Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 159 - Keilim With Which One May Wash His Hands; How Water Must Reach One’s Hands

Shulchan Aruch: Chapter 159 - Keilim With Which One May Wash His Hands; How Water Must Reach One’s Hands

 Email
Show content in:

SECTION 159 The Keilim With Which One May Wash His Hands; How Water Must Reach One’s Hands. (1–25)

קנט בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְכֵיצַד יָבוֹאוּ הַמַּיִם לְיָדָיו, וּבוֹ כ"ה סְעִיפִים:

1 One may only wash his hands using a container, a k’li.1 [The rationale is that our Sages] used the sprinkling of water [mixed with the ashes of the red heifer,]2 or the sanctification of the hands and feet [of the kohanim] in the [Beis] HaMikdash,as the prototype upon which they based the practice of washing one’s hands. Both of these practices required a kli.

The sanctification of [a kohen’s] hands and feet required a k’li, as it is written:3 “And you shall make a basin… and they shall wash from it.” And with regard to the sprinkling of the water [of the ashes of the red heifer, the water for the sprinkling must be sanctified in a k’li, as] it is written:4 “You shall place on it living water in a k’li.”

א אֵין נוֹטְלִין לַיָּדַיִם אֶלָּא מִכְּלִי,א,1 שֶׁסָּמְכוּ טָהֳרַת יָדַיִם עַל הַזָּאַת מֵי חַטָּאת ב,2 אוֹ עַל קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ ג שֶׁהָיוּ צְרִיכִים כְּלִי, שֶׁבְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נֶאֱמַר: ד,3 "וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר וְגוֹ' וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ וְגוֹ'", וּבְמֵי חַטָּאת נֶאֱמַר: ה,4 "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי":

2 All keilim are acceptable [for this purpose], even keilim made from animal turds, stone, or earth,5 although they are not considered as keilim with regard to [susceptibility to] ritual impurity.6

ב כָּל הַכֵּלִים כְּשֵׁרִים, אֲפִלּוּ כְּלֵי גְּלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה,ו,5 שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים כֵּלִים לְעִנְיַן טֻמְאָה: ז,6

3 The k’li must hold a reviis7[of liquid].8 If it does not hold a reviis, it may not be used for the washing of hands even if one wishes to fill it two or three times.

ג צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַכְּלִי מַחֲזִיק רְבִיעִית,ח,8,7 וְאִם אֵינוֹ מַחֲזִיק רְבִיעִית – אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ רוֹצֶה לְמַלֹּאותוֹ ב' וְג' פְּעָמִים: ט

4 A k’li with a hole large enough to enable liquid to enter, i.e., if one would press it down into water, water would enter [through the hole], is no longer considered as a valid k’li.9 Such a hole is larger than one through which liquid in the k’li could seep out.10

One may not wash his hands from [such a k’li] if he washes from the opening on the top of the k’li, even if it could contain a reviis in the portion below the hole. [The rationale is that] the water is not being poured on the person’s hands from a k’li.11

([This ruling applies] even if the water in the k’li is entirely below the hole. Nevertheless, [the water is unacceptable] because it is being poured on one’s hands via an entity [the portion of the k’li with the hole] that is not a k’li. For via the k’li, [i.e., the portion of the k’li below the hole,] the water would not be poured directly on one’s hands that are located near the opening of the k’li. [To explain:] If [the portion of the k’li above the hole] did not exist and the water would be poured from a place below the hole, the water would not be poured over the person’s hands were he to hold his hands in the place where he is holding them, near the opening of the k’li, when he pours the water from above, via the opening of the k’li.12

The only way [pouring from such a k’li would be acceptable] would be if one lifted the bottom of the k’li [considerably] higher than its opening. In such an instance, even if the portion of the k’li above the hole did not exist at all, the water would be poured from above through the hole over his hands, as it is pouring over his hands now through the opening.

The same law applies even if the person does not lift the k’li so high, but the hole is close to the opening of the k’li so that when the person lifts the bottom of the k’li slightly, [high enough so] that the water would pour on his hands, even if the portion of the k’li above the hole over which the water pours did not exist. [This is acceptable even though the pouring is made possible by] the portions of the k’li at the side of the flow of the water that are above the hole and which prevent the water from spreading out to the sides [and thus not flowing over his hands]. Although the water is being prevented from spreading sideways by an entity that is not a k’li, this is not significant as will be explained.)13

If, [however,] one washed his hands [using water that flowed] through the hole, it is acceptable in all instances, since the k’li holds a reviis below the hole.14 Needless to say, this applies if one breaks off and removes the portion of the k’li above the hole.)15

ד וְאִם נִקַּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה,י דְּהַיְנוּ שֶׁאִם יִדְחֲקוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ מַיִם יִכָּנְסוּ הַמַּיִם בְּתוֹכוֹ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב,10 וְהוּא גָּדוֹל מִנֶּקֶב שֶׁהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי יוֹצְאִים בּוֹ יא – אָז בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי.9

וְאֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ אִם הוּא מַחֲזִיק רְבִיעִית מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, אִם נוֹטֵל דֶּרֶךְ פִּיו לְמַעְלָה, כִּי מַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ מִן הַנֶּקֶב וּמִלְּמַעְלָה – אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלִי, וְנִמְצָא שֶׁאֵין הַמַּיִם בָּאִים עַל יָדוֹ מֵהַכְּלִי.יב,11

(וַאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ מַיִם אֶלָּא מֵהַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, מִכָּל מָקוֹם, כְּשֶׁשּׁוֹפְכָם עַל יָדָיו דֶּרֶךְ פִּיו – הֵם בָּאִים עַל יָדָיו מִכֹּחַ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּלִי,יג שֶׁמִּכֹּחַ הַכְּלִי לֹא הָיוּ בָּאִים שָׁם עַל יָדָיו, שֶׁהֵן סְמוּכוֹת לְפִי הַכְּלִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאִם מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב לֹא הָיָה כְּלָל וְהָיוּ הַמַּיִם שׁוֹפְכִים מִלְּמַטָּה מִמָּקוֹם שֶׁהַנֶּקֶב שָׁם – לֹא הָיוּ שׁוֹפְכִין עַל יָדָיו כְּלָל אִם הָיָה אוֹחֵז יָדָיו בְּמָקוֹם שֶׁאוֹחֲזָן עַכְשָׁו סָמוּךְ לְפִי הַכְּלִי כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ לְמַעְלָה דֶּרֶךְ פִּי הַכְּלִי.12

אֶלָּא אִם כֵּן מַגְבִּיהַּ שׁוּלֵי הַכְּלִי גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִפִּיו, שֶׁאָז וַדַּאי אַף אִם מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב לֹא הָיָה כְּלָל – הָיוּ הַמַּיִם הוֹלְכִים מִמַּעְלָה לְמַטָּה עַל יָדָיו דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב כְּמוֹ שֶׁהוֹלְכִים עַכְשָׁו דֶּרֶךְ פִּי הַכְּלִי.

וְהוּא הַדִּין אַף אִם אֵינוֹ מַגְבִּיהַּ כָּל כָּךְ, אֶלָּא שֶׁהַנֶּקֶב הוּא סָמוּךְ לְפִי הַכְּלִי וּמַגְבִּיהַ שׁוּלָיו קְצָת בְּעִנְיָן שֶׁהַקִּלּוּחַ הָיָה הוֹלֵךְ עַל יָדָיו אַף אִם לֹא הָיְתָה חֲתִיכַת הַכְּלִי שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב שֶׁהַקִּלּוּחַ הוֹלֵךְ עָלֶיהָ, רַק שֶׁהָיוּ חֲתִיכוֹת הַכְּלִי שֶׁבִּצְדָדֵי הַקִּלּוּחַ שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב, שֶׁצְּדָדִים אֵלּוּ מוֹנְעִים אֶת הַמַּיִם מִלְּהִתְפַּשֵּׁט לַצְּדָדִין. וְאַף שֶׁמְּנִיעָתָן זוֹ הִיא מִכֹּחַ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּלִי – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר).יד,13

וְאִם נוֹטֵל דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב – מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁמַּחֲזִיק רְבִיעִית מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּה.טו,14 וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם שָׁבַר וְהֵסִיר מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב: טז,15

5 Such a k’li may not be used for washing one’s hands if it does not hold a reviis in the portion below the hole. [This ruling applies] even if the k’li could hold a reviis when it is leaning on its side, for example, one adjusted and widened the base upon which the k’li is placed so that water will not spill from it when it is leaned to its side. [This ruling] also applies to a barrel that was split lengthwise, which could hold water when it is lying on its side even when it is not supported by anything else. [The rationale for the prohibition is that] a k’li that cannot hold liquid while it is standing on its base, only when it is tilted on its side, does not have the halachic status of a k’li. [Instead, it is considered] a broken k’li, since it is not used when it is standing on its base.

There are authorities who are lenient [and permit the use of] any broken k’li, provided it can hold a reviis without being supported by another object. One may rely on their words and rule leniently [since the matter is only a question of] Rabbinic Law.16

If, however, [the broken k’li] can hold a reviis only when supported by another object, all authorities agree that one may not wash his hands from it.17 [Indeed, this law applies] even if [a k’li] was intact, without a hole, but originally, it was made to contain liquids without being supported and then its base was damaged slightly [and it could only contain them when supported. Such a k’li is not fit to be used for washing].18

ה אֲבָל אִם אֵינוֹ מַחֲזִיק רְבִיעִית מֵהַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל רְבִיעִית כְּשֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ,יז כְּגוֹן שֶׁתִּקֵּן וְהִרְחִיב מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁפְכוּ מִמֶּנּוּ מַיִם כְּשֶׁיַּטֵּהוּ עַל צִדּוֹ.יח וְכֵן חָבִית שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת עַל דָּפְנָהּ כְּשֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת בְּלִי שֶׁיִּסְמְכוּהָ בְּדָבָר אַחֵר – אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנָּה לַיָּדַיִם,יט לְפִי שֶׁכָּל כְּלִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל שׁוּלָיו אֶלָּא כְּשֶׁמַּטֵּהוּ עַל דָּפְנוֹ – אֵינוֹ נִקְרָא כְּלִי אֶלָּא שֶׁבֶר כְּלִי, הוֹאִיל וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל שׁוּלָיו.כ

וְיֵשׁ מְקִילִין כא בְּכָל שֶׁבֶר כְּלִי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל רְבִיעִית בְּלִי שֶׁיִּסְמְכוּהוּ בְּדָבָר אַחֵר. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם, לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים.16

אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל רְבִיעִית אֶלָּא עַל יְדֵי סְמִיכָה – לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ כב,17 אֲפִלּוּ הוּא שָׁלֵם,כג אִם מִתְּחִלָּתוֹ נַעֲשָׂה לְקַבֵּל שֶׁלֹּא עַל יְדֵי סְמִיכָה וְאַחַר כָּךְ נִפְחַת קְצָת בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁאֵין בּוֹ נֶקֶב: כד,18

6 Based on the above concepts, the cover of a barrel that holds a reviis may not be used for washing, because it is pointed and cannot hold a reviis unless it is supported. If the bottom of the cover was broadened to the extent that it could hold a reviis even unsupported, one may wash from it. Although originally, it was not made to serve as a k’li, but rather as a covering, since, at present, it was adjusted to serve as a k’li, [it is acceptable].

Conversely, any cover that was not adjusted so that it could contain liquids, may not be used for washing, even though it could contain liquids when set down without support, e.g., the covers of cups and the like.19

There are authorities who rule leniently regarding all covers for keilim and maintain that they are considered as having been made to hold liquids, since it is common to put small amounts of liquids in them occasionally. [This ruling can be applied] even to a cover that cannot stand without being supported because it has a protrusion on its other side, e.g., the cover to a pot, for it is common at times (to designate it for this purpose,) and turn it upside down on top of the pot and place some sauce in it20 [to warm]. Therefore, in the event that it can stand unsupported, even though it was not adjusted to serve as a k’li, e.g., its protrusion was broken as a matter of course, one may use it for washing one’s hands. One should, [however,] be stringent and follow the former view.21

ו לְפִיכָךְ,כה מְגוּפָה שֶׁל חָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל רְבִיעִית – אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנָּה,כו מִפְּנֵי שֶׁהִיא חַדָּה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת רְבִיעִית שֶׁלֹּא מְסֻמֶּכֶת.כז וְאִם הִרְחִיבָהּ מִלְּמַטָּה עַד שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת רְבִיעִית כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת שֶׁלֹּא מְסֻמֶּכֶת – נוֹטְלִין מִמֶּנָּה,כח וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְּחִלָּתָהּ לֹא נַעֲשֵׂית לְקַבָּלָה אֶלָּא לְכִסּוּי,כט הוֹאִיל וְעַכְשָׁו הִיא מְתֻקֶּנֶת גַּם לְקַבָּלָה.ל אֲבָל כָּל כִּסּוּי שֶׁלֹּא תִּקְּנוֹ לְקַבָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ, כְּגוֹן כִּסּוּי כּוֹסוֹת וְדוֹמֵיהֶן – אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן.לא,19

וְיֵשׁ מְקִילִין לב בְּכָל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים לוֹמַר שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים עֲשׂוּיִים לְקַבָּלָה, הוֹאִיל וּרְגִילִים לִפְעָמִים לִתֵּן לְתוֹכָם מְעַט מַשְׁקֶה.לג וַאֲפִלּוּ כִּסּוּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ מִפְּנֵי הַחִדּוּד שֶׁבְּתַחְתִּיתוֹ, כְּגוֹן כִּסּוּי קְדֵרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, רְגִילִים לִפְעָמִים (לְהַזְמִינוֹ) לד לְהָפְכוֹ עַל פִּי הַקְּדֵרָה וְלָתֵת לְתוֹכוֹ מְעַט רֹטֶב,לה,20 וּלְפִיכָךְ נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם אִם יָכוֹל לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקְּנוֹ לְקַבָּלָה, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּר הַחִדּוּד מֵאֵלָיו. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:21

7 When a k’li cannot stand straight without being supported, but even when it is not supported and water will pour out of it, a reviis will still remain [in the kli], the water it retains while leaning on its side may be used for washing one’s hands. The additional water that it can contain when it is held level by hand may not be used for washing one’s hands, since it is not coming via the medium of a k’li.

Similarly, if there was a hole in a k’li and the water was poured out through the hole, only the water that is below the hole may be used for washing one’s hands. The water that is above the hole is not coming via the medium of a k’li, even though it is poured through the hole.22

ז כְּלִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּךְ, אֶלָּא שֶׁאַף אִם לֹא יִסְמְכוּהוּ וְיִשָּׁפְכוּ הַמַּיִם מִמֶּנּוּ יִשָּׁאֵר מֵהֶם רְבִיעִית – נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם מֵאוֹתָם הַמַּיִם שֶׁמַּחֲזִיק אַף כְּשֶׁמֻּטֶּה עַל צִדּוֹ, אֲבָל לֹא מִמַּיִם יְתֵרִים שֶׁמַּחֲזִיק כְּשֶׁאוֹחֲזִין אוֹתוֹ בַּיָּדַיִם בְּמִישׁוֹר, שֶׁהֵם אֵינָם בָּאִים מִכֹּחַ כְּלִי.לו

וְכֵן כְּלִי שֶׁנִּקַּב וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב – אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא מִמַּיִם שֶׁמַּחֲזִיק עַד הַנֶּקֶב, אֲבָל לֹא מִמַּיִם שֶׁמִּנֶּקֶב וּלְמַעְלָה, שֶׁהֵם אֵינָן בָּאִים מִכֹּחַ כְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁבָּאִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב: לז,22

8 When a flask or a purse – i.e. two types of leather pouches – was adjusted and a stand was made for it, it may be used for washing one’s hands. Even if it was damaged at its opening or at its side, as long as it can hold a reviis below the damaged portion, [it may be used for washing one’s hands].23

If, however, a sack or a basket was adjusted to stand without support and was coated with tar to the extent that it could hold liquid, it may not be used for the washing of hands. [The rationale is that,] by and large, such articles are not used to contain liquids.

The same law applies to felt hats, even if they are so firm that water will not seep through them. Nevertheless, they are [disqualified, because] they are not made to contain liquids. Nonetheless, in a pressing situation, it is permitted to use them for washing, for wayfarers often drink from them. Therefore, they are not entirely analogous to sacks and baskets, which are not commonly used to contain liquids at all. [As such, the practice of one] who uses sacks and baskets for such a purpose is deemed inconsequential in light of the conduct of people at large.

There are some authorities who forbid [using felt hats for washing] even in a pressing situation, since they were not originally made to contain liquids at all, nor are they so designated at present. They are not comparable to the covers of keilim that can stand without support, which are permitted by some authorities to be used for washing, because a small amount of liquid is occasionally placed in them. Hats, by contrast, are very infrequently used as keilim, except by wayfarers, and their practice is deemed inconsequential in light of the conduct of people at large. (Moreover, even [the wayfarers themselves] never set aside [their felt hats] for this purpose. Instead, they drink from them only on rare occasions, in pressing situations.)

