Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 94 - Requirement to Orient Oneself towards Eretz Yisrael; Laws [Pertaining to Praying] while Riding or while Sitting in a Boat

Shulchan Aruch: Chapter 94 - Requirement to Orient Oneself towards Eretz Yisrael; Laws [Pertaining to Praying] while Riding or while Sitting in a Boat

Show content in:

SECTION 94 The Requirement to Orient Oneself towards Eretz Yisrael; the Laws [Pertaining to Praying] while Riding or while Sitting in a Boat. (1-10)

סימן צד צָרִיךְ לְכַוֵּן כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְדִין הָרוֹכֵב אוֹ יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה וּבוֹ י' סְעִיפִים:

1 [The following laws apply] when one stands up to pray [Shemoneh Esreh].1 If he is in the Diaspora, he should face Eretz Yisrael2 — as it is written,3 “They will pray to You by way of their land” — and he should focus [his thoughts] in the direction of Jerusalem, the Beis HaMikdash, and the Holy of Holies.4

If he is in Eretz Yisrael, he should turn to face Jerusalem — as it is written,5 “They will pray to G‑d via the city which You have chosen” — and he should focus his thoughts on the Beis HaMikdash and the Holy of Holies.

If he is in Jerusalem, he should turn to face the Beis HaMikdash — as it is written,6 “They will pray toward this House” — and he should direct his thoughts toward the Holy of Holies.

If he is standing behind the [Beis Ha]Mikdash, to the west of the location of the Holy of Holies,7 he should turn to face east, toward the Holy of Holies, as it is written,8 “And they shall pray toward this place.” (In the present era it is forbidden to stand in the [site of the] Beis HaMikdash itself, for everyone is impure due to [presumed contact with] a corpse9 and we do not have the ashes of the [Red] Heifer [with which to purify ourselves],10 as will be explained in sec. 561.11)

If one is standing to the north [of the Beis HaMikdash], he should turn south to face it. If one is standing to its south, he should turn north to face it. “The entire Jewish people thus direct their hearts toward one place.”2 In this spirit the Sages saw an allusion [to the Temple Mount] in the verse,12 “Your neck is like the Tower of David, built with lofty turrets (לתלפיות — letalpiyot),” for this word suggests “the mount (תל — tel) to which all mouths (פיות — piyot) are directed.”2

א בְּקוּמוֹ לְהִתְפַּלֵּל,1 אִם הָיָה עוֹמֵד בְּחוּץ לָאָרֶץא – יַחֲזִיר פָּנָיו כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,2 שֶׁנֶּאֱמַר:ב,3 "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם". וִיכַוֵּן גַּם כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִםג וּכְנֶגֶד הַמִּקְדָּשׁ וּכְנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים.4

הָיָה עוֹמֵד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – יַחֲזִיר פָּנָיו כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר:ד,5 "וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל ה' דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ". וִיכַוֵּן גַּם כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּכְנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים.

הָיָה עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם – יַחֲזִיר פָּנָיו לַמִּקְדָּשׁ,ה שֶׁנֶּאֱמַר:ו,6 "וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה". וִיכַוֵּן גַּם כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקָדָשִׁים.

הָיָה עוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַמִּקְדָּשׁ (אֲבָל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אָסוּר לַעֲמֹד בַּזְּמַן הַזֶּה,ז שֶׁכֻּלָּם טְמֵאֵי מֵתִים9 שֶׁאֵין לָנוּ אֵפֶר פָּרָה,ח,10 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקס"אט)11 בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל בֵּית קָדְשֵׁי קָדָשִׁיםי – יַחֲזִיר פָּנָיו לַמִּזְרָח כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר:יא,8 וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". וְאִם הָיָה עוֹמֵד בִּצְפוֹנוֹ – יַחֲזִיר פָּנָיו לַדָּרוֹם כְּנֶגְדּוֹ. וְאִם עוֹמֵד בִּדְרוֹמוֹ – יַחֲזִיר פָּנָיו לַצָּפוֹן כְּנֶגְדּוֹ.

נִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְכַוְּנִים לִבָּם לְמָקוֹם אֶחָד.יב,2 וְעַל זֶה דָּרְשׁוּ חֲכָמִים:יג "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת",יד,12 תֵּל שֶׁכָּל פִּיּוֹת פּוֹנִים בּוֹ:2

2 In places where it is customary to pray in directions other than [toward Jerusalem],13 one should at least turn his face in the direction of Eretz Yisrael if he is in the Diaspora, toward Jerusalem if he is in Eretz Yisrael, and toward the [Beis Ha]Mikdash if he is in Jerusalem.

We face the east, because we are living to the west of Eretz Yisrael,14 and thus we are facing Eretz Yisrael. This is why the Aron HaKodesh15 is [usually] positioned in the east [of the synagogue]. Even if it was placed on another side, [the congregation] should pray to the east.

Nevertheless, in these countries16 which are located to the far north — even though they are also to the west of Eretz Yisrael — the Aron HaKodesh and the direction for prayer, i.e., the “eastern” wall, should not be positioned due east, but rather southeast, (inclining slightly according to the angle of the direction of Jerusalem from the mean east position.17 [The mean east position] is the place from which the sun rises for a particular city at the times of the actual equinox in the spring and fall.18 This is the [time of year] at which the ecliptic19 intersects the horizon of this city. This is why the days and the nights are equal at the time of the equinox in the spring and the fall.)

