Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 93 - Requirement to Pause before Praying

Shulchan Aruch: Chapter 93 - Requirement to Pause before Praying

Show content in:

SECTION 93 The Requirement to Pause before Praying. (1-4)

סימן צג קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

1 Before one prays, he must pause for a time1 in the place where he is praying, in order to direct his heart toward the Omnipresent, for it is written,2 “Happy are those who dwell3 in Your house,” and [only] afterwards [is it written], “they will praise You forever.” [Similarly, one must pause] for a time after praying, so that his prayer will not appear as a burden from which he is hastening to be released. This is implied by the verse,4 “Indeed, the righteous will give thanks to Your name,” and after that [it is written], “the upright will dwell in Your presence.”5

The pious men of the early generations would pause [before and after prayer] for literally an hour, i.e., one 24th of a day.6 For other people7 a short time suffices, as long as it takes to walk the width of two entrances, i.e., eight handbreadths, as stated in sec. 90[:19].

Some people follow the custom of praying from a [prayer] book8 to increase their concentration.9 [With regard to such matters,] everything depends on what one feels within himself.

א הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁהֶהא בַּמָּקוֹם שֶׁמִּתְפַּלֵּלב שָׁעָה אַחַת קֹדֶם תְּפִלָּתוֹ,1 כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר:ג,2 "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי3 בֵיתֶךָ" וְאַחַר כָּךְ "יְהַלְלוּךָ סֶּלָה", וְשָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֵית עָלָיו כְּמַשְׂאוֹי שֶׁמְּמַהֵר לָצֵאת מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר:ד,4 "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ" וְאַחַר כָּךְ "יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ".5 וַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִיםה הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה מַמָּשׁ מִשָּׁעוֹת בֵּינוֹנִית, שֶׁהֵן כ"ד בְּמֵעֵת לְעֵת,ו,6 וְלִשְׁאָר עַם7 דַּי בְּשָׁעָה מוּעֶטֶתז כְּדֵי הִלּוּךְ ב' פְּתָחִים שֶׁהֵם ח' טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ'.ח

יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר,ט,8 כְּדֵי לְכַוֵּן מְאֹד.9 וְהַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ:י

2 “One should embark on the recitation of Shemoneh Esreh10 only out of earnestness,”11 which is the submissiveness12 that stems from the fear of the Holy One, blessed be He, as it is written,13 “Serve G‑d with fear.” Implied is that prayer, which serves us as a substitute for the service [in the Beis HaMikdash],14 should be undertaken in fear.

One should not begin [to pray] out of jocularity, frivolity, or idle chatter,15 nor out of anger, but only out of the joy that is associated with a mitzvah, as from the comforting words of the Torah. For example, [Shemoneh Esreh should be] preceded by [the narrative of] the redemption from Egypt,16 or by the psalm beginning Tehillah LeDavid17 in which it is written,18 “He fulfills the desire of those who fear Him.... G‑d watches over all those who love Him.”

ב אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל10 אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ,יא,11 שֶׁהִיא הַכְנָעָהיב,12 מֵאֵימַת הַקב"ה,יג שֶׁנֶּאֱמַר:יד,13 "עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה", דְּהַיְנוּ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא לָנוּ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָהטו,14 – עֲשׂוּ אוֹתָהּ בְּיִרְאָה.טז

וְלֹא יַעֲמֹדיז לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ וּדְבָרִים בְּטֵלִים,15 וְלֹא מִתּוֹךְ כַּעַס, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן דִּבְרֵי תַּנְחוּמִים שֶׁל תּוֹרָה,יח כְּגוֹן סָמוּךְ לִגְאֻלַּת מִצְרַיִם,16 אוֹ סָמוּךְ לִ"תְהִלָּה לְדָוִד"17 שֶׁכָּתוּב בּוֹ:יט,18 "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה ... שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו":

3 One should not begin [to pray] while in the midst of a judicial hearing, nor in the midst of a halachic query,15 lest he19 be preoccupied with it while praying and he be unable to focus his attention. Rather, [he should begin to pray] while in the midst [of the study] of defined Torah Law,20 concerning which there is no debate, [so that] he will not be preoccupied with it during his prayers. [Such study] is also considered as “joy associated with a mitzvah,” as it is written,21 “The precepts of G‑d are just, bringing joy to the heart.”

Nevertheless, if one was occupied in a halachic discussion and the congregation began praying, he should pray with them.22 This applies in particular in the present age, when we do not concentrate so fully in prayer.23 [The Sages] cautioned against becoming involved in halachic debate before praying only as an initial preference.

ג אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ דִּין וְלֹא מִתּוֹךְ הֲלָכָה,כ,15 שֶׁלֹּא יְהֵא לִבּוֹ19 טָרוּד בָּהּ בִּתְפִלָּתוֹ וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן יָפֶה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲלָכָה פְּסוּקָה,20 שֶׁאֵין לְפַלְפֵּל בָּהּ כְּלוּם וְלֹא יִטָּרֵד בָּהּ בַּתְּפִלָּה, וְהִיא נִקְרֵאת גַּם כֵּן שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה,כא שֶׁנֶּאֱמַר:כב,21 "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב".כג

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָסַק בְּפִלְפּוּל הֲלָכָה וְהִתְחִילוּ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל – יִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם,כד,22 וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁאֵין מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ בַּתְּפִלָּה.כה,23 וְלֹא הִזְהִירוּ אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּפִלְפּוּל קֹדֶם הַתְּפִלָּה:

4 [The Sages taught]24 that a person who is occupied with communal needs is considered as one occupied in Torah study. Some commentaries interpret this as referring to [the above directive concerning whether one should] begin to pray when in the midst of such a matter, for [dealing with communal needs] also makes one happy,25 provided it is a matter that is, like defined Torah law, not distracting.

Other commentaries interpret this teaching as referring [to the leniency granted for such individuals to continue their activities] without interrupting them in order to pray, just as one who is occupied with Torah study [to the extent that] his study is his [continuous] occupation26 is not required to interrupt it for prayer.27 It was explained above in sec. 70[:4] that one who is occupied with [pressing] communal needs should not interrupt himself even to recite the Shema. Certainly, this applies with regard to prayer.28

[Such a person] need not recite the Afternoon Service twice to compensate for the [omitted] Morning Service.29 Since at the time that he [would have been] obligated he was halachically exempt, he need not compensate for it at all.

ד הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר – הֲרֵי זֶה כְּעוֹסֵק בַּתּוֹרָה.כו,24

יֵשׁ מְפָרְשִׁיםכז לְעִנְיַן לַעֲמֹד מִתּוֹכוֹ לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁגַּם זוֹ שִׂמְחָה הִיא לוֹ25 שֶׁעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טִרְדָּה, דּוֹמֶה לַהֲלָכָה פְּסוּקָה.כח

וְיֵשׁ מְפָרְשִׁיםכט לְעִנְיָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לִפְסֹק וּלְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ26 – אֵין צָרִיךְ לִפְסֹק לִתְפִלָּה.ל,27 וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ע'לא שֶׁהָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר אֲפִלּוּ לִקְרִיאַת שְׁמַע אֵינוֹ פּוֹסֵק, וְכָל שֶׁכֵּן לִתְפִלָּה.28

וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה שְׁתַּיִםלב בִּשְׁבִיל תַּשְׁלוּמֵי שַׁחֲרִית,לג,29 שֶׁכֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתוֹ הָיָה פָּטוּר מִמֶּנָּה מִן הַדִּין – אֵין צָרִיךְ לְתַשְׁלוּמִין כְּלָל:

Berachos 32b, where the term shaah is understood as meaning an hour. Nevertheless, since the Alter Rebbe follows those authorities who do not prescribe this as required practice for everyone, as stated below, the term is translated here according to its broader meaning of “a time.”
Tehillim 84:5.
In the original, yoshvei (“those who dwell”) can also mean “those who tarry.” (Cf. Ein yeshivah ela leshon akavah; Megillah 21a.) Hence the interpretation cited by the Alter Rebbe above.
Tehillim 140:14.
Implied is that after giving thanks to G‑d in prayer, one should tarry in His presence. This concept finds expression in the widespread custom of appending the above verse to the end of the three daily prayer services.
They would pause not only for “a certain time” (which the word shaah often loosely signifies), nor for “a seasonal hour” (shaah zemanis) — i.e., a twelfth of the daytime hours, which are longer in summer and shorter in winter — but for an hour on the watch.
I.e., those incapable of maintaining a proper meditative consciousness for such an extended period.
I.e., they use a Siddur rather than pray by heart.
The Rebbe once said at a farbrengen: “My revered father-in-law, the Rebbe [Rayatz], followed the custom of reciting all of his prayers from the Siddur. I do the same, following the practice I saw observed by my revered father-in-law, the Rebbe” (Sefer Hisvaaduyos, 5743/1983, Vol. 1, p. 145). In Igros Kodesh, Vol. 4, p. 432, Vol. 7, p. 362, et al., the Rebbe advises praying from a Siddur to heighten concentration.
Lit., “One should stand up to pray only....” This quotation from the Mishnah clearly refers to She­moneh Esreh in particular (see footnote 2 above). This may be seen from the continuation of the present subsection, which speaks of the other prayers that should serve as a spiritual prelude to this climactic prayer.
In the original, koved rosh (Berachos 30b). This directive is discussed in Likkutei Sichos, Vol. 34, p. 69.
Rashi on Berachos, loc. cit.
Tehillim 2:11.
Indeed, the same word — avodah (lit., “service”) — is used for both. See sec. 89:1 and sec. 98:4.
Berachos 31a.
As in the Shemoneh Esreh of the Morning and Evening Services.
Tehillim 145, which precedes the Shemoneh Esreh of the Afternoon and Mussaf services. When it appears in the Siddur, this psalm is popularly known as Ashrei, from the initial word of the two verses that introduce it there.
Loc. cit., verses 19-20.
Lit., “his heart.”
In the original, halachah pesukah.
Tehillim 19:9; see also Taanis 30a.
So that one’s prayers will gain by being offered as part of a communal prayer.
Hence, the distraction that might be caused by being engrossed in a halachic debate is a less significant factor.
Talmud Yerushalmi, Berachos 5:1. See also Likkutei Sichos, Vol. 20, p. 248.
And hence it is appropriate to begin praying amidst such involvement.
In the original, Toraso umanuso.
Sec. 106:4.
For the obligation to recite the Shema is of Scriptural origin, whereas the requirement to pray is Rabbinic.
See sec. 108:1.
ר' יהושע בן לוי ברכות לב, ב (ורש"י). רמב"ם פ"ד מהל' תפלה הט"ז. טור ושו"ע ס"א.
רש"י ברכות ל, ב ד"ה שוהין.
תהלים פד, ה.
תהלים קמ, יד.
משנה ברכות ל, ב. ברייתא שם לב, ב.
הרב רבינו יונה ברכות שם (כא, א ד"ה חסידים). וראה לקמן סי' צח ס"א. הל' ת"ת פ"ד ה"ה.
מ"א ס"ק א. וראה כס"מ ולח"מ הל' תפלה שם. דברי חמודות פ"ה דברכות אות לז. פרישה אות א.
סי"ט וש"נ.
האר"י ז"ל בשער הכוונות סוף ענין בית הכנסת. ועי' לעיל סי' צ ס"כ. לקמן סי' צו ס"ב. סי' צט ס"ד. סי' ק. סי' קא ס"ג. סי' קכח ס"ל ואילך. סי' תקיח ס"א. סי' תקצב ס"י. אג"ק ח"ד ע' תלב. ח"ז ע' שסב. ח"ח ע' א. חי"ז ע' קיא ובכ"מ. וראה התוועדויות תשמ"ג ח"א ע' 145: כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להתפלל את כל התפלות מתוך הסידור כו' וכך נוהג גם אני – כפי שראיתי את הנהגתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר.
מ"א ס"ק ב.
משנה שם ברכות ל, ב ורש"י ד"ה כובד. טור ושו"ע ס"ב. וראה לעיל סי' נג סי"ד.
ראה לעיל מהדו"ב סי' א ס"ה וש"נ. וראה לקמן סי' צג ס"ב. ועי' אג"ק ח"י ע' רלד.
ראה לקו"ש חל"ד ע' 69 בהערה.
תהלים ב, יא. ברכות שם.
ראה לקמן סי' צח ס"ד וש"נ.
רש"י שם ד"ה עבדו.
ברייתא שם לא, א. לגי' הטור (וראה רמב"ם פ"ד מהל' תפלה הי"ח). שו"ע ס"ב. וראה מ"מ וציונים.
רש"י ברכות שם ד"ה אלא. שו"ע שם. וראה לקמן סי' קח ס"ה ושם בשוה"ג.
תהלים קמה, יט־כ.
ברייתא שם ברכות לא, א ורש"י ד"ה הלכה. רמב"ם פ"ד מהל' תפלה הי"ח. טור ושו"ע ס"ג.
טור מתוס' ברכות שם ד"ה רבנן, ורא"ש ברכות פ"ה סי' ב. רמ"א שם. וראה לעיל סי' נא ס"א.
תהלים יט, ט.
ראה תענית ל, א וש"נ.
מ"א ס"ק ג.
ראה לקמן סי' צח ס"ב וש"נ.
ירושלמי ברכות פ"ה ה"א.
טור ושו"ע ס"ד. וראה תוס' ברכות לא, א ד"ה ורבנן, ורא"ש ברכות פ"ה סי' ב.
מ"א ס"ק ד. וראה פירוש מבעל ספר חרדים בירושלמי שם.
רמב"ם פ"ו מהל' תפלה ה"ח. סמ"ג מ"ע יט. טור ושו"ע שם בשם יש מפרשים. מ"א שם.
כדלקמן סי' קו ס"ד וש"נ. וראה לקו"ש ח"כ ע' 248 בהערה. וראה העו"ב תרמז ע' 5.
ס"ד וש"נ.
ראה לקמן סי' קח ס"א וש"נ.
דרישה ביו"ד סי' שמא ס"ק ג. נקודות הכסף שם. מ"א ס"ק ה.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Uri Kaploun.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.
Start a Discussion
1000 characters remaining