,28 "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ", הוֹצִיאוּהוּ מִכְּלַל פֵּרוֹת הָעֵץ וְקָבְעוּ לוֹ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ, וְהִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן",ע שֶׁהִיא בְּרָכָה פְּרָטִית וּמְבֹרֶרֶת יוֹתֵר, שֶׁמְּבָרֶרֶת וּפוֹרֶטֶת יוֹתֵר חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁהוּא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְאִם בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" – לֹא יָצָא,עא,29 אֲפִלּוּ הוּא יַיִן חָזָק שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיָּה בְּלֹא מַיִם, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ שְׁתִיָּתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי.עב וְכָל פְּרָטֵי בִּרְכוֹתעג יַיִן שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" – יִתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"דעד וער"ב.30

וְהַשֶּׁמֶן אֵין מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" כְּשֶׁשּׁוֹתֵהוּ לְבַדּוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, שֶׁהֲרֵי הוּא מַזִּיק לְגוּפוֹעה,27 וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה כְּלָל בִּשְׁתִיָּתוֹ,עו וְאֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין כְּלָל עַל שְׁתִיָּה זוֹ,עז,31 אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁעֵרְבוֹ עִם אֵיזֶה מַשְׁקֶהעח בְּעִנְיָן שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁמֶן מוּעָט – אֵין הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב לְבָרֵךְ בִּרְכַּת אוֹתוֹ מַשְׁקֶה, אֶלָּא מְבָרֵךְ עַל תַּעֲרֹבֶת זֶה "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", שֶׁהִיא בִּרְכַּת הַשֶּׁמֶן.עט

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹפ וּמִתְכַּוֵּן לִרְפוּאָה בִּשְׁתִיָּה זוֹ,32 שֶׁהַשֶּׁמֶן מְרַכֵּךְ אֶת הַגָּרוֹן וּמְרַפְּאוֹ,פא אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת שֶׁמֶן לְבַדּוֹ לְכָךְ שׁוֹתֶה עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת שְׁאָר מַשְׁקִין הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ, אֲבָל כַּוָּנָתוֹפב בִּשְׁתִיָּה זוֹ הוּא עַל הַשֶּׁמֶן, לְפִיכָךְ מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַשֶּׁמֶן שֶׁהִיא הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַמַּשְׁקֶה הַטָּפֵל,פג שֶׁכָּל עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה – מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רי"ב.פד אֲבָל אִם אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ, וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בִּשְׁתִיָּה זוֹ לִרְפוּאָה כְּלָל – הַמַּשְׁקֶה עִקָּר,פה שֶׁהוּא הָרֹב וְהַשֶּׁמֶן טָפֵל, וְנִפְטָר בְּבִרְכַּת הַמַּשְׁקֶה.פו

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםפז שֶׁאֲפִלּוּ אִם הַשֶּׁמֶן הוּא הָרֹב – אֵינוֹ נֶחְשָׁב עִקָּר כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִרְפוּאָה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיָּה בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת מַשְׁקֶה, אֶלָּא הַמַּשְׁקֶה עִקָּר וּמְבָרֵךְ עָלָיו וּפוֹטֵר הַשֶּׁמֶן (וְלַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָהפח אִם הַשֶּׁמֶן הוּא הָרֹב – אֵינוֹ מְבָרֵךְ כְּלוּם,33 מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק לְגוּפוֹ, וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה בִּשְׁתִיָּה זוֹ כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶן הוּא הָרֹב, וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל).34

וְכֵן הַשּׁוֹתֶה חֹמֶץ מְעֹרָב בְּמֵי שְׁלָקוֹת שֶׁמְּבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ה,פט,35 אִם מִתְכַּוֵּן לִרְפוּאָה, כְּגוֹן שֶׁחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו וּמְגַמֵּעַ בָּהֶם חֹמֶץ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיָּה מְעָרְבוֹ בְּמֵי שְׁלָקוֹת – הַחֹמֶץ עִקָּר, אֲפִלּוּ הוּא מוּעָט,צ וּמֵי שְׁלָקוֹת טְפֵלִים, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַחֹמֶץ שֶׁהִיא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".צא,36 וְאִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִרְפוּאָה – הַחֹמֶץ בָּטֵל בְּרֹב בְּמֵי הַשְּׁלָקוֹת.

אֲבָל אִם הַחֹמֶץ הוּא הָרֹב,צב אַף שֶׁלְּפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה הַמֵּי שְׁלָקוֹת הֵם הָעִקָּר הוֹאִיל וְהַחֹמֶץ אֵינוֹ רָאוּי לִשְׁתִיָּה לְבַדּוֹ בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת, מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לָחֹשׁ לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה וּלְבָרֵךְ עַל הַחֹמֶץ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" וְלִפְטֹר הַמֵּי שְׁלָקוֹת, שֶׁעַל כֻּלָּם אִם אָמַר37 "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" – יָצָא.צג,38

וַאֲפִלּוּ אִם אוֹכֵל שֶׁמֶן עִם פַּת – אֵין צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיוצד וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לִרְפוּאָה,39 שֶׁאַף הַפַּת נַעֲשָׂה טְפֵלָה אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בַּאֲכִילָתָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשֶּׁמֶן שֶׁיּוּכַל לְאָכְלָהּ עִמּוֹ וְלֹא יַזִּיק לוֹ.צה,40 אֲבָל אִם הוּא רָעֵב וְתָאֵב לֶאֱכֹל פַּת, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל עִמָּהּ הַשֶּׁמֶן לִרְפוּאָה – הַפַּת עִקָּר, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" וּפוֹטֶרֶת אֶת הַשֶּׁמֶן,צו כְּמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ז.צז

וְכֵן הַמְעָרֵב שֶׁמֶן בִּשְׁאָר מַשְׁקִין לִרְפוּאָה וְהוּא צָמֵא וְתָאֵב לִשְׁתּוֹת – הַמַּשְׁקִין עִקָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם הֵם הָרֹב.צח,41

וְכָל זֶה בְּשֶׁמֶן, שֶׁהוּא מַזִּיק וְאֵין הֲנָאָה כְּלָל בִּשְׁתִיָּתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, אֲבָל אֳכָלִים וּמַשְׁקִים שֶׁהַחֵךְ נֶהֱנָה מֵהֶם,צט אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מַזִּיקִים וְקָשִׁים לַגּוּף42 – צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּרָכָה הַמְיֻחֶדֶת לָהֶם.ק וְאִם אֵין הַחֵיךְ נֶהֱנָה מֵהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם יָפִים וּמוֹעִילִים לַגּוּף – אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם,43 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ד: קא

11 One should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro over the water in which any fruit, even olives or grapes, were steeped or cooked, even though the water is saturated with the flavor of the fruit, for the water is of primary importance.

To what does the above apply? To fruit, for it is [generally] eaten uncooked. However, with regard to various types of vegetables that are [generally] eaten when cooked,44 the broth in which they are cooked is placed in the same category as they are [and the blessing Borei pri haadamah should be recited over the broth. The rationale:] They are planted with this intent, i.e., [that these vegetables will] be eaten together with their broth or [cooked into a broth] that one partakes of with bread. [Therefore, the broth] is not considered to have been removed from the category of food entirely. Accordingly, the blessing for these vegetables is recited over their broth, even if one drinks it by itself.45

[Different laws apply,] by contrast, to fruits that are usually eaten raw and even to dried fruits, in which instance, it is not common to eat them uncooked, but rather to cook them. Nevertheless, [since] they are not planted primarily for that purpose [i.e., to eat them cooked], one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro on the water in which they are cooked — if one drinks the water by itself46 [even though it is now saturated with the flavor of the fruit]. How much more so does this ruling apply to water in which they were soaked.

Other authorities maintain that the water in which all fruit is cooked or [even] steeped is considered in the same category as the fruit itself. One should recite the blessing Borei pri haetz over [such water, even] if one drinks it by itself. [The rationale:] The primary reason for cooking the water was for the fruit.47 Therefore, since the fruit imparted its flavor to the water, the flavor is the determining factor.48 [This water] is not comparable to the liquids that ooze [naturally] from the fruits themselves or [which are produced] when they are crushed or squeezed. Those liquids are considered as mere fluid, for [substantial] flavor from the fruit has not been imparted to these liquids. [In this instance,] by contrast, the fruit has imparted substantial flavor into the water in which it has been cooked [or even soaked].

Whenever there is a question whether one is obligated to recite a blessing or not, leniency is recommended. Thus, if one recited the blessing Borei pri haetz [when partaking of the broth without the fruit], he is considered to have fulfilled his obligation and he need not recite the blessing [Shehakol nih’yah bidvaro]. Nevertheless, as an initial preference, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro so that he fulfills his obligation according to all opinions. If he first partook of the fruit and recited the blessing Borei pri haetz, and then wished to drink the liquid in which it was cooked, he should not recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, because it was possibly already covered by the blessing Borei pri haetz [that he previously recited over the fruit]. Therefore, it is preferable that he first drink something else [prior to partaking of this broth] and recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro over it.

יא כָּל הַפֵּרוֹת, אֲפִלּוּ זֵיתִים וַעֲנָבִים, שֶׁשְּׁרָאָן אוֹ בִּשְּׁלָן בְּמַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס טַעַם הַפְּרִי בַּמַּיִם – אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל אוֹתָם הַמַּיִם אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל", שֶׁהַמַּיִם הֵם עִקָּר.קב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפֵרוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְאָכְלָן חַיִּין, אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹתקג שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם עַל יְדֵי בִּשּׁוּלקד,44 – מֵי בִּשּׁוּלָם כְּמוֹתָם, שֶׁעַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִים אוֹתָם,קה לֶאֱכֹל גַּם מֵימֵיהֶם עִמָּהֶם אוֹ עִם פַּת,קו וְלֹא יָצְאוּ מִתּוֹרַת אֹכֶל לְגַמְרֵי,קז וּלְפִיכָךְ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת הַיְרָקוֹת, אַף אִם בָּא לִשְׁתּוֹתָן בִּפְנֵי עַצְמָן.קח,45 אֲבָל פֵּרוֹת שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם חַיִּים אַף אִם נִתְיַבְּשׁוּ, וְאָז אֵין דַּרְכָּם לְהֵאָכֵל חַיִּים אֶלָּא עַל יְדֵי בִּשּׁוּל, מִכָּל מָקוֹם, אֵין עִקַּר נְטִיעָתָם עַל דַּעַת כֵּן, וּמְבָרֵךְ עַל מֵימֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל"קט אִם בָּא לִשְׁתּוֹתָם בִּפְנֵי עַצְמָן,46 וְכָל שֶׁכֵּן עַל מֵי שְׁרִיָּתָם.

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםקי שֶׁכָּל הַפֵּרוֹת מֵי בִּשּׁוּלָם אוֹ שְׁרִיָּתָםקיא כְּמוֹתָם, וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אִם בָּא לִשְׁתּוֹתָם בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעִקַּר בִּשּׁוּל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל הַפֵּרוֹת,47 לְפִיכָךְ, כֵּיוָן שֶׁנָּתְנוּ הַפֵּרוֹת טַעַם בָּהֶם – הוֹלְכִים אַחַר הַטַּעַם,קיב,48 וְאֵינָן דּוֹמִים לְמַשְׁקִין הַיּוֹצְאִים מֵהַפֵּרוֹת מֵעַצְמָם, אוֹ עַל יְדֵי כְּתִישָׁה וּסְחִיטָה, שֶׁזֵּעָה בְּעָלְמָא הִיא, לְפִי שֶׁהַמַּשְׁקֶה אֵין לוֹ טַעַם הַפְּרִי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לַמָּרָק טַעַם הַפְּרִי.קיג

וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, וְאִם בֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" – יָצָא,קיד וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל" וְיוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל.קטו,38 וְאִם אָכַל תְּחִלָּה הַפְּרִי וּבֵרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" וְאַחַר כָּךְ בָּא לִשְׁתּוֹת הַמָּרָק – לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", כִּי שֶׁמָּא נִפְטַר כְּבָר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", לָכֵן טוֹב שֶׁיִּשְׁתֶּה דָּבָר אַחֵר תְּחִלָּה לְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל": קטז

12 All the above applies with regard to satisfying one’s obligation when there is a question as to which blessing should be recited before eating (berachah rishonah). [Different laws apply, however,] if there is a question as to which blessing should be recited after eating (berachah acharonah). For example, the blessing to be recited after partaking of figs or any other of the [fruits of the] seven species for which Eretz Yisrael is praised is the one blessing that encapsulates three (Al haetz). If one partakes of the water in which [such fruits]are cooked or steeped by itself, there is a doubt whether the berachah acharonah should be Al haetz or Borei nefashos rabbos (“…Who created many souls…”).49 Therefore all G‑d-fearing individuals should refrain from drinking an amount of such a liquid [that would require the recitation of a blessing after partaking of it (a berachah acharonah)] except during a meal.50 Alternatively, he should eat a fruit that is one of the seven species and also drink water, so that he will be required to recite both the blessing Al haetz and the blessing Borei nefashos.

He should follow [the above guidelines] even for water in which raisins were steeped, provided he steeped them with the intent of eating them together with the water.51 For in such an instance, the water is placed in the category of fruit soup and not of wine. If, however, he steeped them in water with the intent of only drinking the beverage produced and not eating them at all, the liquid is considered as a type of wine, even though he has yet to drain off the [entire] beverage from the raisins. He should recite the blessing Borei pri hagafen over it, as explained in sec. 272[:7].52

Similarly, with regard to other fruits that were steeped or cooked with the intent of drinking only the beverage produced:53 [their liquid] is not considered as fruit soup,54 but rather as a beverage. All authorities agree that one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro [before partaking of it] and the blessing Borei nefashos afterwards. For this reason, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over date beer and not the blessing Borei pri haetz. Similarly, for this reason, the blessing Borei pri haadamah is not recited over water cooked with tea leaves,55 but rather the blessing Shehakol nih’yah bidvaro.

A similar law applies regarding the soup produced by [preparing] any cooked dish from the five species of grain (whether

a) [the cooked food] was made from whole kernels of grain, but they did not retain their original form because they were cooked so long that they broke down [to the extent that they stuck together], and thus the blessing Borei minei mezonos is recited over them,

b) [the kernels] were crushed in a mortar into two, three, or more pieces, or

c) a cooked dish was made from flour from one of the five species of grain).

[In the above instances,] the soup [produced in the cooking process] is not considered as the cooked dish itself and does not require that the blessing Borei minei mezonos be recited over it if one desires to partake of the soup by itself. An exception [to the above is] when one cooked the soup in order to partake of the cooked food, in which instance, it is considered as secondary to the cooked food.

The blessing Shehakol nih’yah bidvaro, however, should be recited [when the grain] is cooked primarily for the sake of the soup, [i.e., to partake of the soup] itself, e.g., barley that is cooked so that a sick person may partake of the soup as a remedy, or [a soup is made] from flour, i.e., sometimes a few dumplings are made and [they and] some flour are placed into soup. [In this instance,] the fundamental intent is to partake of the soup and eat the dumplings. [Hence, the soup] is not considered as secondary to the cooked food, [i.e., the dumplings,] and it is considered a beverage, [warranting the blessing Shehakol nih’yah bidvaro].56 For this same reason, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro and not the blessing Borei minei mezonos is recited over beer made from barley,57 as will be explained in sec. 204[:4].

Even if one also partook of the cooked food together with the soup,58 the soup is not covered by the blessing for the cooked food, because it is not secondary to it at all, since the primary reason for cooking [this combination] is for the soup. Nevertheless, in order to act in the most desirable manner, it is appropriate to first recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro on the soup and to partake of a small amount of it by itself.59 Afterwards, one should recite the blessing Borei minei mezonos on the cooked dish, because the cooked dish also is not considered as secondary to the soup, even though the primary reason for cooking [this combination] was for [the soup. The rationale:] A grain product is important and is not considered as secondary to the extent that its blessing is forfeited, as long as it is added to contribute flavor to the cooked dish as stated in sec. 208.60

{[Different principles apply,] however, when cooked food is made from grain in a manner that the kernels of the grain retain their original form and, hence, the blessing Borei pri haadamah should be recited on it. In such an instance, the soup [that results] is considered similar to soup made from other types of produce, [i.e., fruit, as mentioned in subsection 11].61 In that instance, even when one is cooking primarily to partake of the fruit, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited on the soup according to the first opinion [mentioned there],62 since the fruit is not usually eaten when cooked. Similarly, the five species of grain are not usually eaten when cooked in a manner that leaves the kernels of the grain whole and in their natural state. Instead, bread or cooked food is made from them after they have been crushed or ground in a mill. Indeed, for this reason, the blessing Borei minei mezonos is recited [on grain products] because of their importance, only when the kernels have been crushed or ground, for this is the manner in which they are usually eaten, as stated in sec. 208.63

By contrast, all authorities agree that the blessing Borei pri haadamah is recited over soup made from types of kitniyos64 that are usually eaten when cooked, even when the beans or kernels are whole and retain their original form. This applies even to species of kitniyos that are also regularly eaten uncooked.

[The above ruling applies] provided one is not cooking [the grain or the kitniyos] primarily for the sake of the soup alone. If, however, he is cooking — whether types of kitniyos or types of grain — primarily for the sake of the soup, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro even if he also eats the cooked food, [i.e., the grain or the kitniyos,] with it. The soup is not considered as secondary to the cooked food and it is not covered by its blessing. Nevertheless, in order to act in the most desirable manner, it is appropriate to first recite the blessing [Shehakol nih’yah bidvaro] on the soup and to partake of a small amount of it by itself and then to recite the appropriate blessing on the cooked food if it is a species of grain.65 If, however, [the cooked food] is a type of kitniyos, a blessing should not be recited over it at all, because it is considered as secondary to the soup and covered by its blessing, because [the food] was cooked primarily for the sake of the soup. The same [law] applies with regard to fruit that was cooked primarily for the sake of soup.