{According to those who forbid the use of the covers of keilim even though they can stand without support as long as they have not been adjusted to serve as keilim, it is forbidden to use hats for washing, even in a pressing situation, even according to the first opinion.24 (As mentioned above,25 weight should be given to their opinion.)}

ח חֵמֶת וּכְפִישָׁה,לח וְהֵם מִינֵי נֹאדוֹת שֶׁל עוֹר לט שֶׁתִּקְּנָן וְעָשָׂה לָהֶם בֵּית מוֹשָׁב מ – נוֹטְלִין מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ נִפְחֲתוּ מא מִפִּיהֶם אוֹ מִצִּדֵּיהֶם, כָּל שֶׁמַּחֲזִיקִין רְבִיעִית מב מֵהַפְּחָת וּלְמַטָּה.מג,23

אֲבָל הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מד שֶׁהִתְקִינָן לָשֶׁבֶת בְּלֹא סְמִיכָה וְזִפְּתָן בְּזֶפֶת עַד שֶׁהֵם מְקַבְּלִים מַשְׁקִין מה – אֵין נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם, לְפִי שֶׁרֻבָּן אֵין מְלַאכְתָּן לְמַשְׁקִין.מו

וְהוּא הַדִּין לְכוֹבָעִים שֶׁל לְבָדִים, אֲפִלּוּ הֵם קָשִׁים כָּל כָּךְ שֶׁאֵין מַיִם זָבִים מֵהֶם, מִכָּל מָקוֹם אֵינָן עֲשׂוּיִים לְקַבֵּל מַיִם. וּמִכָּל מָקוֹם, עַל יְדֵי הַדְּחָק מֻתָּר לִטֹּל מֵהֶם, לְפִי שֶׁעוֹבְרֵי דְּרָכִים רְגִילִים לִשְׁתּוֹת בָּהֶם,מז וּלְכָךְ אֵינָן דּוֹמִין לְגַמְרֵי לְשַׂק וּלְקֻפָּה, שֶׁאֵין רְגִילוּת כְּלָל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַשְׁקִין, וְהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם.

וְיֵשׁ אוֹסְרִים מח אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, הוֹאִיל וְלֹא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה כְּלָל מִתְּחִלָּתָן, וְגַם עַתָּה אֵינָן עוֹמְדִין לְכָךְ. וְאֵינָן דּוֹמִין לְכִסּוּי הַכֵּלִים שֶׁיְּכוֹלִים לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִים שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין לִטֹּל מֵהֶם, לְפִי שֶׁרְגִילִים לִפְעָמִים לִתֵּן בָּהֶם מְעַט מַשְׁקִין, אֲבָל בְּכוֹבָעִים אֵין רְגִילוּת כְּלָל אֶלָּא בְּעוֹבְרֵי דְּרָכִים בִּלְבַד, וּבָטְלָה דַּעְתָּם אֵצֶל כָּל אָדָם מט (וְגַם הֵם אֵינָן מַזְמִינִין אוֹתָם לְכָךְ,נ אֶלָּא שׁוֹתִין בָּהֶם בְּאַקְרַאי עַל יְדֵי הַדְּחָק).

(וּלְהָאוֹסְרִין בְּכִסּוּי כֵּלִים אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלִים לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִים כָּל שֶׁלֹּא תִּקְּנָם לְקַבָּלָה – אָסוּר לִטֹּל מִכּוֹבָעִים אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק נא אַף לְפִי סְבָרָא רִאשׁוֹנָה24 (וּכְבָר נִתְבָּאֵר נב,25 שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם)):

9 When a k’li was originally made in a manner that it could not stand without support26 and it is used only when supported, the [inability to stand on its own does] not disqualify it as a k’li. [The rationale is that] it was originally made in this manner and this is the primary manner in which it is used.27

ט כְּלִי שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ תִּקְּנוּהוּ כָּךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּלֹא סְמִיכָה,26 וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי סְמִיכָה – אֵינוֹ בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי מִפְּנֵי זֶה, כֵּיוָן שֶׁלְּכָךְ נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ, וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ: נג,27

10[Extending] this logic, one may use [the following type] of k’li for washing: Its base is full of holes and it has a narrow [neck and] opening. When a person places his finger over the opening, the water will not flow out through the holes28 and when he removes his finger, it will. Even though the k’li will not hold anything [unless the person holds his finger there], since it is made to hold water in such a fashion and this is its primary function, it is considered as a k’li.

However, [a container that has a portion] that was not made to contain liquids [may not be used for the washing of hands]. The fact that it was originally designed in such a manner and its primary function is to be used in this manner is of no consequence. For example, there are pitchers whose rims are not entirely level. Instead, a spout from which the liquid is poured projects upward, reaching above [the rim of] the k’li itself. [Since the portion that projects upward was not made to hold liquid, that portion of the pitcher is not considered as a k’li, even though it was originally made this way.] (Or to cite other examples: the rim of the k’li is not of a uniform height, but instead, is higher on one side and lower on the other side. Alternatively, it has protrusions jutting out and there is sufficient space between one protrusion and another for water to enter. In such an instance, [when] washing, one may not [pour the water] from the higher portion, only from the lower portion.)29 Needless to say, when flasks have holes on their side near their openings, [when] washing, one may [pour the water] only from the hole, for [the portion] from the hole upward is not considered as part of a k’li. Although the flask was originally made in this fashion, the portion above the hole [is not considered as part of the k’li], since it is not fit to hold liquids from the hole upward.

When a k’li, however, has a wooden plug on its lower portion,30 it is permitted to wash one’s hands from it by pulling out the plug even though the water comes from the portion above the plug. [The rationale is that] this k’li was made to hold [liquids] when plugged and this is the primary manner in which it is used. Even if, originally, the k’li was entirely intact and then, a hole was made and the wooden plug inserted into it, [it is acceptable,] for this is the initial existence of its renovated state. [It is as if] it is presently made into a new k’li to be used via the hole and the plug.

[Moreover,] even if one did not make a plug, but rather sealed the hole entirely so that it would not open again, sealing it is effective in causing [the container] to be considered as a k’li, just as a plug does. [This applies] even if [the hole] was not sealed with tar or the like, but rather, one plugged it tightly with a piece of wood (if the k’li was made of wood).31

Plugging the hole with a rag, by contrast, is not effective in causing [a damaged container] to be considered as a valid k’li, because it is merely a temporary repair that is not likely to endure.32 (The above also applies if one sealed the hole with mud. This is also a temporary repair for a k’li that is used with water. Therefore it is not effective with regard to the washing of hands.)33 Moreover, even [when a hole] is sealed soundly, with tar or the like, it is not effective [in rendering a k’li valid for washing one’s hands] if [one’s intent was only] to seal it temporarily and open it afterwards.

For an earthenware k’li, sealing is effective only when one uses tar, sulfur, lime mixed with gypsum,34 tin, lead, or paste used by scribes to fasten their papers together35 (needless to say, glue is an effective seal), but not other substances. Sealing glass keilim is ineffective in having them considered as valid keilim, even if one uses tin, lead, or the like.36

Similarly, with regard to metal keilim that are used for hot liquids, e.g., a kettle or the like, tar or other substances that will soften in hot water are not effective [as a seal] to render them as a valid k’li for the washing of hands unless one designates such a k’li to be used [solely] for the washing of hands.37 Otherwise, the seal will not endure. The same applies with regard to an earthenware kettle, a pot, or the like.38 Tar and the like are effective, however, for sealing other metal keilim [which will not be used with heat].

There are authorities who rule that sealing a k’li with tar and the like is not effective except for an earthenware k’li (and a metal k’li),39 but not for a wooden k’li.40Indeed, even a wooden k’li that is entirely intact but has a base made from slats of wood stuck together with tar, may not be used for washing hands, even though it was originally fashioned in this manner. The plug [mentioned previously] was allowed because it is made of wood and wood serves as an effective seal for wood.41

י לְפִיכָךְ, כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא נְקָבִים מִתַּחְתָּיו וּפִיו צַר מִלְּמַעְלָה וּכְשֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו אֵין הַמַּיִם יוֹצְאִים28 וּכְשֶׁמְּסִירָהּ הַמַּיִם יוֹצְאִים – מֻתָּר לִטֹּל מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק כְּלוּם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָשׂוּי לְקַבָּלָה בְּעִנְיַן זֶה וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ – נִקְרָא כְּלִי.נד

אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה – אֵין מוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁלְּכָךְ נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ, כְּגוֹן קַנְקַנִּים שֶׁאֵינָם שָׁוִים לְמַעְלָה אֶלָּא בּוֹלֵט מֵהֶם, כְּמוֹ דַּד שֶׁשּׁוֹפְכִים דֶּרֶךְ שָׁם וְהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵהַכְּלִי נה (אוֹ שֶׁשִּׂפְתֵי הַכְּלִי עַצְמָן אֵינָם שָׁוִין, אֶלָּא גְּבוֹהִים מִצַּד אֶחָד וּנְמוּכִים מִצַּד אֶחָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חִדּוּדִים יוֹצְאִים וְיֵשׁ בֵּין חִדּוּד לַחֲבֵרוֹ כְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה – אֵין נוֹטְלִין בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַנָּמוּךְ).נו,29 וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּקַנְקַנִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נֶקֶב בְּצִדֵּיהֶם סָמוּךְ לְפִיהֶם, שֶׁאֵין נוֹטְלִין מֵהֶם אֶלָּא דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב, שֶׁמֵּהַנֶּקֶב וּלְמַעְלָה אֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁכָּךְ נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָם, הוֹאִיל וְאֵינָם עֲשׂוּיִים לְקַבָּלָה מֵהַנֶּקֶב וּלְמַעְלָה.נז

אֲבָל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בַּרְזָא לְמַטָּה – מֻתָּר לִטֹּל יָדָיו מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי הֲסָרַת הַבַּרְזָא נח,30 אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם בָּאִים מִלְּמַעְלָה מֵהַנֶּקֶב, הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ לְקַבֵּל עַל יְדֵי בַּרְזָא, וְזֶה עִקַּר תַּשְׁמִישׁוֹ.נט

אֲפִלּוּ הָיָה כְּלִי שָׁלֵם לְגַמְרֵי מִתְּחִלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִקְּבוֹ וְעָשָׂה לוֹ בַּרְזָא – הֲרֵי זֶה כִּתְחִלַּת תִּקּוּנוֹ, שֶׁעַכְשָׁו עוֹשֵׂהוּ כְּלִי חָדָשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב עַל יְדֵי בַּרְזָא.ס

וַאֲפִלּוּ לֹא עָשָׂה לוֹ בַּרְזָא אֶלָּא סָתַם הַנֶּקֶב לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא [יִפָּתְחוּ] עוֹד, וַאֲפִלּוּ לֹא סְתָמוֹ בְּזֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא שֶׁתָּחַב בּוֹ עֵץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּחֹזֶק (אִם הוּא כְּלִי עֵץ) סא,31 – מוֹעֶלֶת בּוֹ סְתִימָה זוֹ לַעֲשׂוֹת כְּלִי כְּמוֹ שֶׁמּוֹעֶלֶת בּוֹ בַּרְזָא.סב

אֲבָל אִם פְּקָקוֹ בִּסְמַרְטוּט – אֵינוֹ מוֹעִיל לַעֲשׂוֹת כְּלִי, לְפִי שֶׁהוּא תִּקּוּן עֲרַאי וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְהִתְקַיֵּם סג,32 (וְהוּא הַדִּין אִם סְתָמוֹ בְּטִיט – תִּקּוּן עֲרַאי הוּא בִּכְלִי שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ בְּמַיִם, וְלָכֵן אֵינוֹ מוֹעִיל לִנְטִילַת יָדַיִם).סד,33 וַאֲפִלּוּ סְתִימָה יָפָה כְּזֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֵינָהּ מוֹעֶלֶת, אִם סוֹתֵם לְפִי שָׁעָה וְעָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְאַחַר זְמַן.סה

וּבִכְלִי חֶרֶס אֵין סְתִימָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּזֶפֶת סו אוֹ גָּפְרִית, אוֹ סִיד מְעֹרָב בְּגִפְסִיס,סז,34 אוֹ בִּבְדִיל סח וְעוֹפֶרֶת,סט אוֹ בְּקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים שֶׁמְּדַבְּקִים בָּהֶם נְיָרוֹתֵיהֶם ע,35 (וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּדֶבֶק), אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר דְּבָרִים.

וּבִכְלֵי זְכוּכִית אֵין סְתִימָה מוֹעֶלֶת כְּלָל לַעֲשׂוֹתָם כְּלִי, אֲפִלּוּ בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.עא,36

וְכֵן כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁתַּשְׁמִישָׁן בְּחַמִּין, כְּגוֹן קוּמְקוּם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – אֵין זֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִדְּבָרִים הַנִּמּוֹסִים בְּחַמִּין מוֹעִילוֹת לַעֲשׂוֹתָם כְּלִי לִנְטִילַת יָדַיִם,עב,37 אֶלָּא אִם כֵּן יִחֲדָם לִנְטִילַת יָדַיִם, שֶׁאִם לֹא כֵן סְתִימָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִתְקַיֵּם הִיא, וְהוּא הַדִּין לְקוּמְקוּם שֶׁל חֶרֶס אוֹ קְדֵרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם,38 אֲבָל שְׁאָר כְּלֵי מַתָּכוֹת מוֹעֶלֶת בָּהֶם סְתִימַת זֶפֶת עג וְכַיּוֹצֵא בּוֹ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים עד שֶׁאֵין זֶפֶת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מוֹעִיל אֶלָּא בִּכְלֵי חֶרֶס (וּכְלֵי מַתָּכוֹת),עה,39 וְלֹא בִּכְלֵי עֵץ.עו,40 וַאֲפִלּוּ כְּלִי עֵץ שָׁלֵם שֶׁשּׁוּלָיו הֵם נְסָרִים מְדֻבָּקִים בְּזֶפֶת – אֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּךְ נַעֲשָׂה מִתְּחִלָּתוֹ.עז וְלֹא הִתִּירוּ בְּבַרְזָא אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא עֵץ, וְעֵץ בְּעֵץ מִתְהַדֵּק הֵיטֵב: עח,41

11 There are authorities who maintain that the measure of “a hole large enough to enable liquid to enter”42 was specified only with regard to [the disqualification of] an intact k’li in which a hole was made. A gistera, by contrast, [is disqualified] when it has a hole large enough to enable liquid to seep out.43

What is meant by a gistera? Any k’li that is somewhat broken,44 even if only the handles that are used to carry it from place to place are broken. [The rationale is that when] a hole large enough for liquids to seep out is made in an intact k’li, the perforated vessel is used for liquids by placing a broken k’li under it to serve as a base and collect the liquid that seeps out. However, one broken k’li is not [commonly] used as a base for a second broken k’li. Weight should be given to this opinion.

יא יֵשׁ אוֹמְרִים עט שֶׁלֹּא אָמְרוּ [שִׁעוּר] כּוֹנֵס מַשְׁקֶה42 אֶלָּא בִּכְלִי שָׁלֵם שֶׁנִּקַּב, אֲבָל גִּסְטְרָא שִׁעוּרוֹ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה.פ,43 וְאֵיזֶה גִּסְטְרָא פא? כָּל כְּלִי שֶׁנִּשְׁבַּר מִמֶּנּוּ קְצָת,44 וַאֲפִלּוּ לֹא נִשְׁבְּרוּ אֶלָּא אָזְנָיו שֶׁאוֹחֲזִים אוֹתוֹ בָּהֶם לְטַלְטְלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְפִי שֶׁכְּלִי שָׁלֵם שֶׁנִּקַּב כְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ מַשְׁקִין עַל יְדֵי שֶׁמַּעֲמִידִין תַּחְתָּיו גִּסְטְרָא לְקַבֵּל מַשְׁקִין הַנּוֹטְפִין, אֲבָל אֵין מַעֲמִידִין גִּסְטְרָא לְגִסְטְרָא.פב וְרָאוּי לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם:

12 There are authorities who maintain that the measure of “a hole large enough to enable liquid to enter” was specified only with regard to the disqualification of a k’li with a hole. When, by contrast, a k’li is cracked, it is disqualified if the crack enables liquid to seep out.45 Other authorities, [however,] maintain that there is no difference between a perforated k’li and a cracked or split k’li. [They maintain that] a k’li is never disqualified as a k’li unless liquid can seep into it. [Until it reaches that stage], it is fit to be used by placing a gistera under it to serve as a base. [The halachah follows] this view.

Whenever water steadily drips from a hole or a crack, it is clear that [the hole or crack] also enables liquid to enter46 and thus [the k’li] is disqualified according to all opinions.