This [mean east position] is further [east] in all of these countries20 than the point in the heavens that is directly above Jerusalem.21 It is necessary to calculate the latitude of the point of intersection between the arc that represents the longitude of Jerusalem as it intersects the equator22 and the arc which circumscribes the quarter of a sphere23 from our location to [the mean east position,] i.e., the place where our horizon intersects the ecliptic19 [at sunrise on the day of the equinox]. If the latitude of the point where this arc24 intersects the longitude of Jerusalem is greater than the latitude of Jerusalem,25 one should incline slightly southward according to this increment. If the latitude of this point is less than the latitude of Jerusalem, one should incline slightly to the north.26 This [calculation] depends on [the extent of] the eastward distance of the country from the Atlantic Ocean27 and the extent of its northerly distance from the equator beyond that of Jerusalem.28These calculations are easy for those who are familiar with the calculations of spherical trigonometry.29

ב בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל לְרוּחַ מִשְּׁאָר רוּחוֹתטו,13 – עַל כָּל פָּנִים יְצַדֵּד פָּנָיו לְצַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם הוּא בְּחוּץ לָאָרֶץ, וְלִירוּשָׁלַיִם אִם הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלַמִּקְדָּשׁ אִם הוּא בִּירוּשָׁלַיִם. וְאָנוּ מַחֲזִירִין פָּנִים לַמִּזְרָח, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִין בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,14 וְנִמְצָא פָּנֵינוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.טז וְלָכֵן קוֹבְעִים אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ15 בַּמִּזְרָח. וַאֲפִלּוּ קְבָעוּהוּ לְצַד אַחֵר – יִתְפַּלְלוּ לְצַד מִזְרָח.יז

וּמִכָּל מָקוֹם, מְדִינוֹת אֵלּוּ16 שֶׁהֵן לְצַד צָפוֹן הַרְבֵּהיח אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – לֹא יִקְבְּעוּ מְקוֹם הָאָרוֹן וְצַד הַתְּפִלָּה דְּהַיְנוּ כֹּתֶל מִזְרָחִי כְּנֶגֶד אֶמְצָעִית רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא כְּנֶגֶד מִזְרָחִית דְּרוֹמִיתיט (קְצָתכ כְּפִי עֶרֶךְ נְטִיַּת נְקֻדַּת אֶמְצַע מִזְרָח שֶׁלָּהֶם מִכְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם,17 וּנְקֻדָּה זוֹ הוּא מְקוֹם יְצִיאַת שֶׁמֶשׁ לְעִיר זוֹ בִּתְקוּפַת נִיסָן וְתִשְׁרֵי הָאֲמִתִּית,18 וְהוּא מְקוֹם פְּגִישַׁת גַּלְגַּל מַשְׁוֶה הַיּוֹם19 בְּאֹפֶק עִיר זֶה, שֶׁלָּכֵן הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִים שָׁם בִּתְקוּפַת נִיסָן וְתִשְׁרֵי).

וּמָקוֹם זֶה בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ20 הוּא לְהָלְאָה מִנְּקֻדַּת נֹכָח הָרֹאשׁ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,כא,21 וְצָרִיךְ לְחַשֵּׁב כַּמָּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִםכב בָּרֹחַב שֶׁמִּגַּלְגַּל מַשְׁוֶה הַיּוֹם22 עַד רֹבַע עָגֹל23 שֶׁמִּנֹּכַח הָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ עַד מְקוֹם פְּגִישַׁת הָאֹפֶק שֶׁלָּנוּ בְּמַשְׁוֶה הַיּוֹם,כג,19 וְאִם רֹחַב זֶה שֶׁמֵּעִגוּל זֶה24 עַד מַשְׁוֶה הַיּוֹם כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם הוּא יוֹתֵר מֵרֹחַב שֶׁמִּמַּשְׁוֶה הַיּוֹם עַד נֹכָח הָרֹאשׁ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִםכד,25 – צָרִיךְ לְצַדֵּד קְצָת לְדָרוֹם כְּפִי עֶרֶךְ יִתְרוֹן הַזֶּה, וְאִם הוּא פָּחוֹת מִזֶּה – צָרִיךְ לְצַדֵּד לְצָפוֹן קְצָת.26 וְדָבָר זֶה תָּלוּי בְּמֶרְחַק הַמְּדִינָה מִיָּם הַמַּעֲרָבִיכה כְּלַפֵּי הַמִּזְרָח27 וּבְהַרְחָקָה מִטַּבּוּר הָאָרֶץכו כְּלַפֵּי צָפוֹן יוֹתֵר מִמֶּרְחַק יְרוּשָׁלַיִם.כז,28 וְחֶשְׁבּוֹן זֶה קַל לְהַיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַחֶשְׁבּוֹן בִּמְשֻׁלָּשׁ כַּדּוּרִי:כח,29

Fig. 2
Fig. 2


L = Lisbon A = Amsterdam N = North Pole J = Jerusalem
E = east (= mean east; not due east, which would simply be a line of latitude)
X = intersection of Amsterdam’s mean east and Jerusalem’s line of longitude
Z = intersection of Lisbon’s mean east and Jerusalem’s line of longitude
Q = intersection of Jerusalem’s line of longitude and the equator

3 One who desires to follow our Sages’ teaching30 that “he who desires to gain wisdom should face south31 and he who desires to attain wealth should face north”32 may conduct himself in this manner even when he is part of a congregation, despite the fact that when praying they are facing east. Nevertheless, he must incline his face33 towards the east, i.e., toward Eretz Yisrael, even when he is praying alone. He may also do the opposite, i.e., he may stand facing east, and incline his face to the south or to the north so that he will gain either wisdom or wealth. This latter approach is more appropriate when he is praying with a congregation so that it will not appear that he has separated himself somewhat from them, for they are standing [in prayer] while facing east whereas he is facing the south or the north. If, however, he forgot and stood up to recite Shemoneh Esreh while facing the north or the south and already began to pray, it is sufficient that he incline his face to the east. He should not change the position of his feet to face east.

By contrast, should he have forgotten and stood up [to pray while facing] the west, he should not turn his face at all, for it is impossible for him to turn his face to the east34 and pray. Therefore there is no need for him to turn his head at all, unless he desires to gain either wisdom or wealth. He need not change the position of his feet to face east, for there were Sages who would pray to the west as an initial preference, since “the Divine Presence abides in the west.”35 There was also a Sage who would pray in whichever direction that he happened to face, because he pointed out that the Divine Presence abides everywhere.35 One may rely on these views after the fact, if one has already begun praying while facing a particular direction; one should not interrupt his prayers to change his position and face Eretz Yisrael.

ג וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְקַיֵּםכט אָמְרָם:ל,30 הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים31 וּלְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין32 – יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן אֲפִלּוּ בְּצִבּוּר,לא אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִתְפַּלְלִין לְמִזְרָח. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְצַדֵּד פָּנָיו לְמִזְרָחלב,33 כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ מִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד. וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת גַּם בְּהִפּוּךְ,לג שֶׁעִקַּר עֲמִידָתוֹ יִהְיֶה לְמִזְרָח, וִיצַדֵּד פָּנָיו לְדָרוֹם אוֹ לְצָפוֹןלד כְּדֵי לְהַחְכִּים אוֹ לְהַעֲשִׁיר. וְדֶרֶךְ זֶה יוֹתֵר נָכוֹן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאָה כְּמוֹ שֶׁחָלוּק מֵהַצִּבּוּר קְצָת,לה שֶׁהֵם עוֹמְדִים לְמִזְרָח וְהוּא לְדָרוֹם אוֹ לְצָפוֹן. אֶלָּא אִם כֵּן שָׁכַח וְעָמַד לְצָפֹן אוֹ לְדָרוֹם וְהִתְחִיל כְּבָר לְהִתְפַּלֵּל – אֲזַי דַּי לוֹ שֶׁיַּהֲפֹךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח, וְלֹא יַעֲקֹר רַגְלָיולו לַהֲפֹךְ עֲמִידָתוֹ לְמִזְרָח.לז

אֲבָל אִם שָׁכַח וְעָמַד לְמַעֲרָב – לֹא יַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלָל, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח34 וְיִתְפַּלֵּל, לָכֵן אֵין צָרִיךְ לַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלָל,לח אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לְהַחְכִּים אוֹ לְהַעֲשִׁיר.לט וְאֵין צָרִיךְ לַעֲקֹר רַגְלָיו לַהֲפֹךְ עֲמִידָתוֹ לַמִּזְרָח, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִן הַחֲכָמִיםמ שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְלִים לְכַתְּחִלָּה לַמַּעֲרָב מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָהמא בַּמַּעֲרָב,מב,35 וְיֵשׁ מִי שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל לְאֵיזֶה רוּחַ שֶׁהָיָה מִזְדַּמֵּן לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹבֵר שֶׁשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם,35 וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בְּדִיעֲבַד שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל לְאֵיזוֹ רוּחַ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲקֹר רַגְלָיו וְלַעֲמֹד כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:מג

4 A blind person, and likewise one who is unable to determine the directions in order to pray while facing Eretz Yisrael, should direct his heart to his Father in Heaven,2 as it is written, “And they shall pray to G‑d.”5

ד סוּמָאמד וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן הָרוּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵלמה – יְכַוֵּן לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם,2 שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְפַּלְלוּ אֶל ה'":מו,5

5 If a person is riding a donkey, he is not required to climb down in order to pray,2 even if he has someone to hold his donkey for him [while he prays]. Instead, he may pray while traveling. If possible, he should turn his face toward Eretz Yisrael.36 Similarly, when [traveling] in a ship or a wagon, if he can stand, he should. If not, he should sit in his place and pray and, if possible, he should turn his face toward Eretz Yisrael.2

If he is traveling by foot, he may pray while he walks, even if he is not facing Jerusalem. Even when he is not in a place of danger, and even when he is traveling for his own mundane affairs,37 the Sages did not require him to interrupt his journey and stand while reciting Shemoneh Esreh. [The rationale is] that the delay will be hard for him to bear; he will be disconcerted and will not be able to concentrate. [However,] everything depends on the journey, the place, the degree of his fear, and his ability to compose himself.

If, however, he has moved ahead of the caravan [with which he is traveling] and has someone to hold his donkey, he should dismount and pray. Certainly, if [in such a situation] he is journeying by foot, he should stand [in one place] and pray. Standing at this point will not make his heart unsettled, since he would have to wait for the caravan regardless.

On the other hand, some authorities maintain that whatever the situation, one should stand still while reciting the first blessing38 [of Shemoneh Esreh], for if one does not concentrate while reciting that blessing, he must repeat his prayer,39 and when one prays while journeying, he is not able to focus his attention to such a degree. Therefore, [if he is riding], he must restrain the animal from proceeding until he completes this first blessing. He is not required, however, to climb down. It is proper to give weight to this view if one is not in a dangerous place.

As an initial preference, from dawn40 onward, one should not set out on a journey until he has recited the entire Shemoneh Esreh at home while standing, as stated in sec. 89[:9]. Nevertheless, if one transgressed and did depart, he may pray while traveling, even if he is traveling nearby, within the city’s [Shabbos] limits.41 Even if he will still have ample time to pray after he reaches his destination, he may pray while traveling as soon as the time for prayer arrives. He is not required to refrain from praying until he reaches his destination in order to pray there while standing. Since he already became obligated to pray while traveling, he can fulfill his halachic obligation in his immediate circumstances. He is not obligated to defer42 the mitzvah so that he can pray while standing, since in his present circumstances he is exempt from standing.

Nevertheless, in order to fulfill the mitzvah in its optimum manner,43 it is proper that he should wait until he arrives at his destination in order to pray while standing, if he knows that there he will have a private place where he will not be disturbed by the members of the household. [Delaying his prayers in this manner] does not [violate the charges] that mitzvos should not be deferred”44 and “those who are eager perform a mitzvah at the earliest opportunity,”45 since his intent is to fulfill the mitzvah in an optimum manner.

ה הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵירֵד וּלְהִתְפַּלֵּלמז,2 אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיִּתְפֹּס אֶת חֲמוֹרוֹ, אֶלָּא מִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹמח וְיַחֲזִיר פָּנָיו לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם אֶפְשָׁר לוֹ.מט,36 וְכֵן אִם הָיָה בַּסְּפִינָה אוֹ עַל גַּבֵּי קָרוֹן, אִם יָכוֹל לַעֲמֹד – עוֹמֵד, וְאִם לָאו – יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וּמִתְפַּלֵּל,נ וְיַחֲזִיר פָּנָיו לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם אֶפְשָׁר לוֹ.2 וְאִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו – מִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ,נא אַף אִם אֵין פָּנָיו כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה, וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ לִדְבַר הָרְשׁוּת37 – לֹא הִצְרִיכוּהוּ לְהַפְסִיק הֲלִיכָתוֹ וְלַעֲמֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, לְפִי שֶׁיֻּקְשֶׁה בְּעֵינָיו אִחוּר דַּרְכּוֹ וְיִטָּרֵד לִבּוֹ וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן.נב וְהַכֹּל לְפִי הַדֶּרֶךְ וּלְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי יִרְאָתוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ.נג

אֲבָל אִם קָדַם הוּא לְהַשַּׁיָּרָא וְיֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיֶאֱחוֹז אֶת חֲמוֹרוֹ – יֵרֵד לְמַטָּה וְיִתְפַּלֵּל.נד וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, שֶׁצָּרִיךְ הוּא לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל, שֶׁבַּעֲמִידָה זוֹ לֹא יִטָרֵד לִבּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּבַּלְעֲדֵי כֵּן צָרִיךְ הוּא לְהַמְתִּין עַל הַשַּׁיָּרָא.

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםנה שֶׁבְּכָל עִנְיָן צָרִיךְ הוּא לַעֲמֹד בְּאָבוֹת38 כְּדֵי לְכַוֵין, שֶׁאִם לֹא כִּוֵּן לִבּוֹ בְּאָבוֹת – צָרִיךְ הוּא לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל,נו,39 וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּל כָּךְ. לָכֵן צָרִיךְ לְעַכֵּב הַבְּהֵמָה שֶׁלֹּא תְּהַלֵּךְ עַד שֶׁיִּגְמֹר בִּרְכַּת אָבוֹת, אֲבָל אֵין צָרִיךְ לֵירֵד לְמַטָּה.נז וְרָאוּי לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם אִם הוּא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה.נח

וּלְכַתְּחִלָּה, לֹא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר40 עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּחִלָּה בְּבֵיתוֹ כָּל תְּפִלַּת י"ח מְעֻמָּד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ"ט.נט וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָבַר וְיָצָא – יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ,ס אֲפִלּוּ מְהַלֵּךְ סָמוּךְ לָעִיר בְּתוֹךְ הַתְּחוּם,סא,41 וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ בְּעוֹד שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן שְׁהוּת הַרְבֵּה לְהִתְפַּלֵּל – אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ מִיָּד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה, וְאֵינוֹ מְחֻיָּב לְהִתְעַכֵּב42 מִלְּהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שָׁם מְעֻמָּד,סב שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר חָל עָלָיו חוֹבַת הַתְּפִלָּה וְהוּא בַּדֶּרֶךְ – יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַדִּין בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, וְאֵינוֹ מְחֻיָּב לְהַחְמִיץ הַמִּצְוָה כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל מְעֻמָּד, כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו הוּא פָּטוּר מֵהָעֲמִידָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר43 נָכוֹן הוּא שֶׁיַּמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ לְהִתְפַּלֵּל שָׁם מְעֻמָּד,סג אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁם מָקוֹם מְיֻחָד שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּהוּ בְּנֵי הַבַּיִת. וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם "אֵין מַחְמִיצִין אֶת הַמִּצְווֹת"סד,44 וּ"זְרִיזִים מַקְדִּימִין לְמִצְוָה",סה,45 כֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוֵּן כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר:סו

6 If one is sitting in a ship or a wagon and is afraid to stand throughout Shemoneh Esreh and [hence] prays while seated, he should nevertheless stand, if possible, when he must bow, so that he will bow46 while standing. He should also take three steps [backward at the end, as required].47 If he is riding an animal, he should have it take three steps back, and that is considered as if he himself had taken three steps back. Alternatively, while on the animal he should move back, as he would do if he were taking his leave of a king.47

ו הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה אוֹ בַּעֲגָלָה וּמְפַחֵד לַעֲמֹד בְּכָל הַתְּפִלָּה וּמִתְפַּלֵּל מְיֻשָּׁב,סז מִכָּל מָקוֹם יַעֲמֹד בִּמְקוֹם הַכְּרִיעוֹתסח אִם אֶפְשָׁר לוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כּוֹרֵעַ46 מְעֻמָּד וּפוֹסֵעַ ג' פְּסִיעוֹת.סט,47 וְאִם רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה – יַחֲזִיר הַבְּהֵמָה ג' פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרֶיהָע וְעוֹלֶה לוֹ כְּאִלּוּ פּוֹסֵעַ בְּעַצְמוֹ, אוֹ יַחֲזִיר עַצְמוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֶמְתּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה נוֹהֵג אִם בָּא לְהִפָּטֵר מִן הַמֶּלֶךְ:עא,47

7 An elderly person who cannot stand may sit in his place and pray. Similarly, one who is sick may pray48 even when lying on his side, provided he can concentrate. If one is so weak that he cannot verbalize his prayers, it is desirable that he should at least think about them in his heart, as it is written,49 “Say in your hearts on your beds.” [This he should do] even though one does not fulfill his obligation through thought [alone], as will be explained in sec. 101[:4].

If he cannot concentrate he should recite the Shema alone, if that is possible, since [the obligation to] focus one’s thoughts when reciting the Shema applies only to the first verse, and it is easily possible to focus one’s thoughts [for that].

ז זָקֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד – יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וּמִתְפַּלֵּל.עב וְכֵן חוֹלֶה.48 וּמִתְפַּלֵּלעג אֲפִלּוּ שׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ,עד וְהוּא שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ.

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּפִיו מִפְּנֵי חֲלִישׁוּתו – טוֹב שֶׁעַל כָּל פָּנִים יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ,עה שֶׁנֶּאֱמַר:עו,49 "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּהִרְהוּר,עז כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"א.עח

אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ – קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע לְבַדָּהּ אִם אֶפְשָׁר לוֹ,עט לְפִי שֶׁכַּוָּנַת קְרִיאַת שְׁמַע אֵינָהּ אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹןהפ וּבְקַל יוּכַל לְכַוֵּן:פא

8 If one [is sitting] with gentiles on either side and he fears that they may interrupt him while he is praying or damage his wares if he stands and prays, he should sit in his place and pray, because his thoughts are not composed. He should sit, pray, and bow, even though he is required to take three steps back at the end of his prayer.47

One should be careful not to lean against a wall, a pillar, or a friend while praying, as will be explained in sec. 141.50

ח מִי שֶׁהָיוּ לוֹ נָכְרִים מִכָּאן וּמִכָּאן וּמִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַפְסִיקוּהוּ בִּתְפִלָּתוֹפב אוֹ שֶׁמָּא יַפְסִידוּ מִקְחוֹ אִם יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל – יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְיִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁצָּרִיךְ לִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹת בְּסוֹף הַתְּפִלָּהפג – יוֹשֵׁב וּמִתְפַּלֵּל וְכוֹרֵעַ.פד,47

יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ עַצְמוֹ לַכֹּתֶל אוֹ לְעַמּוּד אוֹ לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה,פה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קמ"א:פו,50

9 If one was forced to recite Shemoneh Esreh while sitting or walking, when he has the opportunity he should preferably pray again while standing, as a freewill offering2 — provided that he is certain that he will be able to concentrate properly while praying, as will be explained in sec. 107[:5].

ט מִי שֶׁהֻכְרַח לְהִתְפַּלֵּל מְיֻשָּׁבפז אוֹ מְהַלֵּךְ – טוֹב שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל מְעֻמָּד כְּשֶׁיּוּכַל בְּתוֹרַת נְדָבָהפח,2 אִם הוּא בָּטוּחַ שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן יָפֶה בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ז:פט

10 [The following directives apply when] one is traveling and is approaching an inn belonging to gentiles. If he can move off the road in order to recite Shemoneh Esreh while standing, in a place that it is very likely that passersby will not interrupt him, it is preferable to move off the road and pray there than to pray in a non-Jew’s house which will certainly contain idols and abominations.51 One should not bring any holy object into such a place.52 For Moshe our teacher said,53 “When I depart from the city, [I shall spread out my hands to G‑d].” He did not want to pray in the Egyptian city, because it was filled with idols.

If, however, one cannot move off the road to a place in which he will not be interrupted, he should pray in a corner of the inn where he will not be disturbed by the members of the household. He need not be concerned about the presence of idols, for all of our prayers are recited in towns filled with idols.54

If it is impossible to move off the road and one must pray while walking or sitting, and in the inn he will likewise not be able to find a corner in which he will not be disturbed, it is preferable to pray on the road while walking or sitting, for then he will be able to concentrate better. If at the inn he will be able to pray in a field, a courtyard, or a garden, that is preferable, for in that way he can fulfill both [obligations], praying while standing and with concentration.

י מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא סָמוּךְ לְמָלוֹן שֶׁל נָכְרִים,צ אִם יָכוֹל לְהִסְתַּלֵּק מִן הַדֶּרֶךְ וּלְהִתְפַּלֵּל מְעֻמָּד בְּמָקוֹם שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּהוּ שָׁם עֹבְרֵי דְּרָכִים – מוּטָב שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיִתְפַּלֵּל שָׁםצא מִשֶּׁיִּתְפַּלֵּל בְּבַיִת שֶׁל נָכְרִי שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בּוֹ גִּלּוּלִים וְתוֹעֵבוֹת,51 וְאֵין לְהַכְנִיס לְשָׁם דָּבָר (שֶׁבִּקְדֻשָּׁהצב),52 שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַרצג,53 "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר וְגו'", וְלֹא רָצָה לְהִתְפַּלֵּל בִּכְרַךְ שֶׁל מִצְרַיִם, לְפִי שֶׁהָיְתָה הָעִיר מְלֵאָה גִּלּוּלִים. אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּלֵּק מִן הַדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּהוּ – יִתְפַּלֵּל בַּמָּלוֹן בְּאֵיזוֹ קֶרֶן זָוִיּוֹת, שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּהוּ בְּנֵי הַבַּיִת. וְאֵין לָחוּשׁ לְגִלּוּלִים, שֶׁהֲרֵי כָּל תְּפִלָּתֵינוּ בַּעֲיָרוֹת מְלֵאוֹת גִלּוּלִים.54

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּלֵּק מִן הַדֶּרֶךְ וְצָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מְהַלֵּךְ אוֹ מְיֻשָּׁבצד וְגַם בַּמָּלוֹן לֹא יִמְצָא קֶרֶן זָוִיּוֹת שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּהוּ – מוּטָב לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ אוֹ מְיֻשָּׁב, כֵּיוָן שֶׁאָז יָכוֹל לְכַוֵּן יוֹתֵר. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּלוֹן בְּבִקְעָה אוֹ בֶחָצֵר אוֹ בְּגִנָּה – מוּטָב, וְיֵצֵא יְדֵי שְׁנֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל מְעֻמָּד וּבְכַוָּנָה:צה

In practice, there is no requirement to face a particular direction when reciting prayers other than Shemoneh Esreh. There is likewise no requirement to face east when called to the Reading of the Torah, even though as a result one may be bowing in a different direction (Noda BiYehudah, Vol. 2, Orach Chayim, Responsum 13).
Berachos 30a.
I Melachim 8:48. This and the subsequent verses quoted are part of the prayer offered by Shlomo HaMelech at the dedication of the First Beis HaMikdash.
In the Holy Tongue, etymological affinity is not arbitrary. Interestingly, the Aram. word כַּוִּין (“windows”) shares a root in the Holy Tongue with כִּוּוּן (“direction”) and כַּוָּנָה (“devout intent”).

Throughout these sections, depending on each context, kavanah is variously translated as “concentration,” “devout intent,” “focusing one’s thoughts,” and the like.
Loc. cit., verse 44.
II Divrei HaYamim 6:32. See also sec. 95:3 below with regard to praying toward the Beis HaMikdash.
To reach this point today, a visitor to the Kotel (the Western Wall) enters Wilson’s Arch, to the left of the men’s section, and proceeds northwards for about 50 meters along the tunnel that skirts the continuation of the Wall. (The Western Wall is a retaining wall of Har HaBayis, the Temple Mount.) When he then turns east to face the Wall, he is facing the back of what is generally considered to be the site of the Holy of Holies.

To reach this point today, a visitor to the Kotel (the Western Wall) enters Wilson’s Arch, to the left of the men’s section, and proceeds northwards for about 50 meters along the tunnel that skirts the continuation of the Wall. (The Western Wall is a retaining wall of Har HaBayis, the Temple Mount.) When he then turns east to face the Wall, he is facing the back of what is generally considered to be the site of the Holy of Holies.
I Melachim 8:35.
This includes contact as indirect as even having merely entered a cemetery and approaching within four cubits of a grave, or having been present in the same building as a corpse. Indeed, in the Diaspora, the very earth is deemed impure by a Rabbinic decree (see Rambam, Hilchos Tumas Meis, chs. 5, 11).
See Bamidbar, ch. 19.

A person who is in a state of ritual impurity is forbidden to enter the area of the Beis HaMikdash. This prohibition remains in force even though the Beis HaMikdash is destroyed at present, because the Divine Presence still rests there (see Rambam, Hilchos Beis HaBechirah 6:16).
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch; see Magen Avraham 561:2.
Shir HaShirim 4:4, translated according to Rashi.
Maamar Mordechai 94:2 (see also Pri Megadim: Eshel Avraham 94:2) states that this is speaking about an instance in which a congregation had decided to face north or south in accordance with our Sages’ directive that one who wishes to gain wisdom should face south when praying and one who seeks to attain wealth should face north. (See Bava Basra 25b, cited in subsection 3 below.) Interestingly, of the many synagogues of the Talmudic period that have been discovered in Eretz Yisrael, not all are oriented toward Jerusalem.
The Alter Rebbe is echoing the scholars who lived in Western Europe where the synagogues faced east, more or less in the direction of Jerusalem. See sec. 94:2 below.
The Holy Ark in which the Torah scrolls are housed.
E.g., Poland and Russia.
In his Siddur, the Alter Rebbe writes that the practice of facing east when praying was initiated when most of the Jewish people were located in France and the countries close to it. These countries are not as far north, and are far more west, than the Jewish communities of Eastern Europe. Hence, the Alter Rebbe suggests that in the latter regions one should pray southeast. More particularly, one should pray 60 degrees southward from due east.
In the original, tekufas Nissan veTishrei.
The extension of the equator in the heavens.
I.e., in all European or other cities that are not on the same latitude as Jerusalem.
For Jerusalem is not due east, but southeast — or northeast — for most of the Diaspora. What the Alter Rebbe is saying is that the direction of prayer, and the direction of the “eastern” wall of the synagogue, should be determined by calculating the angle between due east and the arc that extends from the place where one is standing through Jerusalem and intersecting the equator.

To explain: The Alter Rebbe is giving a formula that will allow one to determine the position of Jerusalem with very basic tools and knowledge. Let us assume that we are in Amsterdam and we want to build a synagogue with the “eastern” wall on a direct line to Jerusalem. Since Amsterdam is not on the same latitude as Jerusalem, we should not build the wall at the due east position; its orientation must be inclined. The Alter Rebbe enables us to discover whether the inclination is to the north or to the south by showing us how to draw the following arcs (see fig. 2):

(1) the arc extending from Amsterdam to the equator (this is the mean east position, AE; it is a known figure, for it is Amsterdam’s latitude, i.e., the angle of inclination (which is 52°) north of the equator;

(2) the arc of Jerusalem’s longitude (35° east), which is the arc running from the North Pole through Jerusalem and crossing the equator at point Q.

If AE intersects NJQ at a point above J, i.e., at a latitude higher (= further north) than Jerusalem (31° north), one must incline southward from the mean east position. If AE intersects NJQ at a point below (= south of) Jerusalem, one must incline northward from the mean east position.

As the Alter Rebbe goes on to explain, it is possible that a city will be north of (i.e., on a higher latitude than) Jerusalem, but one will have to incline northward from its mean east position to pray toward Jerusalem, because it is located far to the west of Jerusalem and thus its line of latitude will intersect the line of Jerusalem’s longitude below (i.e., south of) Jerusalem itself. For example, Lisbon has a latitude of 38, several degrees above Jerusalem, but because it is far to the west of Jerusalem, in order to face Jerusalem one would have to incline north from one’s mean east position. For this reason, although New York has a latitude of almost 41, because it is far west of Jerusalem (75° west) one inclines north from the mean east position.

Similar principles, with directions reversed, can be used to calculate one’s orientation for prayer in countries to the south and east of Jerusalem.
I.e., the arc AJE (not shown in fig. 2) that begins in Amsterdam, passes over Jerusalem, and intersects the equator.
I.e., we are talking about a circle whose radius is the point on the equator directly perpendicular to Amsterdam and whose upper point is Amsterdam. The arc from Amsterdam to the equator will be 90° (a quarter) of that circle.
I.e., the arc AE that inclines from Amsterdam to the mean east position on the equator.
Lit., [the arc] from the equator to Jerusalem (JE).
This refers to a situation similar to that of Lisbon, which is located slightly north of Jerusalem. Nevertheless, since it is located far to the west, the arc defining its mean east position crosses the longitude of Jerusalem below that city. Hence, to face Jerusalem, one must incline slightly north of its mean east position.
I.e., its longitude, as calculated from the International Dateline that uses Greenwich, England, as a base. The further west a person is located, the greater will his inclination be to the north, because the arc to the mean east position will intersect the longitude of Jerusalem below that city.
The further north a city is located, the greater will his inclination be to the south rather than to the east, for Jerusalem will be located lower than he is.
I.e., the Alter Rebbe speaks of trigonometry, because the determination of appropriate angles depends on the building of virtual triangles. And since the world is a sphere and not a flat map, he speaks of spherical trigonometry, whose calculations deal with arcs, not straight lines.

In this subsection the Alter Rebbe did not explain how to calculate the degree of inclination, which is dependent on a further calculation. One must draw an arc from A through J and have it intersect the equator. Then through trigonometric calculations, the size of angle JAX can be calculated. This is the degree to which one must incline south from the mean east position.
Bava Basra 25b.
Because in the Beis HaMikdash, near the approach to the Holy of Holies, the Menorah (the gold candelabrum, symbolic of the Torah’s light) stood on the south side.
Because in the Beis HaMikdash, near the approach to the Holy of Holies, the gold table for the Lechem HaPanim (the Showbread, symbolic of material blessings) stood on the north side.
I.e., only his face.
Which would require a rotation of 180°.
Bava Basra 25a.
Berachos 28b.
In the original, dvar hareshus; in the more common plural form, divrei reshus — lit., “matters that are permissible,” as opposed to matters that are obligatory, viz., mitzvos.
Known as Avos — “the Patriarchs,” because in that blessing all three Patriarchs are mentioned. G‑d is addressed as “the G‑d of Avraham, the G‑d of Yitzchak, and the G‑d of Yaakov.”
See sec. 101:1.
In the original, amud hashachar. This term is defined in sec. 89:1 above and footnote 12 there.
In the original, “within the techum” — i.e., within 2000 cubits (approx. 1 km) of the city’s edge.
On the literal meaning of the verb used in the original, see footnote 44 below.
In the original, mitzvah min hamuvchar.
Mechilta, and Rashi on Shmos 12:17. The verb machmitzin (“defer”) literally means “allowing to become sour” (from the same root as chametz, where the souring of the dough causes it to rise). The eager observance of mitzvos should not be allowed to turn sour by procrastination.
Pesachim 4a. See sec. 156:17.
See sec. 113:1.
See sec. 123:1.
Translated according to the reading of Kuntreis HaShulchan: vechein choleh mispalel.
Tehillim 4:5, where the phrase “on your beds” can be understood to mean “on your sickbeds.”
This section is not extant in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch. As explained in the corresponding section of the Shulchan Aruch of R. Yosef Caro and its commentaries, if the weight of a person is supported by anything apart from himself, he is not considered to be standing. This ruling also applies to leaning on a table or a shtender (Yid. for “lectern”), and is relevant to the laws concerning the recitation of Shemoneh Esreh on Rosh HaShanah (see sec. 585:1).
This law relates to times in which a roadside inn was simply an extension of the non-Jew’s private dwelling. Hotel rooms today are usually free of such objects.
Just as R. Yeshoshua removed his tefillin as he approached an immoral dwelling that he had to enter on a matter of national import (Shabbos 127b, cited in Terumas HaDeshen, sec. 6).

In view of the context, Kuntreis HaShulchan suggests that our text should continue, “and should certainly not pray there.”
Shmos 9:29.
The Alter Rebbe, like his source (Terumas HaDeshen, loc. cit.), is referring to the situation in Christian Europe, not in pagan Mesopotamia. Implied is that the religious images held in such homes are considered comparable to idols.
ברייתא ברכות ל, א ותוס' ד"ה היה. רמב"ם (וכס"מ) פ"ה מהל' תפלה ה"ג. טור ושו"ע ולבוש ס"א. וראה סידור (ד"ה בתפלת).
מלכים א ח, מח.
הרב רבינו יונה ברכות שם (כ, ב ד"ה היה). שו"ע שם. וראה לעיל סי' צ ס"ד.
מלכים א שם, מד.
ראה לקמן סי' צה ס"ג.
דה"ב ו, לב.
ראה רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הרי זה.
ראה גם לקמן סי' קנח ס"ג. סי' קנט ס"כ. סי' שפו ס"ח. סי' תנז ס"כ.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו וראה במ"א שם ס"ק ב.
מ"א ס"ק א.
מלכים א שם, לה.
ברכות שם. טור ולבוש ס"ב.
ר' אבין שם.
שה"ש ד, ד.
מהר"י אבוהב. ב"י. שו"ע ס"ב. מ"א ס"ק ב.
תוס' ברכות ל, א ד"ה לתלפיות. סמ"ג עשין יט. רא"ש ברכות פ"ד סי' יט. טור ורמ"א סעיף ב. וראה לעיל סי' צ ס"ו ואילך. ולקמן סי' קלא ס"א. וראה סדור ד"ה בתפלת, דהיינו כשהיתה הגולה בצרפת וסמוכות שלה. וראה בהבא לקמן סעיף זה שימת עין (הוספה לס' הרב מלאדי ע' 5 ואילך). יגדי"ת (נ.י.) חו' ו ע' נב שמ"ש "וסמוכות שלה" היינו בספרד ששם מתאימים דברים אלו.
כנסת הגדולה בשם ר"ש חקאן הלוי. מ"א ס"ק ג.
ראה לעיל מהדו"ב סי' ג סוף ס"ו.
לבוש סעיף ג. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ד. וכ"ה בסידור (ד"ה בתפלת).
ובסידור שם: מעט כלפי דרום כו' ב' שלישים מאמצע המזרח. וראה שימת עין שם.
כלומר שצריך לפנות כלפי דרום מאמצע מזרח.
בקו אורך ירושלים.
מדת המעלות שבין קו המשוה ובין קו אמצע מזרח מקום האדם.
מעלות רוחב ירושלים.
האוקינוס האטלנטי.
קו המשוה.
נצח ישראל (הר"י מזאמושץ) ע' נב.
ראה דרכי החשבון בשימת עין שם ע' 6 בשוה"ג. יגדי"ת שם ע' נד. והיינו אשר: משיק (NET) של מעלות שבין קו המשוה לבין קו אמצע מזרח האדם לרוחב ירושלים = [משיק (NET) של מעלות רוחב האדם כפול תשלום בקע (COS) של מעלות האורך שבין האדם לירושלים].
רמ"א ס"ב.
ב"ב כה, ב.
ראה ט"ז ס"ק ג.
סמ"ג שם. מהר"י אבוהב. ב"י. רמ"א שם.
ט"ז שם.
רש"י ב"ב שם ד"ה דמצדד, הובא במ"א ס"ק ה.
ט"ז שם.
ראה לקמן סי' קד ס"א.
ט"ז ס"ק א.
ט"ז שם.
ראה מ"מ וציונים.
ב"ב כה, א.
ראה לקמן סי' צח ס"א וש"נ.
ראה לעיל סי' ג מהדו"ב ס"ו וש"נ.
ט"ז שם.
ראה לעיל סי' נג סי"ח וש"נ.
ברייתא שם ברכות ל, א ורש"י ד"ה לכוין. טור ושו"ע ולבוש ס"ג.
מלכים א ח, מד.
רבא שם ברכות ל, א. רמב"ם פ"ה מהל' תפלה ה"ב. טור ושו"ע ס"ד.
ב"י מתוס' ברכות שם ד"ה הלכה, ורא"ש ברכות פ"ד סי' יט, ומרדכי ברכות סי' צז. טור ושו"ע שם.
משנה שם כח, ב ורש"י ד"ה יחזיר. ב"י בשם רוקח. מ"א ס"ק ב.
ברייתא שם ל, א (ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבינו). רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה משנה ברכות כח, ב.
תוס' שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
רש"י ברכות ל, א ד"ה שאין. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' פט ס"ט. וראה לקמן סי' קי ס"א שבאם ירא שיפסיקוהו עוברי דרכים מתפלל הביננו, ושאז צ"ל מעומד.
רבינו ירוחם נתיב ג ח"ד. מהר"י אבוהב. שו"ע שם.
ב"י. מ"א ס"ק ו.
הרב רבינו יונה ברכות שם (כ, ב ד"ה גמ' בין), הובא בטור ושו"ע ס"ד. מ"א ס"ק ז.
כדלקמן סי' קא ס"א וש"נ.
ובעגלה דלקמן ס"ו סגי בעומד בעגלה המהלכת, כדלעיל סי' סג ס"ד ובהערה שבשוה"ג שם.
שו"ע ס"ד.
ס"ט וש"נ, ושם נתבאר הטעם שעתה אין נזהרים בזה.
רשב"א ברכות ל, א ד"ה וליעביד, הוזכר בב"י סוף סי' (פב) פט.
רשב"א שם ד"ה הא כו' הביננו מעומד.
ראה לעיל סי' פט סוף ס"ט. ראה מ"מ וציונים.
עי' מ"א סוף סי' פט ס"ק יז ולעיל שם ס"ט, וסוף סי' צד ס"ק יד ולקמן ס"י.
מכילתא ורש"י בא יב, יז.
כדלקמן סי' קנו סי"ז וש"נ. וראה חקרי הלכות ח"ג ח, א.
עי' שו"ת חכם צבי סי' (ר) [קו]. וראה לעיל סי' כה ס"ד. שד"ח כללים מערכת ז כלל א. לקו"ש חי"ט ע' 76 בהערה. חכ"ב ע' 126 הע' 30. קובץ ד"ת חוב' ג ע' כט.
ארחות חיים הלכות תפלה סי' מד בשם ר' יצחק גיאות. שו"ע ורמ"א ס"ה. מ"א ס"ק ח. וראה ב"י (ד"ה ומ"ש רבנו) מרש"י ברכות ל, א ד"ה בקרון.
ראה לקמן סי' קיג ס"א וש"נ.
ראה לקמן סי' קכג ס"א וש"נ.
פסקי ר' ישעיה אחרון ז"ל ברכות פ"ד ה"ד אות א, הובא בשלטי גבורים שם (כ, ב אות ב). רמ"א שם. מ"א ס"ק ט.
ראה עד"ז לקמן סי' קכג ס"א וש"נ.
כסף משנה פ"ה מהל' תפלה ה"ב מרבינו מנוח בשם הר"י גיאות. אלי' זוטא ס"ק ג. עטרת זקנים ס"ק ד. וראה לעיל סי' צ ס"א.
רמב"ם הל' תפלה שם. שו"ע ס"ו. ובקונטרס השלחן הגיה: "מתפלל".
ראה לעיל סי' סג ס"א.
ב"י מארחות חיים בשם פסיקתא דרב כהנא – שובה ישראל. רמ"א ס"ו. וראה לעיל סי' סב ס"ג (לענין ק"ש) וש"נ. וראה חקרי הלכות ח"ו סה, א. קובץ כינוס תורה חי"ח ע' קד.
תהלים ד, ה. וראה לעיל שם וש"נ.
מ"א סי' קא ס"ק ב.
ס"ד וש"נ.
הגהות מיימוניות פ"ה מהל' תפלה אות ב בשם רש"י.
תרומת הדשן ח"ב סי' נז. ב"י. וכדלעיל סי' ס ס"ה.
ראה עד"ז לעיל סי' לח ס"ו. לקמן סי' קא ס"א.
ארחות חיים הלכות תפלה סי' מה בשם רש"י. שבלי הלקט סי' יח בשם רב האי גאון (ראה ת' הגאונים החדשות סי' קצא). שו"ע ס"ז. ולקמן סי' קי ס"א יתבאר דין מקום שהוא טרוד לענין הביננו.
ראה לקמן סי' קכג ס"א וש"נ.
ראה לקמן סי' קיג ס"א וש"נ.
הגהות מיימוניות פ"ה מהל' תפלה אות ז. רוקח סי' נג מובא במרדכי ברכות סי' טו. שו"ע ס"ח.
סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"א ונ"כ. וראה לקמן סי' תקפה ס"א.
רב אשי ברכות ל, א.
ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק יא משו"ת רמ"ע מפאנו סי' יט. וראה פר"ח ס"ט.
סעיף ה.
תרומת הדשן סי' ו. מ"א ס"ק יב־יד. וראה רמ"א ס"ט.
עי' לעיל סי' צ ריש ס"ה.
בקונ' השולחן הגיה: (שבקדושה ק"ו להתפלל).
שמות ט, כט, ורש"י עה"פ ממכילתא בתחילתה.
מ"א ס"ק יד.
ראה לעיל ס"ה ושם בהערה בשוה"ג.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Uri Kaploun.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.
Start a Discussion
1000 characters remaining