With regard to vegetables, by contrast, even if they were cooked for the sake of the soup — e.g., so that one can partake of [the soup] for curative purposes — one should recite the blessing ordinarily recited for them. [The rationale:] People universally cook [vegetables] to partake of them. As such, the soup is considered as secondary to the cooked [vegetables]. Hence, the blessing to be recited over it does not change for this individual who cooked them to partake of [the soup that the vegetables produced].

(The rationale: His intent is considered insignificant in view of the approach of people at large. This situation is not comparable to barley soup that is cooked for a sick person.66 In that instance, it is not appropriate to say that his intent is considered insignificant in view of the approach of people at large, whose practice is to cook barley in order to eat the barley itself, and thus the broth is secondary to the grain. [This logic does not apply here, because the predominant manner of preparing barley is not to make a soup of it]. On the contrary, many people make porridge from barley, and that food is made without any broth at all. And many others do not cook it at all, but [instead, grind it into flour and] make bread from it. Similarly, [the primary manner in which] kitniyos [are prepared is not to cook them in soup].67 For many make them into a dish like porridge that does not have any broth at all. Many [others make flour from them and] bake them as bread, and many eat them uncooked. Similar concepts apply to fruit that is usually eaten uncooked. Moreover, even dried fruit that is not usually eaten uncooked is often soaked for the sake of the liquid it produces, as is the common practice with regard to dried pears and raisins. Therefore, according to all opinions, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited on the soup made from them.)}68

[Different laws apply to herbs] that are not eaten after they are cooked. Instead, they are cooked for the sake of [the flavor they impart] to the water [in which they are cooked], e.g., anise. [The blessing Borei pri haadamah should be recited over the broth produced from cooking them. It is as if] this is their fruit;69 it was never removed from the category of food entirely, as stated above.70 Even if oil was also added to it to make it fit [to be eaten] and to add flavor, it is considered as insignificant, because of the larger amount [of the other substances, i.e., it is batel berov].71

[Different laws apply if] the mixture is cooked primarily for the sake of the cooked food and not with any intent to drink or eat the soup with the cooked food at all, as is the common practice with certain types of dough. They are cooked [with herbs] before they are fried, and [the person has no intent] to partake of the soup at all. [Therefore, if one does partake of it] by itself, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro over it according to the first opinion [in subsection 11. That opinion maintains] that the blessing for vegetables is recited over vegetable soup only because the common manner in which this soup is eaten is to partake of it with the vegetables. Therefore, it is considered as produce, like the vegetable itself. The same law applies in this instance: The soup is not considered as food like the cooked food itself, unless the ordinary way of partaking of it is to partake of it with the cooked food and it is cooked for that reason. According to the second opinion [there], the opposite is true. Since the soup is being cooked for the sake of the cooked food and the cooked food is imparting flavor to it, [the soup] becomes secondary to the food and is considered like it.

Similar [laws apply to] liquid in which produce was steeped to be preserved.72 The blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over [the liquid] according to the first opinion. Although the water is imbued with the flavor of the produce, nevertheless, [the produce] was not steeped in [the water] with the intent that it be flavored. Indeed, the person did not at all have in mind to season the water and imbue it with the flavor of the produce. [Therefore, it is not considered as the produce. Steeping the produce in this manner is not comparable to cooking vegetables when] one’s intent is [not only] to cook the vegetables, but that they should imbue the water with the flavor of the vegetables. Accordingly, [the water in which the vegetables were cooked] is considered like the vegetables themselves, since it was cooked with the intent of [partaking of] it and not only with the intent of partaking of the vegetables. According to the second opinion, by contrast, the opposite is true.73

יב וְכָל זֶה לָצֵאת יְדֵי סְפֵק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל אִם יֵשׁ סָפֵק בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּגוֹן מֵי שְׁרִיַּת אוֹ בִּשּׁוּל תְּאֵנִים אוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת שֶׁל שִׁבְעַת הַמִּינִים, שֶׁבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם הִיא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין ג', וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה הַמָּרָק לְבַדּוֹ – יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם מְבָרֵךְ מֵעֵין ג' אוֹ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת",49 לָכֵן כָּל יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יִשְׁתֶּה כַּשִּׁעוּר אֶלָּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה,50 אוֹ יֹאכַל פְּרִי מִז' מִינִים, וְגַם יִשְׁתֶּה מַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין ג' וְגַם "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת".קיז

אֲפִלּוּ בְּמֵי שְׁרִיַּת צִמּוּקִים יַעֲשֶׂה כֵּן, אִם שְׁרָאָן עַל דַּעַת לְאָכְלָן עִם מֵימֵיהֶם,קיח,51 שֶׁאָז תּוֹרַת מָרָק עַל מֵימֵיהֶם וְלֹא תּוֹרַת יַיִן. אֲבָל אִם שְׁרָאָן שֶׁלֹּא עַל דַּעַת לְאָכְלָן כְּלָל, אֶלָּא לִשְׁתּוֹת מֵימֵיהֶם לְבַד – תּוֹרַת יַיִן עֲלֵיהֶם,קיט אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ אוֹתוֹ עֲדַיִן מִן הַצִּמּוּקִים, וּמְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן",קכ עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ער"ב.קכא,52

וְכֵן בִּשְׁאָר פֵּרוֹת, אִם שְׁרָאָם אוֹ בִּשְּׁלָם לִשְׁתּוֹת מֵימֵיהֶם לְבַד53 – אֵין שֵׁם מָרָק עֲלֵיהֶם54 אֶלָּא שֵׁם מַשְׁקֶה, וּלְדִבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" וּ"בוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת".קכב וְלָכֵן מְבָרְכִין עַל שֵׁכָר תְּמָרִים "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" וְלֹא "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".קכג וְכֵן עַל מַיִם מְבֻשָּׁלִים עִם עָלִים שֶׁקּוֹרִין (טיי"א)55 – אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" מִטַּעַם זֶה, אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".קכד

וְכֵן מָרָק שֶׁל כָּל מַעֲשֵׂה קְדֵרָה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין (בֵּין שֶׁהַגַּרְעִינִים שְׁלֵמִים,קכה רַק שֶׁאֵינָם עוֹמְדִים בְּעֵינָם, שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּתְמַעֲכוּ וּבִרְכָתָם "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", בֵּין שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּמַכְתֶּשֶׁת לִשְׁנַיִם אוֹ לִשְׁלֹשָׁה וְיוֹתֵר, בֵּין תַּבְשִׁיל מִקֶּמַח שֶׁל חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים) – אֵין הַמָּרָק נֶחְשָׁב כְּתַבְשִׁיל לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", אִם בָּא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ,קכו אֶלָּא אִם כֵּן בִּשְּׁלוֹ בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל הַתַּבְשִׁיל, שֶׁאָז הוּא בָּטֵל לְגַבֵּי הַתַּבְשִׁיל.קכז

אֲבָל אִם עִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל הַמָּרָק לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּבַשְּׁלִים שְׂעוֹרִים לְחוֹלֶה לִשְׁתּוֹת הַמָּרָק לִרְפוּאָה,קכח וְכֵן מִקֶּמַח עוֹשִׂים לִפְעָמִים מְעַט לְבִיבוֹת וּמְשִׂימִים גַּם כֵּן מְעַט קֶמַח לְתוֹךְ הַמָּרָק, וְעִקַּר הַכַּוָּנָה עַל שְׁתִיַּת הַמָּרָק וְלֹא עַל אֲכִילַת הַלְּבִיבוֹת – מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּי הַתַּבְשִׁיל וְשֵׁם מַשְׁקֶה עָלָיו.קכט,56 וּמִטַּעַם זֶה מְבָרְכִין עַל שֵׁכָר שְׂעוֹרִים57 "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" וְלֹא "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",קל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ד.קלא

וַאֲפִלּוּ אִם אוֹכֵל גַּם כֵּן הַתַּבְשִׁיל עִם הַמָּרָקקלב,58 – אֵין הַמָּרָק נִפְטָר בְּבִרְכַּת הַתַּבְשִׁיל, שֶׁאֵינֶנּוּ טָפֵל אֵלָיו כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל הַמָּרָק.קלג וּמִכָּל מָקוֹם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב – רָאוּי לְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" תְּחִלָּה עַל הַמָּרָק וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְעַט,59 וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַתַּבְשִׁילקלד "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", שֶׁגַּם הַתַּבְשִׁיל אֵינוֹ נַעֲשָׂה טָפֵל אֶל הַמָּרָק אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִילוֹ, לְפִי שֶׁמִּין דָּגָן הוּא חָשׁוּב וְאֵינוֹ נַעֲשָׂה טָפֵל לְהַפְסִיד בִּרְכָתוֹ כָּל שֶׁבָּא לִתֵּן טַעַם בַּקְּדֵרָה,קלה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח.קלו,60

(אֲבָל תַּבְשִׁיל מִמִּין דָּגָןקלז שֶׁהַגַּרְעִינִים עוֹמְדִים בְּעֵינָם שֶׁבִּרְכָתוֹ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה",קלח הֲרֵי הַמָּרָק כְּמָרָק שֶׁל שְׁאָר פֵּרוֹת,61 שֶׁאֲפִלּוּ עִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הַפֵּרוֹת – אֵין מְבָרְכִין עַל הַמָּרָק אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ"קלט לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,קמ,62 הוֹאִיל וְאֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם עַל יְדֵי בִּשּׁוּל, וְאַף חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן אֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם עַל יְדֵי בִּשּׁוּל כְּשֶׁהֵם שְׁלֵמִים וְעוֹמְדִים בְּעֵינָם, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מֵהֶם פַּת אוֹ תַּבְשִׁיל לְאַחַר שֶׁנִּכְתְּשׁוּ אוֹ נִטְחֲנוּ, שֶׁמִּפְּנֵי זֶה אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת" אֶלָּא לְאַחַר שֶׁנִּכְתְּשׁוּ אוֹ נִטְחֲנוּ, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח,קמא,63 מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָם.קמב

אֲבָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת64 שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם עַל יְדֵי בִּשּׁוּל גַּם בְּעוֹדָם שְׁלֵמִים וְעוֹמְדִים בְּעֵינָם – מְבָרְכִים עַל הַמָּרָק "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" לְדִבְרֵי הַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ לְאָכְלָם גַּם כֵּן חַיִּים.קמג

וְהוּא שֶׁאֵין עִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל הַמָּרָק לְבַדּוֹ, אֲבָל אִם עִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל הַמָּרָק, בֵּין בְּמִינֵי קִטְנִיּוֹת בֵּין בְּמִינֵי דָּגָן – מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל" אַף אִם אוֹכֵל גַּם כֵּן הַתַּבְשִׁיל עִמּוֹ, וְאֵין הַמָּרָק טָפֵל אֵלָיו כְּלָל וְאֵינוֹ נִפְטָר בְּבִרְכָתוֹ. אֶלָּא לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב רָאוּי לְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל הַמָּרָק וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ מְעַט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ עַל הַתַּבְשִׁיל אִם הוּא מִין דָּגָן.קמד,65 אֲבָל אִם הוּא מִמִּינֵי קִטְנִיּוֹת לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָפֵל אֶל הַמָּרָק וְנִפְטָר בְּבִרְכָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִילוֹ, וְכֵן בְּפֵרוֹת שֶׁעִקַּר בִּשּׁוּלָם לְצֹרֶךְ הַמָּרָק.קמה

אֲבָל מִינֵי יְרָקוֹת אַף אִם נִתְבַּשְּׁלוּ לְצֹרֶךְ הַמָּרָק, כְּגוֹן לִשְׁתּוֹתָם לִרְפוּאָה – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת הַיְרָקוֹת, כֵּיוָן שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְבַשְּׁלִים אוֹתָם לַאֲכִילָה, וְאָז הַמָּרָק בָּטֵל לְגַבֵּי תַּבְשִׁיל – לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכַּת הַמָּרָק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁבִּשְּׁלָם לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶםקמו (כִּי בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם.

וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמָרָק שֶׁל שְׂעוֹרִים שֶׁמְּבַשְּׁלִים לְחוֹלֶה,66 שֶׁאֵין לוֹמַר בָּהֶם כָּל כָּךְ בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם שֶׁמְּבַשְּׁלִים לַאֲכִילָה וְהַמָּרָק בָּטֵל לְגַבֵּי הַתַּבְשִׁיל, שֶׁהֲרֵי הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם עוֹשִׂים דַּיְסָא מִשְּׂעוֹרִים שֶׁהִיא בְּלֹא מָרָק כְּלָל,קמז וְהַרְבֵּה אֵין מְבַשְּׁלִים אוֹתוֹ כְּלָל אֶלָּא עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ פַּת. וְכֵן מִינֵי קִטְנִיּוֹת,67 הַרְבֵּה עוֹשִׂים מֵהֶם כְּעֵין דַּיְסָא בְּלֹא רֹטֶב כְּלָל, וְהַרְבֵּה עוֹשִׂים מֵהֶם פַּת,קמח וְהַרְבֵּה אוֹכְלִים חַיִּים.קמט וְכֵן פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּם לְהֵאָכֵל חַיִּים, וְגַם הַיְבֵשִׁים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהֵאָכֵל חַיִּיםקנ – הַרְבֵּה שׁוֹרִין אוֹתָם לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים בְּאַגָּסִים יְבֵשִׁים וּבְצִמּוּקֵי עֲנָבִים.קנא לְפִיכָךְ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל" לְדִבְרֵי הַכֹּל) קנב.68

וּמִינֵי זְרָעִים שֶׁאֵינָם נֶאֱכָלִים לְאַחַר בִּשּׁוּלָם אֶלָּא שׁוֹלְקִין אוֹתָם לְצֹרֶךְ מֵימֵיהֶם, כְּגוֹן הַשֶּׁבֶת (שֶׁקּוֹרִין עני"ש) קנג וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – זֶהוּ פִּרְיָם,קנד,69 שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִתּוֹרַת אֹכֶל לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.קנה,70 וַאֲפִלּוּ אִם נָתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן לְהַכְשִׁירָם וְלִתֵּן בָּהֶם טַעַם – בָּטֵל בָּרֹב.קנו,71

וְאִם עִקַּר הַבִּשּׁוּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּבְשִׁיל וְלֹא כְּדֵי לִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכֹל הַמָּרָק עִם הַתַּבְשִׁיל כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת בְּמִינֵי עִסָּה שֶׁמְּבַשְּׁלִים אוֹתָם קֹדֶם הַטִּגּוּן שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַמָּרָק כְּלָל – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו אֶלָּא "שַׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" אִם בָּא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,קנז שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל מָרָק שֶׁל יְרָקוֹת כְּבִרְכַּת הַיְרָקוֹת עַצְמָן אֶלָּא מִשׁוּם שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא עִם הַיָּרָק, לְפִיכָךְ נֶחְשָׁב פְּרִי כְּמוֹתָם, וְהוּא הַדִּין כָּאן, אֵין הַמָּרָק נֶחְשָׁב מָזוֹן כְּהַתַּבְשִׁיל אֶלָּא אִם כֵּן דַּרְכּוֹ לְהֵאָכֵל עִמּוֹ וּלְכָךְ נִתְבַּשֵּׁל.קנח אֲבָל לִסְבָרָא אַחֲרוֹנָה נַהֲפֹךְ הוּא, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר בִּשּׁוּל הַמָּרָק בִּשְׁבִיל הַתַּבְשִׁיל וְהַתַּבְשִׁיל נָתַן בּוֹ טַעַם – נֶחְשָׁב כְּמוֹתוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה טָפֵל אֵלָיו.קנט

וְכֵן מֵי שְׁרִיַּת פֵּרוֹת שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בָּהֶם לְהִתְקַיֵּםקס,72 – אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ"קסא לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס טַעַם הַפְּרִי בַּמַּיִם, הוֹאִיל וְלֹא נִכְבְּשׁוּ בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ בָּהֶם טַעַם, וְלֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה כְּלָל עַל הַמַּיִם שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים וּמֻטְעָמִים בְּיוֹתֵר בְּטַעַם הַפְּרִי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא בְּבִשּׁוּל יְרָקוֹתקסב גַּם עַל הַמַּיִם שֶׁיִּהְיוּ מֻטְעָמִים בְּטַעַם הַיָּרָק, שֶׁלְּכָךְ נֶחְשָׁבִים כְּמוֹתָם, הוֹאִיל וְנִתְבַּשְּׁלוּ גַּם לְצֹרֶךְ עַצְמָן וְלֹא לְצֹרֶךְ הַיְרָקוֹת לְבַד. אֲבָל לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה נַהֲפֹךְ הוּא: קסג,73

13 All the above applies with regard to soup in which the food was cooked or [water in which the food] was steeped until it imparted its flavor to it. When, however, the food was neither cooked, nor steeped [in the liquid], but the two were merely mixed to be eaten together, if one seeks to drink the liquid by itself, all authorities agree that he should recite the blessing appropriate for [the particular liquid]. If he partakes of [the liquid and the food] together, there is no need to recite a blessing over it, even if it is wine,74 because it is considered as secondary to the food and is covered by its blessing. If, however, the person’s primary intent was for the soup, and the food is included only for the purpose of [enhancing] the soup he drinks, he should recite the blessing [Shehakol nih’yah bidvaro] on the soup. If his intent is to partake of both of them, [the blessing] is not determined by the majority [of the mixture]. Instead, he should recite the appropriate blessings for both the soup and the food.75 First, he should recite the blessing on the cooked food, partake of a small amount of it, and then recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro on the soup.76 He should not recite the blessings for both, one immediately after the other, because the second blessing will intervene between the first blessing and his partaking of the food. Even if the cooked food is a species of grain, it is not considered as the primary element of the mixture to the extent that the blessing for it will cover the soup.77 [The rationale is that] even food from a species of grain that becomes soft and fit to drink like soup does not require the blessing Borei minei mezonos, as stated in section 208.78

If, however, food was cooked or steeped in soup and it imbued the soup with its flavor, [the soup] is considered as secondary to the food and considered like the food, since it was cooked primarily for the sake of the food, according to the second opinion [in subsection 11], or because the ordinary way of eating this food is to eat the soup together with it or to eat the soup with bread. Thus the soup never left the category of food entirely, as explained [above] according to the first opinion.