יב יֵשׁ אוֹמְרִים פג שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁעוּר כּוֹנֵס מַשְׁקֶה אֶלָּא בִּכְלִי שֶׁנִּקַּב, אֲבָל נִתְבַּקֵּעַ – שִׁעוּרוֹ בְּמוֹצִיא מַשְׁקֶה.45 וְיֵשׁ אוֹמְרִים פד שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין נִקַּב לְנִתְבַּקֵּעַ וְנִסְדַּק, שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ בָּטֵל מִתּוֹרַת כְּלִי בְּפָחוֹת מִכּוֹנֵס מַשְׁקֶה, לְפִי שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַל יְדֵי הַעֲמָדַת גִּסְטְרָא תַּחְתָּיו. וְכֵן עִקָּר.

וְכָל נֶקֶב אוֹ סֶדֶק שֶׁמַּיִם יוֹצְאִים בּוֹ טִפָּה אַחַר טִפָּה – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא כּוֹנֵס מַשְׁקֶה,46 וּפָסוּל לְדִבְרֵי הַכֹּל: פה

13 A person should not fill his hands with water and pour it over the hands of another, for one’s hands should be washed only from a k’li.47Similarly, if one washed one of his hands from a k’li and then poured water from the washed hand over the second hand, the washing is not valid.

There are authorities who deem the latter washing as valid. [Their rationale is that] since the washing of the first hand was from a k’li, the washing of the second hand is considered as coming by means of a k’li. When, by contrast, another person pours water over a person’s hands from his hands, that water did not reach the hands of [the second] person by means of a k’li. Instead, the water [merely] came to that [the first] person from a k’li. The custom in previous eras was to rule leniently [and follow the second opinion]. Nevertheless, fundamentally, [the halachah follows] the first view and one should therefore rule stringently [in this matter] as an initial preference.

Even those who permitted such a washing ruled so only when one’s first hand became purified, i.e., one poured an entire reviis over it all at once, thereby purifying that hand. He then collected additional water in [this hand] and poured more than a reviis of [this water] over the second hand at one time as well. Alternatively, [such a washing would be acceptable if] he poured less [than a reviis of] water [on the second hand], but he poured water over the second hand twice successively,48 and then rubbed his hands together, so that water reached every portion of the second hand that requires washing.49

If, however, one poured less than a reviis on his first hand, the water on it becomes impure50 and when he pours that water on the second hand, the water imparts impurity to his second hand.51 Moreover, the second hand imparts impurity to the water on the first hand when he rubs them together. When he then pours water over his hands a second time to purify the water from the first washing, this pouring is not at all effective in purifying the water on the first hand from the impurity it contracted from the second hand. For the water from the second pouring purifies the water from the first pouring only when it contracted impurity from the hand on which it was poured and not when it contracted impurity from another hand.52 The first hand thus remains impure until it is dried thoroughly from the water that was on it and then washed a second time in the proper manner. Similarly, the water of the second washing is not effective in purifying the second hand which contracted impurity from the water of the first hand. [Instead,] it also must be dried and then washed again.

[If one initially poured less than a reviis on one hand,] even if he poured water on it a second time before he poured water with it on the second hand, [the washing is not valid]. For when he rubs his hands together, the second hand imparts impurity to the water poured from the first hand and this water then imparts impurity to the first hand [when the hands are rubbed together]. When, by contrast, one pours a reviis over a hand at one time, that water never contracts impurity from the person’s hands, not from the hand that he pours it over, nor from the hand with which he rubbed it.53

The above applies provided one poured the reviis of water over the entire area of the first hand that must be washed (and then collects additional water in that hand to rub over the second hand). If, however, he merely collects a reviis of waterin the palm of his hand and then rubs both hands with it, this washing is not effective, because as soon as he received the water in his palm, the water became impure. [Although our Sages] declared that a reviis of water never contracts impurity,54 [this applies] only when one washes in the accepted manner, i.e., when one pours the water over the entire surface of his hand, thereby purifying it. If, however, one pours water [merely] on a portion of one’s hand, that portion remains impure according to the opinion that one’s hands [only become purified when the water is poured on the entire hand at one time and it] does not become purified portion by portion, as explained in sec. 162[:7]. Afterwards, the water [that contracted impurity from his hand] imparts impurity to [the remainder of his] hands. Thus when one rubs this water over the entire surface of his hands, their entire surface becomes impure and he must dry them [before washing them again].

Other authorities maintain that [the lenient view] that permits [washing the second hand with water collected in the first] granted that leniency only when one [initially] purified his first hand by pouring a reviis over it or poured water over it twice, and then he collected additional water in his hand and poured either a reviis or two pourings over the entire area of the second hand. If, however, he rubbed the second hand with the first so that the water from the [reviis or the] first and second pourings would reach the entire surface of his hand, the washing is not considered as valid. [The rationale is that] the water [from the first pouring on the second hand] imparts impurity to the first hand due to that water’s contact with the second hand. True, this water came from the reviis with which the first hand was purified.55 Nevertheless, since only a small amount of it remained [in his first hand] and he poured this on his second hand, the water becomes impure because of its contact with the second hand, since there is less than a reviis. This water then imparts impurity to the first hand when that hand touches [the impure water upon the second hand] when the person rubs his hands together.56 (Fundamentally, [the halachah follows] this view.

According to all opinions, if one washed both his hands at the same time, i.e., another person poured water over them, both hands are deemed as one hand and rubbing them together with this water — so that the water reaches the entire area of both hands — does not cause either hand to impart impurity to the other. [This ruling applies] even when the entire reviis is not poured over them, as will be explained in sec. 162[:11]. It is of no consequence that the water did not reach the entire area of the hands via a k’li, but rather as a result of [the hands] being rubbed together.)

יג לֹא יְמַלֵּא חָפְנָיו מַיִם וְיִתֵּן לַחֲבֵרוֹ עַל יָדָיו, שֶׁאֵין נוֹטְלִין אֶלָּא מִן הַכְּלִי.פו,47

וְהוּא הַדִּין אִם נָטַל יָדוֹ אַחַת מִן הַכְּלִי וְאַחַר כָּךְ שָׁפַךְ מִמֶּנָּה לְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה – לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה.פז

וְיֵשׁ מַתִּירִין בָּזֶה,פח שֶׁכֵּיוָן שֶׁנְּטִילַת יָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה מֵהַכְּלִי – נִקְרֵאת נְטִילַת הַשְּׁנִיָּה נְטִילָה מִכֹּחַ הַכְּלִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחֲבֵרוֹ נָתַן לוֹ בְּחָפְנָיו, שֶׁאֵין בָּאִים עַל יָדוֹ שֶׁל זֶה מִכֹּחַ כְּלִי פט אֶלָּא שֶׁלַּחֲבֵרוֹ בָּאוּ מִן הַכְּלִי.צ וְכֵן נָהֲגוּ מִקֶּדֶם לְהָקֵל. אֲבָל הָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וְלָכֵן יֵשׁ לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה.צא

וְאַף הַמַּתִּירִין לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא כְּשֶׁיָּדוֹ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה טְהוֹרָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁפַךְ עָלֶיהָ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת וְנִטְהֲרָה וּמְקַבֵּל בָּהּ עוֹד מַיִם וְשׁוֹפֵךְ מִמֶּנָּה עַל הַשְּׁנִיָּה צב גַּם כֵּן רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, אוֹ אֲפִלּוּ מְעַט מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים48 וּמְשַׁפְשֵׁף זוֹ בָּזוֹ שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם בַּשְּׁנִיָּה בְּכָל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם.צג,49

אֲבָל אִם שָׁפַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית – נִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁעָלֶיהָ,צד,50 וּכְשֶׁשּׁוֹפְכָם עַל הַשְּׁנִיָּה – מְטַמְּאִין הַמַּיִם אֶת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה,צה,51 וְגַם יָד הַשְּׁנִיָּה מְטַמֵּא אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁמְּשַׁפְשֵׁף בָּהּ,צו וּכְשֶׁחוֹזֵר וְנוֹטֵל מַיִם שְׁנִיִּים לְטַהֵר הָרִאשׁוֹנִים – אֵינָן מוֹעִילוֹת כְּלוּם לְטַהֲרָם מִטֻּמְאָתָם שֶׁנִּטְמְאוּ מִיָּד הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאֵין הַמַּיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים הָרִאשׁוֹנִים אֶלָּא כְּשֶׁנִּטְמְאוּ מִן הַיָּד שֶׁשְּׁפָכָם עָלֶיהָ וְלֹא כְּשֶׁנִּטְמְאוּ מִיָּד אַחֶרֶת,צז,52 וְנִשְׁאֶרֶת יָד זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיְּנַגְּבָהּ יָפֶה מִמֵּימֶיהָ וְיַחֲזֹר וְיִטְּלָהּ כָּרָאוּי. וְגַם יָד הַשְּׁנִיָּה שֶׁנִּטְמְאָה מִמֵּי הָרִאשׁוֹנָה – אֵין מַיִם שְׁנִיִּים מוֹעִילִים לְטַהֲרָהּ, וְצָרִיךְ לְנַגְּבָהּ וְלַחֲזֹר וְלִטְּלָהּ.צח

וְאַף אִם נָטַל גַּם מַיִם שְׁנִיִּים עַל יָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁשָּׁפַךְ מִמֶּנָּה לְהַשְּׁנִיָּה, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁמְּשַׁפְשְׁפָן זוֹ בָּזוֹ – נִטְמְאוּ מֵי הָרִאשׁוֹנִים מִן הַשְּׁנִיָּה וְחוֹזְרִים וּמְטַמְּאִים אֶת הָרִאשׁוֹנָה.צט

אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּלָל מֵהַיָּדַיִם, לֹא מִיָּד זוֹ שֶׁשְּׁפָכָם עָלֶיהָ וְלֹא מִיָּד זוֹ שֶׁשִּׁפְשְׁפָה בָּהֶם.ק,53

וְהוּא שֶׁיִּשְׁפֹּךְ תְּחִלָּה הָרְבִיעִית עַל כָּל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם לַיָּד הָרִאשׁוֹנָה (וּמְקַבֵּל עוֹד מַיִם לְשַׁפְשֵׁף בָּהֶם הַשְּׁנִיָּה), אֲבָל אִם מְקַבֵּל רְבִיעִית בְּפִסַּת הַיָּד לְבַד וּמְשַׁפְשֵׁף בָּהֶם שְׁתֵּי יָדָיו – לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, כִּי מִיָּד שֶׁקִּבֵּל הַמַּיִם בְּפִסַּת יָדוֹ – נִטְמְאוּ, שֶׁלֹּא אָמְרוּ: רְבִיעִית מַיִם אֵין מְקַבְּלִים טֻמְאָה – אֶלָּא בְּדֶרֶךְ נְטִילָה, שֶׁהוּא, כְּשֶׁשּׁוֹפְכָם עַל כָּל הַפֶּרֶק, שֶׁהִיא נִטְהֲרָה בִּנְטִילָה זוֹ,54 אֲבָל אִם שְׁפָכָם עַל הַחֵצִי – הֲרֵי חֵצִי זֶה בְּטֻמְאָתוֹ לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין יָדַיִם טְהוֹרוֹת לַחֲצָאִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ב,קא וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וּכְשֶׁמְּשַׁפְשֵׁף בָּהֶם כָּל יָדָיו – נִטְמְאוּ כָּל יָדָיו, וְצָרִיךְ לְנַגְּבָן.קב

וְיֵשׁ אוֹמְרִים קג שֶׁלֹּא הִתִּירוּ הַמַּתִּירִין אֶלָּא כְּשֶׁטִּהֵר יָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּרְבִיעִית אוֹ בְּמַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים וּמְקַבֵּל בָּהּ עוֹד וְשׁוֹפֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה גַּם כֵּן אוֹ רְבִיעִית אוֹ מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים שֶׁיַּגִּיעוּ לְכָל הַפֶּרֶק, אֲבָל אִם שִׁפְשֵׁף הַשְּׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה לְהַגִּיעַ הַמַּיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים לְכָל הַפֶּרֶק – לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, לְפִי שֶׁהַמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין אֶת הַיָּד הָרִאשׁוֹנָה בִּנְגִיעַת הַיָּד הַשְּׁנִיָּה בָּהֶם. וְאַף אִם מַיִם הָרִאשׁוֹנִים אֵלּוּ הֵם מֵרְבִיעִית שֶׁטִּהֲרוּ יָד הָרִאשׁוֹנָה,55 מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בָּהּ מְעַט מֵהֶם וּשְׁפָכָם עַל הַשְּׁנִיָּה – נִטְמְאוּ מִיָּד הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶם רְבִיעִית, וְחוֹזְרִין וּמְטַמְּאִין יָד הָרִאשׁוֹנָה בִּנְגִיעָתָהּ בָּהֶם כְּשֶׁמְּשַׁפְשֵׁף בָּהּ קד,56 (וְכֵן עִקָּר.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם נָטַל ב' יָדָיו בְּבַת אַחַת, שֶׁאָדָם אַחֵר שׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן – נַעֲשׂוּ שְׁתֵּיהֶן כְּיָד אַחַת, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת זוֹ אֶת זוֹ בִּנְגִיעָתָן זוֹ בָּזוֹ כְּשֶׁמְּשַׁפְשְׁפָן בְּמַיִם זוֹ בָּזוֹ קה לְהַגִּיעַ הַמַּיִם לְכָל הַפֶּרֶק. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ שׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן כָּל הָרְבִיעִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ב,קו וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּיִם מַגִּיעִים לְכָל הַפֶּרֶק מִכֹּחַ הַכְּלִי אֶלָּא בְּשִׁפְשׁוּפוֹ – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם): קז

14 The water must reach the person’s hands from a k’li via “the power of one who pours it”57 and not as a matter of course. [This is necessary, because] it is stated58 concerning the sprinkling of the water mixed with the ashes of the red heifer:59 “A person who is pure shall sprinkle on the one who is impure….”

Therefore, [the following rule applies when] there is a conduit60 into which water is drawn [by bucket] from a river and through which the water [then] flows to irrigate a field. One cannot place his hands into this conduit, or under it, so that the water will flow over his hands when it reaches them, because the water is not coming by virtue of “the power of a person.” [Although the water was originally poured into the conduit by a person,] the influence of his original power has already ceased.

If a person places his hands close to the place where the water is being poured [into the conduit], even if he does not place them directly under the flow of the water itself, the washing is valid. As long as the water is still close to the place where it was [first] poured, it is still considered as coming by virtue of “the power of a person.” Although the conduit that prevents the water from spreading out to the area on the sides of the river61 is not considered as a k’li,62that is of no consequence, since the primary flow of the water comes via a k’li.63

יד צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִן הַכְּלִי מִכֹּחַ נוֹתֵן קח,57 וְלֹא מֵאֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמֵי חַטָּאת,קט,59 שֶׁנֶּאֱמַר58 בָּהֶם: קי "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא".

לְפִיכָךְ, צִנּוֹר60 שֶׁדּוֹלִין מַיִם מִן הַיְּאוֹר וְשׁוֹפְכִין בּוֹ וְנִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת הַשָּׂדֶה – אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן יָדָיו לְתוֹכוֹ אוֹ תַּחְתָּיו קיא כְּדֵי שֶׁיְּקַלְּחוּ הַמַּיִם עֲלֵיהֶן כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בָּאִים עַל יָדוֹ מִכֹּחַ אָדָם, שֶׁכְּבָר פָּסַק כֹּחַ הַשּׁוֹפֵךְ.קיב וְאִם מֵשִׂים יָדוֹ קָרוֹב לִמְקוֹם הַשְּׁפִיכָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים תַּחַת הַשְּׁפִיכָה מַמָּשׁ – עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַמַּיִם קְרוֹבִים לִמְקוֹם הַשְּׁפִיכָה – עֲדַיִן מִכֹּחַ אָדָם הֵם בָּאִים.קיג וְאַף עַל פִּי שֶׁהַצִּנּוֹר הַמּוֹנֵעַ הַמַּיִם מִלְּהִתְפַּשֵּׁט61 לִצְדָדֵי נָהָר אֵינוֹ כְּלִי62 – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הִלּוּךְ הַמַּיִם הוּא מִכֹּחַ כְּלִי: קיד,63

15 If a person immersed his hands in the conduit, they do not become purified as a result of the immersion,64 because the water [in the conduit] has been drawn.65

When does the above apply? When the person drawing the water pours it directly into the conduit itself. If, however, he pours it on the ground outside, [but near] the conduit and has it flow [on its own] into the conduit, one who immerses his hands [in this water] purifies them. For drawn water that was caused to flow over earth66 is acceptable for [an immersion that takes the place of] the washing of hands, [since] it is a Rabbinic ordinance.67 [This ruling applies] even according to the authorities who disqualify [such water for use in a mikveh] for the immersion of one’s entire body, [for that] is required by Scriptural Law. [These authorities maintain that] the majority of a mikveh must be rainwater and only the lesser portion may be water that was poured and caused to flow [on the earth], as stated in Yoreh Deah, sec. 201.68 Nevertheless, [even considering this leniency, for the immersion of the person’s hands to be valid,] the conduit must contain 40 seah of water69 and one must dam the conduit to hold back the flow of the water, causing it to be contained and stationary, as will be explained.70

טו אִם הִטְבִּיל יָדָיו בְּתוֹךְ הַצִּנּוֹר אֵינָן טְהוֹרוֹת מִכֹּחַ טְבִילָה,קטו,64 מִפְּנֵי שֶׁהֵם שְׁאוּבִין.קטז,65

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַדּוֹלֶה שׁוֹפֵךְ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַצִּנּוֹר עַצְמוֹ, אֲבָל אִם נוֹתֵן אוֹתָם חוּץ לַצִּנּוֹר עַל הַקַּרְקַע וּמַמְשִׁיךְ אוֹתָם לַצִּנּוֹר וְהִטְבִּיל בּוֹ יָדָיו – טְהוֹרוֹת, שֶׁהַשְּׁא[וּ]בָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ בַּקַּרְקַע66 – כְּשֵׁרָה לִנְטִילַת יָדַיִם קיז שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,67 אַף לְהַפּוֹסְלִים בִּטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּהְיֶה רֹב הַמִּקְוֶה מֵי גְּשָׁמִים וְהַמִּעוּט שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהוּ,קיח כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ר"א.קיט,68 וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בַּצִּנּוֹר מ' סְאָה,קכ,69 וְשֶׁיִּגְדֹּר בְּתוֹכוֹ לְמַטָּה לְעַכֵּב זְחִילַת הַמַּיִם, שֶׁיִּהְיוּ נִקְוִים וְעוֹמְדִים וְלֹא זוֹחֲלִין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר: קכא,70

16 [Leniency was also granted to permit the immersion of one’s hands in the following situation:] One was drawing water [from a river] with a bucket that had a hole in its bottom large enough to enable water to seep in.71 While he was pouring water into the conduit from the opening of the bucket, water was dripping out to the river. He may immerse his hands [in the conduit] at the time [another person] is pouring water into it and it is considered as if he immersed his hands in the river. [The rationale is that] the water dripping at the back of the bucket joins the water of the bucket to the water of the river and the column of water being poured from the bucket connects the water in the conduit to the water in the bucket. Thus the water in the conduit is considered as connected to the water in the river. [True,] a column of water is not considered as connecting [two bodies of water] with regard to the immersion of one’s entire body.72 Moreover, the water dripping from the back of the bucket cannot even be considered as a column of water if the hole [in the bucket] is only large enough to enable water to enter, for in that instance, the water will [only] descend drop by drop [and not in a steady flow]. Nevertheless, with regard to [an immersion that takes the place of] the washing of hands, [the Sages] ruled leniently and allowed such a minimal connection.

Based on the above, when a person is journeying on a ship at sea73 and cannot immerse his hands in the sea,74 he should take a container that has a hole large enough for water to enter and draw water from the sea with it. He may immerse his hands in it, because the water in the container is connected to the water of the sea, because it is seeping into it through the hole. (If, however, it is easy for the person to immerse his hands in the sea, he should not do as above, for there are authorities who differ. They maintain that a column of water is not considered as connecting [two bodies of water] with regard to [an immersion that takes the place of] the washing of one’s hands just as it is not considered as a connection with regard to the immersion of one’s entire body. Although fundamentally, [the halachah follows] the first view, where possible, one should [be stringent, following the advice:]75 “Be good; do not be called evil.”) One may not, however, draw water from the sea with a container that it is intact and wash his hands with it in the prescribed manner, because the sea water is salty and unfit for the washing of hands. It is only fit to be used via immersion, as stated in sec. 160[:12].

טז וַאֲפִלּוּ דּוֹלֶה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ צִנּוֹר עַצְמוֹ, אִם הַדְּלִי נָקוּב מֵאֲחוֹרָיו כְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה71 וּבְעוֹד שֶׁשּׁוֹפֵךְ דֶּרֶךְ פִּיו לַצִּנּוֹר מְקַלֵּחַ מֵאֲחוֹרָיו לַיְאוֹר – מַטְבִּיל בּוֹ אֶת הַיָּדַיִם בְּשָׁעָה שֶׁהַדְּלִי שׁוֹפֵךְ לְתוֹכוֹ, וְנֶחְשַׁב כְּאִלּוּ הִטְבִּיל בַּיְּאוֹר,קכב,57 שֶׁהַקִּלּוּחַ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדְּלִי מְחַבֵּר מֵימֵי הַדְּלִי לְמֵימֵי הַיְּאוֹר, וְהַנִּצּוֹק שֶׁמֵּהַדְּלִי לַצִּנּוֹר מְחַבֵּר מַיִם שֶׁבַּצִּנּוֹר לַמַּיִם שֶׁבַּדְּלִי, וַחֲשׁוּבִים מַיִם שֶׁבַּצִּנּוֹר מְחֻבָּרִים לְמֵי הַיְאוֹר.קכג וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנִּצּוֹק אֵינוֹ חָשׁוּב חִבּוּר לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ,קכד,72 וְגַם הַקִּלּוּחַ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדְּלִי אֵינוֹ נִצּוֹק אִם אֵין בּוֹ אֶלָּא כְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה בְּצִמְצוּם שֶׁהוּא יוֹרֵד טִפָּה אַחַר טִפָּה קכה – אַף עַל פִּי כֵן לְעִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם הֵקֵלּוּ שֶׁבְּדָבָר מוּעָט חָשׁוּב חִבּוּר.קכו

לְפִיכָךְ, הַהוֹלֵךְ בִּסְפִינָה בַּיָּם73 וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטְבִּיל יָדָיו בַּיָּם74 – יִקַּח כְּלִי מְנֻקָּב בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה וְדוֹלֶה בּוֹ מֵהַיָּם וּמַטְבִּיל בּוֹ יָדָיו, שֶׁמֵּימָיו מְחֻבָּרִים לְמֵי הַיָּם, הוֹאִיל וְהֵם נוֹטְפִין מִמֶּנּוּ לַיָּם דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב.קכז (אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לְהַטְבִּיל יָדָיו בַּיָּם – אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, לְפִי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה קכח וְאוֹמְרִים, שֶׁהַנִּצּוֹק אֵינוֹ חִבּוּר לִנְטִילַת יָדַיִם כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ חִבּוּר לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר75 "מִהְיוֹת טוֹב – אַל תִּקְרָא רַע").קכט

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִדְלוֹת בִּכְלִי שָׁלֵם וְלִטֹּל מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם בְּדֶרֶךְ נְטִילָה, מִפְּנֵי שֶׁמֵּי הַיָּם מְלוּחִים הֵם וּפְסוּלִים לִנְטִילַת יָדַיִם, וְאֵינָם כְּשֵׁרִים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ טְבִילָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ס: קל

17 One who hews out a receptacle from stones that are permanently affixed to a wall and then makes a spigot [for it] may not wash his hands from such a receptacle.76 Since [the stones] are permanently affixed to the wall, they are considered as part of the wall. Even though a receptacle was hewn out of them, they are not considered in the category of keilim.77 If, however, one first hewed out a receptacle [in the stones] and then attached them to the wall, one may use them for washing his hands. [They are accept­able,] because they were considered as keilim before they were attached to the wall.78 Similarly, a k’li that is attached to the earth may be used for washing one’s hands.

The above applies provided [the receptacle] has [a spout and] a plug and one washes his hands by removing the plug for each pouring. This is considered as washing one’s hands via “the power of a person,” as will be explained.79 If, however, one dips his hands into the receptacle and splashed them in the water, this is not considered as washing, but rather something akin to immersion, for the receptacle is affixed to [the wall and thus considered as attached to] the earth. [It is not acceptable,] for an immersion in drawn water is invalid.

If, however, the receptacle is not attached to the earth, [dipping one’s hands into the receptacle] is considered as washing, even though the water is not poured over his hands by human power.80 For both washing one’s hands from a k’li and inserting one’s hands into a k’li are considered as washing with a k’li. This does not apply with regard to the conduit [described above]. Since it does not have four walls, it is not considered as a k’li.81Therefore, it was deemed necessary for the person to place his hands [in the conduit] near the place where water was poured from the bucket so that water will pass over his hands via “the power of a person” pouring it from a k’li. So, too, whenever a person holds his hands outside a k’li, the water must be poured over his hands via “the power of a person” pouring it from a k’li. When however, one inserts his hands into a k’li, it is not necessary for a person to cause water to pass over them. The k’li must, however, contain the minimum measure of water, a reviis; it need not contain 40 seah, the measure required for immersion.

There are, however, other authorities who maintain that washing one’s hands is valid only when water passes over one’s hand due to “the power of a person,” as is true with regard to the sanctification of the hands and feet [of a kohen] in the Sanctuary,82 as it is written: “They shall wash from it,” i.e., from it, but not in it.83 For in [a k’li], one is not washing [with water poured] by human power. When, by contrast, [one’s hands are] outside the k’li, andhe washes them by removing the plug from the spout that emerges from the k’li, [the washing is valid, for the water] is considered as coming from human power, as will be explained.

In a pressing situation, one may rely on the first opinion [and immerse his hands in a k’li]; he may [also] recite the blessing Al netilas yadayim.84If, afterwards, the opportunity to wash in the ordinary manner arises, he should wash again,85 without reciting the blessing.86 There are authorities who forbid [washing in the above manner], even in a pressing situation, because [they maintain that] fundamentally, [the halachah follows the] second view. (Weight should be given to their words and one should not recite a blessing when washing in this manner. Instead, one should wash without reciting a blessing and wrap his hands in a cloth and eat, for there is an authority who permits eating [when one hands are wrapped] in a cloth in all instances, as will be explained in sec. 163.)87

יז אֲבָנִים הַקְּבוּעִים בַּכֹּתֶל שֶׁחָקַק בָּהֶן בֵּית קִבּוּל וְתִקֵּן לָהֶם בַּרְזָא – אֵין לִטֹּל מֵהֶן לַיָּדַיִם,76 שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם קְבוּעִים בַּכֹּתֶל לְעוֹלָם – הֲרֵי הֵן כְּכֹתֶל, וְאֵין שֵׁם כְּלִי עֲלֵיהֶן,77 אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה לָהֶן בֵּית קִבּוּל. אֲבָל אִם חָקַק לָהֶן בֵּית קִבּוּל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ חִבְּרָן בַּכֹּתֶל – נוֹטְלִין מֵהֶן, הוֹאִיל וְהָיָה עֲלֵיהֶן שֵׁם כְּלִי בְּתָלוּשׁ.קלא,78 וְכֵן כְּלִי הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ.

וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּרְזָא וְנוֹטֵל דֶּרֶךְ בַּרְזָא שֶׁמְּסִירָהּ בְּכָל שְׁפִיכָה וּשְׁפִיכָה, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת נְטִילָה מִכֹּחַ נוֹתֵן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר,קלב,79 אֲבָל אִם הִכְנִיס יָדָיו לְתוֹךְ הַכְּלִי וְשִׁכְשְׁכָן בַּמַּיִם – לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, שֶׁזּוֹ אֵינָהּ נְטִילָה, אֶלָּא כְּעֵין הַטְבָּלָה הִיא זוֹ, הוֹאִיל וְהַכְּלִי מְחֻבָּר לַקַּרְקַע, וְאֵין טְבִילָה בִּשְׁאוּבִין.קלג,65

אֲבָל אִם אֵין הַכְּלִי מְחֻבָּר לַקַּרְקַע – הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ נְטִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּאִים עַל יָדָיו מִכֹּחַ נוֹתֵן,80 לְפִי שֶׁבֵּין שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו מִתּוֹךְ הַכְּלִי וּבֵין מַכְנִיס יָדָיו לְתוֹךְ הַכְּלִי – הַכֹּל נִקְרָא נְטִילָה בִּכְלִי,קלד מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּצִנּוֹר (א) שֶׁאֵינוֹ כְּלִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ ד' דְּפָנוֹת,קלה,81 לְפִיכָךְ הִצְרִיכוּ שֶׁיִּתֵּן בּוֹ יָדָיו קָרוֹב לִשְׁפִיכַת הַדְּלִי, שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִכֹּחַ שׁוֹפֵךְ מֵהַכְּלִי.קלו וְהוּא הַדִּין לְכָל מִי שֶׁאוֹחֵז יָדָיו חוּץ לַכְּלִי – צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִכֹּחַ נוֹתֵן מֵהַכְּלִי.קלז אֲבָל כְּשֶׁמֵּשִׂים יָדָיו בְּתוֹךְ הַכְּלִי – אֵין צָרִיךְ לְנוֹתֵן, רַק שֶׁיְּהֵא בַּמַּיִם כְּשִׁעוּר נְטִילָה שֶׁהִיא רְבִיעִית, וְאֵין צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּשִׁעוּר טְבִילָה שֶׁהוּא מ' סְאָה.קלח

וְיֵשׁ אוֹמְרִים קלט שֶׁלְּעוֹלָם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה נְטִילָה אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ הַמַּיִם עַל יָדָיו מִכֹּחַ נוֹתֵן, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ,קמ,82 דִּכְתִיב3 "וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ" – וְלֹא בְּתוֹכוֹ,קמא,83 שֶׁבְּתוֹכוֹ אֵינוֹ רוֹחֵץ מִכֹּחַ נוֹתֵן, אֲבָל חוּצָה לוֹ רוֹחֵץ עַל יְדֵי הֲסָרַת הַבַּרְזָא מֵהַדַּד הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ,קמב וְזֶה נִקְרָא כֹּחַ נוֹתֵן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.קמג,79

וּבִשְׁעַת הַדְּחָק – יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,קמד וִיבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם",קמה,84 וְאִם אַחַר כָּךְ נִזְדַּמֵּן לוֹ לִטֹּל כְּדֶרֶךְ נְטִילָה – יִטֹּל85 בְּלֹא בְּרָכָה.86 וְיֵשׁ אוֹסְרִין קמו אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, לְפִי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה (וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ, אֶלָּא נוֹטֵל בְּלֹא בְּרָכָה, וְיִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה וְיֹאכַל, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר עַל יְדֵי מַפָּה בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ג): קמז,87

18 When a barrel contains water, one may place it upon his knees and [pour it], washing his hands from it.88 The fact that his knees help him pour the water causes the pouring to be considered as coming via human power. If, however, the barrel was lying on the ground because it rolled over due to factors [not associated with human activity] and water was flowing out from it or if the barrel was standing upright, but water was flowing out of the hole because the plug fell out due to factors [not associated with human activity], a person who places his hands [under the flow of the water] is not considered to have performed a valid washing.

If, by contrast, the person removed the plug and had the water flow over his hands, removing the object that prevented the flow of the water is considered as if he poured water [over his hands] by hand. Nevertheless, one must replace and remove the plug for every pouring of water from the hole, for it is only the first outflow that is considered as coming as a result of human power.89 Afterwards, the water is considered as flowing on its own accord.

Therefore, when a person washes from a washbasin that has a stopcock90 attached to it that serves like a plug, he must turn the stopcock several times when washing each hand. For the flow of the water is minimal and the first outflow from the hole does not suffice to cover the entire area of the hand that is required to be washed.91

יח חָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַיִם – מַנִּיחָהּ עַל בִּרְכָּיו וְנוֹטֵל,קמח,88 כִּי מַה שֶּׁבִּרְכָּיו מְסַיְּעִין לִשְׁפֹּךְ נֶחְשָׁב כֹּחַ נוֹתֵן.קמט וְאִם הָיְתָה מֻטָּה בָּאָרֶץ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה מֵאֵלֶיהָ וְהַמַּיִם מְקַלְּחִים מִמֶּנָּה, אוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת וְהַמַּיִם יוֹצְאִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב עַל יְדֵי שֶׁנָּפְלָה הַבַּרְזָא מֵאֵלֶיהָ וְנָתַן יָדָיו שָׁם – לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה.קנ

אֲבָל אִם הֵסִיר הַבַּרְזָא וְקִבֵּל הַמַּיִם עַל יָדָיו – נֶחְשֶׁבֶת הֲסָרָתוֹ דָּבָר הַמּוֹנֵעַ שְׁפִיכַת הַמַּיִם כְּאִלּוּ שָׁפַךְ הַמַּיִם בְּיָדָיו. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְהַחֲזִירָהּ וְלַהֲסִירָהּ בְּכָל שְׁפִיכָה וּשְׁפִיכָה הַיּוֹצֵאת מֵהַנֶּקֶב,קנא שֶׁקִּלּוּחַ רִאשׁוֹן לְבַד נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בָּא מִכֹּחוֹ89 וְאַחַר כָּךְ מְקַלֵּחַ מֵאֵלָיו.קנב לְפִיכָךְ, הַנּוֹטֵל מִכִּיּוֹר שֶׁמְּתֻקָּן עַל יְדֵי תַּרְנְגוֹל90 כְּעֵין בַּרְזָא – צָרִיךְ לַהֲפֹךְ הַתַּרְנְגוֹל כַּמָּה פְּעָמִים בְּכָל נְטִילַת יָד וְיָד, לְפִי שֶׁהַקִּלּוּחַ הוּא דַּק וְאֵין מַסְפִּיק לִשְׁפֹּךְ עַל כָּל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילָה בְּקִלּוּחַ רִאשׁוֹן הַיּוֹצֵא מֵהַנֶּקֶב: קנג,91

19 When one tilts a barrel full of water and then withdraws, taking no further action, and the barrel continues pouring water the entire day because he [originally] tilted it, [a person who] washes his hands from [the barrel] is considered to have performed a valid washing.92 [The rationale is that] all the water that is flowing from the barrel is flowing as a result of the person’s power, for by tilting the barrel, he moved all the water in the barrel. In contrast, [with regard to the removal of] the plug [mentioned in the previous subsection], the person did not perform a deed involving the water itself. He merely removed an obstacle that prevented it from flowing. Therefore, only the first immediate outflow from the hole that he opened is considered [to be flowing] as a result of his power.

יט אִם הִטָּה חָבִית מְלֵאָה מַיִם קנד וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְהֶחָבִית שׁוֹפֶכֶת מַיִם כָּל הַיּוֹם מֵחֲמַת הַטָּיָתוֹ קנה וְנָטַל יָדָיו מִמֶּנָּה – עָלְתָה לוֹ נְטִילָה,92 כִּי כָּל הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מֵהֶחָבִית מִכֹּחוֹ הֵם יוֹצְאִים, שֶׁבְּהַטָּיָתוֹ הֵנִיעַ כָּל הַמַּיִם מֵחֲמַת הַטָּיָה זוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּרְזָא שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה בְּגוּף הַמַּיִם אֶלָּא שֶׁהֵסִיר דָּבָר הַמּוֹנְעָם מִלָּצֵאת, לָכֵן אֵינוֹ נֶחְשָׁב מִכֹּחוֹ אֶלָּא קִלּוּחַ רִאשׁוֹן הַיּוֹצֵא מִיָּד מִן הַנֶּקֶב שֶׁפָּתַח: קנו

20 There are authorities who consider a washing valid if a monkey poured water over one’s hands. [Their rationale is that our Sages] required only that the water be poured via the power of one who pours it, whoever or whatever the pourer may be.93 Others require that the water come via the power of a human exclusively, as is required with regard to [the sprinkling of] the water of the red heifer.94 Weight should be given to their words at the outset, but after the fact, one may rely on the first opinion and rule leniently, because the matter is one of Rabbinic Law.95

[Even according to the first opinion,] the person washing his hands must have the intent that he is washing to be fit to partake [of bread], as explained in sec. 158[:13].96 When, by contrast, another person pours water over one’s hands, the intent of the person pouring [validates the washing], even though the person whose hands are being washed has no intent at all.

If a child less than six [years of age] pours the water, there is an authority who maintains that his act has the same halachic status as that of a monkey, since he does not possess [developed] understanding at all and his intent is of no consequence.97 From six years of age onward, his intent – and similarly, that of a deaf-mute or an intellectually or emotionally challenged individual and even that of a non-Jew – is effective, even though the person whose hands are being washed does not have the intent [that this washing is in preparation for partaking of bread].98

If the person whose hands are being washed has the intent [that the washing is in preparation for partaking of bread], he may have his hands washed with water poured by a deaf-mute, an intellectually or emotionally challenged individual, a minor [above the age of six], or a non-Jew, even though they have no intent at all. For with regard to the requirement that the water for washing come via human power, [the actions] of the above are considered as [having been performed by] human power.

Similarly, one may wash [with water poured by] a woman in the nidah state, if the woman pouring is his daughter or his maid-servant.99 [Seemingly, this would be problematic,] for a woman in the nidah state and similarly, a non-Jew, impart impurity to objects they carry and thus the water in the container would contract impurity even if the woman or the non-Jew did not touch it. How then could the water purify the person’s hands, even [if only] to partake of ordinary food? The washing of hands was instituted as an extension [of the restrictions that involve] terumah100 and such hands would be disqualified for terumah since they contracted impurity from the impure water. Nevertheless, [in resolution, it can be explained] that since we are all impure because of contact with a human corpse101 and thus it is impossible for us to have water that is ritually pure, there is no need to be concerned about the impurity imparted by a non-Jew or a woman in the nidah state.

There are authorities who rule stringently with regard to [washing with water poured by a woman in the nidah state and a non-Jew] since it is possible to avoid contact with such impurity102 and we do not draw a comparison to a situation where a difficulty is avoidable from one in which it is unavoidable.103 It is desirable to take their ruling into consideration and not to wash with water poured by a woman in the nidah state or a non-Jew. If, however, a non-Jew brought water in a container and then the person poured the water himself, one need not show concern, (for this is also considered like an unavoidable situation). If, however, one can show care in this regard as well, he is worthy of [Divine] favor.104

כ אִם הַקּוֹף נוֹתֵן מַיִם לַיָּדַיִם – יֵשׁ מַכְשִׁירִין,קנז לְפִי שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ אֶלָּא כֹּחַ נוֹתֵן בִּלְבַד,קנח יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה.93 וְיֵשׁ אוֹמְרִים קנט שֶׁהִצְרִיכוּ שֶׁיָּבוֹאוּ הַמַּיִם מִכֹּחַ אָדָם דַּוְקָא, כְּמוֹ בְּמֵי חַטָּאת.קס,94 וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם קסא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים.קסב,95

וְהוּא שֶׁהַנּוֹטֵל מִתְכַּוֵּן לְשֵׁם נְטִילָה הַמַּכְשֶׁרֶת לַאֲכִילָה,קסג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"ח,קסד,96 מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן לַיָּדַיִם – מוֹעֶלֶת כַּוָּנַת הַנּוֹתֵן, אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹטֵל אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל.קסה

וְאִם הַנּוֹתֵן הוּא פָּחוֹת מִבֶּן שֵׁשׁ – יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר קסו שֶׁדִּינוֹ כְּקוֹף, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת כְּלָל, וְאֵין כַּוָּנָתוֹ כַּוָּנָה.קסז,97 אֲבָל מִבֶּן שֵׁשׁ וָאֵילָךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן, וְכֵן חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה,קסח,92 אוֹ אֲפִלּוּ נָכְרִי קסט – מוֹעֶלֶת כַּוָּנָתָם,קע אַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹטֵל אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן.98

וְאִם הוּא מִתְכַּוֵּן – יָכוֹל לִטֹּל מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְנָכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִתְכַּוְּנִים, שֶׁכֻּלָּם קְרוּיִם "אָדָם" לְעִנְיַן בִּיאַת מַיִם מִכֹּחַ אָדָם לִנְטִילַת יָדַיִם.קעא

וְכֵן מֻתָּר לִטֹּל מֵהַנִּדָּה,קעב אִם הִיא בִּתּוֹ קעג אוֹ מְשָׁרֶתֶת שֶׁלּוֹ.קעד,99 אַף עַל פִּי שֶׁהַנִּדָּה וְכֵן הַנָּכְרִי מְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא, וְנִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעוּ בָּהֶם, וְהַאֵיךְ יְטַהֲרוּ הַמַּיִם אֶת הַיָּדַיִם אֲפִלּוּ לְחֻלִּין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹטְלִין מִשּׁוּם סֶרֶךְ תְּרוּמָה,100 וְלִתְרוּמָה הֵן פְּסוּלוֹת מִפְּנֵי שֶׁנִּטְמְאוּ מֵהַמַּיִם הַטְּמֵאִים? מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ כֻּלָּנוּ טְמֵאֵי מֵתִים,101 וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לָנוּ מַיִם טְהוֹרִים – אֵין לָחֹשׁ גַּם לְטֻמְאַת הַנָּכְרִי וְהַנִּדָּה.קעה

וְיֵשׁ מַחְמִירִין קעו בְּנִדָּה וְנָכְרִי, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לִזָּהֵר מִטֻּמְאָתָן,102 וְאֵין דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר.קעז,103 וְטוֹב לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם, שֶׁלֹּא לְקַבֵּל נְטִילָה מִנִּדָּה וְנָכְרִי.קעח אֲבָל אִם הַנָּכְרִי הֵבִיא מַיִם בִּכְלִי וְהוּא נוֹטֵל בְּעַצְמוֹ – אֵין לָחֹשׁ קעט (שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר). וּמִי שֶׁיּוּכַל לְהִזָּהֵר גַּם בָּזֶה – אַשְׁרָיו: קפ,104

21 When a person immerses his hands in the waters of a mikveh, his hands are pure,105 even though the water is not poured over his hands by human power. If his entire body can be purified through immersion, surely his hands can! [The above applies provided the water of the mikveh] is fit for him to immerse his entire body, i.e., it comprises at least 40 seah. If, however, the water comprises less than 40 seah or it is flowing [out of the reservoir], it is unacceptable for immersing one’s hands.106

There are authorities who maintain that even if the water comprises only a reviis, since the water is not drawn and it is on the earth, it is acceptable for the immersion of hands. Their rationale is that, according to Scriptural Law, 40 seah is not required for any immersion other than the immersion of one’s entire body, for this is the measure of water required in order to submerge one’s entire body at one time.107 [Thus this measure is necessary,] for one may not immerse an entity portion by portion. For the immersion of keilim, by contrast, a reviis of rainwater on the earth is sufficient provided the k’li is [totally] submerged in the water, e.g., a needle or a fork-like tool.108 It is merely that the Sages declared that no distinction be made between the immersion of a person’s body and the immersion of keilim and required 40 seah for all [immersions].109 Since Scriptural Law only requires a reviis for the immersion of keilim, that amount certainly suffices for [an immersion that takes the place of] washing one’s hands, which is [merely] a Rabbinic ordinance, provided one’s hands can be submerged in that amount of water. After the fact,110 one may rely on their words and rule leniently in a matter of Rabbinic Law, but as an initial preference, one should be stringent and follow the first approach.

כא הַמַּטְבִּיל יָדָיו בְּמֵי מִקְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּיִם בָּאִים עַל יָדוֹ מִכֹּחַ נוֹתֵן – יָדָיו טְהוֹרוֹת,105 אִם כָּל גּוּפוֹ נִטְהַר בָּהֶם – יָדָיו לֹא כָּל שֶׁכֵּן קפא? וְהוּא שֶׁרְאוּיִים לִטְבֹּל בָּהֶם כָּל גּוּפוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מ' סְאָה, אֲבָל פָּחוֹת מִמ' סְאָה,קפב,69 אוֹ שֶׁהֵם זוֹחֲלִין קפג – פְּסוּלִין גַּם לִטְבִילַת יָדַיִם.106

וְיֵשׁ אוֹמְרִים,קפד שֶׁאֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם אֶלָּא רְבִיעִית, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן שְׁאוּבִים, וְהֵם בַּקַּרְקַע – כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת יָדַיִם, לְפִי שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ מ' סְאָה לְשׁוּם טְבִילָה אֶלָּא לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ בִּלְבַד, לְפִי שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר מַיִם שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶם בְּבַת אַחַת,107 שֶׁאֵין טְבִילָה לַחֲצָאִין, אֲבָל טְבִילַת כֵּלִים דַּי בִּרְבִיעִית מֵי גְּשָׁמִים שֶׁבַּקַּרְקַע אִם הַכְּלִי מִתְכַּסֶּה בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּגוֹן מְחָטִין וְצִנּוֹרוֹת,קפה,108 אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא חִלּוּק בֵּין טְבִילַת גּוּפוֹ לִטְבִילַת כֵּלִים, וְהִצְרִיכוּ הַכֹּל בְּמ' סְאָה,קפו,109 וְכֵיוָן שֶׁטְּבִילַת כֵּלִים שֶׁהִיא מִן הַתּוֹרָה דַּיָּהּ בִּרְבִיעִית, כָּל שֶׁכֵּן נְטִילַת יָדַיִם שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁדַּיָּהּ בִּרְבִיעִית, כֵּיוָן שֶׁיָּדָיו מִתְכַּסּוֹת בָּהֶם. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים בְּדִיעֲבַד,קפז,110 אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהַחְמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה: קפח

22 When does the above apply? With regard to the waters of a mikveh, i.e., rainwater, melted snow, or the like that were allowed to collect and gather in a pool. All authorities agree, by contrast, that the waters of a natural spring are acceptable for the immersion of one’s hands [regardless of the specific volume of the water] as long as one’s hands can be entirely submerged in them at one time. [The rationale is that] there are authorities who deem such an immersion acceptable even for a person’s entire body, even if the water does not comprise 40 seah, as long as his entire body can be submerged in it at one time, e.g., a short person, as stated in Yoreh Deah, sec. 201.111 This applies even if [the spring water] is flowing.112

There is, however, room for doubt whether [the authorities who follow] the second opinion [mentioned in the previous subsection] would also rule leniently with regard to immersing one’s hands in rainwater, melted snow, or the like that is flowing, as they ruled leniently with regard to immersion in less than 40 seah. For it could be said that they were not lenient when such water was flowing, since immersion [in such water] is invalid even for keilim according to Scriptural Law.113 (Therefore, [a person who immersed his hands in such water] should wash them again as required by law. He should not recite a blessing [on this washing] if he recited a blessing over [the immersion that took the place of] the first washing, for perhaps [that immersion] and the blessing were valid. [Therefore, we follow the principle:] When there is a doubt regarding the recitation of a blessing, we rule leniently.)

כב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמֵי מִקְוֶה, שֶׁהֵם מֵי גְּשָׁמִים וְהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁנִּקְווּ וְנִתְקַבְּצוּ לִמְקוֹם אַשְׁבֹּרֶן, אֲבָל מֵי מַעְיָן – לְדִבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת יָדַיִם, כָּל שֶׁמִּתְכַּסִּים בָּהֶם יָדָיו בְּבַת אַחַת,קפט לְפִי שֶׁגַּם לִטְבִילַת כָּל גּוּפוֹ יֵשׁ מַכְשִׁירִין קצ כָּל שֶׁכָּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶם בְּבַת אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם מ' סְאָה, כְּגוֹן לְאָדָם קָטָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ר"א,קצא,111 וַאֲפִלּוּ הֵם זוֹחֲלִין.קצב,112

אֲבָל מֵי גְּשָׁמִים וְהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁהֵם זוֹחֲלִין – יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק קצג לְפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה קצד אִם הֵקֵלּוּ בִּנְטִילַת יָדַיִם גַּם בְּזוֹחֲלִין כְּמוֹ שֶׁהֵקֵלוּ בְּפָחוֹת מִמ' סְאָה, אוֹ שֶׁלֹּא הֵקֵלּוּ בְּזוֹחֲלִין מִפְּנֵי שֶׁפְּסוּלוֹת גַּם לִטְבִילַת כֵּלִים מִן הַתּוֹרָה113 (וְלָכֵן יַחֲזֹר וְיִטֹּל כַּהֲלָכָה, וְלֹא יְבָרֵךְ אִם בֵּרַךְ עַל הַנְּטִילָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי שֶׁמָּא נָטַל וּבֵרַךְ כַּהֲלָכָה, וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל): קצה,84

23 All the above applies with regard to [immersing one’s hands in] the waters of a mikveh. Drawn water, by contrast, is unacceptable for the immersion of one’s hands even if it is gathered in a pool114 [that] contains 40 seah. Other authorities, however, validate [an immersion of one’s hands in] 40 seah of drawn water [collected] on the earth, because such water is fit for the immersion of one who had a seminal emission, who is required to immerse to [permit him to] recite words of Torah according to the ordinance of Ezra, as explained in sec. 88[:1].115 (Fundamentally, [the halachah follows] the first view.)

Water in a k’li that is attached to the earth is invalid for the immersion of hands according to all opinions.116 (This applies even to rain water, for there is no concept of immersion in keilim, as will be explained in Yoreh Deah, sec. 201.)117

When drawn water has been caused to flow over the ground, all authorities agree that it is acceptable for [an immersion that takes the place of] washing hands as stated above.118

כג וְכָל זֶה בְּמֵי מִקְוֶה, אֲבָל מַיִם שְׁאוּבִין, אֲפִלּוּ הֵם בִּמְקוֹם אַשְׁבֹּרֶן114 וְיֵשׁ בָּהֶם מ' סְאָה – פְּסוּלוֹת לִטְבִילַת יָדַיִם.קצו וְיֵשׁ מַכְשִׁירִין קצז בְּמ' סְאָה שְׁאוּבִין בַּקַּרְקַע, הוֹאִיל וְהֵם כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת בַּעֲלֵי קְרָיִין הַצְּרִיכִים טְבִילָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה מִתַּקָּנַת עֶזְרָא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ"ח קצח,115 (וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה).

וּמַיִם שֶׁבִּכְלִי הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע – לְדִבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלִים לִטְבִילַת יָדַיִם קצט,116 (וַאֲפִלּוּ הֵם מֵי גְּשָׁמִים, שֶׁאֵין טְבִילָה בְּכֵלִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ר"א).ר,117

וּשְׁא[וּ]בָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ עַל גַּבֵּי קַרְקַע – לְדִבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה לִנְטִילַת יָדַיִם,רא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה: רב,118

24 A person should not scoop up water from a river with one hand and pour it over his other hand. [The rationale is that in such a situation,] he is neither washing his hands [in the prescribed manner] nor immersing them, for washing must be performed from a k’li and his hand is not a k’li.119If, however, he washed one hand from a k’li and immersed the other, his hands are pure120 and he may recite the blessing, Al netilas yadayim.

If, however, one immerses both his hands, there are authorities who maintain that he should not recite the blessing, Al netilas yadayim [“concerning the washing of hands”],but rather [conclude the blessing with the phrase] Al tevilas yadayim [“concerning the immersion of hands”] or Al shetifas yadayim [“concerning the rinsing of hands”. The rationale is that] the wording netilah [translated as “washing”] was ordained to refer to the natla, the k’li [with which one washes his hands].

Others maintain that [whether washing or immersing one’s hands] one should [always] use the wording Al netilas yadayim, [asking rhetorically:] Where were we commanded concerning the immersion of hands? We were, however, commanded concerning the washing of hands and [that also includes immersing them], for a more comprehensive practice includes a less inclusive one,121 for we are immersing our hands because of the command to wash them. There is an authority who resolved the matter [as follows]: If one immerses his hands in water that is fit to be used for washing hands, he should recite Al netilas yadayim. If, however, he immerses his hands in water that is fit for immersion, but not for washing, as explained in sec. 160[:9ff.], he should recite Al tevilas yadayim. (One who recites Al shetifas yadayim fulfills his obligation according to all authorities.)122

כד לֹא יִטֹּל מַיִם מֵהַנָּהָר בְּיָדוֹ אַחַת וְיִתֵּן עַל יָדוֹ הַשֵּׁנִית,רג לְפִי שֶׁאֵין כָּאן לֹא נְטִילָה וְלֹא טְבִילָה,רד שֶׁנְּטִילָה הִיא מִן הַכְּלִי וְיָדוֹ אֵינָהּ כְּלִי.רה,119

אֲבָל אִם נָטַל יָדוֹ אַחַת מִן הַכְּלִי וְאַחַת בִּטְבִילָה – יָדָיו טְהוֹרוֹת,רו,120 וּמְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם".רז

אֲבָל הַמַּטְבִּיל ב' יָדָיו – יֵשׁ אוֹמְרִים רח שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם", אֶלָּא "עַל טְבִילַת יָדָיִם", אוֹ "עַל שְׁטִיפַת יָדָיִם",רט לְפִי שֶׁלָּשׁוֹן נְטִילָה נִתְקַן עַל שֵׁם הַכְּלִי שֶׁנִּקְרָא "נַטְלָא".רי וְיֵשׁ אוֹמְרִים ריא שֶׁמְּבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם" וְלֹא "עַל טְבִילַת יָדָיִם", שֶׁהֵיכָן צִוָּנוּ עַל טְבִילַת יָדַיִם, אֲבָל עַל נְטִילַת יָדַיִם צִוָּנוּ, וְיֵשׁ בִּכְלָל מָאתַיִם מָנֶה,121 שֶׁמֵּחֲמַת חִיּוּב הַנְּטִילָה שֶׁצִּוָּנוּ אָנוּ מַטְבִּילִין עַכְשָׁו.

וְיֵשׁ מִי שֶׁהִכְרִיעַ,ריב שֶׁאִם מַטְבִּיל בְּמַיִם הַכְּשֵׁרִים לִנְטִילָה – מְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם", אֲבָל אִם מַטְבִּיל בְּמַיִם הַכְּשֵׁרִים לִטְבִילָה וְלֹא לִנְטִילָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ס – מְבָרֵךְ "עַל טְבִילַת יָדָיִם" (וְהַמְבָרֵךְ "עַל שְׁטִיפַת יָדָיִם" – יוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל): ריג,122

25 When a person immerses his hands, he need not do so twice as is required when washing, i.e., if a reviis was not used, a second washing is required to purify the water from the first washing that remained on one’s hands.123 Similarly, there is no necessity to dry one’s hands as explained in sec. 158[:17]. Similarly, there is no obligation to raise up one’s hands, as will be stated in sec. 162[:6].

כה הַמַּטְבִּיל יָדָיו – אֵין צָרִיךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים,ריד כְּמוֹ שֶׁהִצְרִיכוּ רטו מַיִם שְׁנִיִּים בִּנְטִילָה לְטַהֵר הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּטְמְאוּ מֵהַיָּדַיִם אִם אֵין רְבִיעִית,123 אֲבָל בִּטְבִילָה אֵין כָּאן מַיִם טְמֵאִים כְּלָל. וְכֵן אֵין צָרִיךְ לְנַגֵּב יָדָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"ח.רטז וְכֵן אֵין צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס"ב: ריז

Footnotes
1.
Mishnah, tractate Yadayim 1:2. Keilim is the plural of k’li.
2.
The process of purifying a person from the impurity stemming from contact with a human corpse involved mixing the ashes of the red heifer into spring water. This water was then sprinkled on the person (see Bamidbar, ch. 19; Rambam, Hilchos Parah Adumah). As Rambam states (loc. cit. 10:1), the sanctification of the water involved placing the ashes on the water while it is in a k’li. Additionally, the sprinkling of the water upon the person must be from a k’li (loc. cit. 6:2).
3.
Shmos 30:18-19.
4.
Bamidbar 19:17.
5.
In his Commentary to the Mishnah (Keilim 2:2), Rambam differentiates between earthenware implements (which are susceptible to impurity) and implements made from earth (which are not). Earthenware is made from clay that is fired in a kiln and fuses together. Implements made from earth, by contrast, have not been fired in a kiln, but rather baked in the sun, hardened through compression, or the like.

There is a question whether a disposable cup is considered a k’li or not. Many contemporary authorities allow the use of such a cup for Netilas Yadayim, while some object. When a regular cup is readily available, it is preferable to use it rather than the disposable one (Piskei Teshuvos 159:2).
6.
See Rambam, Hilchos Tuma’as Meis 6:2; Hilchos Keilim 1:6, which states that such keilim never contract ritual impurity, neither according to Scriptural Law, nor according to Rabbinic Law, despite coming in contact with sources of impurity.
7.
A reviis is a liquid measure equivalent to 86 cc (2.9 fl. ounces). Reviis means “a fourth,” for a reviis is one fourth of a larger measure, a log. As mentioned in sec. 162:1, the k’li from which water is poured over one’s hands must contain a reviis of water for the washing to be acceptable.
8.
Chulin 107a.
9.
Nidah 49a. In the Talmudicera, this concept had many ramifications with regard to the laws of ritual purity and impurity. In the present era, this law is one of the few matters of practice associated with this concept.
10.
When there is a hole on the bottom of the container, unless the container is airtight, the pressure from the air and the water will push the water through the hole. When, by contrast, a container is placed upright into water, the pressure of the air in the container and the pressure of the water from outside the container will combine to retard the inflow of water.
11.
For the portion above the hole is no longer considered a k’li and one must pour water on his hands from a kli.
12.
The Alter Rebbe is talking about a hypothetical situation – that the person would be able to pour from the portion of the k’li below the hole. In that instance, if one kept his hands in the same position they are when he pours from the opening of the k’li, the water would not reach his hands.
13.
See subsection 14. In his Seder Netilas Yadayim, the Alter Rebbe does not cite this leniency.
14.
See subsection 7.
15.
See subsection 5. See also subsection 10, which states that it is desirable that the entire rim of a k’li be of the same height and, if it is not, one must pour the water from the rim’s lower portion.
16.
Hence, we follow the principle: When a doubt arises regarding a question of Rabbinic Law, we rule leniently. See sec. 160:13.
17.
See Keilim 2:2.
18.
Note the contrast to subsection 9.
19.
The rationale is that it was never intended to be used as a k’li.
20.
Keilim 2:5.
21.
The Alter Rebbe also follows this approach in his Seder Netilas Yadayim, sec. 14.
22.
See subsection 4. Also note the contrast to the faucet mentioned in subsection 10.
23.
A note appended to the original text of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch adds: “Provided one pours from the damaged portion.” This parallels the ruling in subsection 4 which requires one to pour from the hole.
24.
I.e., the proponents of the concept that an article must be adjusted to serve as a k’li would not accept the first opinion mentioned in this subsection. This decision, that hats are unacceptable for washing, is also stated in the Alter Rebbe’s Seder Netilas Yadayim, sec. 14.
25.
Subsection 6.
26.
As is the practice with certain decanters, flasks, and beakers.
27.
Keilim 4:3.
28.
The Alter Rebbe is describing a water sprinkler used in previous eras. The water will remain in such a container because there is no air pressure to push it out. See Keilim 2:6.
29.
For the higher portion alone cannot hold liquid. Hence, it is not considered as part of the k’li and the water must be poured from a k’li.
30.
The same law would apply if there was a faucet at the side of the k’li. Indeed, the term the Alter Rebbe uses for “plug,” áøæà, is the Aramaic form of the Hebrew áøæ, which means “faucet” in modern Hebrew.
31.
Only then would the wooden plug serve as a watertight seal. This paragraph is speaking about a situation when the person is pouring from the top of the k’li. One might have thought that since the hole had disqualified the k’li, it was no longer acceptable to be used for washing. Hence, it is necessary to state that if a container is plugged in a durable manner, it is considered as a k’li.
32.
Parah 5:7, as interpreted by Rabbeinu Asher. A note appended to the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch states that with regard to the subject discussed in the original source, it is only the water that is above the hole that is disqualified. With regard to the washing of hands, by contrast, when one pours from the opening of the k’li, he is pouring via an entity that is not a k’li. As such, the washing is invalid in all instances, as stated in subsection 4.
33.
For ultimately, the mud will dissolve.
34.
See Keilim 3:7.
35.
See Pesachim 42b.
36.
Keilim 30:3.
37.
In which case, the kettle will no longer come in contact with hot liquids.
38.
I.e., other utensils used with hot food or drink.
39.
As explained in Shaar HaCollel (sec. 1:2), the Alter Rebbe would often use parentheses to set off a ruling that he would like to revisit and review at a later date. Many of the parenthetic comments in the text were set off in this manner with that intent.
40.
The Alter Rebbe also cites this opinion in his Seder Netilas Yadayim, sec. 13.
41.
See sec. 314:8 where the Alter Rebbe applies these concepts in a totally different context, whether unplugging a hole in a k’li on Shabbos is considered as fixing it or not.
42.
See subsection 4 and notes.
43.
This distinction is stated in Shabbos 95b regarding the ritual impurity of the gistera. The authorities quoted here apply the same distinction with regard to its use for netilas yadayim.
44.
Keilim 4:3.
45.
Which is a smaller measure, as stated in subsection 4.
46.
Nidah 49b.
47.
Mishnah, tractate Yadayim 1:2.
48.
See sec. 162:1.
49.
See sec. 161:8 and sec. 162:6 for a definition of the part of the hand that must be washed.
50.
As stated in sec. 162:1.
51.
See Mishnah, tractate Yadayim 2:3.
52.
See sec. 162:9.
53.
See sec. 162:8.
54.
See Mishnah, tractate Yadayim 1:1.
55.
As stated previously (see also sec. 162:1), a reviis is “a measure of purity,” and ordinarily, the water of such a measure will not become impure. Nevertheless, the instance above is an exception, as the Alter Rebbe explains.
56.
See sec. 162:10.
57.
Chulin 107a; see also subsection 20.
58.
Bamidbar 19:19.
59.
Which, as stated in subsection 1, is one of the sources from which our Sages ordained the practice of washing one’s hands. See also subsection 17.
60.
From the Alter Rebbe’s description, this appears to be a pipe that is open to the air — to borrow a contemporary term, a half-pipe — through which water flows.
61.
I.e., but instead, directs it through the conduit.
62.
For it is open at both ends.
63.
I.e., the k’li from which the water was poured into the conduit.
64.
Chulin 107a according to the version of Rabbeinu Yitzchak Alfasi. See subsection 21ff. with regard to the immersion of hands.
65.
And “drawn water” is unsuitable for a mikveh (see Rambam, Hilchos Mikvaos 4:2), as is water which had passed over or had been contained within a receptacle as a result of conscious human activity (ibid. 4:3-5, 6:1).
66.
See Rambam, Hilchos Mikvaos 4:8-10, which mention certain leniencies with regard to drawn water that is caused to flow over the ground.
67.
A note appended to the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch emphasizes that immersion in a k’li is unacceptable as stated in Yoreh Deah 201:6 and subsection 23 of this section. This applies even when the k’li is permanently attached to the ground. Therefore we are compelled to say (as mentioned in the text) that this is speaking about an instance where the conduit is not a k’li. Therefore immersion in it may be acceptable under the conditions the Alter Rebbe prescribes.
68.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See the Shulchan Aruch of Rav Yosef Caro, Yoreh Deah 201:44.
69.
See subsection 21. A seah is 8.3 liter (approximately 2.2 gallons) in modern measure according to Shiurei Torah. When calculating the 40 seah that comprise a kosher mikveh, it is customary to follow a more stringent view and require 650 liter (approximately 172 gallons).
70.
See subsection 22, which explains that with the exception of an immersion in water that flows from a natural spring, an immersion is acceptable only when the water in which the immersion is performed is stationary.
71.
As mentioned above (subsection 4), a hole of this size causes a container to be removed from the category of keilim.
72.
See Taharos 8:9.
73.
Where drinking water is scarce and no one would desire for it to be used for the washing of hands.
74.
The sea is considered as a mikveh and is acceptable for the immersion of one’s body and surely for immersion of one’s hands (Parah 8:8; Mikvaos 5:4).
75.
Bava Kama 81b.
76.
I.e., by unplugging the spout.
77.
As stated in subsection 1, the ritual washing of one’s hands requires a k’li.
78.
See Bava Kama 87a; Bava Basra 65a.
79.
See the following subsection.
80.
“Human power” loosely translates koach hanosein, lit. “the power of one who pours.” As elaborated upon in sec. 20, there is a difference of opinion if the pourer must indeed be human.
81.
In his Kuntreis Acharon (note 1),the Alter Rebbe elaborates on the explanation why this is the reason that immersing one’s hands in the conduit is unacceptable. He also provides sources for the ruling that immersion in a k’li attached to the earth is unacceptable.
82.
Which, as stated in subsection 1, is one of the sources upon which the washing of hands before eating bread is modeled.
83.
The exegesis of this verse is not of Talmudicorigin. Hence, there are authorities who do not accept it.
84.
The general principle is: When there is a doubt whether a blessing ordained by the Sages should be recited, one should refrain from doing so lest G‑d’s name be mentioned in vain. Hence, there is room to say that one should not recite a blessing over this washing. Nevertheless, according to this view, the first opinion is of sufficient weight that a blessing may be recited.
85.
This should be done in consideration of the second opinion that invalidates the first washing.
86.
For according to the first opinion, the second washing is unwarranted.
87.
The Alter Rebbe does not mention such an all-inclusive leniency in that section. In sec. 163:1, he does, however, state that when water is not accessible within a reasonable distance, he may partake of bread in this manner. In the instance mentioned above, since there is a view that maintains that the person has performed an acceptable washing, greater leniency is shown.
88.
Mishnah, tractate Yadayim 1:5. We are speaking about an instance where the person maneuvers the barrel with his knees to cause the water to flow.
89.
A contemporary parallel is the use of a faucet. Opening the faucet is considered as causing the water to flow via human activity. Nevertheless, as with the plug mentioned, this applies only to the first outflow.

It must be emphasized that the above refers to a faucet on a tank or barrel, because such a container is a k’li and water must be poured from a k’li. In many contemporary homes, the cold water flowing to the washbasin does not come directly from a tank, which may have qualified as a k’li. Consequently, releasing water from such a faucet is not valid for netilas yadayim (Piskei Teshuvos 159:19).
90.
A handle that would open and close a valve that releases water. In German, the word hahn means both “rooster” and “faucet.” Apparently, in previous generations, the handles of faucets were shaped like the comb of a rooster; hence, the term תרנגול in Hebrew used by some halachic authorities including the Alter Rebbe here. This same usage found its way into English with the term “stopcock.”
91.
See the Alter Rebbe’s Seder Netilas Yadayim, sec. 15, where he states that if the flow of the water is insufficient to cover the entire area until the wrist at one time, it should not be used for washing one’s hands.
92.
Mishnah, tractate Yadayim 1:5.
93.
I.e., excluding water that flows naturally.
94.
Which, as stated in subsection 1, is one of the sources upon which the washing of hands for bread is modeled.
95.
This follows the principle that when there is a question regarding a point of Rabbinic Law, one rules leniently. In his Seder Netilas Yadayim, sec. 15, the Alter Rebbe follows the more stringent view.
96.
For the monkey obviously has no intent that it is washing the person’s hands for the sake of a mitzvah. For that reason, ritual slaughter performed by a monkey is disqualified, as stated in the Alter Rebbe’s notes to Yoreh Deah, sec. 2.
97.
I.e., a child of that age cannot be considered as performing a mitzvah with the desired intent.
98.
See also the Alter Rebbe’s Kuntreis Acharon (note 3) to sec. 263 where he refers to this ruling and brings support for it.
99.
It would be forbidden for a person’s wife or a woman with whom he shares no connection to pour water for him, because of the restrictions against familiarity required to be observed while a woman is in the nidah stated, as mentioned in Yoreh Deah 195:12. A maid-servant is permitted to pour water for a person, because she is obviously doing so as an act of service and not as an act of endearment. Nevertheless, that distinction is not accepted by all authorities – see Shulchan Aruch, Even HaEzer 21:5. Perhaps for that reason, in his Seder Netilas Yadayim, sec. 16, the Alter Rebbe mentions only water being poured by a daughter.
100.
See sec. 158:1.
101.
See ibid., footnote 5.
102.
In contrast to the impurity stemming from contact with a human corpse which is universal and unavoidable in the present era.
103.
See Sukkah 3b.
104.
Lit. “Good fortune is his.”
105.
See Chulin 106a.
106.
As it is unacceptable for the immersion of one’s entire body; see Yoreh Deah 201:1, 2. See also subsection 15 above and the following subsection.
107.
I.e., according to this approach, there is no absolute requirement for a mikveh to comprise 40 seah. That measure is necessary only because the body of a person of ordinary size could not be submerged in a lesser amount of water.
108.
See Pesachim 17b. See also sections 160:16; 162:1.
109.
Nazir 38a.
110.
I.e., once one has immersed his hands in such a minute amount of water. In his Seder Netilas Yadayim, sec. 8, the Alter Rebbe permits such an immersion in a pressing situation.
111.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. This opinion is mentioned in the Tur, the beginning of Yoreh Deah, sec. 201.
112.
Spring water is acceptable for immersion even when flowing. The waters of a mikveh, by contrast, are acceptable for immersion only when they are collected in one place and stationary (Shulchan Aruch. Yoreh Deah 201:2).
113.
In his Seder Netilas Yadayim, loc. cit., the Alter Rebbe rules that such water is unacceptable for the immersion of one’s hands.
114.
Or any other reservoir whether natural or manmade.
115.
In the current series: Vol. 2, p. 158ff. See also sec. 606:11.
116.
As discussed in subsection 17.
117.
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. See the Shulchan Aruch of Rav Yosef Caro, Yoreh Deah 201:6-7.
118.
Subsection 15.
119.
See subsection 13.
120.
Gittin 15b.
121.
This translates the phrase (Bava Kama 74a) éù áëìì îàúééí îðä, literally, “200 includes 100.”
122.
In his Seder Netilas Yadayim, the Alter Rebbe rules that this is the preferred option.
123.
See sec. 162:1.
Sources
א.
משנה פ"ק דידים מ"ב. חולין קז, א. טור ושו"ע ס"א.
ב.
(הג"מ) בה"ג ברכות פ"ו (ט, ב). הובא ברשב"א חולין שם ד"ה מגופת. מ"א ס"ק א. וראה גם לקמן סי"ד וס"כ.
ג.
בה"ג רשב"א ומ"א שם. וראה גם לקמן סי"ז. סי' קסא ס"ח.
ד.
שמות ל, יח-יט.
ה.
במדבר יט, יז.
ו.
משנה פ"ק דידים שם. טור ושו"ע שם.
ז.
ר"ש שם. מ"א ס"ק ב.
ח.
חולין קז, א. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סי"ב.
ט.
הרב רבינו יונה פ"ח דברכות (מב, א ד"ה כלי).
י.
חולין שם. טור ושו"ע ס"א.
יא.
נדה מט, א. טור ושו"ע שם.
יב.
רשב"א חולין שם ד"ה ולענין שיעור, ובתורת הבית בית ו סוף שער ג, בשם ס' התרומה סי' עט. רא"ש חולין פ"ח סי' טו. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סי"ב. וראה בדי השלחן סי' לה ס"ק ג.
יג.
ט"ז סוף ס"ק א (וע' רא"ש פ"ה דפרה מ"ז ד"ה עגולין).
יד.
ע' בס' התרומה סי' עז. ועי' מ"ש לקמן סוף סי"ד. וראה פתחא זוטא ס"ק ג. תהלה לדוד ס"ק ח. מחשבות בעצה או"ח סי' ט. ובסדר נט"י לסעודה שם לא הביא קולא זו.
טו.
ס' התרומה סי' עט. רשב"א ורא"ש חולין שם. טור ושו"ע ס"ב. וראה גם לקמן ס"ז. וראה תהלה לדוד ס"ק א. בדי השלחן סי' לה ס"ק ג ובהערות שבסוף החלק. חקרי הלכות ח"ז לד, ב.
טז.
כלים פ"ל מ"א, לפירוש הרמב"ם והר"ש שם. מ"א ס"ק ג, דמועיל אף כשנתבטל לגמרי מתורת כלי (כדלקמן ריש ס"ה).
יז.
תוספתא ידים פ"א ה"ד, לפירוש הב"י סוף ד"ה כתב הרמב"ם.
יח.
מ"א ס"ק ג (דלא סגי במה שתיקן מקום מושבו עד שיחליק מקום השברים, כדלעיל סוף ס"ד). וראה תהלה לדוד ס"ק ב.
יט.
משנה ידים פ"א מ"ב (דפנות הכלים), לפירוש המ"א שם ממשמעות הפוסקים.
כ.
ט"ז ס"ק א. משא"כ כשנשבר למעלה ונשאר יושב על שוליו, כדלעיל ס"ד.
כא.
תוס' חולין קז, א ד"ה מגופת (לענין דפנות הכלים שהוא מטעם שאינה יושבת אלא מסומכת). רא"ש חולין פ"ח סי' טז. טור. ב"י שם וסוף ד"ה שבר כלי.
כב.
ראה כלים פ"ב מ"ב.
כג.
טור ושו"ע ס"ג.
כד.
ט"ז ס"ק ד. משא"כ כשמתחלה נעשה להשתמש בו ע"י סמיכה, כדלקמן ס"ט וש"נ.
כה.
טור ושו"ע ס"ג.
כו.
משנה פ"ק דידים מ"ב.
כז.
תוס' חולין קז, א ד"ה מגופת. טור ושו"ע שם.
כח.
חולין קז, א לפי' התוס' שם.
כט.
שמטעם זה אין נט"י במגופה של חבית לשיטת הר"ש ופי' הרא"ש (ידים פ"א מ"ב) ופי' הא' בתורת הבית הארוך בית ו שער ג. וגם לשיטת התוס' דלעיל סוברים טעם זה, דמשום הכי לא דמי לכלי שמתחלה תקנוהו כך דלקמן ס"ט (ב"י ד"ה כלי שתחלת).
ל.
פירוש הרא"ש שם. ב"י שם (צריכה תיקון). ב"ח סוף ד"ה שבר כלי (וצריך תיקון).
לא.
ר"ש שם. רשב"א בפי' הא' בתורת הבית שם. וכדעה זו פסק בסדר נט"י לסעודה סי"ד. ושם: ואפילו אם רגילין ליתן לתוכן מעט משקה לפרקים (מ"א ס"ק ה).
לב.
משמעות התוס' חולין שם. פי' הב' בתורת הבית שם. ב"י סוף ד"ה שבר כלי, ממשמעות כמה פוסקים.
לג.
ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק ה. וכדלקמן ס"ח בכובעים של לבדים, וש"נ.
לד.
למעוטי כובעים של לבדים, שאין מזמינים אותם, כדלקמן ס"ח (וגם שם כתבו רבינו בין חצאי עיגול, ככל ההלכות שמסתפק בהן).
לה.
כלים פ"ב מ"ה. מ"א שם.
לו.
ס' התרומה סי' עט. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ו אות ט.
לז.
עי' ב"י ד"ה והא דמכשרינן גבי ברזא, ולקמן ס"י, דהתם שאני הואיל ונעשה מתחלתו לקבל ע"י ברזא וזה עיקר תשמישו.
לח.
חולין שם קז, א. טור ושו"ע ס"ד.
לט.
רש"י שם ד"ה חמת.
מ.
רבינו יונה ברכות פ"ח (מב, א) ד"ה חמת. סמ"ג עשין כז הל' נט"י. שו"ע שם.
מא.
תוספתא ידים פ"א ה"ג.
מב.
ר"ש פ"ק דידים מ"ב.
מג.
פירוש שנוטל דרך מקום הפחת, כדלעיל ס"ד.
מד.
חולין שם.
מה.
תורת הבית הקצר בית ו שער ג.
מו.
רש"י שם ד"ה שק. טור ושו"ע שם.
מז.
הגהת סמ"ק סי' קפא. שו"ע שם.
מח.
רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' לב. הובא בעולת תמיד ס"ק ה. ט"ז סוף ס"ק ז (הראשון).
מט.
ראה חקרי הלכות ח"ז לו, א.
נ.
משא"כ בכיסוי הכלים שלפעמים מזמינים, כדלעיל ס"ו (בין חצעי עיגול).
נא.
וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סי"ד.
נב.
לעיל סוף ס"ו.
נג.
משנה פ"ד דכלים מ"ג. טור ושו"ע ס"ה.
נד.
רא"ש חולין פ"ו סי' טו. טור ושו"ע שם.
נה.
של"ה שער האותיות (פא, א) הג"ה ד"ה כלי. מ"א ס"ק ד.
נו.
ראה פתחא זוטא ס"ק ג.
נז.
ט"ז ס"ק ז (הראשון). וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סי"ב.
נח.
ס' התרומה סי' עז. סמ"ג עשין סי' כז הל' נט"י. רא"ש חולין פ"ח סי' יד. טור ושו"ע ס"ט. רמ"א סוף ס"ה. וראה גם לקמן סי' קסב סי"ג.
נט.
ב"י ד"ה והא דמכשרין. רמ"א שם. ט"ז סוף ס"ק יג.
ס.
מ"א ס"ק ו.
סא.
ראה לקמן בסוף הסעיף.
סב.
מ"א שם.
סג.
משנה פ"ה דפרה מ"ז. וע' בפירוש הרא"ש שם דאפילו מן הצד אם המים הם למעלה מהנקב כו'. ובנט"י ששופך דרך פיו אפילו המים למטה מן הנקב כמ"ש לעיל ס"ד. ומ"ש הט"ז ס"ק א בסוף דבריו דגם להטור קשה כו' לא עיין ברא"ש. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סי"ג. וראה שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קסג אות ב. סי' קעו ח"ג סי"ח.
סד.
ראב"ד הל' כלים פי"ד ה"י. ט"ז סוף ס"ק א. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה שם.
סה.
עי' כסף משנה פ"כ מהל' כלים ה"ה גבי מגופת חבית.
סו.
תוספתא כלים ב"ק פ"ג ה"ב, לגירסת ראב"ד פ"כ מהל' כלים ה"ג. ר"ש סוף פ"ג דכלים מ"ז. וראה כף החיים ס"ק יט.
סז.
תוספתא שם (בסיד ובגפסיס), וכפירוש הר"ש (מקוואות סוף פ"ד) והרא"ש (הל' מקואות ס"ח), וטור ושו"ע (יו"ד סי' רא ס"מ), דהיינו כשעירבם יחד. וראה לקמן הלכות תיקוני המקוה ועשייתה. צמח צדק חיו"ד סי' קעא. סי' קעב. סי' קעו ח"ג סי"ב. סי' שלד. סי' שלו סכ"ח וסל"ו. חידושים קעו, א.
סח.
"בעץ" שבתוספתא שם.
סט.
"קסטרין" שבתוספתא שם.
ע.
ראה פסחים מב, ב.
עא.
משנה פ"ל דכלים מ"ג וכתנא קמא. רמב"ם הל' כלים פי"ב הי"ג. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סי"ג. וראה מנחת פתים או"ח הוספות לסי' קפג ס"ג.
עב.
משנה שם פ"ג מ"ז.
עג.
תוספתא שם. ר"ש שם. מטה יהודה סוף ס"ק א.
עד.
ראב"ד הל' כלים פי"ד ה"י. ט"ז ס"ק א. וכ"ה בנט"י לסעודה סי"ג.
עה.
שלא יוקשה על הראב"ד והט"ז מתוספתא הנ"ל.
עו.
ולדעה הא' מועיל זפת אף בכלי עץ, כמבואר במשנה כלים פ"ג מ"ח, וראה שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קעו ח"ג סי"ב. וראה גם לעיל: ואפילו לא סתמו בזפת ... אם הוא כלי עץ.
עז.
שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ט. הובא בעולת תמיד ס"ק ו. אליה זוטא ס"ק ד ואליה רבה ס"ק ו.
עח.
ראה גם לקמן סי' שיד ס"ח. שו"ת צמח צדק חיו"ד ריש סי' קעא. סי' קעב (קג, ג). סי' קעו ח"ג סי"ב.
עט.
ב"י ד"ה ודע שהרמב"ם. ים של שלמה חולין פ"ח סי' כז. מ"א ס"ק ג. וראה ט"ז ס"ק א ד"ה ובמה שכתב ב"י דנראה לו.
פ.
שבת צה, ב (לענין טומאת כלים). רמב"ם הל' כלים פי"ט ה"ב.
פא.
משנה כלים פ"ד מ"ג.
פב.
שבת צו, א. רש"י שם ד"ה שאין אומרים.
פג.
ב"ח ד"ה כתב הרמב"ם.
פד.
ט"ז ס"ק א.
פה.
ברייתא נדה מט, ב. ב"ח ד"ה ומ"ש רבינו אם ניקב. ט"ז ס"ק ב.
פו.
משנה פ"ק דידים מ"ב. טור ושו"ע ס"ו. וראה גם לקמן סי' קסב סי"ג.
פז.
מרדכי פ"ח דברכות רמז רא. שו"ע שם.
פח.
תוס' (הובא בפסקי התוס' סוטה פ"א אות ה), ורשב"א חולין קז, א ד"ה האי אריתא ובתורת הבית הארוך בית ו שער ג, ושבלי הלקט סי' קלו בשם ר"ת. שו"ע שם.
פט.
תורת הבית ושבלי הלקט שם. וכן אם נטל בידו האחת מים מהנהר, כדלקמן סכ"ד.
צ.
לבוש ס"ה. עולת תמיד ס"ק ז.
צא.
תרומת הדשן סי' רנט. רמ"א ס"ו. מ"א סי' קסב ס"ק יב.
צב.
בדק הבית. שו"ע שם.
צג.
פסקי התוס' ותרומת הדשן שם (שמיד אחר שפיכה על יד הא' משפשף בה את היד הב'. וכאן מפרש דהיינו אחר ששופך ממנה על היד הב'. ולדעה הב' דלקמן היינו ע"י שפיכה - בלי שפשוף כלל, כמובא ברשב"א ובשבלי הלקט ובשו"ע שם).
צד.
כדלקמן סי' קסב ס"א.
צה.
משנה ידים פ"ב מ"ג. רא"ש חולין פ"ח סי"ח. טור ושו"ע סי' קסב ס"ד - כשמשפשפן, והוא הדין כששופכם על השניה.
צו.
מעדני יום טוב חולין שם ס"ק ח. מ"א שם ס"ק ז.
צז.
כדלקמן שם ס"ט.
צח.
רא"ש וטור ושו"ע שם.
צט.
כדלקמן שם.
ק.
כדעה הא' דלקמן שם ס"ח.
קא.
סעיף ז.
קב.
ט"ז ס"ק ז הב'.
קג.
שיירי כנסת הגדולה הגב"י. מ"א סי' [ק]סב ס"ק ט (בתירוץ הב'). וראה לקמן שם ס"ח שמחלוקת זו היא גם כשנטל ידו הא' מרביעית ונגעה בידו הב' שאינה נטולה, וש"נ.
קד.
וכ"ה לקמן שם סוף ס"י.
קה.
ב"י ד"ה ודע. שו"ע שם ס"ה. וכ"ה לקמן שם סי"א.
קו.
סי"א (לענין שאין מטמאות זו את זו בנגיעתן) וס"ג (דסגי פחות מרביעית בשתי שפיכות). וראה גם לקמן סי' קס סי"ז.
קז.
ראה פסקי תוס' ותרומת הדשן שם, לפי שיטת ר"ת הנ"ל. וראה העו"ב תתה ע' 51.
קח.
חולין קז, א. שו"ע ס"ז. וראה לקמן ס"כ שי"א שצריך שיבאו מכח אדם דוקא. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סט"ו.
קט.
סמ"ג עשין כז הל' נט"י. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ו (דפוס קושטא). ב"י ד"ה וכתבו הגהות מיימוניות. לבוש ס"ז. וראה גם לעיל ס"א לענין כלי. וראה לקמן סוף סי"ז שגם מקידוש ידים ורגלים מהכיור למדים שצריך להיות כח נותן.
קי.
במדבר יט, יט.
קיא.
היינו מקום נפילת הצנור בחריץ (ראה ס' התרומה סי' עז).
קיב.
גמרא ורש"י שם ד"ה האי אריתא וד"ה אין נוטלין.
קיג.
הרב רבינו יונה ספ"ח דברכות (מב, א) ד"ה ואיכא למידק. רשב"א חולין שם ד"ה מגופת ובתורת הבית הארוך בית ו שער ד. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' שנז ס"א וש"נ.
קיד.
ראה רשב"א וס' התרומה שם, שאם ידו קרוב למקום השפיכה נק' אתי מכח כלי. וראה גם לעיל ס"ד.
קטו.
חולין קז, א לגירסת הרי"ף ספ"ח דברכות (מא, ב) וכמה פוסקים. טור ושו"ע ס"ז. ודין הטבילה יתבאר דינו לקמן סכ"א ואילך.
קטז.
רי"ף שם. טור ושו"ע שם (ולהראב"ד דלקמן סכ"ג דמכשיר טבילה בשאובין צ"ל דהכא לא מהני מטעם דהוה כלי המחובר לקרקע דפסול לדברי הכל, כדלקמן שם, וכפירוש הרמב"ן והרשב"א דלקמן סי"ז. וראה קונטרס אחרון שם).
קיז.
הרא"ה וריטב"א חולין שם. שו"ע שם וסט"ז. ע' ביו"ד ס' רא ס"ו דאין טובלים בכלים ובמ"ש לקמן סכ"ג דהיינו אף בכלי המחובר לקרקע ואם כן צריך לומר דהכא מיירי שהצינור אינו כלי כדלקמן סי"ז וקו"א ס"ק א דלא כמ"א סק"ח וט"ז סק"ט ועמ"ש לקמן. וראה פתחא זוטא ס"ק ט וס"ק י.
קיח.
מ"א ס"ק ט.
קיט.
סעיף מד.
קכ.
כדעה הא' דלקמן סכ"א.
קכא.
כדלקמן סעיף כב.
קכב.
חולין שם. טור ושו"ע שם.
קכג.
רש"י שם ד"ה מילף.
קכד.
לכמה פוסקים. עי' טהרות פ"ח מ"ט. רמ"א יו"ד סי' רא סל"ו. ש"ך שם ס"ק פ. ט"ז שם ס"ק מז. ברכי יוסף שם ס"ק יח וש"נ. שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' קסט אות א וסי' קעו ח"ב אות ז.
קכה.
כדלעיל סוף סי"ב וש"נ; משא"כ לטהרת מים שאובין לטבילת כל גופו, שיעורו לכל הפחות כחוט השערה, וי"א כשפופרת הנוד (ראה שו"ע יו"ד סי' רא סנ"ג וברמ"א שם).
קכו.
רש"י שם. תוס' שם ד"ה ואי. טור ושו"ע שם. מ"א ס"ק יא.
קכז.
פסקי ריא"ז ברכות ספ"ח הל' נט"י סי"ג. שלטי הגבורים ברכות פ"ח (מב, א אות ב). מ"א ס"ק י.
קכח.
רא"ש חולין פ"ח סי"ד לגירסת הרי"ף ברכות פ"ח (מב, א). וב"י ד"ה והרי"ף לדעת הרמב"ם.
קכט.
ב"ק פא, ב.
קל.
סעיף יב, דאין נוטלין מהן אלא אם כן הרתיחו אותם (וראה פתחא זוטא ס"ק יא). משא"כ טבילה מותרת אף בים (מקואות פ"ה מ"ד. טור ושו"ע יו"ד סי' רא ס"ה).
קלא.
אגודה ב"ב סי' קטו. רמ"א ס"ז. וראה חידושי צמח צדק רנט, ד שמחלק בזה בין אבנים הקבועים בכותל לבין אצטרובל ודף של נחתומין, ובין לא היה עליו תורת כלי מעולם לבין כלי שניקב וקבעו בקרקע. ולענין טבילה בהם - ראה לקמן חיו"ד בדיני תקוני מקוה ועשייתה. וראה תקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו ע' כב.
קלב.
לקמן סעיף יח.
קלג.
רמב"ן חולין קז, א ד"ה ואין. הובא ברשב"א שם ד"ה האי וד"ה וליטול ובתורת הבית הארוך בית ו סוף שער ג. שו"ע ס"ח. ובזה גם הראב"ד מודה, כדלקמן סכ"ג, ובהמצויין לעיל סט"ו, ובקונטרס אחרון.
קלד.
שאילתות דרב אחאי פר' מצורע שאילתא צ. בה"ג ברכות פ"ו (ט, ב). רשב"א שם ובשו"ת סי' קצא וסי' תקט. דעה הא' שבשו"ע שם.
קלה.
ראה טור ושו"ע יו"ד סי' רא סל"ה.
קלו.
רשב"א בתורת הבית הארוך בית ו שער ד. וכ"ה בחידושיו לחולין שם ד"ה מגופת ובשו"ת ח"א סי' תקט. שו"ע שם. ועי' בקונטרס אחרון.
קלז.
כדלקמן סי"ח וש"נ.
קלח.
ב"ח ד"ה וצריך. ט"ז ס"ק י. דלא כהגהת אשרי ברכות פ"ב סוף סי"א, בשם אור זרוע ח"א סי' סא.
קלט.
תוס' חולין שם ד"ה דלא. רא"ש חולין פ"ח סי"ג. וסמ"ק סי' קפא. והגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ו אות ו (ובדפוס קושטא שם בשם סמ"ג עשין כז הל' נט"י). טור. דעה הב' שבשו"ע שם.
קמ.
שמכאן למדו שצריך כלי, כדלעיל ס"א. ולענין טבילה בכלי למד מכאן בה"ג (שם ושם) דהיינו בקידוש ידים דוקא ולא בנט"י, והחולקים סוברים שגם בזה נט"י שוה לקידוש ידים ורגלים (ריטב"א חולין שם).
קמא.
שמות ל, יט. זבחים כא, א.
קמב.
סמ"ג עשין כז הל' נט"י. וראה לעיל סי"ד שעיקר הלימוד שצ"ל בנט"י כח נותן הוא מהזאת מי חטאת.
קמג.
לקמן סי"ח.
קמד.
שו"ע שם.
קמה.
מ"א ס"ק טו.
קמו.
רש"ל בים של שלמה חולין פ"ח סי' כג. ט"ז ס"ק יא.
קמז.
לפנינו שם לא הובאה דעה זו (רק דעת הערוך להתיר באין מים מצויין לפניו כו'), אבל בב"י שם הובאה דעת הרמב"ם הל' ברכות פ"ו הי"ח. וראה גם רש"י חולין קז, ב ד"ה ולא התירו. וראה חקרי הלכות ח"ז לז, א. וכעין זה הכריע רבינו בסדר נט"י לסעודה סכ"ב, להקל בשעת הדחק בדבר שטיבולו במשקה לכרוך מפה על ב' ידיו. וראה העו"ב תתז ע' 59.
קמח.
משנה סוף פ"ק דידים. טור ושו"ע ס"ט.
קמט.
ר"ש שם. מ"א ס"ק טז. שמטעם זה כאן הכל מודים שעושה כן אף לכתחלה, משא"כ לקמן סי"ט.
קנ.
טור ושו"ע שם. מ"א ס"ק יז וס"ק יח.
קנא.
סמ"ג עשין כז הל' נט"י. רא"ש חולין פ"ח סי"ד. ומרדכי ברכות רמז ר-רא. טור ושו"ע שם. וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה ע' קפג.
קנב.
מרדכי שם. אגודה חולין סי' קי. מ"א ס"ק כ.
קנג.
שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות כו. עולת תמיד ס"ק יד. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סט"ו. אבל שם: אם הקילוח גדול ומספיק להגיע המים בבת אחת לכל שטח ב' ידיו כאחד עד הפרק מכל סביבותיהן בשפיכה אחת מכח ראשון לבדו ואם אין הקילוח גדול כל כך יסיר הברזא ב' פעמים על יד זו וב' פעמים על יד זו אבל אם הקילוח דק בענין שאינו מספיק להגיע המים לכל שטח היד עד הפרק מכל סביבותיה בשפיכה אחת מכח ראשון דהיינו קילוח ראשון לבדו כגון אותן שיש להם כיור קבוע בכותל ובתחתית הכיור יוצא ממנו דד קטן ועליו סובבת ברזא קטנה לסתמו ולפתחו מאחר שקילוח הדד קטן ודק אין ליטול ממנו לידים, וש"נ. וראה לקמן סי' קסב ס"ז.
קנד.
משנה סוף פ"ק וכתנא קמא.
קנה.
ר"ש שם. שו"ע ס"י.
קנו.
מ"א ס"ק כא. וראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה ע' קפד-ה.
קנז.
רמב"[ם] הל' ברכות פ"ו הי"ג. רשב"א חולין קז, א ד"ה מגופת ובתורת הבית הארוך בית ו שער ד. דעה הב' בשו"ע סי"ב.
קנח.
רמב"ם שם ה"ו, וכדלעיל ריש סי"ד.
קנט.
תוס' חולין שם ד"ה דלא. רא"ש שם פ"ח סי"ג. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סט"ו.
קס.
כדלעיל שם.
קסא.
רמ"א שם.
קסב.
מ"א ס"ק כד.
קסג.
שמלבד מה שהקוף אין לו כח אדם גם אין לו כוונת נותן, ולכן צריך עכ"פ כוונת נוטל, כמבואר בתוספתא ידים פ"א ה"ז. רשב"א בתורת הבית בית ו שער ד. שו"ע סי"ג. ים של שלמה חולין פ"ח סי' כד. מ"א ס"ק כה.
קסד.
סעיף יג, מחלוקת אם מועיל בדיעבד בלא כוונה. וראה גם לקמן סי' קסד ס"א.
קסה.
תוספתא שם. רשב"א שם ובשו"ת ח"א סי' תקי. רמ"א סי"ג.
קסו.
הגהות אשרי ברכות פ"ב סי"א, בשם אור זרוע ח"א סי' עח. ועי' ב"ח ד"ה אבל כל אדם בשם מרדכי הארוך בשם תשובת רש"י (סי' פט). וכ"ה בסדר נט"י לסעודה שם.
קסז.
ב"י ד"ה וכתוב בהגהת אשירי. לבוש סי"ב. וראה לקמן בסמוך (שלענין כח גברא אין דינו כקוף). יו"ד סי' ב קו"א ס"ק א (שגם בזה יש ב' דעות). לעיל סי' נה ס"ה (שאין דעתו כלום). תהלה לדוד ס"ק ט. חקרי הלכות ח"ז לח, ב.
קסח.
משנה שם. טור ושו"ע סי"א.
קסט.
תוס' נדה, עא, ב ד"ה מערה. פירוש הרא"ש ידים שם. רשב"א שם. טור ושו"ע שם. וראה לקמן סי' רסג קו"א ס"ק ג: והטעם משום שהמצוה נעשית בגוף הישראל ... שהישראל פושט ידיו אף על פי שמסייע אין בו ממש ... אפשר דלענין ברכה מהני אפילו סיוע בעלמא.
קע.
ר"ש ופירוש הרא"ש ידים שם. ב"י שם וד"ה אבל כל אדם. לבוש סי"ב.
קעא.
משמעות המשנה ידים שם, שגם ר' יוסי הפוסל בקוף מודה בחרש שוטה וקטן. טור ושו"ע סי"א. לבוש סי"א. עולת תמיד ס"ק טז.
קעב.
תוס' ופירוש הרא"ש ומרדכי שם. טור ושו"ע שם.
קעג.
עטרת זקנים סי"א.
קעד.
ראה מטה משה סי' רסז (שאסר רק אשתו נדה והתיר בנדה סתם, ואף הביא החילוק בין דרך חבה לדרך שירות). הובא באליה זוטא ס"ק יא ואליה רבא ס"ק כ. ובסדר נט"י לסעודה סט"ז - רק בתו.
קעה.
תורת הבית בית ו שער ד. פירוש הרא"ש שם. ט"ז ס"ק טו.
קעו.
ר"ש ידים שם. תשב"ץ סי' רעח. מהרי"ל הל' נט"י (ע' תנז). רש"ל בהגהות הטור ובים של שלמה חולין פ"ח סי' כה. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סט"ז.
קעז.
סוכה נ, ב.
קעח.
ט"ז ס"ק טו. מ"א ס"ק כב.
קעט.
מ"א שם.
קפ.
ט"ז שם.
קפא.
משמעות גמ' חולין קו, א גבי חמי טבריא, דלקמן סי' קס סי"א.
קפב.
רש"י שם ד"ה דאפסקינהו ודף קז, א ד"ה אין נוטלין (לגירסת הדפוסים שלנו שהיא מהדורא בתרא - ראה אור זרוע ח"א סי' סא), וחגיגה יח, ב ד"ה ולקודש. רמב"ם הל' ברכות פ"ו ה"ה. מרדכי פ"ח דברכות רמז רב. טור ודעה הב' בשו"ע סי"ד.
קפג.
ראה לקמן סכ"ב וש"נ. וראה גם לעיל סט"ו.
קפד.
הרב רבינו יונה שם (ברכות מא, א ד"ה ונראה למורי). רשב"א בחידושיו חולין קו, א ד"ה כי פליגי. דעה הא' בשו"ע שם.
קפה.
פסחים יז, ב ורש"י שם ד"ה בקרקע. וראה גם לקמן סי' קס סט"ז. סי' קסב ס"א.
קפו.
נזיר לח, א. רש"י שם ד"ה והאיכא מקוה בפירוש הב'. תוס' שם ד"ה בר.
קפז.
שו"ע שם. וכ"ה בסידור סדר השכמת הבוקר ד"ה המהלך, ובסדר נט"י לסעודה ס"ח.
קפח.
רמ"א שם. וראה גם לעיל סט"ו.
קפט.
שו"ע סי"ד. וראה גם לקמן סי' קס סי"א.
קצ.
רמב"ם הל' מקוואות פ"ט ה"ו. בעלי הנפש להראב"ד ריש שער המים. הובא ברא"ש הל' מקואות סוף פ"א.
קצא.
סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור בתחלת הסימן שם.
קצב.
שמי מעיין מטהרין בזוחלין (יו"ד סי' רא ס"ב). וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"ח.
קצג.
ב"י ד"ה ובמי גשמים. שו"ע סט"ו. וראה קובץ ד"ת חי"ב ע' צ.
קצד.
ב"י שם. ט"ז ס"ק יט. מ"א ס"ק כז.
קצה.
ראה חקרי הלכות ח"ז לט, ב.
קצו.
רמב"ם הל' ברכות פ"ו ה"ה. טור ודעה הא' בשו"ע סט"ז. וראה גם לעיל סט"ו.
קצז.
ראב"ד שם. דעה הב' בשו"ע שם.
קצח.
סעיף א. וכ"ה לקמן סי' תרו סי"א.
קצט.
מ"א ס"ק כח, וכדלעיל סי"ז וקונטרס אחרון שם. וראה לעיל סי' פח ולקמן שם, שגם טבילת עזרה צ"ל בקרקע דוקא.
ר.
ס"ו-ז וש"ך ס"ק כא.
רא.
הרא"ה וריטב"א חולין קז, א. שו"ע ס"ז וסט"ז.
רב.
סעיף טו.
רג.
שאילתות דרב אחאי פר' מצורע שאילתא צ. בה"ג ברכות פ"ו (ט, ב). רשב"א חולין קז, א ד"ה האי אריתא ותורת הבית הארוך בית ו שער ג. שו"ע סי"ז. ואם נטל ידו האחת מהכלי, ראה לעיל סי"ג.
רד.
תורת הבית שם. שו"ע שם.
רה.
מ"א ס"ק כט.
רו.
גיטין טו, ב. תורת הבית שם. שו"ע סי"ח.
רז.
לבוש ס"כ. מ"א ס"ק ל.
רח.
ס' התרומה סי' עז. מרדכי ברכות פ"ח רמז רב. וסמ"ג עשין כז הל' נט"י. ורשב"א חולין שם בשם התוס'. טור ורמ"א ס"כ.
רט.
ס' התרומה שם. מרדכי פ"ח דברכות שם. סמ"ג שם. תשב"ץ סי' רעט.
רי.
כדלעיל סי' ד מהדו"ק ס"א.
ריא.
הרב רבינו יונה ברכות סוף פ"ח (מא, א ד"ה ולענין ברכה). והרשב"א חולין שם (בשם רבותיו והגאונים) ובתורת הבית הארוך בית ו שער ה (בשם רבינו יונה) ובשו"ת סי' קצ וסי' תשנד. שו"ע ס"כ. ט"ז ס"ק כא.
ריב.
פני יצחק אפי רברבי סוף שער עב. מ"א ס"ק לא.
ריג.
ראה תשב"ץ סי' רעט. מהרי"ל הל' נט"י וסעודה (ע' תנז). אגור סי' קצט. מטה משה סי' רסו - שכן נהגו מהר"ם מרוטנברג ומהרי"ל. וראה גם סדר נט"י לסעודה ס"ט. וראה פתחא זוטא ס"ק יח.
ריד.
תוספתא ידים פ"ב ה"א. מרדכי פ"ח דברכות סי' רב. שו"ע סי"ט. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"ט.
רטו.
לקמן סי' קסב ס"א וש"נ.
רטז.
סעיף יז.
ריז.
סעיף ו.
מתוך הספר "דורש טוב לכל עמו" בהוצאת "כפר חב"ד".
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining