Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 95 - How One should Stand while Reciting Shemoneh Esreh

Shulchan Aruch: Chapter 95 - How One should Stand while Reciting Shemoneh Esreh

Show content in:

SECTION 95 How One should Stand while Reciting Shemoneh Esreh. (1-4)

סימן צה כִּוּוּן אֵיבָרָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

1 When1 reciting Shemoneh Esreh, one should position his feet next to each other2 as if there were only one leg,3 in this manner resembling the angels of whom it is said,4 “Their legs are a straight leg,” i.e., their legs appear as one leg.

It is also desirable to [stand thus] when one recites Kedushah5 together with the sheliach tzibbur, because there one says, “We will sanctify [Your name in the world] as they sanctify [it] in the lofty Heavens.”6 And in the Heavens [He] is sanctified [by angels who stand as if on] one straight leg.

א הַמִּתְפַּלֵּל1 צָרִיךְ שֶׁיְכַוֵּן רַגְלָיו זוֹ אֵצֶל זוֹא,2 בְּכִוּן כְּאִלּוּ אֵינָן אֶלָּא רֶגֶל אֶחָד,3 לְהִדָּמוֹת לַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶםב,4 "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה", כְּלוֹמַר רַגְלֵיהֶם נִרְאוֹת כְּרֶגֶל אֶחָד.

וְטוֹב לְכַוֵּן רַגְלָיו גַּם כְּשֶׁאוֹמֵר קְדֻשָׁה5 עִם שְׁלִיחַ צִבּוּר,ג שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר "נְקַדֵּשׁ ... כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים ... בִּשְׁמֵי מָרוֹם",ד,6 וּבַמָּרוֹם מַקְדִּישִׁים כֵּן בְּרֶגֶל יְשָׁרָה:

2 There is an authority who says that when one stands up to recite Shemoneh Esreh, he should take three steps forward as if approaching a task that he must perform.7 It is proper to give weight to this view.8

ב יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵרה שֶׁכְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל יֵלֵךְ לְפָנָיו ג' פְּסִיעוֹת, דֶּרֶךְ קֵרוּב וְהַגָּשָׁה לְדָבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת.7 וְטוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו:8

3 One verse states,9 “My eyes and My heart will be there [in the Beis HaMikdash] for all the days.” Another verse states,10 “Let us raise our hearts with our hands to G‑d in Heaven.” In order to uphold both verses, [our Sages] said11 that when praying one should bow his head slightly so that his eyes will be directed downward to the earth, for we pray toward the Beis HaMikdash,12 of which it is said, “My eyes and My heart will be there.” This is why one should incline his eyes downward and look ahead, regarding himself as if he were standing in it and praying. In this manner, his prayer will be acceptable. His heart, though, should be directed aloft, “to G‑d in Heaven.” (As to those [worshipers] who lift their heads and eyes upward as if they were looking at the ceiling, the angels hold them in scorn.) Before beginning one’s prayer, however, one should lift his eyes toward Heaven in order to arouse devout concentration. [This also applies] in the midst of prayer, if one’s concentration is distracted, as stated in sec. 90[:4].13

ג כָּתוּבו אֶחָד אוֹמֵר:ז,9 "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר:ח,10 "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ ב' מִקְרָאוֹת אֵלּוּ אָמְרוּ11 שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיָּכֹף רֹאשׁוֹ מְעַטט שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו לְמַטָּה לָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מִתְפַּלְלִים נֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁי,12 שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כו'", לָכֵן יִתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה כְּנֶגְדּוֹ וְיַחְשֹׁב כְּאִלּוּ עוֹמֵד בּוֹ וּמִתְפַּלֵּל,יא וְעַל יְדֵי זֶה תְּפִלָּתוֹ רְצוּיָה, וּבְלִבּוֹ יְכַוֵּן לְמַעְלָה "אֶל אֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (וְאוֹתָן הַמַּגְבִּיהִים רָאשֵׁיהֶם וְעֵינֵיהֶם לְמַעְלָה כְּמַבִּיטִים עַל הַגַּג – הַמַּלְאָכִים מַלְעִיגִים עֲלֵיהֶםיב). וְקֹדֶם הַתְּפִלָּה יִשָּׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם, לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה.יג וְכֵן בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה אִם נִתְבַּטְּלָה כַּוָּנָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ':יד,13

4 One must stand in prayer like a servant before his master with awe, reverence, and fear. He should not rest his hands on his hips, because that smacks of conceit.14 It is desirable to place one’s hands over his heart with the right hand clasped over the left, [if one is] in a place where this is the way one stands before a king when speaking to him and petitioning him for one’s needs. Everything should follow local custom.

For an esoteric reason,15 some follow the custom of curling their thumb within their fist. Others, also for an esoteric reason, place their forearms over their hearts, the right over the left, with the middle part of both arms facing the person praying.

ד צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּתְּפִלָּה כְּעֶבֶד לִפְנֵי רַבּוֹ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בְּפַחַד.טו וְאַל יַנִּיחַ יָדָיו עַל חֲלָצָיו,טז מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ יוּהֲרָא.יז,14 וְטוֹב שֶׁיַּנִּיחֵן עַל לִבּוֹ כְּפוּתִין הַיְמָנִית עַל הַשְּׂמָאלִית,יח בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲמֹד כֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עִמּוֹ וְשׁוֹאֲלִין מֵאִתּוֹ צָרְכֵיהֶם. וְהַכֹּל כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם.יט וְנוֹהֲגִים קְצָת מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לָכֹף הָאֲגוּדָל בְּתוֹךְ פִּסַּת הַיָּד.כ וְיֵשׁ נוֹהֲגִיןכא מִטַּעַם הַיָּדוּעַ15 לָהֶם לְהַנִּיחַ זְרוֹעוֹתֵיהֶם עַל לִבָּם יְמָנִית עַל שְׂמָאלִית שֶׁיִּהְיֶה פֶּרֶק אֶמְצָעִי מִשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת נֶגֶד פְּנֵי הַמִּתְפַּלֵּל:

In the original, the above heading (“How One should Stand...”) literally means, “The Arrangement of One’s Limbs....”
I.e., stand at attention; Berachos 10b.
This is merely an initial preference. After the fact, one’s prayers are acceptable even if he did not stand in this manner (Leket Tziyunim VeHe’aros).
Yechezkel 1:7, translated here according to the first explanation of Rashi.
And to remain standing until the sheliach tzibbur has completed the blessing that ends with HaE-l HaKadosh. This is the Lubavitch custom (Sefer HaMinhagim: The Book of Chabad-Lubavitch Customs, p. 27), as also in many other communities.
Here, as is his practice throughout his Shulchan Aruch, the Alter Rebbe cites the wording that appears in the Ashkenazic order of prayer (Nussach Ashkenaz), where the opening line of Kedushah begins with the word Nekadesh. In his Siddur, by contrast, he follows the Sephardic order (Nussach Sepharad, popularly pronounced Nussach Sephard), where the first word of Kedushah is Nakdishach. The differences in content between the two versions of this passage are minimal.

To briefly clarify the key terms: Sephardim are Jews originating from Spain (“Sepharad”) or the Orient, as distinct from Ashkenazim (“Ashkenaz” being the classical Heb. name for Germany), who originate from other European countries. However, the prayer rites known as Nussach Sephard and Nussach Ashkenaz do not coincide with these “ethnic” categories. True, Nussach Ashkenaz is the prayer rite that developed in German-speaking and other European lands. But many of the worshipers whose Siddurim follow Nussach Sephard are not of Spanish or Oriental origin; they include many chassidim and non-chassidim of Ashkenazic background, both in Eretz Yisrael and the Diaspora. And the prayer rite followed by the Sephardim proper, basically of North African origin, is different again.

The prayer rite sometimes referred to in these footnotes as “the Lubavitch custom” is the version laid down by the AriZal (R. Yitzchak Luria) — a variant of Nussach Sephard — as defined by the Alter Rebbe in his Siddur.
This practice is derived from two Biblical phrases, each of which is a prelude to a significant act: “Yehudah approached...” (Bereishis 44:18), and likewise “Eliyahu the Prophet drew near...” (I Melachim 18:36). See Rokeiach, sec. 322.
This is universal practice. Equally widespread is the practice of taking three steps back before taking these three steps forward (Magen Giborim, Elef HaMagen 96:2).
I Melachim 9:3, implying G‑d’s presence on earth.
Eichah 3:41.
Yevamos 105b.
See sec. 94:1 above.
In practice, the Rebbe’s counsel is to read the prayers from the Siddur. See sec. 90, footnotes 16, and sec. 93, footnote 9, above.
See also sec. 97:1.
Lit., “for a [Kabbalistic] reason known to them.”
ר' אליעזר בן יעקב ברכות י, ב ורש"י ד"ה יכוין וד"ה ורגליהם. תר"י פ"ק דברכות (ה, א ד"ה המתפלל) וטור (ראה ב"י וב"ח) מירושלמי ברכות פ"א ה"א. שו"ע ס"א. וראה ראה להלן סי' קכג סוף ס"ה.
יחזקאל א, ז.
שו"ת תרומת הדשן סי' כח. שו"ע ס"ד. לבוש ס"א. ועי' לשון רבינו לקמן סי' קכה ס"ג. וראה ס' המנהגים – חב"ד ע' 12.
בנוסח אשכנז, אבל בסדור (נוסח ספרד ונוסח האר"י): נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש. וראה לקמן סי' קכה ס"א וש"נ.
רוקח סי' שכב. רמ"א ס"א.
יבמות קה, ב. טור. לבוש ס"ב.
מלכים א ט, ג.
איכה ג, מא.
טור ושו"ע ס"ב.
כדלעיל סי' צד ס"א וש"נ.
הרב רבינו יונה פ"ה דברכות (כב, ב) ד"ה צריך. טור ושו"ע ולבוש שם.
ספר חסידים סוף סי' יח. מ"א ס"ק א.
ב"ח (ד"ה וצריך). עטרת זקנים אות ג.
ס"ד וש"נ.
רמב"ם הל' תפלה פ"ה ה"ד, הובא בטור. הגהות מיימוניות הל' תפלה שם אות ו וב"י משבת י, א. שו"ע ס"ג. וראה לעיל סי' נג סי"ד. סי' עד ס"ז. סי' צ ס"ה. סי' צא ס"ו.
רמב"ם שם לפירושו בגמרא ברכות כד, ב (ראה שם ברבינו מנוח, ובב"י). טור ושו"ע ס"ג. וראה תשובות הגאונים הרכבי סי' ת, ערוך ערך סנטר.
אור זרוע הל' תפלה סי' ק. רבינו מנוח שם. ב"י. שו"ע שם. וראה תלמידי רבינו יונה ברכות שם (טו, ב ד"ה ואסור).
רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. עי' במ"ש לקמן בסי' צו ס"א. וראה לעיל סי' צא ס"ו.
מהר"י אבוהב (הובא בב"י). מ"א ס"ק ב. לבוש ס"ד.
עשרה מאמרות (מאמר אם כל חי ח"א סי' לג) בשם רמ"ק. מ"א שם. וראה כעין זה בסידור בסדר הבדלה.
עשרה מאמרות שם בשם האר"י. מ"א שם.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Uri Kaploun.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.
Start a Discussion
1000 characters remaining