יג וְכָל זֶה בְּמָרָק שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ הַמַּאֲכָל אוֹ שֶׁנִּשְׁרָה בּוֹ עַד שֶׁנָּתַן בּוֹ טַעַם, אֲבָל אִם לֹא נִתְבַּשֵּׁל וְלֹא נִשְׁרָה בּוֹ אֶלָּא שֶׁעֵרְבָן לֶאֱכֹל יַחַד וּבָא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ – צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ לְדִבְרֵי הַכֹּל.קסד וּכְשֶׁאֲכָלָן בְּיַחַד – אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו כְּלוּם אֲפִלּוּ הוּא [יַיִןקסה,74], מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָפֵל לַמַּאֲכָל וְנִפְטָר בְּבִרְכָתוֹ.קסו וְאִם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הוּא עַל הַמָּרָק וְהַמַּאֲכָל הוּא לְצֹרֶךְ שְׁתִיַּת הַמָּרָק – מְבָרֵךְ עַל הַמָּרָק. וְאִם כַּוָּנָתוֹ עַל שְׁנֵיהֶם – אֵין הוֹלְכִין בּוֹ אַחַר הָרֹב, אֶלָּא מְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם,קסז,75 תְּחִלָּה עַל הַמַּאֲכָל וְאוֹכֵל מִמֶּנּוּ מְעַט, וְאַחַר כָּךְ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" עַל הַמָּרָק.קסח,76 אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עַל שְׁנֵיהֶם יַחַד, כִּי בְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה מַפְסֶקֶת בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לַטְּעִימָה. וַאֲפִלּוּ אִם הַמַּאֲכָל הוּא מִין דָּגָן – אֵינוֹ נֶחְשָׁב עִקָּר לִפְטֹר הַמָּרָק בְּבִרְכָתוֹ,77 לְפִי שֶׁאַף מִין דָּגָן שֶׁנַּעֲשָׂה רַךְ וְרָאוּי לִשְׁתִיָּה כְּמָרָק אֵין מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",קסט כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח.קע,78

אֲבָל מָרָק שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ הַמַּאֲכָל אוֹ נִשְׁרָה בּוֹ וְנָתַן בּוֹ טַעַם – הֲרֵי הוּא בָּטֵל לְגַבֵּי הַמַּאֲכָלקעא וּכְאֹכֶל הוּא חָשׁוּב, הוֹאִיל וְעִקָּרוֹ בִּשְׁבִיל הַמַּאֲכָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה,קעב אוֹ מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ הַמַּאֲכָל לֶאֱכֹל עִמּוֹ מָרָק אוֹ עִם פַּת וְלֹא יָצָא מִתּוֹרַת אֹכֶל לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה: קעג

14 The difference of opinion [mentioned in subsection 11] is relevant only when produce was cooked in the soup by itself, without meat. If, however, the produce was cooked with meat, all authorities agree that one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro on [the soup] if one drinks it by itself. This applies even to vegetable soup, because the flavor of the meat in the soup is considered more important than the flavor of vegetables or fruit.79 ([A different law applies to] a soup that includes cooked food from species of grain for which the appropriate blessing is Borei minei mezonos. The flavor of grain in the soup is considered more important than the flavor of the meat. [Hence, the blessing Borei minei mezonos should be recited over the soup.] For foods from grain are more important than all other types of food, as stated in sec. 208.)80

יד וַאֲפִלּוּ בְּמָרָק שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ הַפְּרִי לְבַד בְּלֹא בָּשָׂר, אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל בּוֹ בָּשָׂר – לְדִבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל" אִם בָּא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲפִלּוּ בְּמָרָק שֶׁל יְרָקוֹת, כִּי טַעַם הַבָּשָׂר שֶׁבַּמָּרָק חָשׁוּב עִקָּר יוֹתֵר מִטַּעַם הַיְרָקוֹת אוֹ הַפְּרִי.קעד,79 (אֲבָל מָרָק שֶׁל תַּבְשִׁיל מִמִּין דָּגָן שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", הֲרֵי טַעַם הַדָּגָן שֶׁבַּמָּרָק חָשׁוּב עִקָּר יוֹתֵר מִטַּעַם הַבָּשָׂר, שֶׁמִּין דָּגָן חָשׁוּב מִכָּל הַמִּינִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח) קעה:80

15 According to the first opinion [in subsection 11], if vegetables were cooked in vinegar, in the beverage called borscht,81 or in another liquid other than water, the blessing for the vegetables should not be recited over the soup. [The rationale:] The water in which the vegetables are cooked is considered as the vegetables themselves, only because the vegetables were cooked in it until they imbue it with their flavor and [then one] partakes of [it together with the vegetables. When, by contrast, liquids other than water are used,] even if [the vegetables] were cooked solely for the sake of the soup — to partake of it with the flavor of the vegetables imbued in it through cooking — it would not be appropriate to recite the blessing for the vegetables on it, because the vinegar or the other liquid has a flavor of its own, and that flavor is of primary importance.

This situation is comparable to fruit that is marinated in honey, in which instance, the flavor of the fruit is considered of primary importance and the blessing appropriate for it should be recited over it and not the blessing for the honey, even though it was cooked [in honey] with the intent that it impart its flavor to [the fruit].82

The rule that vegetable soup is considered as the vegetables themselves applies only [when the vegetables are cooked] in water which does not provide any flavor [or] satisfaction except to a person who is thirsty, as stated in sec. 204[:1].

According to the second opinion mentioned [in subsection 11], if one is primarily cooking for the sake of the vegetables, even if the liquid in which they are cooked has a flavor of its own, [the soup] is considered secondary to the vegetables and is considered as [the vegetables themselves], once they impart their flavor to it.

טו וִירָקוֹת שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ בְּחֹמֶץ אוֹ בְּמַשְׁקֶה שֶׁקּוֹרִין בארש"ט,קעו,81 אוֹ בְּמַשְׁקֶה אַחֵר חוּץ מִמַּיִם – אֵין מְבָרְכִין עַל הַמָּרָק בִּרְכַּת הַיְרָקוֹת לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין מֵי יְרָקוֹת חֲשׁוּבִים כְּמוֹתָם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהֶם עַד שֶׁיִּתְּנוּ טַעַם בָּהֶם וְיֹאכְלוּם גַּם כֵּן, וַהֲרֵי אַף אִם לֹא הָיָה הַבִּשּׁוּל אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַמָּרָק לְבַדּוֹ לְאָכְלוֹ בְּטַעַם הַיְרָקוֹת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ עַל יְדֵי הַבִּשּׁוּל לֹא הָיוּ מְבָרְכִין עָלָיו בִּרְכַּת הַיְרָקוֹת, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לְהַחֹמֶץ אוֹ שְׁאָר מַשְׁקֶה עוֹד טַעַם שֶׁל עַצְמוֹ – הֲרֵי טַעַם זֶה עִקָּר, כְּמוֹ בְּפֵרוֹת הַמְרֻקָּחִים בִּדְבַשׁ שֶׁטַּעַם שֶׁלָּהֶם חָשׁוּב עִקָּר וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בִּרְכָתָם וְלֹא בִּרְכַּת הַדְּבַשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן טַעַם בָּהֶם.קעז,82 וְלֹא אָמְרוּ שֶׁמְּרַק הַיְרָקוֹת כְּמוֹתָם, אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם הֲנָאָה שֶׁל עַצְמָםקעח אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא צָמֵא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ד.קעט אֲבָל לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, אִם עִקַּר הַבִּשּׁוּל בִּשְׁבִיל הַיְרָקוֹת – הֲרֵי הַמָּרָק בָּטֵל אֶצְלָם וְנֶחְשַׁב כְּמוֹתָם מִשֶּׁנָּתְנוּ בּוֹ טַעַם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹד טַעַם שֶׁלָּהֶם: קפ

16 The appropriate blessing is not recited for any form of produce — whether “the fruit of the earth” or “the fruit of the trees” — unless one partakes of it in the way one ordinarily partakes of it, for [the trees and plants] are planted with that intent, [i.e., that their fruit be eaten in such a manner]. If the ordinary manner is to partake of [the produce] when cooked, for it is more desirable cooked than raw — even though it is also desirable and fit to be eaten raw — the appropriate blessing [Borei pri haetz or Borei pri haadamah] should only be recited upon it when it is cooked. When, by contrast, one partakes of it raw, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro. When, however, the ordinary manner of partaking of a fruit is also to eat it raw — even when it is more desirable cooked than raw — the appropriate blessing [Borei pri haetz or Borei pri haadamah] should be recited upon it, whether [one eats it] raw or cooked.

Even when fruit is ordinarily eaten raw and not cooked, because people at large do not ordinarily cook it, the blessing to be recited over it does not change if it has been cooked. [The rationale:] Since it reached a stage of development that warrants its classification as a fruit while raw,83 cooking it does not warrant its removal from this category,84 provided [that the cooking] did not cause its taste to deteriorate, i.e., it is just as desirable cooked as raw. If, however, it is more desirable raw than cooked, since [the manner in which it was prepared] deviates from the manner in which it is ordinarily eaten and its taste deteriorated, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over it when it is cooked.

טז כָּל הַפֵּרוֹת, בֵּין פֵּרוֹת הָעֵץ בֵּין פֵּרוֹת הָאֲדָמָה, אֵין מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בִּרְכָתָם אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֲכִילָתָם,קפא שֶׁעַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִים אוֹתָם,קפב וְאִם דַּרְכָּם לְאָכְלָם מְבֻשָּׁלִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם טוֹבִים יוֹתֵר מְבֻשָּׁלִים מֵחַיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם טוֹבִים וּרְאוּיִם לַאֲכִילָה גַּם כְּשֶׁהֵם חַיִּים – אֵין מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בִּרְכָתָם אֶלָּא לְאַחַר הַבִּשּׁוּל, אֲבָל כְּשֶׁהֵם חַיִּים מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".קפג אֲבָל פֵּרוֹת שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא גַּם כֵּן לְאָכְלָם חַיִּים, אֲפִלּוּ הֵם טוֹבִים מְבֻשָּׁלִים יוֹתֵר מֵחַיִּים – מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בִּרְכָתָם, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבֻשָּׁלִים.קפד

וַאֲפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא כְּשֶׁהֵם חַיִּים וְלֹא מְבֻשָּׁלִים, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ רֹב הָעוֹלָם לְבַשְּׁלָם – לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָם בִּשְׁבִיל שֶׁבִּשְּׁלָם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל פְּרִי כְּשֶׁהֵם חַיִּים83 – אֵין הַבִּשּׁוּל מְבַטֵּל תּוֹרַת פְּרִי מֵהֶם.קפה,84 וְהוּא שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה טַעֲמָם לִגְרִיעוּתָא, שֶׁהֵם טוֹבִים מְבֻשָּׁלִים כְּמוֹ חַיִּים, אֲבָל אִם הֵם טוֹבִים יוֹתֵר חַיִּים מִמְּבֻשָּׁלִים, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מִדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם לִגְרִיעוּתָא בְּטַעֲמָם – יָרְדוּ מִמַּעֲלָתָם,קפו וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" כְּשֶׁהֵם מְבֻשָּׁלִים: קפז

17 Similarly, the blessing to be recited over fruit changes when it is cooked to the extent that its appearance radically changes from [its appearance when raw], i.e., it was cooked to the extent that it broke down entirely and it no longer has the appearance of the fruit in its raw state, the state in which [this type of fruit] is ordinarily eaten. Hence, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over it. If, however, fruit is ordinarily eaten when cooked, even when [the cooking process] causes it to break down and its appearance to change entirely,85 since this is the manner in which it is ordinarily eaten, the blessing recited over it does not change.

If, however, it did not break down entirely,86 its blessing does not change even though this is not the ordinary manner in which it is eaten, e.g., dates that were crushed by hand and made into a dough-like mass after their pits were removed.87 The same applies with regard to other fruits that underwent similar processes. Even though this is not the ordinary manner [in which they are eaten], the blessing recited over them does not change. The blessing Borei pri haetz should be recited over them because their form has not changed entirely.

([The above laws] do not resemble those applying to wheat flour. In that instance, even if [the flour] was not ground very finely, it still retains the flavor of the grain itself, and, to a certain extent, it is fit to be eaten raw, one should not recite the blessing appropriate for wheat — Borei pri haadamah — over it, but rather the blessing Shehakol nih’yah bidvaro.88For the appearance of the wheat changed entirely when it was ground, even though it was not ground very finely, like ordinary flour. In contrast, dates and the like, even when crushed, still retain the appearance of fruit).

When, however, sesame seeds were milled or nuts were crushed so thoroughly that their identity and appearance is no longer recognizable, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over them, because this is not the usual manner [in which they are eaten].89

Similarly, [the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited]over kitniyos that were cooked and then mashed with a utensil that has very thin holes.90 If, however, they were [merely] mashed with a spoon, one should recite the blessing Borei pri haadamah over them. [The rationale:] Their substance remains and their identity and appearance is [still] recognizable. Moreover, this is the manner in which they are eaten.

Similarly, when produce was crushed very thoroughly to the extent that it no longer retains its appearance, if this is the way it is ordinarily eaten, its blessing does not change. For example, when ginger or spices are mixed with sugar or marinated in honey, the blessing recited over them does not change,91 because the manner in which [they are prepared to be] eaten is by crushing them.

Similarly, the appropriate blessing should be recited for roses and other types of produce92 which [are prepared to be] eaten by cutting them and mixing them into a confection, even if they are thoroughly crushed and their appearance is not recognizable at all, because this is the manner in which they are eaten. For the ordinary way of partaking of them is not to eat them while they are whole without being [crushed and] candied. When, however, a nut is made into a confection with honey, and [it is crushed] to the extent that its identity and appearance is not recognizable, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over it. [The rationale:] The ordinary way of partaking of it is to eat it while it is whole and raw. The same is true for other fruits that are eaten raw. (The blessing for roses is Borei pri haadamah, because the roses are not the primary fruit [of the rose bush],93 because they are flowers. Similarly, cherry blossoms are not considered as [a cherry tree’s] primary fruit.)

There are authorities [who differ with the above and] maintain that even when produce dissolves entirely in the cooking process and it no longer has the appearance of produce at all, or when it has been crushed thoroughly to the extent that its identity and appearance is no longer recognizable, the blessing recited for it does not change, even when this is not the ordinary manner in which it is eaten. Produce [in such a state] is not comparable to wheat flour that was not ground very finely, because the status of flour can be upgraded by making bread from it. This is the fundamental product [of wheat] and the purpose for which it is planted. Therefore, since its form was changed, and it was taken out of the category of produce and did not reach the state of its fundamental product, its status is downgraded from “the fruit of the earth,” and the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over it. Produce, by contrast, is not used to make bread. Hence, the fact that [its appearance] changes does not cause it to be removed from the category of produce entirely to the extent that its blessing changes.

In contrast, all authorities agree that when there is a change of appearance in the different species of kitniyos from which bread is made,94 they are removed from the category of produce. [This ruling applies] even if they underwent this change after they were cooked, at which stage it is not common to make bread from them. Needless to say, [the above applies] if they underwent this change when they were still uncooked. For example, there is a species of kitniyos called titarki95that is ground into groats and a cooked food like porridge is made from its flour. The blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over [such food].

(According to the first opinion,96 the blessing Borei pri haadamah is recited over such food,97 for this is the ordinary manner in which one partakes of [this species]. On the contrary, producing bread from kitniyos is not the manner in which one usually partakes of it,as evidenced by the fact that the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over bread made from it, as stated in sec. 208.98

According to the second opinion,99 the reason why the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over bread made from kitniyos — although no other upgrade in its status [is possible] after this — is because [the form of the kitniyos] changed when bread was made from [the kitniyos] and it was taken out of the category of produce entirely. [Indeed,] this is a greater change than the change undergone by flour or by produce that was dissolved, ground, or crushed thoroughly.)

With regard to actual practice, after the fact, the ruling concerning all the above follows the principle; whenever there is a doubt regarding a blessing, we rule leniently.100 As an initial preference, however, one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro to fulfill his obligation according to all opinions.101

יז וְכֵן אִם נִשְׁתַּנָּה תָּאֳרָם לְגַמְרֵי עַל יְדֵי הַבִּשּׁוּל מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה בְּעוֹדָם בְּדֶרֶךְ אֲכִילָתָם, כְּגוֹן שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּמּוֹחוּ לְגַמְרֵי,קפח שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם תֹּאַר הַפְּרִי כְּמוֹת שֶׁהָיָהקפט בְּעוֹדֶנּוּ חַי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ – נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָם, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ". אֲבָל פֵּרוֹת שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא כְּשֶׁהֵם מְבֻשָּׁלִים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמּוֹחוּ – דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא בְּכָךְ,קצ וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה תָּאֳרָם לְגַמְרֵי.קצא,85

וְאִם לֹא נִמּוֹחוּ לְגַמְרֵיקצב,86 וַעֲדַיִן תֹּאַר הַפְּרִי עֲלֵיהֶם – לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָם אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם בְּכָךְ, כְּגוֹן תְּמָרִיםקצג שֶׁמִּעֲכָן בַּיָּד וְעָשָׂה מֵהֶם עִסָּה לְאַחַר שֶׁהוֹצִיא מֵהֶם גַּרְעִינָם,קצד,87 וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם מִשְּׁאָר פֵּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּרְכָּם בְּכָךְ – אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָם, וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", הוֹאִיל וְלֹא נִשְׁתַּנָּה תָּאֳרָם לְגַמְרֵי.

(וְאֵינָן דּוֹמוֹת לְקֶמַח שֶׁל חִטִּים, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא נִטְחַן דַּק דַּק אֶלָּא עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ טַעַם שֶׁל חִטִּים וּרְאוּיִים לַאֲכִילָה קְצָת חַיִּין, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַחִטִּין שֶׁהִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",קצה,88 לְפִי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה תֹּאַר הַחִטִּים לְגַמְרֵי בִּטְחִינָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְחֲנוּ דַּק דַּק כְּקֶמַח גָּמוּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁנִּתְמַעֲכוּ עֲדַיִן תֹּאַר פְּרִי עֲלֵיהֶם[)].

אֲבָל שֻׁמְשְׁמִין שֶׁטְּחָנָן,קצו וְכֵן אֱגוֹז שֶׁכְּתָשׁוֹ בְּיוֹתֵרקצז עַד שֶׁאֵינוֹ נִכָּר בְּמַהוּתוֹ וְתָאֳרוֹ – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", הוֹאִיל וְאֵין דַּרְכָּם בְּכָךְ.קצח,89

וְכֵן קִטְנִיּוֹת64 מְבֻשָּׁלִיםקצט שֶׁנִּתְמַעֲכוּר דֶּרֶךְ כְּלִי מְנֻקָּב שֶׁהֵן דַּקִּים מְאֹד.רא,90 [אֲבָל] אִם מִעֵךְ אוֹתָם בְּכַף – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", כֵּיוָן שֶׁמַּמָּשָׁן קַיָּם, וְנִכָּר מַהוּתָן וְתָאֳרָן,רב וְעוֹד, שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם בְּכָךְ.רג

וְכֵן פֵּרוֹת שֶׁנִּכְתְּשׁוּ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁאֵין תָּאֳרָם עֲלֵיהֶם, אִם הוּא דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם – לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָם,91 כְּגוֹן (זנגבי"ל) אוֹ בְּשָׂמִים שְׁחוּקִים וּמְעֹרָבִים עִם (צוק"ר), אוֹ מְרֻקָּחִים בִּדְבַשׁ – לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָם,רד מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילַת הַבְּשָׂמִים הִיא עַל יְדֵי שְׁחִיקָה.רה

וְכֵן וְרָדִיםרו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם92 מִפֵּרוֹת שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא לְחָתְכָם וּלְרַקְּחָם – מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם בִּרְכָתָם אֲפִלּוּ הֵם כְּתוּשִׁים בְּיוֹתֵררז שֶׁאֵין תָּאֳרָם נִכָּר עֲלֵיהֶם כְּלָל,רח כִּי גַּם זֶה דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין דַּרְכָּם לְהֵאָכֵל כְּשֶׁהֵם שְׁלֵמִים בְּלֹא רִקּוּחַ.רט אֲבָל אֱגוֹז הַמְרֻקָּח בִּדְבַשׁ עַד שֶׁאֵינוֹ נִכָּר בְּמַהוּתוֹ וְתָאֳרוֹ – מְבָרְכִים עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", הוֹאִיל וְדֶרֶךְ אֲכִילָתוֹ הוּא בְּעוֹדוֹ חַי וְשָׁלֵם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ מִפֵּרוֹת הַנֶּאֱכָלִים חַיִּים.רי (וּבִרְכַּת הַוְּרָדִים הִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", לְפִי שֶׁאֵינָן עִקַּר הַפְּרִי,93 כִּי פְּרָחִים הֵמָּה.ריא וְכֵן הַלּוֹנְדְּרִיס אֵינוֹ עִקַּר הַפְּרִי) ריב.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים,ריג שֶׁאֲפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁנִּמּוֹחוּ לְגַמְרֵי בְּבִשּׁוּל וְאֵין עֲלֵיהֶם תֹּאַר הַפְּרִי כְּלָל, אוֹ שֶׁנִּכְתְּשׁוּ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁאֵין מַהוּתָן וְתָאֳרָן נִכָּר כְּלָל – לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתָםריד אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם בְּכָךְ.

וְאֵינָן דּוֹמִים לְקֶמַח חִטִּים שֶׁלֹּא נִטְחַן דַּק דַּק, לְפִי שֶׁהַקֶּמַח יֵשׁ לוֹ עִלּוּי אַחַר שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ פַּת, וְזֶה עִקַּר פִּרְיוֹ, שֶׁעַל דַּעַת כֵּן זוֹרְעִים אוֹתָם, לְפִיכָךְ כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה וְיָצָא מִכְּלַל פְּרִי וְלֹא בָּא לְעִקַּר פִּרְיוֹ – נִגְרַע וְיָרַד מִמַּעֲלַת פְּרִי הָאֲדָמָה לְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",רטו,88 מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֵרוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵהֶם פַּת – אֵין שִׁנּוּיָם מוֹצִיאָם מִתּוֹרַת פְּרִי לְגַמְרֵי לְשַׁנּוֹת בִּרְכָתָם.

אֲבָל מִינֵי קִטְנִיּוֹת64 שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לַעֲשׂוֹת מֵהֶם פַּת,94 הֲרֵי שִׁנּוּיָם מוֹצִיאָם מִתּוֹרַת פִּרְיָם לְדִבְרֵי הַכֹּל,רטז אֲפִלּוּ נִשְׁתַּנּוּ אַחַר בִּשּׁוּלָם, שֶׁאָז אֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מֵהֶם פַּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם נִשְׁתַּנּוּ בְּעוֹדָן חַיִּים, כְּגוֹן מִינֵי קִטְנִיּוֹת טיטארק"י95 שֶׁטּוֹחֲנִין אוֹתָם קְצָת, שֶׁקּוֹרִין גרופי"ן, וְעוֹשִׂין תַּבְשִׁיל מִקִּמְחָן כְּעֵין דַּיְסָא – מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל".ריז

(אֲבָל לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה96 מְבָרְכִין עָלָיו97 "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה",ריח שֶׁהֲרֵי זֶהוּ דֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ, וְאַדְּרַבָּא עֲשִׂיַּת פַּת מִקִּטְנִיּוֹת אֵינוֹ דֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ, שֶׁהֲרֵי מְבָרְכִין עָלָיו "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח.ריט,98

וְלַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה,99 מַה שֶּׁמְּבָרְכִים עַל פַּת קִטְנִיּוֹת "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עִלּוּי אַחֵר – זֶהוּ מִפְּנֵי שֶׁהַפַּת נִשְׁתַּנָּה וְיָצָא מִתּוֹרַת פְּרִי לְגַמְרֵי, יוֹתֵר מִשִּׁנּוּי קֶמַח אוֹ פֵּרוֹת הַנִּמּוֹחִים אוֹ הַנִּטְחָנִים וְהַנִּכְתָּשִׁים בְּיוֹתֵר) רכ.

וּלְעִנְיַן הֲלָכָה בְּכָל זֶה, סְפֵק בְּרָכָה לְהָקֵל בְּדִיעֲבַד,100 אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל: רכא,101

18 When a nut is fried in honey, [the blessing Borei pri haetz is recited over it].102 [This law applies even] if it was cooked in water before it was fried, detracting from its taste so that, were one to partake of it then, he would recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro. Nevertheless, since he improves it [afterwards] by frying it, it deserves its original blessing, Borei pri haetz. Although the improvement was made through the honey and the blessing for honey is Shehakol nih’yah bidvaro, nevertheless, the nut is considered of primary importance (ikar) and the honey is secondary (tafel) to it. It [merely] improves it and makes it fit to be eaten.

The same [concepts] apply to all types of produce that are made into confections — whether they are fruit from trees or fruit from the earth, even fruit that is not fit to be eaten at all unless it is fried in honey, e.g., roses103 and the like. [In all these instances,] the honey is not considered as the primary element. Instead, it is secondary, because it comes only to make the produce edible.104 The situation thus resembles that of a fruit that must be cooked, because it cannot be eaten in its raw state, in which instance the blessing appropriate for [the produce] is recited and not the blessing for the water in which it was cooked, which [merely] prepared it for consumption.105

יח אֱגוֹז הַמְטֻגָּן בִּדְבַשׁ,רכב אֲפִלּוּ בִּשְּׁלוֹ בְּמַיִם קֹדֶם הַטִּגּוּן וְנִשְׁתַּנָּה טַעֲמוֹ לִגְרִיעוּתָא, וּבִרְכָתוֹ אָז "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ",102 אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁחוֹזֵר וְנִתְקָן עַל יְדֵי הַטִּגּוּן – חוֹזֵר לְבִרְכָתוֹ שֶׁהִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ". וְאַף שֶׁתִּקּוּן זֶה הוּא עַל יְדֵי הַדְּבַשׁ וּבִרְכַּת הַדְּבַשׁ הִיא "שֶׁהַכֹּל", מִכָּל מָקוֹם הָאֱגוֹז הוּא חָשׁוּב עִקָּר וְהַדְּבַשׁ טָפֵל אֵלָיו לְתַקְּנוֹ וּלְהַכְשִׁירוֹ.רכג

וְכֵן בְּכָל מִינֵי פֵּרוֹת מְרֻקָּחִים,רכד בֵּין פֵּרוֹת הָאִילָן בֵּין פֵּרוֹת הָאָרֶץ.רכה וַאֲפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה כְּלָל בְּלֹא טִגּוּן בִּדְבַשׁ, כְּגוֹן וְרָדִיםרכו,103 וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם – אֵין הַדְּבַשׁ חָשׁוּב עִקָּר אֶלָּא טָפֵל, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְהַכְשִׁיר הַפְּרִי לַאֲכִילָה,רכז,104 וַהֲרֵי זֶה כִּפְרִי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְאָכְלוֹ חַי אֶלָּא מְבֻשָּׁל, שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בִּרְכָתוֹרכח וְלֹא בִּרְכַּת הַמַּיִם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בָּהֶם וְהִכְשִׁירוּהוּ לַאֲכִילָה: רכט,105

19 To what does the above apply? To fully ripened produce. When, by contrast, the produce is unfit to be eaten raw, even with difficulty, because it has not fully ripened and it is made fit to eat only because of the honey, the honey is considered of primary importance.106 [Moreover,] even if [fruits or nuts] are fried without honey, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over them, because of the reason explained above.107 Therefore, when nuts are cooked in honey when they are still green and soft, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over them, because they are bitter and unfit to be eaten at all without the honey.

יט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפֵרוֹת שֶׁנִּגְמַר בִּשּׁוּלָם, אֲבָל פֵּרוֹת שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לַאֲכִילָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדְּחָק כְּשֶׁהֵם חַיִּים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלָם וְהִכְשִׁירָם עַל יְדֵי דְּבַשׁ – הַדְּבַשׁ הוּא עִקָּר.רל,106 וַאֲפִלּוּ אִם מְטַגְּנָן בְּלֹא דְּבַשׁ – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.רלא,107 לְפִיכָךְ, אֱגוֹזִים שֶׁמְּבַשְּׁלִים בִּדְבַשׁ בְּעוֹדָם יְרֻקִּים וְרַכִּים – מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", שֶׁהֲרֵי הֵם מָרִים וְאֵינָם רְאוּיִם לַאֲכִילָה כְּלָל בְּלֹא דְּבַשׁ: רלב

20 [There is a difference of opinion regarding the blessing that one recites when] sugar canes are compressed [to squeeze out their sap] and then that sap is cooked until it crystalizes and resembles salt, (i.e., sugar,) or when one sucks [those canes]. Some authorities maintain that the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited, just as it is recited over the juices from other produce.108 Others maintain that [the sap from sugar canes] does not resemble other fruit juices, for sugar cane itself is not fit to be eaten. It is planted only for the sake of its sap and the sap is considered as its fruit. [Therefore,] the blessing Borei pri haetz is recited over it, [since this is the cane’s produce]. After the fact, we follow the principle that whenever there is a doubt regarding a blessing, we rule leniently. As an initial preference, however, one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro to fulfill his obligation according to all opinions.

כ קָנִים הַמְּתוּקִים שֶׁסּוֹחֲטִין אוֹתָן וּמְבַשְּׁלִים מֵימֵיהֶם עַד שֶׁנִּקְפָּאוֹת וְיִדְמוּ לְמֶלַח (שֶׁקּוֹרִין צוק"ר), וְכֵן הַמּוֹצֵץ אוֹתָןרלג – יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְּבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ"רלד כְּעַל שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת.רלה,108 וְיֵשׁ אוֹמְרִיםרלו שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לִשְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, הוֹאִיל וְאֵין הַקָּנִים רְאוּיִים לַאֲכִילָה, וְאֵין נוֹטְעִין אוֹתָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֵימֵיהֶם – זֶהוּ פִּרְיָם, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ". וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל בְּדִיעֲבַד,רלז,100 אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל" לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל: רלח,101

21 [There is a difference of opinion regarding the blessing to recite over] peppercorns when they are raw and when they are fit to eat. Some authorities maintain that the blessing Borei pri haetz should be recited over them because they grow on [a vine that is considered to be like] a tree. Others maintain that the blessing Borei pri haadamah should be recited over them, because they are planted with the intent that they will be dried, and the majority of them are eaten after they are ground, like spices. Only a small portion of them are eaten by themselves [and at that,] only at times. After the fact, we follow the principle that whenever there is a doubt regarding a blessing, we rule leniently. As an initial preference, however, one should recite the blessing Borei pri haadamah to fulfill his obligation according to all opinions.109

כא פִּלְפְּלִין בְּעוֹדָן רְטֻבִּים שֶׁהֵם רְאוּיִים לַאֲכִילָה – יֵשׁ אוֹמְרִיםרלט שֶׁמְּבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ", כֵּיוָן שֶׁהֵם גְּדֵלִים בָּאִילָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםרמ שֶׁמְּבָרְכִים עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", הוֹאִיל וְעִקַּר נְטִיעָתָם הוּא עַל דַּעַת שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ וְיֵאָכְלוּ רֻבָּם שְׁחוּקִים [כְּ]תַבְלִין, וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בִּפְנֵי עַצְמָם אֶלָּא מִעוּטָם לִפְעָמִים.רמא וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל בְּדִיעֲבַד,100 אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל: רמב,109

22 No blessing at all should be recited when partaking of [the following spices] by themselves: dried pepper-corns,110 dried ginger, tziporen (which is called “cloves”),111 or other similar dried [spices] that are [generally] only eaten when mixed with other foods. For partaking of them in this manner does not generate satisfaction that warrants the recitation of a blessing. The blessing Borei pri haadamah, by contrast, is recited over cinnamon bark, [because] it is common to partake of it [by itself] when dried, and [the bark comes from a tree that] grows from the earth like reeds.112

כב אֲבָל פִּלְפְּלִין יְבֵשִׁים110 וְזַנְגְּבִיל יָבֵשׁרמג וְכֵן הַצִּפֹּרֶן (שֶׁקּוֹרִין נעגלי"ך),רמד,111 וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים בְּיֹבֶשׁ אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת – אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם כְּלוּם כְּשֶׁאוֹכְלָם בִּפְנֵי עַצְמָם, שֶׁאֵין זוֹ אֲכִילָה שֶׁל הֲנָאָה לְבָרֵךְ עָלֶיהָ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין.רמה אֲבָל עֵץ שֶׁל קִנָּמוֹן (שֶׁקּוֹרִין צמרינ"ד) רְגִילִין לְאָכְלוֹ בְּיֹבֶשׁ, וּמְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", כִּי הוּא גָּדֵל עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ קָנִים: רמו,112

23 Similarly, it is common to partake of muscat nuts113 when they are dried, and the blessing Borei pri haetz is recited over them. [The following laws apply when a person] has diarrhea and places muscat nut [powder] into beer to regulate his system: If he is not thirsty and is drinking solely for curative purposes, the muscat nut powder is considered of primary importance (ikar) and the beer secondary (tafel). [Hence,] the blessing Borei pri haetz should be recited. If, however, he is thirsty or desires to drink the beer regardless of the curative powers [of the mixture], although he places the muscat nut [powder] into the beer for a curative purpose, the beer is considered of primary importance. He should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro, which will also cover the muscat nut [powder]. ([The rationale: The person is swallowing] the muscat nut [powder] via the beer, and without the beer, he would not [be able to] swallow it.)

[One could question this ruling on the following basis.] There are authorities who maintain that when oil is mixed with other liquids — even though oil is not fit to be eaten at all without being mixed with other substances — those other liquids are not considered the primary substance unless the amount of the oil is the lesser portion of the mixture and, hence, is considered inconsequential (batel) because of the larger amount of other liquids, as stated above.114 In this instance, however, since the muscat nut [powder] does not dissolve and remains a distinct entity within the beer, one could [say that the blessing for the entire mixture] should not be determined by the fact that the larger part of it is beer unless [the lesser substance (the muscat nut powder)] was cooked in [the substance of greater quantity (the beer)], as explained above.115 If so, it would be necessary to recite a blessing on the muscat nut [powder] by itself and the beer by itself. Nevertheless, [a separate blessing is not necessary, as] we follow the principle: whenever there is a doubt regarding a blessing, we rule leniently.116

כג וְכֵן אֱגוֹז שֶׁקּוֹרִין מוּשְׂקַ"ט נו"ס113 רְגִילִין גַּם כֵּן לְאָכְלוֹ בְּיֹבֶשׁ, וּמְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".רמז וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁלְשׁוּל וְנוֹתֵן הַמּוּשְׂקַ"ט לְתוֹךְ הַשֵּׁכָר כְּדֵי שֶׁיַּעֲצֹר, אִם אֵינוֹ צָמֵא וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶלָּא לִרְפוּאָה – הַמּוּשְׂקַ"ט עִקָּר וְהַשֵּׁכָר טָפֵל, וּמְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ". וְאִם הוּא צָמֵא אוֹ תָּאֵב לִשְׁתּוֹת הַשֵּׁכָר גַּם בְּלֹא רְפוּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן לְתוֹכוֹ הַמּוּשְׂקַ"ט לִרְפוּאָה – הַשֵּׁכָר עִקָּר, וּמְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל" וּפוֹטֵר אֶת הַמּוּשְׂקַ"טרמח (הוֹאִיל וּבְלִיעַת הַמּוּשְׂקַ"ט הוּא עַל יְדֵי שֵׁכָר, וּבִלְעָדָיו לֹא הָיָה בּוֹלְעוֹ) רמט.

וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁמֶן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כְּלָל בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אִם עֵרְבוֹ בְּאֵיזֶה מַשְׁקֶה – אֵין הַמַּשְׁקֶה נֶחְשָׁב עִקָּר אֶלָּא אִם כֵּן הַשֶּׁמֶן מוּעָט שֶׁהוּא בָּטֵל בְּתוֹכוֹ בְּרֹב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,רנ,114 וְכָאן שֶׁהַמּוּשְׂקַ"ט וְהַשֵּׁכָר אֵינָן נִבְלָלִים זֶה בָּזֶה, אֶלָּא הַמּוּשְׂקַ"ט עוֹמֵד בְּעֵינוֹ בְּתוֹךְ הַשֵּׁכָר, אֵין לֵילֵךְ אַחַר רֹב שֵׁכָר, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מִתְבַּשֵּׁל בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,רנא,115 וְאִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַמּוּשְׂקַ"ט בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הַשֵּׁכָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מִכָּל מָקוֹם סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל:116

24 Whenever one is in doubt whether a type of produce is [to be considered] “the fruit of the trees” or “the fruit of the earth” and he cannot clarify its classification based on the rule stated in sec. 203[:1], or there is a question whether a product from a tree is its primary fruit or not, he should recite the blessing Borei pri haadamah.117Also, if one does not know the identity of a food, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro.118Nevertheless, if the food could be covered by [partaking of it] in the midst of a meal,119 that would be the preferable approach, because then there is no doubt at all, [since, like all foods eaten in the meal, it is covered by the blessing HaMotzi].120

All the above applies to a person for whom doubts arise after he has studied.121 If, however, he has not studied at all, he should not eat [all types of food and because of lack of knowledge] recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro. [The rationale:] That blessing covers all foods [whose blessings are in doubt] only after the fact and not as an initial preference when one can do otherwise. And such a person can do otherwise — he can go to a scholar who will teach him the laws of blessings.

כד כָּל פְּרִי שֶׁהוּא מְסֻפָּק בּוֹ אִם הוּא פְּרִי הָעֵץ אוֹ פְּרִי הָאֲדָמָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרְרוֹ עַל פִּי הַסִּימָן שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ג, אוֹ פְּרִי הָעֵץ שֶׁמִּסְתַּפֵּק בּוֹ אִם הוּא עִקַּר הַפְּרִי אִם לָאו – יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".117 וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא – מְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ".רנב,118 וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הוּא דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְפָטְרוֹ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה119 – הוּא טוֹב יוֹתֵר, שֶׁאָז אֵין סָפֵק כְּלָל.רנג,120

וְכָל זֶה בְּסָפֵק שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אַחַר שֶׁלָּמַד,רנד,121 אֲבָל מִי שֶׁלֹּא לָמַד – לֹא יֹאכַל בְּבִרְכַּת "שֶׁהַכֹּל", כִּי אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת הַכֹּל אֶלָּא בְּדִיעֲבַד וְלֹא לְכַתְּחִלָּה כְּשֶׁאֶפְשָׁר, וְזֶה אֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ אֵצֶל חָכָם שֶׁיְּלַמְּדֶנּוּ הִלְכוֹת בְּרָכוֹת:

Footnotes
1.
See Devarim 8:8, which describes Eretz Yisrael as “a land of wheat, barley, vines….”
2.
Berachos 35a.
3.
In his Kuntreis Acharon (note 1), the Alter Rebbe cites the source of his explanation as the gloss of Rashi to Berachos 39a. Rashi speaks about the institution of the blessing Borei pri haadamah, explaining that since fruit that grows from the earth is more notable than foods that require the blessing Shehakol, our Sages established a distinct blessing for them. For similar reasons, our Sages established special blessings for wine and for bread (see sec. 167:1) and, motivated by the same logic, they established a special blessing for fruit that grows on trees.
4.
Berachos 36a. As mentioned in subsection 9, there are berries that grow on a caper bush. Indeed, they are considered the primary fruit of the caper bush and the blessing Borei pri haetz is recited over them. Nevertheless, the caper tree is planted with the intent that one also partake of its leaves and shoots. The capers that are sold commercially at present, the flower bud, which is eaten when pickled, is not mentioned in the Talmud at all.
5.
I.e., it will produce capers even though one partakes of these shoots and leaves.
6.
I.e., it is used for “hearts of palm” and the like. See sec. 204:3, where the Alter Rebbe restates this principle.

Where palms are specifically cultivated for the purpose of producing “hearts of palm,” some authorities rule that one should recite the blessing Borei pri haadamah [or haetz] over them. Others maintain that since the majority of palms are not planted to harvest these stalks, the blessing Shehakol is said (Shaarei HaBerachah, p. 674).
7.
In the Talmudic era, it was common to prepare these twigs for consumption by steeping them in brine or vinegar.
8.
Hence, since the tree was not planted with the intent of eating the almonds when they were soft, neither the blessing Borei pri haetz nor the blessing Borei pri ha­adamah is recited over them. See sec. 204:3, where the Alter Rebbe restates this principle. Note also the contrast to the laws regarding bitter almonds in subsection 5.
9.
See subsection 24. Hence, since we are unsure whether immature grapes have grown sufficiently to warrant the blessing Borei pri haetz, we recite the blessing Borei pri haadamah.
10.
Which is recited after partaking of foods from any of the seven species for which Eretz Yisrael is praised, which includes grapes.
11.
Which is recited after partaking of other foods. The question regarding the berachah acharonah is more significant, because a person who recites the blessing Borei pri haadamah on a fruit over which the blessing Borei pri haetz should be recited fulfills his obligation after the fact (sec. 206:1). By contrast, one who recites the blessing Borei nefashos does not fulfill his obligation if the one blessing that encapsulates three should have been recited (Seder Birkas HaNehenin,ch. 1, law 18).
12.
In his Kuntreis Acharon (note 2), the Alter Rebbe notes the opinion of Rav Yosef Caro in his Bedek HaBayis, (gloss to Tur, Orach Chayim 202,) who maintains that even when the chain-like bumps appear, the carobs are still bitter and unfit to eat. Therefore, although the blessing Borei pri haetz is appropriate after the chain-like bumps appear, if one partakes of carobs prior to that stage, no blessing should be recited over them at all. Indeed, Rav Yosef Caro rules in this manner in his Shulchan Aruch (Orach Chayim 202:2).

There he rules (as cited here in subsection 5), that no blessing is recited on extremely sour fruit that are inedible even in extenuating circumstances. [The ruling given in the maintext here — that one should recite the blessing Borei pri haadamah over carobs in this preliminary phase — follows the ruling of Rama (Orach Chayim, loc. cit.)].
13.
See subsection 19 for an example of the application of this concept.
14.
In contrast to the species of sweet almonds mentioned in subsection 3.
15.
Thus the principle stated in subsection 4 does not apply to them.
16.
Berachos 40b. “Withered fruit” is the translation of the term novalos, which appears several times in the Mishnah:

a) Berachos 6:3 states that the blessing Shehakol is to be recited upon novalos;

b) Demai 1:1 discusses whether the tithes must be separated from them;

c) Orlah 1:8 states that the prohibition of orlah applies to them.

Thedefinition of this term is the subject of a difference of opinion in the Talmud (Berachos 40b), where two opinions are cited: a) unripened dates that were scorched [by the sun], b) mature dates that the wind causes to fall.

In the main text, the Alter Rebbe follows the former definition, and defines novalos as fruit that was sun-scorched and wind-fallen while not yet ripe. He also states that the term can apply to dates that will never ripen naturally, but will ripen through the warmth generated when they will be piled on the earth or mats. {This last definition, drawn from the commentary of Rabbi Shimshon of Sens (Demai, loc. cit.), interprets the scorching effect mentioned in the above quote from the Talmud in a radically different manner.} The blessing for both of the above types of dates is Shehakol, unlike general unripe fruit, whose blessing is Haetz. The rationale: Had most unripened fruit remained on the tree for a longer time, they would have ripened. The scorched dates — according to either of the above interpretations — would never have ripened on the tree.

In his Kuntreis Acharon (note 3), the Alter Rebbe notes that Sifsei Kohen (Yoreh Deah 294:5) is skeptical about the said distinction between ordinary unripe fruit and fruit that would never ripen. The Alter Rebbe agrees that his apprehension is justified with regard to the subject matter of which he speaks, i.e., the laws of Orlah and Neta Revai’i — the prohibition against partaking of the fruit of the first three years of a plant’s growth, and the holiness with which the fruit of its fourth year must be treated. In the context of blessings over produce, however, the said distinction is quite acceptable.

The difference between the Alter Rebbe’s approach and that of Sifsei Kohen depends on their understanding of the words of Rambam (Hilchos Berachos 8:8), who defines novalos as “underdeveloped fruit.” Sifsei Kohen understands the definition to be straightforward; novalos are fruit that are underdeveloped. The Alter Rebbe, however, understands novalos as fruit that withers and falls (see Rashi, Shmos 18:18). Therefore, he maintains that Rambam’s words should be understood as meaning “underdeveloped fruit that withers.” Why does the blessing for this fruit change? Not because they are underdeveloped, but because they are withered and will never develop.
17.
Berachos 38b. A marginal note attached to the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch mentions that Rashba (in his gloss to that passage) questions this ruling, since this vinegar is considered as an improvement over these grapes. Nevertheless, according to the ruling above (subsection 6), that the blessing for the grapes themselves is Shehakol, there is no difficulty. See the following note.
18.
Subsection 10. In that subsection, the Alter Rebbe states that the blessing Borei pri hagafen is recited over wine, because unlike other fruit juices, the beverage is considered to be an upgrade over the fruit. Here too the vinegar is considered an upgrade over the fruit. Nevertheless, just as the blessing Shehakol is recited over this type of grapes, so is it recited over this vinegar.
19.
In his Kuntreis Acharon (note 4), the Alter Rebbe focuses on the objection of Even HaOzer to the ruling that seeds can be considered as the primary produce of a tree. As support for his ruling, Even HaOzer cites Rambam’s Commentary to the Mishnah (Uktzin 2:2), which distinguishes between the pits of dates, olives, and agasin, and the fruits themselves. Even HaOzer understands that the pits of agasin are edible, and thus draws the conclusion that one does not recite the blessing Borei pri haetz even upon edible pits. The Alter Rebbe notes that Rambam does not mention “pits that are fit to be eaten.” It is plausible to say that he is speaking only about pits that are not fit to be eaten. (The term agas is commonly translated as “pear.” Some authorities, however, identify agas as “quince.” Pear seeds are not eaten as a food, whereas pits of quinces may be processed as food.)

Moreover, the Alter Rebbe concludes, it is certain that Rambam would not take issue with the Tosefta (Uktzin 2:3),which does not classify the pits of dates and olives as foods, even after they have been stewed. Presumably, the same ruling would also apply to agas pits. See also Kuntreis Acharon, note 5, explained in note 23 below.
20.
To mention a practical application of the above: Watermelon and pumpkin seeds are not usually eaten, but can be made edible by roasting. Hence, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over them (Piskei Teshuvos 202:9).
21.
In contrast to the caper shoots mentioned in subsection 2.
22.
Subsection 2.
23.
For even if one recites the blessing Borei pri haadamah over a type of produce that requires the blessing Borei pri haetz, he fulfills his obligation after the fact (see sec. 206:1).

In his Kuntreis Acharon (note 5), the Alter Rebbe relates that the ruling in this subsection results from an unresolved halachicquestion. The obligation to recite the blessing Borei pri haetz over capers (i.e., the shell that surrounds this fruit) is dependent on the question whether the laws of orlah (the prohibition against eating fruit during the first three years of a tree’s life) applies with regard to it or not. Rabbeinu Yonah (Berachos 36b) explains the reasoning of Baal Halachos Gedolos: there is an unresolved question whether the prohibition of orlah applies to capers or not. Since the question is unresolved, the blessing Borei pri haadamah is appropriate as an initial preference.

Nevertheless, other authorities {Rabbeinu Yitzchak Alfasi (Berachos, op. cit.) and Rambam (Hilchos Maaser Sheini 10:5)} follow the ruling of Rabbi Akiva (Maaseros 4:6, quoted in Berachos 36a) that capers are not considered as “the fruit of a tree.” As such, the ruling that the blessing for capers is Borei pri haadamah is not a result of doubt. In his Shulchan Aruch (Yoreh Deah 294:3), however,Rav Yosef Caro follows Rabbeinu Yonah’s position, ruling that there is a doubt whether capers are considered as fruit of the tree.

The Alter Rebbe also discusses the statements of Magen Avraham 202:17, who presents an argument that although the blessing for capers is Borei pri haadamah, candied orange peels should be considered as fruit, because a fruit cannot survive without its peel. Hence, the blessing Borei pri haetz should be recited over it. Magen Avraham supports his argument with the logic that just as seeds are considered as fruit with regard to the laws of orlah, so too,the same ruling should be applied to peels. Extending that reasoning, he maintains that the blessing Borei pri haetz should be recited over peels, seeds, and capers.

The Alter Rebbe differs, maintaining that Magen Avraham overlooked the words of Rabbeinu Asher (Berachos 6:4), who distinguishes between peels and seeds regarding the laws of orlah: Peels merely protect the fruit. Seeds, by contrast, are considered as the fruit itself. Accordingly, although the blessing Borei pri haetz should be recited for fruit seeds, the blessing for candied orange peel is Borei pri haadamah.

The Alter Rebbe proceeds to clarify the ruling for fruit seeds (see subsection 8), explaining that that there is a difference between the laws applying to such seeds with regard to the prohibition of orlah and with regard to the obligation of neta revai’i (the fruit from the fourth year of a tree’s growth which must be eaten in Jerusalem or redeemed). This is evident from the ruling (Talmud Yerushalmi, Orlah 1:5) that the prohibition of orlah applies with regard to underdeveloped fruit, but not the laws of neta revai’i, because the obligation of neta revai’i, like that of the second tithe, applies only with regard to fruit, and underdeveloped fruit is not considered as fruit.

Even so, different principles apply with regard to blessings, and the blessing Borei pri haetz is recited over underdeveloped fruit (see subsections 3 and 6). Similarly, with regard to edible fruit seeds, although they are not fruit in the full sense of the word, the blessing Borei pri haetz should be recited over them.
24.
I.e., although it is not known whether the person fulfilled his obligation or not (because it is possible that the blessing Borei pri haetz was recited in error), he should not recite the blessing Borei pri haadamah if he initially recited Borei pri haetz, because it is possible that the blessing Borei pri haetz was recited correctly and then he will be reciting the blessing Borei pri haadamah in vain.
25.
See subsection 24; sec. 206:1.
26.
Berachos 38b.
27.
Ibid., 35b.
28.
Tehillim 104:15. See also sec. 167:1.
29.
In his Seder Birkas HaNehenin, the Alter Rebbe does not cite this law. A marginal note attached to the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch states: “It appears to me that I heard from his [the Alter Rebbe’s] holy mouth that he retracted this ruling and ruled according to the decision of the Even HaOzer,that one does fulfill his obligation [if he recited Borei pri haetz upon drinking wine].”
30.
This section deals with the laws applying to the recitation of Kiddush.
31.
I.e., not only does he not recite the blessing of Borei pri haetz, he recites no blessing at all — not even the blessing Shehakol. Another example of a situation where one does not recite a blessing when drinking a liquid is cited in sec. 204:2.
32.
Berachos 38b. Although one should not recite a blessing over medicine or herbs that are not inherently pleasant tasting (see the end of this subsection), here we are speaking about oil that is mixed with other liquids until it is in fact pleasant tasting. Nevertheless, the oil is considered the primary element of the mixture for the reason explained by the Alter Rebbe.
33.
Similar to one who drank the oil alone.
34.
A blessing is not recited, lest one be reciting a blessing in vain.
35.
As explained there — see also subsections 11–12 of the present section — since the vegetables impart their flavor to the water, the blessing appropriate for the vegetables should be recited over the broth in which they were cooked.
36.
Berachos 40b.
37.
Ibid., 40a.
38.
See sec. 206:1. As stated there, this applies only after the fact. Nevertheless, here because of the doubt involved, the situation is considered as after the fact.
39.
See sec. 212:6.
40.
See parallel rulings in sec.212:1, 3.
41.
See sec. 212:1; see also subsection 23 of this section.
42.
Berachos 36a.
43.
Ibid. Accordingly, blessings are not recited over medicines or vitamins unless they are also pleasant tasting.

Before taking medicine, it is appropriate to say: יהי רצון שיהיה לי לרפואה, “May it be G‑d’s will that this lead to my recuperation” {Seder Berachos UTefillos (Kehot, 5703); see also Reshimos Ha­Yoman, p. 196; Kitzur Shulchan Aruch, sec. 61:4}.
44.
The rule stated by the Alter Rebbe applies to vegetables that are generally cooked and eaten together with their broth. It appears, however, that in his era, it was uncommon to eat many vegetables raw and, by and large, vegetables were eaten cooked. In the present era, the prevailing practice — and therefore, the relevant laws — have changed and it is far more common to eat vegetables while raw. See sec. 205:3 and notes.
45.
I.e., without the vegetables. As will be explained, the difference of opinion between this view and the one that follows involves only a situation where the vegetables were cooked in a broth with the intent to eat them together or to partake of the broth with bread and afterwards, the person decided to partake of the broth by itself. If, however, one partakes of the broth together with the vegetables, all authorities agree that the broth is considered secondary to the vegetables and only the blessing Borei pri haadamah should be recited (see subsection 13). And if the broth was prepared to be eaten by itself, without the vegetables, all authorities agree that the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited (see subsection 12).
46.
Implied is that when one partakes of the water with the fruit that was cooked in it, one should recite the blessing Borei pri haetz. The end of the subsection outlines the laws that apply when one partakes of the water after having eaten the cooked fruit.
47.
I.e., for the fruit to impart its flavor to the water.
48.
According to the first opinion, not only must the water be cooked with the intent that the fruit impart its flavor to it, the tree on which the fruit grew must be planted with the intent that the fruit be used to produce fruit soup.
49.
The blessing recited after partaking of other foods.
50.
In which instance, the water in which the fruit was cooked would be covered by the Grace after Meals.
51.
I.e., originally, the person steeped the raisins in the water with the intent of partaking of the raisins and the raisin-flavored water together. Afterwards, he changed his mind and decided to partake of the raisin-flavored water by itself.
52.
There it is explained that if one left crushed raisins to soak for three days or more, the beverage produced is considered as wine and may be used for Kiddush, provided the raisins were not entirely dried out, but rather had some natural moistness left in them. The publisher’s footnotes there refer to more specific guidelines from the Tzemach Tzedek regarding the ratio of raisins to water.
53.
In his Chidushim (p. 8b), the Tzemach Tzedek notes that a distinction can be made between liquid produced from other fruits — whose blessing is shehakol — and grapes and olives, for in the latter instance, the liquids that emerge from them are considered as the fruits themselves.
54.
Which would require the blessing Borei pri haetz.
55.
The blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over coffee for the same reason (Seder Birkas HaNehenin, ch. 7, law 14). See also the Chidushim of the Tzemach Tzedek (p. 8d).
56.
In his Chiddushim (p. 8b), the Tzemach Tzedek notes that the Alter Rebbe’s wording implies that if one’s primary intent was to partake of the dumplings, he should recite the blessing Borei minei mezonos over the soup.
57.
Bava Basra 96b.
58.
In his Seder Birkas HaNehenin, ch. 7, law 15, the Alter Rebbe gives an example of soup made with oat or barley groats. Primarily, the person desires the soup.
59.
Generally, one should recite the blessing Borei minei mezonos before the blessing Shehakol nih’yah bidvaro. Nevertheless, in this instance, an exception is made, because the blessing Borei minei mezonos could possibly cover the soup as well (Tzemach Tzedek, Orach Chayim, responsum 116).
60.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See Seder Birkas HaNehenin, ch. 3, law 2. If, however, flour is added merely to thicken the consistency of the food, the blessing Borei minei mezonos is not recited.
61.
In contrast, different laws apply to vegetable broth, as stated there.
62.
A marginal note appended to the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch states that the ruling here differs from that of Magen Av­raham 208:7, who rules that the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over the soup only when one’s primary intent in cooking the food is for the soup. If, however, one is cooking for the sake of the cooked food, one should recite the blessing Borei pri haadamah over the soup. This represents the position of Rabbeinu Asher, the second opinion mentioned in subsection 11. According to the first opinion mentioned there (that of Rashba), even when one is cooking for the sake of the cooked food, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro on the soup, since this is not the ordinary manner in which this food is eaten.
63.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See Seder Birkas HaNehenin, ch. 1, law 8.
64.
The term kitniyos,is often translated as “legumes,” but it refers to a far more inclusive category of foods. Generally it refers to those types of produce that can be milled into a bread-like flour, and includes, for example, rice, millet, and corn.
65.
The rationale is that grain is an important entity. As stated in sec.168:11, generally, even when grain is the lesser portion of a mixture or combination with other foods, it is considered of pri­mary importance and the blessing is recited over it. The Alter Rebbe’s ruling here follows the Magen Avraham (208:7) who states that this ruling applies even when the grain has not been ground nor crushed, and the blessing Borei pri haadamah is recited over the grain.
66.
In which instance, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over the soup when one partakes of it by itself, as stated earlier in this subsection.
67.
Hence, when one partakes of the soup, he should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro as stated above.
68.
I.e., when cooked for the sake of the soup alone.

We have used squiggle brackets here, because in the original text, there are two opening parentheses and only one closing one. It appears that the closing parenthesis concludes both thoughts. The Alter Rebbe states that dried fruit was not usually eaten uncooked, because that was the common practice in his era. Although the common practice, has changed, the law remains the same.
69.
Since this is one of the primary purposes for which these herbs are planted, partaking of the broth made from the herbs is equivalent to partaking of the herbs themselves.
70.
Subsection 11. The difference between these herbs and tea (mentioned in the beginning of the subsection) is that the herbs are considered food and they flavor a broth that is considered food. Hence, the blessing Borei pri haadamah is appropriate. In contrast, tea is considered as a beverage and the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over it (Tzemach Tzedek, Chiddushim, p. 8a, d).
71.
See subsection 10.
72.
When stating these principles in his Seder Birkas HaNehenin, ch. 7, law 18, the Alter Rebbe gives the example of cucumbers and cabbage that are left to pickle.
73.
According to that view, since the produce is being steeped in the water for the sake of the produce, the blessing of the produce should be recited over the water as well.
74.
We have followed the emendation of the text suggested by Kuntreis HaShulchan.
75.
See subsection 23 of this section and also sec. 204:17.

To relate the above concepts to a common situation, partaking of breakfast cereal with milk: When the milk is secondary to the cereal and added merely to make it easier to eat the cereal, a blessing should be recited for the cereal and not for the milk. If, however, one’s intent is also to enjoy the milk, as evident from the fact that far more milk was used than necessary for the cereal, then a separate blessing should be recited for it (Igros Moshe, Orach Chayim, Vol. 4, responsum 43).
76.
A marginal note appended to the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch notes the difference between the ruling here and that in subsection 12, which states that, because of the doubt involved, one should first recite the blessing over the soup and then over the food. In this instance, there is no doubt involved. Therefore, the blessing over the food is recited first, followed by the blessing for the liquid.
77.
See a similar ruling in subsection 12 with regard to dumplings cooked in soup. In other instances, when the grain is clearly the primary element, its blessing covers the liquid. See sec. 168:21 and sec. 212:2.
78.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See sec. 204:4 and sec. 212:4 and Seder Birkas HaNehenin, ch. 1, law 9, which mention similar concepts.
79.
The term basar specifically refers to meat from domesticated animals or game. Nevertheless, in the current context, it can be assumed that similar concepts also apply to poultry.
80.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See Seder Birkas HaNehenin, ch. 3, law 2.
81.
A beverage made from cooking beets.
82.
See subsection 17; sec. 203:5.

The point of the comparison is that when vegetables are cooked in vinegar, the vinegar is considered as of primary importance and hence, Shehakol, the blessing appropriate for vinegar, is recited over it. When fruit is cooked in honey, the fruit is considered as of primary importance and hence, Borei pri haetz, the blessing appropriate for the fruit, is recited over it.
83.
In contrast to immature, underdeveloped fruit which is yet to be classified as a fruit.
84.
For that reason, the blessing Borei pri haetz is recited over compote, a dessert made from cooked fruit.
85.
This refers to a situation when the fruit breaks down due to cooking. If, however, its appearance changes because it was crushed manually, different laws apply, as the Alter Rebbe proceeds to state.
86.
Although the fruit had been crushed entirely (Seder Birkas HaNehenin, ch. 7, law 23).
87.
Berachos 38b.
88.
Ibid., 36a.
89.
For this reason, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro is recited over halvah, a candy made from completely crushed and sugared sesame seeds.
90.
In such an instance, the kitniyos are crushed to the extent that their original form is no longer recognizable, for example, hummus. These laws would also apply to produce crushed in a food processor.
91.
Thus, the blessing Borei pri haadamah is recited over such a mixture, as stated in sec. 203:5.
92.
I.e., the blessing Borei pri haadamah, as the Alter Rebbe proceeds to explain.
93.
I.e., a rose bush is considered as a tree. Were it to produce edible berries or the like, the blessing Borei pri haetz would be recited over them. Roses, however, are flowers, not fruits, and therefore the blessing Borei pri haadamah is recited as indicated by subsection 2.
94.
I.e., they were crushed to the extent that their appearance changed, as explained above. As the Alter Rebbe proceeds to explain, both of the opinions mentioned above would accept the ruling that the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over bread made from kitniyos.
95.
Perhaps to be identified with Tartary buckwheat, a species of buckwheat that is bitterer, but contains more rutin, than common buckwheat. The Alter Rebbe mentions it in sec. 453:3 in connection with the prohibition against kitniyos on Pesach.
96.
I.e., the opinion that even when the natural appearance of the food is changed, if this is the ordinary way it is prepared to be eaten, its blessing does not change.
97.
I.e., porridge.
98.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See the Alter Rebbe’s Luach Birkas HaNehenin, ch. 10, law 25.
99.
According to this opinion, even if produce changed from its original form and is no longer recognizable, it still retains its blessing even when this is not the ordinary manner in which the produce is eaten.
100.
Hence, if a person recited the blessing Borei pri haadamah or Borei pri haetz in a situation in which one of the opinions would sanction its recitation, he is considered to have fulfilled his obligation and should not recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro.
101.
For even the opinions which favor the recitation of the blessings Borei pri haadamah or Borei pri haetz agree that after the fact, one fulfills his obligation by reciting the blessing Shehakol nih’yah bidvaro. See subsection 24.
102.
This refers to a situation where it was not crushed to the extent that its identity is no longer recognizable. See subsection 17 above.
103.
See subsection 17.
104.
See sec. 204:17.
105.
As explained in subsection 16 above.
106.
And hence, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over the confection.
107.
For, as explained in subsection 4, when fruit is not fit to be eaten in its natural state, but is sweetened by fire or through another means, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro should be recited over it.
108.
In his Seder Birkas HaNehenin, ch. 6, law 16, the Alter Rebbe mentions only this view.
109.
For even those authorities who require the recitation of the blessing Borei pri haetz agree that, after the fact, one fulfills his obligation with the recitation of the blessing Borei pri haadamah. See subsection 24.
110.
Berachos 36b.
111.
צפורן in Hebrew, literally, “[finger]nail.” צפורן is one of the eleven spices used in the incense offering. There are many various opinions regarding the identity of the spice in that context. Nevertheless, cloves — besides being called by that name in the Alter Rebbe’s era — is the only one of the options commonly available.
112.
The blessing Borei pri haetz should not be recited over it, because it is not a fruit. See subsections 2–3 above.
113.
Considered by some to be the source of nutmeg.
114.
See subsection 10.
115.
Subsection 13.
116.
Hence, as an initial preference, one should recite the blessing Shehakol nih’yah bidvaro on the entire mixture.
117.
For, after the fact, the blessing Borei pri haadamah also covers fruit of the trees, for such fruit is also “a fruit of the earth.”
118.
For, after the fact, the blessing Shehakol nih’yah bidvaro covers all foods, for everything was “created by His word.”
119.
In which instance, it would be covered by the blessing HaMotzi.
120.
This approach is desirable, because there are authorities who maintain that if a special blessing (e.g., Borei pri haadamah or Borei pri haetz) was ordained for a food, one must recite that blessing. The food may not be covered through reciting a more inclusive blessing, e.g., Shehakol, as mentioned above.
121.
Berachos 35a.
Sources
א.
משנה ברכות [ל]ה, א. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ וסדר ברה"נ פ"א ה"ב..
ב.
טור.
ג.
עי' בקונטרס אחרון.
ד.
ראה תוס' ברכות לט, א ד"ה חביב. רא"ש ברכות פ"ו סי' כה.
ה.
לבוש ס"ב. וראה העו"ב (ירות"ו) חוב' א ע' יג.
ו.
טור ומ"א ס"ק ד. וראה גם לקמן סי"ז לענין ורדים ולונדריס וש"נ. לוח ברה"נ פ"ט הט"ו. סדר ברה"נ פ"ו הי"ד.
ז.
ברייתא לו, א. טור ושו"ע ס"ו
ח.
רש"י ברכות שם ד"ה תמרות. מ"א ס"ק טו.
ט.
גמרא שם. מ"א ס"ק יד. ולענין האביונות והקפריסין שבו ראה לקמן ס"ט.
י.
רש"י שם ד"ה צלף נטעי.
יא.
ראה גם לקמן סי' רד ס"ג.
יב.
רש"י שם ד"ה קורא.
יג.
הרב רבינו יונה ברכות שם ד"ה קורא.
יד.
גמרא שם. טור ושו"ע סי' רד ס"א. וראה גם לקמן שם ס"ג.
טו.
רש"י שם ד"ה דקלא.
טז.
תוס' ברכות שם ד"ה לא נטעי. רא"ש ברכות פ"ו סי' ג. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן שם ס"ג.
יז.
תוס' ורא"ש טור ושו"ע שם. משא"כ לקמן ס"ה. וראה גם לקמן סי' רד ס"ג.
יח.
כדלקמן ס"ד וש"נ.
יט.
רשב"א בתשובה ח"א סי' תכח וסי' תרפב. ומ"א סי' רד ס"ק ו.
כ.
תוס' ברכות לו, ב ד"ה שיעורו. רא"ש ברכות פ"ו ס"ה. טור ושו"ע ס"ב. ובלוח ברה"נ פ"ט ה"א ובסדר ברה"נ פ"ו ה"א: חוץ מזתים וענבים וחרובים שיש בהם חילוקי דינים ולפי שאינם גדלים במדינתינו לא העתקנום. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כו אותיות א-ג, כשמסירים הענבים מהעץ לפני שנגמרים כדי להוליכם למקום רחוק.
כא.
כדלעיל ס"ב. וראה העו"ב (ירות"ו) חוב' א ע' יד.
כב.
רא"ש ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' שכ ס"ט.
כג.
כדלקמן סי' רו ס"א וש"נ.
כד.
אבן העוזר. ועי' מ"א סי' רסג. וראה גם לקמן ריש סי"ב וש"נ. לוח ברה"נ פ"א הי"ח-כ. סדר ברה"נ פ"ה הי"ט-כ וש"נ.
כה.
טור ורמ"א ס"ב. עי' בקונטרס אחרון.
כו.
תוס' ר' יהודה ברכות לו, ב ד"ה הוא בוסר. רשב"א שם ד"ה ואמר רב אשי. רא"ש ברכות פ"ו סי' ה. טור ושו"ע ס"ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"א. סדר ברה"נ פ"ו ה"א. וראה גם לקמן סי' רד ס"ג.
כז.
תוס' ר' יהודה ורשב"א שם.
כח.
בסדר ברה"נ שם: כלומר זויער. ובלוח ברה"נ שם: שטעמם כטעם העפצים שקורין גאליש.
כט.
שו"ע שם.
ל.
לחם חמודות (דברי חמודות) ברכות פ"ח סי' ה אות ט. מ"א ס"ק ה. וראה גם לקמן סעיף יט. וכ"ה בלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ שם.
לא.
לבוש ס"ה (לגבי גרעינין. הובא במ"א ס"ק ז) וסי"ד (לגבי אגוז רך ומר שמטגנים, ומ"א ס"ק לא). וראה גם לקמן ס"ח וסי"ט וש"נ. ובסדר ברה"נ פ"ו הט"ו: לפי שאין נוטעים האגוז אלא ע"ד לאכלו בגמר הפרי ולא קודם לכן, שלא להפסידו ולהסירו מהאילן קודם שיגמור גידולו. וראה גם לעיל ריש ס"ג.
לב.
בעל הלכות גדולות, הובא ברבינו יונה ברכות לו, ב ד"ה ואומרים וברא"ש פ"ו דברכות סי' ג. טור ושו"ע ס"ה. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"ב. סדר ברה"נ פ"ו ה"ב.
לג.
משא"כ לעיל ריש ס"ג.
לד.
הרב רבינו יונה ורא"ש שם (ראה ב"י ד"ה שקדים בדעת הרא"ש). טור ושו"ע שם. ובכת"י: ע"ד כן גם כן.
לה.
משנה ברכות מ, ב.
לו.
גמרא שם ורש"י ד"ה בושלי כמרא.
לז.
כל בו (ברכת הפירות). הובא באליה זוטא ס"ק יא ובאליה רבה ס"ק יג.
לח.
ט"ז סי' רד ס"ק ג, ומפרש דהיינו אפילו לא נשרפו מהחום (אף שדבריו נגד הגמ' כפי שהקשה באליה רבה שם וצע"ג). וראה גם קו"א ס"ק ג.
לט.
טור סי' רד לפי פי' הפרישה שם ס"ק ד.
מ.
ר"ש פ"ק דדמאי משנה א ד"ה נובלות. וערלה פ"ק משנה ח. וראה חי' צמח צדק יא, ב-ד.
מא.
פירוש הרא"ש פ"ק דערלה שם.
מב.
ברכות מהר"ם. הובא בטור. שו"ע ס"ט.
מג.
רש"י ברכות לח, א ד"ה וחומץ ספוניות. ברכות מהר"ם וטור ושו"ע שם.
מד.
ראה רש"י נדרים נג, א ד"ה מן הסתוניות. חולין קכ, ב ד"ה סיתווניות.
מה.
מ"א ס"ק כא בשם רש"י מ, ב ד"ה פרי.
מו.
סעיף ב.
מז.
גמרא לח, א ורש"י שם ד"ה וחומץ ספוניות. ברכות מהר"ם (עי' רשב"א שהרבה להקשות (שחומץ זה נשתנה לעילוי לגבי סופי הענבים). ולפ"ד השו"ע דלעיל ס"ו שגם על סופי הענבים מברכים שהכל לא קשה מידי ודו"ק).
מח.
לקמן ס"י, לגבי יין. וכ"ה כאן בחומץ שנשתנה לעילוי לגבי סופי הענבים. משא"כ חומץ מענבים ראה לקמן סי' רד ס"ב שברכתו שהכל. וראה בדי השלחן סי' נג ס"ק ה.
מט.
הרב רבינו יונה ברכות לו, ב ד"ה ומדלגבי. רא"ש ברכות פ"ו ס"ד. טור ושו"ע ס"ג. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"ג. סדר ברה"נ פ"ו ה"ג. ושם: בכלל הפרי הם ושם פרי עליהן. וכ"ה שם ה"ד לענין קליפי הפירות. וראה העו"ב (ירות"ו) חוב' א ע' טז.
נ.
רשב"א ברכות לו, ב ד"ה קליפי. שו"ע שם.
נא.
מ"א ס"ק ז. וראה לעיל ס"ד. וראה חי' צמח צדק ו, ד.
נב.
ברייתא שם לו, א. טור ושו"ע ס"ו. וראה לעיל ס"ב אודות העלין והתמרות שלו.
נג.
רש"י ברכות שם ד"ה קפריסין.
נד.
תוס' ברכות שם ד"ה והלכתא. רא"ש ברכות פ"ו סי' ג. הובא בטור ובמ"א ס"ק יז ובט"ז סי' רד ס"ק טו.
נה.
בה"ג (בנוסח הגמרא שם לו, ב). רי"ף שם. רמב"ם פ"ח מהל' ברכות ה"ו. טור ושו"ע ס"ו.
נו.
ט"ז סי' רד ס"ק טו.
נז.
הרב רבינו יונה ברכות שם ד"ה ומדלגבי (בדעת בה"ג). טור. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"ד. סדר ברה"נ פ"ו ה"ד והט"ו.
נח.
ראה דרכי החיים (ברה"נ אילנות ח"ג ס"ק א).
נט.
וכ"ה לקמן סכ"ד. סי' רו ס"א וש"נ.
ס.
רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"ב. תוס' ברכות לח, א ד"ה האי דובשא. רא"ש ברכות פ"ו סי' יב. טור ושו"ע ס"ח. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"א. סדר ברה"נ פ"ז הי"א. ושם: ולכן מברכים על המשקה ווישניק או מאליניק שהכל נהיה בדברו. והם מיץ העשוי מדובדבנים או מתותי שדה.
סא.
טור ושו"ע שם. ט"ז ס"ק ה. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ו ה"ט.
סב.
מר בר רב אשי ברכות לח, א. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ו ה"ט.
סג.
גמרא שם. מ"א ס"ק יט.
סד.
רש"י ברכות שם ד"ה זיעה. לבוש ס"ח.
סה.
רש"י שם ד"ה ור' יהושע. רמב"ם ותוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
סו.
גמרא ברכות לה, ב.
סז.
רש"י שם. ובדף לו, א ד"ה הכא אית לי'. אשכול ח"א רס"י כט. פסקי ריא"ז ברכות פ"ו סי"ח. לבוש שם. ולענין שאר הפירות שנוטעין אותן בשביל מימיהם - ראה לקמן ס"כ. חי' צמח צדק ח, ג-ד.
סח.
סדר ברכות רמ"מ ד"ה ברכת היין. ראה העו"ב (ירות"ו) חוב א' ע' ח.
סט.
תהלים קד, טו.
ע.
גמרא שם. רש"י לה, א ד"ה כיצד. וכדלעיל סי' קסז ס"א וש"נ. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ובפ"א ה"ב. סדר ברה"נ שם ובפ"א ה"ב.
עא.
מ"א בסימן ר"ח ס"ק כב, בשם פנים מאירות סוף הל' ברכות, בשם שו"ת ר"י הלוי כלל ה סי' מז. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ושם. ובסדר ברה"נ שם ושם השמיט דין זה. הג"ה על הגליון: אבל בסידור השמיט דין זה וכמדומה לי ששמעתי מפיו הקדוש נ"ע שחזר בו ופסק כאבן העוזר סי' רח סי"ד שיצא בברכת בורא פרי העץ. ועי' בדה"ש סמ"ט סק"א. תורת מנחם לסדר ברה"נ פ"א סק"א (ועיי"ש גם לענין בירך בורא פרי האדמה על הפת). ועי' חי' צמח צדק ז, ב. שם י, ד. וראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כו אות ד.
עב.
מ"א שם.
עג.
בכת"י: דיני.
עד.
ס"ו-יב.
עה.
גמרא שם. טור ושו"ע ס"ד. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"א. סדר ברה"נ פ"ז הי"א.
עו.
ראה גם לקמן סי' רד ס"ב. וראה לקמן בסוף הסעיף, שתלוי רק בהנאת החיך. וראה יגדי"ת (ירות"ו) גליון ז ע' 65. באור סדר ברה"נ ע' 214. ובלוח ובסדר ברה"נ שם ליתה הוספה זו.
עז.
רי"ף ברכות שם. רא"ש ברכות פ"ו סי' ב. טור ושו"ע שם.
עח.
מ"א ס"ק ח.
עט.
ב"ח ד"ה ומ"ש ופירש. עולת תמיד ס"ק ד. מ"א ס"ק ט. וראה גם ט"ז ס"ק ב.
פ.
גמרא שם.
פא.
רבינו יונה וריטב"א ברכות שם. ראה לקמן סי' שכח סל"ט.
פב.
בכת"י: עיקר כוונתו.
פג.
רש"י שם ד"ה החושש בגרונו. ב"ח שם. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
פד.
סעיף א.
פה.
בה"ג ברכות פ"ו (ח, ג). רמב"ם פ"ח מהל' ברכות ה"ב. מהר"ם מרוטנבורק בברכות מהר"ם. רשב"א לו, א ד"ה הכא. שו"ע שם.
פו.
רשב"א שם. ט"ז ס"ק ב.
פז.
עולת תמיד ס"ד. מ"א ס"ק י. אליה זוטא ס"ק ח. וראה גם מ"א ס"ק לד. לקמן סכ"ג וסי' ריב ס"ג. וכדעה זו פסק בסדר ברה"נ פ"ו ה"כ.
פח.
משמעות הט"ז ס"ק ב. וראה חי' צמח צדק טו, ג. שו"ת או"ח הוספות יד, ב. יגדי"ת (נ.י.) חכ"ג ע' תרפ. העו"ב (ירות"ו) חוב א' ע' כב.
פט.
ס"ה, ולקמן סי"א-ב.
צ.
משמעות הרא"ש ברכות פ"ו סי' כג. וראה מ"א ס"ק ט.
צא.
משנה ברכות מ, ב לפירוש הב' ברא"ש שם (ומבואר שם שדינו כמו שמן באניגרון דלעיל). מ"א סי' רד ס"ק יב.
צב.
היינו בעירבו במי שלקות. ואם ערבו במים עד שהוא ראוי לשתות ראה לקמן סי' רד סוף ס"ב וש"נ.
צג.
כדלקמן רס"י רו וש"נ.
צד.
כדלקמן סי' ריב ס"ו וש"נ.
צה.
עולת תמיד ס"ד. מ"א ס"ק ח. וכדלקמן סי' ריב ס"א לגבי דג מליח. ושם ס"ג לגבי יי"ש.
צו.
רי"ף ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
צז.
סעיף א. וראה גם סי' תריב ס"א-ב. בדי השלחן סי' נג ס"ק י.
צח.
כדלקמן רס"י ריב, שבתערובת ששניהם עיקר הולכין אחר הרוב. ועי' לקמן סכ"ג, שאם השמן הוא הרוב תלוי בב' השיטות דלעיל.
צט.
תוס' לו, א ד"ה כיון. ורא"ש פ"ו סי' ג.
ק.
גמרא שם לו, א (לגבי קמחה דשערי דקשה לקוקיאני). וראה כסף משנה פ"ח סוף ה"ב. נחלת צבי ס"ד.
קא.
סי"ד וש"נ.
קב.
רשב"א ברכות לח, א ד"ה דבש. דעה הא' בטור ושו"ע ס"י. מ"א ס"ק כב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ב. סדר ברה"נ פ"ז הי"ב.
קג.
גמרא לט, א. טור ושו"ע סי' רה ס"ב. וראה גם לקמן סי' רה ס"ה.
קד.
רשב"א שם.
קה.
מ"א ס"ק כב.
קו.
רבינו יונה ברכות לט, א ד"ה ומיא. מרדכי ברכות רמז קכה. מ"א סי' רה ס"ק ו.
קז.
רבינו יונה שם.
קח.
היינו שהמחלוקת שלפנינו היא רק כשבישלו ע"מ לאכלן יחד (או עם פת) ובא לשתותן בפ"ע, משא"כ כשאוכלן ביחד לכו"ע בטל המרק לתבשיל וא"צ לברך עליו (כדלקמן סי"ג. ולקמן סי"ב מבואר דהיינו דוקא כשגם נתבשל ע"מ לאכלם ביחד), וכשבישלו ע"מ לשתותן בפ"ע לכו"ע ברכתן שהכל (כדלקמן סי"ב וש"נ).
קט.
לבוש סי"א. מ"א ס"ק כב. אליה רבה ס"ק טו. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם. וראה חי' צמח צדק ח, ד שמחלק בזה בין אם הבישול קליש או עב וסמיך. וראה מ"א סי' רד ס"ק ט.
קי.
רא"ש ברכות פ"ו סי' יח. דעה הב' שבטור ושו"ע ס"י. וכ"ה בלוח וסדר ברה"נ שם.
קיא.
ב"י ד"ה והרא"ש כתב. שו"ע שם. ט"ז ס"ק ט.
קיב.
שו"ת הרא"ש כלל ד סי' טו, דסגי במה שהבישול (וא"צ שתהיה גם הנטיעה) בשביל הפירות (וא"צ שיהי' גם בשביל מימיהן). שמזה יוצא כמה נפק"מ להלכה, כדלקמן סי"ב-ד.
קיג.
רא"ש ברכות שם. לבוש שם. מ"א ס"ק כג. וראה חי' צמח צדק ח, א-ד. קצז, ג. קצח, ב.
קיד.
לבוש ס"י.
קטו.
שו"ע סי"א. לבוש שם. מ"א ס"ק כד. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
קטז.
מ"א שם. וראה חקרי הלכות ח"ח לו, ב.
קיז.
שו"ע סי"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ג. סדר ברה"נ פ"ז הי"ג.
קיח.
ועתה בא לשתותן בפ"ע, כדלעיל סי"א. וראה באור הלכה סי"א ד"ה פרי.
קיט.
מ"א ס"ק כז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ד. סדר ברה"נ פ"ז הי"ד.
קכ.
ט"ז ס"ק י. מ"א שם.
קכא.
סעיף ז, דהיינו כשיש בהם לחלוחית, משא"כ כשאין בהם לחלוחית, ברכת מי שרייתן שהכל, כדלקמן בהמשך הסעיף שם.
קכב.
רבינו יונה ברכות לט, א ד"ה ומיא. מרדכי ברכות רמז קכה. מ"א סי' רה ס"ק ו. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם. וראה גם לקמן סי' רד סי"ב. ושאני זיתים וענבים שיש לנו לימוד מהתורה דמשקין היוצאין מהן כמותן ונקראים פרי (חי' צמח צדק ח, ב).
קכג.
כדלקמן סי' רד ס"ד וש"נ.
קכד.
שו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' מ. שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ה. הובאו בבאר היטב ס"ק יט. ובלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ שם: או על מי שריית תותים ותפוחים (שקורין עפי"ל קוואס או יאגיד"ס קוואס) שהכל נהיה בדברו (וכן על שתיית הקאוו"י [קפה]). ועי' חי' צמח צדק ח, רע"א וסע"ד ובפס"ד ז, ב - טעם החילוק בין זה לדין השבת דלקמן, ודיעות הסוברים שברכת התה והקפה בפה"א. ונהגו שהכל. ואם בירך בפה"א יצא. וראה גם חי' צמח צדק קצח, ב.
קכה.
נתבארו דיניהם בלוח ברה"נ פ"א ה"ז. סדר ברה"נ פ"א ה"ח.
קכו.
מ"א שם.
קכז.
לדברי הכל, כיון שדרך אכילתם ע"י בישול לאחר שנכתשו או נטחנו, וכדלקמן בסמוך. ועי' חי' צמח צדק ח, ב.
קכח.
שו"ת הרא"ש כלל ד סי טו. טור ושו"ע סי' רד ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הט"ו. סדר ברה"נ פ"ז הט"ו. ובלוח ברה"נ שם: או כמו ששותין מים מבושלין עם מין דגן קלוי שקורין יאריצע.
קכט.
מ"א שם.
קל.
ב"ב צו, ב. תוס' ר' יהודה לח, א ד"ה האי דובשא. שו"ת הרא"ש שם. טור ושו"ע שם.
קלא.
סעיף ד.
קלב.
וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם, ושם: כמו שעושין תבשיל משעורים או שבולת שועל שקורין גרי"ץ ונותנים מים הרבה שאין ראוי רק לשורפו [לגמוע את המרק] (שקורין זו"פ).
קלג.
ואין הלביבות שהן מיני דגן נחשבים עיקר לפטור המרק שאוכלם יחד, מטעם שיתבאר לקמן סי"ג וש"נ. משא"כ אם נתבשלו כדי לאכלם יחד, כדלקמן שם.
קלד.
הגהת מהרי"ל: עי' מ"א סי' רה סוף ס"ק ו [שנדפס בכמה דפוסים: על הלביבות תחלה ואח"כ על המים] ואם בדוקא כתב כן הרי הוא סותר דעת עצמו למ"ש בסי' ריא ס"ק ב [שיקדים את החביב אצלו, דהיינו המרק שבשבילו נתבשל] ולפי מ"ש הט"ז שם והכי קיי"ל עי' בסידור פשיטא שצריך להקדים ברכת המרק כמ"ש כיון שעיקר הבישול בשבילו ודאי כך הוא חפץ. וכתב ע"ז בשו"ת צמח צדק סי' קטז: במ"א דפוס אמשטרדם כתב להדיא דמברך על המים תחלה ואח"כ על הלביבות כמ"ש רבינו. ולפני אחיו הי' הנוסח במ"א להיפך כמו שיש במקצת דפוסים, ולכן הוצרך לדחוק. כן אמר לי בעצמו. אמנם באמת מה שכיון ליתן טעם על קדימת ברכת שנ"ב על המרק עפ"י הט"ז ס"ק א דחביב מכריע, זה אינו שייך לנ"ד כלל, דלכ"ע פה"א ופה"ע וכש"כ במכל מקום קודמין לשהכל, אפילו אם מין שהכל חביב עליו, כמ"ש המ"א שם ס"ק ג. וגמרא מפורשת היא לט ע"א ומלגלג סבר כו'. וכ"ה בסדור פ"י ה"ז. וכ"ה דעת הט"ז ג"כ, עיי"ש סק"ב. אכן מה שיש ליתן טעם לקדימת שהכל הוא משום דלא ברירא לי' כ"כ אולי יפטור ברכת במכל מקום את המים, כי אולי דמי למי שלקות. ולכן טוב לברך תחלה שהכל לצאת מכל הספיקות.
קלה.
וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
קלו.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' סדר ברה"נ פ"ג ה"ב.
קלז.
וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הט"ז. סדר ברה"נ פ"ז הט"ז.
קלח.
כמבואר בלוח ברה"נ פ"א ה"ז. סדר ברה"נ פ"א ה"ח.
קלט.
עי' מ"א סי' רח ס"ק ז דלא כתב כן שמברכין שהכל על המרק אלא בזופא כו' שהבישול בשביל המרק, והיינו להרא"ש (סברא האחרונה) שכשהבישול בשביל התבשיל מברכים בפה"א על המרק, אבל להרשב"א (סברא הראשונה) ע"כ צריך לומר כמו שנתבאר שגם כשהבישול בשביל התבשיל מברכים על המרק שהכל, דזיל בתר טעמא ודו"ק.
קמ.
שבסעיף יא.
קמא.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' סדר ברה"נ פ"א ה"ח.
קמב.
וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הט"ז. סדר ברה"נ פ"ז הט"ז.
קמג.
מ"א סי' רה ס"ק ו. וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
קמד.
עי' מ"א שם. ועי' במה שנתבאר לעיל, וכ"ה כאן כשהגרעינים בעינם וברכת התבשיל בורא פרי האדמה, שלדעת המ"א (סי' רח ס"ק ז) מין דגן חשוב ואינו נעשה טפל להפסיד ברכתו, ואבן העוזר שם חולק עליו. וראה באור סדר ברה"נ ע' 225.
קמה.
וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
קמו.
רא"ש בתשו' כלל ד סי' טו. הובא במ"א שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ז. סדר ברה"נ פ"ז הי"ז.
קמז.
דיניה מבוארים בלוח ברה"נ פ"א ה"ז. סדר ברה"נ פ"א ה"ח.
קמח.
דיניהם מבוארים לקמן סי"ז.
קמט.
דיניה מבוארים לקמן סי' רה ס"א.
קנ.
כדלעיל סי"א.
קנא.
שאין בהם לחלוחית, משא"כ כשיש בהם לחלוחית, ברכת מי שרייתם בורא פרי הגפן, כדלעיל בתחלת הסעיף וש"נ.
קנב.
וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
קנג.
ראה שו"ע סי' רד ס"א.
קנד.
גמרא לט, א. פסקי ריא"ז ברכות פ"ו הלכה א אות טז. שלטי הגבורים ברכות פ"ו (כז, ב) אות ב. מ"א סי' רה ס"ק יד. ועי' חי' צמח צדק ח, רע"א וסע"ד, דמיירי שהשבת נותן טעם במרק העומד לאכילה, משא"כ בטיי"א דלעיל. וראה גם פס"ד צמח צדק ז, ב. ואם אכלם בפ"ע או טגנם, עי' לקמן סי' רד ס"ד. סי' רה ס"א.
קנה.
בסעיף יא.
קנו.
גמרא ל[ו], רע"א. וכדלעיל ס"י וש"נ.
קנז.
דלעיל סי"א.
קנח.
פסקי ריא"ז ברכות פ"ו הלכה א אות טז. שלטי הגבורים שם. מ"א סי' רה ס"ק ו.
קנט.
מ"א שם, לדעת הרא"ש בתשו' שם, שכתב "דהנך עיקר בישולם בשביל הירקות", וכדלעיל סי"א.
קס.
וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ח. סדר ברה"נ פ"ז הי"ח. ושם: כגון אוגרקי"ס [מלפפונים] או כרוב שקורין קרוי"ט.
קסא.
ט"ז ס"ק י.
קסב.
בלוח ברה"נ שם: או בשריית תרדין שקורין בורקי"ס [סלק]. וראה בהנסמן שם פ"ה ה"א.
קסג.
משמעות הרא"ש בתשו' שם. בלוח ובסדר ברה"נ שם: כיון שעיקר שרייתם הוא בשביל הפירות מברכין עליהם כברכת הפרי ששורה בו.
קסד.
משמעות שבלי הלקט סי' קמג בשם הפרדס (ע' קפ). שלטי הגבורים ברכות פ"ו (כה, ב אות ה) בשם פסקי הרי"ד ברכות לו, ב ד"ה חביץ. הובאו במ"א סי' קסח ס"ק ל (בשם רש"ל).
קסה.
כן תיקן בקונטרס השלחן. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הי"ט. סדר ברה"נ פ"ז הי"ט.
קסו.
תוספתא ברכות פ"ד ה"י הובא במ"א שם.
קסז.
מ"א שם. וראה גם לקמן סעיף כג. סי' רד סי"ז.
קסח.
עי' במה שנתבאר לעיל סי"ב שבמקום שיש ס' שמא המאכל פוטר את המשקה יש לברך תחלה על המשקה, משא"כ כאן ודו"ק.
קסט.
וכ"ה לעיל סי"ב גבי האוכל לביבות ממיני דגן עם המרק. משא"כ האוכל פת שרויה ביין או יי"ש, כדלעיל סי' קסח סכ"א ולקמן סי' ריב ס"ב. וראה תהלה לדוד סי' קסח ס"ק כח. מסגרת השלחן סי' נד ס"ק ז. לקוטי מהרי"ט פ"ג ס"ק ד. מקור הברכה סי' כט ס"ק ד. ברכת הבית שערי בינה יד, ג. משנ"ב שער הציון סי' קסח ס"ק סא. באור לסדר ברה"נ ע' 88 וע' 229.
קע.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה סדר ברה"נ פ"א ה"ט, וראה גם לקמן סי' רד ס"ד. סי' ריב ס"ד וש"נ.
קעא.
מאירי ורא"ה ברכות לט, א. והיינו אף בפירות לדברי הכל, כדלעיל סי"א. וראה גם ברכת הבית שער ג סכ"ה.
קעב.
דלעיל סי"א.
קעג.
וכ"ה בלוח ובסדר ברה"נ שם.
קעד.
רא"ש הובא בטור ושו"ע סי' רה ס"ב. מ"א שם ס"ק ז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י ה"כ. סדר ברה"נ פ"ז ה"כ.
קעה.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה סדר ברה"נ פ"ג ה"ב.
קעו.
מי שריית סלק או סובין.
קעז.
היינו כדי שיתן הדבש טעם בפירות המרוקחים, כדלקמן סי"ח וסי' רג ס"ה. ואם הבשמים באים לתקן הדבש ולהטעימו, ראה לקמן סי' רד סט"ז.
קעח.
ט"ז שם סי' רה ס"ק ה. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"א. סדר ברה"נ פ"ז הכ"א.
קעט.
סעיף יג.
קפ.
משמעות הרא"ש בתשו' כלל ד סי' טו.
קפא.
תוס' ד"ה משכחת ברכות לח, ב. רא"ש ברכות פ"ו סי' טו. טור ושו"ע סי"ב וסי' רה ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ב. סדר ברה"נ פ"ו ה"י ואילך. וראה גם לקמן סי' רה ס"א לענין ירקות. לקמן סי' רד ס"ג. לוח ברה"נ פ"ט ה"י ואילך.
קפב.
לבוש סי"ב וסי' רד סי"א וסי' רה ס"א. ט"ז סי' רה ס"ק א.
קפג.
וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ פ"ו הי"א.
קפד.
משמעות רש"י ברכות לח, ב ד"ה וכל. רבינו יונה ברכות שם ד"ה ושלושה. הובא במ"א שם בסי' רה ס"ק ג. לבוש שם. עטרת זקנים סי"ב ממשמעות ברכות מהר"ם ד"ה ערמונים (שהובא בטור). אליה רבה סי' רה ס"ק א. וכ"ה לקמן שם ס"א. לוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ פ"ו הי"ב. וראה משנה ברורה בשער הציון סי' רה ס"ק ב.
קפה.
וכדלקמן סי"ז, שאפילו נתבשלו ואפילו נתמעכו (לדעה אחת דוקא כשלא נתמעכו לגמרי) ואפילו אין דרך אכילתן בכך לא נשתנית ברכתם. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ פ"ו ה"י. וראה תהלה לדוד ס"ק ח. פתחי הלכה פ"ט הע' 73.
קפו.
עי' לקמן סי' רד ס"ב. וראה תהלה לדוד ס"ק ט.
קפז.
רמ"א שם בסי' רה ס"א. ובסדר ברה"נ שם כ' שאם חזר וטיגנם בדבר ונשתבחו מברך ברכה המיוחדת להם. וראה גם לקמן סי"ח. סי' רה ס"ב וס"ג.
קפח.
תרומת הדשן סי' כט. רמ"א סי' רח ס"ח. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ג. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ג. ושם: כגון גודגדניות מטוגנים שקורין פאווידל"א. וכ"ה אפילו לא נתבשלו ולא נימוחו רק נטחנו או נכתשו ביותר עד שאינו ניכר במהותו ותארו, כדלקמן גבי שומשומין ואגוז.
קפט.
תרומת הדשן שם. שו"ת מהרי"ק סי' מג. ב"י סי' רח ד"ה ומ"ש רבינו וכ"כ גאון. מ"א סי' רח ס"ק יג.
קצ.
כיון שנימוחו בבישול, משא"כ כשנתמעכו אחר הבישול, כדלקמן גבי קטניות מבושלים שנתמעכו דרך כלי. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. אבל בסדר ברה"נ שם נשמט חילוק זה.
קצא.
תרומת הדשן שם. שו"ת מהרי"ק שם. רמ"א ס"ז בשם י"א. מ"א ס"ק יח. וראה ט"ז ס"ק ד.
קצב.
רק שנתרסקו ונתמעכו (סדר ברה"נ שם) לגמרי (לוח ברה"נ שם).
קצג.
גמרא לח, א.
קצד.
רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"ד. שו"ע ס"ז. לפי פירוש הלבוש ס"ז. פרישה ס"ק טו. מ"א שם. אליה רבה ס"ק יא. וכ"ה בלוח ברה"נ שם. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ב.
קצה.
ברכות לו, א. תוס' שם ד"ה קמחא. רא"ש פ"ו דברכות סי' ב. טור ושו"ע סי' רח ס"ה.
קצו.
אבודרהם הל' ברכות שער ד. מ"א סי' רה ס"ק ט.
קצז.
טור סי' רד. ב"י שם ד"ה ועל המורבא.
קצח.
תרומת הדשן ושו"ת מהרי"ק ומ"א שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ד. סדר ברה"נ שם.
קצט.
רא"ש ברכות פ"ו סי' ח. טור סי' רח.
ר.
ב"י שם. רמ"א שם ס"ח.
רא.
מ"א שם ס"ק יג. וראה לקמן בסוף הסעיף. ובסדר ברה"נ שם: אע"פ שלא נטחנו דק דק כקמח גמור.
רב.
מ"א שם. בלוח ברה"נ שם: ולכן על רעטי"ך איין גימאכ"ץ [מרקחת צנון] מברכין בפה"א.
רג.
משא"כ כשנמעכו דרך כלי מנוקב, אין דרך אכילתם בכך. מ"א שם.
רד.
כדלקמן סי' רג ס"ה וש"נ.
רה.
תרומת הדשן ושו"ת מהרי"ק ומ"א שם.
רו.
בלוח ברה"נ שם: שקורין רוזין.
רז.
טור ושו"ע סי' רד סי"א.
רח.
שיירי כנסת הגדולה שם הגב"י ס"ק ב.
רט.
ב"י סי' רד ד"ה ובמ"ש ולדבריהם. מ"א שם ס"ק כג. וראה גם לקמן סי"ח וש"נ [כאן מבואר שנשאר עליהם ברכתם אף שהם כתושים, ולקמן שם מבואר שנשאר עליהם ברכתם אף שהם בתערובת].
רי.
בלוח ברה"נ שם: ולכן מברכים על מיני סא"ק איין גימאכ"ץ [מרקחת פירות] שהכל.
ריא.
כל בו סי' כד (כ, ג). מ"א שם. וכדלעיל סעיף ב. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט הט"ו. סדר ברה"נ פ"ו הי"ד.
ריב.
דעיקר הפרי הן הגודגדניות השחורות שבו. של"ה שער האותיות אות ק, דיני ברה"נ כלל ו אות ב. מ"א שם.
ריג.
ב"י ד"ה ד"ה תמרים שכתשן בדעת הרמב"ם שם. דעה הא' ברמ"א ס"ז. ט"ז ס"ק ד. אבן העוזר (על המ"א סי' רה ס"ק ח). וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ד. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ד. וראה חי' צמח צדק ז, ג-ד.
ריד.
בסדר ברה"נ שם: בין חיין בין מבושלים אם לא נשתנו לגריעותא.
רטו.
ברכות לו, א. רש"י ד"ה הכא אית ליה. וראה גם שו"ת מהרי"ק סי' מג. וכ"ה בסדר ברה"נ שם.
רטז.
כשנתמעכו לגמרי כדלעיל. משא"כ בדייסא דלקמן בסמוך מברכין שהכל רק לסברא הב'. וראה העו"ב תשפא ע' 24.
ריז.
רבינו יונה ברכות לז, ב ד"ה והפת. מעדני יו"ט ברכות פ"ו סי' ח אות ע. ט"ז סי' רח ס"ק יא. מ"א שם.
ריח.
כשלא נתמעכו לגמרי וממשן קיים וניכר מהותן ותארן כדלעיל. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ה: אפי' נשתנו קצת בעודם חיים כגון מיני קטניות (שקורין גריקע [כוסמת]) שטוחנין אותו קצת (שקורין גרויפ"ן) ועושין ממנו דייסא ... אבל לסברא הראשונה מברכין עליו בפה"א שהרי זהו דרך אכילתו ולא נשתנה מהותו ותארו. וכ"ה בסדר ברה"נ שם: ואפילו ע"י קצת טחינה או כתישה במכתשת כנהוג בדוחן וכיו"ב ממיני קטניות שעושין מהן דייסא (שקורין קאשע מגרופי"ן) אבל לסברא הראשונה אפשר שבכתישה או טחינה מועטת לא נשתנית ברכתם ויש לברך על דייסא זו בורא פרי האדמה.
ריט.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רבינו יונה שם (בתירוץ הב'). עולת תמיד שם ס"ח. ט"ז שם. מ"א שם (בטעם הב'). וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ה. וראה גם סדר ברה"נ פ"א ה"י.
רכ.
ראה רבינו יונה שם בתירוץ הא'.
רכא.
תרומת הדשן שם. רמ"א ס"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"י הכ"ה. סדר ברה"נ פ"ז הכ"ד.
רכב.
היינו בניכר מהותו, וכדלעיל סי"ז שבמרוקח ואינו ניכר מהותו ברכתו שהכל לסברא הראשונה שם.
רכג.
מחזור ויטרי סי' עג בשם רש"י. תוס' ברכות לח, ב סוף ד"ה משכחת. רבינו יונה שם ד"ה ושלשה. רא"ש ברכות פ"ו סי' טו. טור ושו"ע ולבוש סי"ג. מ"א סי' רה ס"ק ה. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט הט"ו. סדר ברה"נ פ"ו הי"ד. וראה גם לקמן סי' רה ס"ב. לוח ברה"נ פ"י ה"י. סדר ברה"נ פ"ו ה"י.
רכד.
טור ושו"ע סי' רד סי"א. והיינו בניכר מהותו או בדרך לאכלן ע"י שחיקה, וכלדעיל סי"ז דבלא"ה לסברא הראשונה שם ברכתם שהכל (מ"א שם ס"ק כב).
רכה.
משמעות מ"א סי' רה ס"ק ה (דלא כט"ז שם ס"ק ג).
רכו.
טור ושו"ע שם. מ"א שם ס"ק כג. וראה גם לעיל סט"ו וסי"ז. לקמן סי' רג ס"ה. סי' רד סט"ז סי' רה ס"ב. בלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ שם: שקורין רוזין.
רכז.
כשעשויה לקיום לאכול ממנה מעט מעט לפרקים, כדלקמן סי' רד סי"ז.
רכח.
וכדלעיל סט"ז וש"נ. בסדר ברה"נ שם: לפי שע"ד כן נוטעים אותו.
רכט.
ב"י סי' רד ד"ה ובמ"ש ולדבריהם. מ"א שם ובסי' רה ס"ק ה.
רל.
ב"י ד"ה אגוז המטוגן. לבוש סי"ד.
רלא.
סעיף ד וש"נ.
רלב.
רבינו ירוחם נתיב טז ח"ב. רמ"א סי"ד. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ו הט"ו.
רלג.
ראה גם לקמן סי' רג ס"ג-ד. סדר ברה"נ פ"ו ה"ט, שכ"ה במוצץ כל הפירות, שברכתן כברכת מי פירות שלהם. שו"ע סט"ו. אליה רבה ס"ק כ.
רלד.
רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"ה.
רלה.
וכ"פ בסדר ברה"נ פ"ו הט"ז בפשיטות, ולא הביא דעת החולקים. ובלוח ברה"נ פ"ט ה"כ: ואם בירך (על הויט צוקר שעושין מקנים המתוקים) בפה"ע יצא. וראה פס"ד צמח צדק ז, א ד"ה עי' מ"א.
רלו.
בה"ג ברכות פ"ו. הובא בהגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ח אות ט ובטור. רמב"ם שם בשם מקצת הגאונים. מהר"ם מרוטנבורג הובא בהגהות מיימוניות שם.
רלז.
עולת תמיד ס"ק יג. אליה זוטא ס"ק טז בדעת הלבוש.
רלח.
לבוש סט"ו. ט"ז ס"ק יג.
רלט.
רשב"א בשם הראב"ד ברכות לו, ב. רא"ש ברכות פ"ו סי' ו. טור.
רמ.
רשב"א שם בשם רב האי גאון (הנר ברכות שם). רי"ף ברכות שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ח ה"ז. שו"ע סי"ח.
רמא.
שו"ת הרשב"א ח"א סי' ת. ט"ז ס"ק יד. מ"א ס"ק לה.
רמב.
דרכי משה ס"ק ב, וכדלקמן סכ"ד וש"נ. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ו הי"ח.
רמג.
רבא ברכות לו, ב. טור ושו"ע סט"ז. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"ח. סדר ברה"נ פ"ו הי"ט (ושם: וזנגביל שקורין אינגבער). וראה גם לקמן סי' תריב סי"א. ודין זנגביל רטוב יתבאר לקמן סי' רג ס"ד וש"נ. וע"י מרקחת עם דבש או סוקר - לקמן שם ס"ה וש"נ.
רמד.
תוס' ברכות שם ד"ה ברטיבא (גרופל"י). רא"ש ברכות פ"ו סי' ו. מרדכי ברכות פ"ו רמז קיז (שקורין נגלין). טור ושו"ע שם.
רמה.
לבוש סט"ז.
רמו.
תוס' רא"ש ומרדכי שם. טור ושו"ע סי"ז.
רמז.
תוס' רא"ש ומרדכי שם. טור ושו"ע שם.
רמח.
מ"א ס"ק לד.
רמט.
כדעת הי"א לעיל ס"י גבי שמן וש"נ. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ו ה"כ.
רנ.
סברא הראשונה דלעיל סעיף י.
רנא.
סעיף יג.
רנב.
רבינו יונה ברכות לו, ב ד"ה וכתבו רבני צרפת. רא"ש שם. טור ורמ"א סי"ח. טור ושו"ע רס"י רו. וראה גם לקמן שם. לעיל ס"ט. וכ"ה בלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ פ"א ה"ד.
רנג.
מ"א סי' רד ס"ק כו.
רנד.
ברכות לה, א. רבינו יונה ברכות שם ד"ה מאי תקנתיה. מ"א ס"ק לו. וכ"ה בלוח ברה"נ ובסדר ברה"נ פ"א ה"ה. ושם: או בדיעבד אבל לכתחלה כו'.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining