Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 59 - Laws Relating to First Blessing, Yotzer Or

Shulchan Aruch: Chapter 59 - Laws Relating to First Blessing, Yotzer Or

Show content in:

SECTION 59 Laws Relating to the First Blessing, Yotzer Or. (1–6)

סימן נט דִּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה בְּיוֹצֵר וּבוֹ ו' סְעִיפִים:

1 Our Sages ordained1 seven blessings [in connection with] the recitation of the Shema: in the morning, two blessings before it and one after it, and in the evening, two before it and two after it. As an allusion in support of this [practice], they cited the verse,2 “Seven times a day do I praise You.”

The first blessing opens with the word Baruch: “Blessed are You, G‑d our L‑rd, King of the universe, Who forms light and creates darkness....” The Sages ordained3 that [the] characteristic quality of night be spoken of by day, in order to counter the thought of the heretics who say that He Who created light did not create darkness. [The first blessing also] concludes with [a phrase beginning] Baruch: “Blessed are You, G‑d, Who creates the luminaries.”4

If one erred [in the morning] and said,5 “Blessed are You, G‑d our L‑rd, King of the universe, Who by His word Who brings on evenings,” then remembered immediately6 and said “Who forms light...” until the end of the blessing, concluding “Who creates the luminaries,” he has fulfilled his obligation.

If, however, he said [in the morning] “...Who by His word Who brings on evenings...” and did not (immediately) say “Who forms light...,” then even if he concluded the blessing with “...Who creates the luminaries,” he has not fulfilled his obligation, because the entire beginning of the blessing was not recited correctly. (For he did not recite a blessing over the formation of light at all. In contrast, if he remembered immediately and said “Who forms light...,” he has corrected his mistake and has recited a blessing over the formation of the light.)

If [in the morning] he said, “Blessed are You, G‑d our L‑rd, King of the universe, Who forms light and creates darkness;7 Who by His word Who brings on evenings; with wisdom He opens...,” he has fulfilled his obligation even if he continued until the end of the [evening] blessing — [provided] he concluded [with the morning blessing], “...Who formed the luminaries.” Since the beginning and the conclusion of the blessing were recited as ordained, he has fulfilled his obligation after the fact, even though in the interim he deviated from the wording ordained by the Sages.8 If, however, [in the morning] he concluded [the blessing] with the words, “[Blessed are You, G‑d] Who brings on evenings,”9 he has not fulfilled his obligation even if he recited the entire blessing correctly until its conclusion. [The rationale is that] the beginning and the conclusion of every blessing must be correct, even after the fact.

In any instance in which one did not fulfill his obligation,10 if he did not realize he erred until he completed [the blessing] Ahavah Rabbah or Ahavas Olam,11 he should not make an interruption between it and the Shema in order to repeat the blessing Yotzer Or [at that point]. Instead, he should recite the blessing Yotzer Or after Shemoneh Esreh. Although in this way he is reciting the Shema before the blessing Yotzer Or which was ordained to precede it, this is not a disqualifying factor after the fact, as will be explained in sec. 60[:2].

א שֶׁבַע בְּרָכוֹת תִקְּנוּ חֲכָמִים1 לִקְרִיאַת שְׁמַע: בַּשַּׁחַר – שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעֶרֶב – שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ,א וְסָמְכוּ אוֹתָןב עַל פָּסוּקג,2 "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ וְגו'".

בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה פּוֹתַחַת בְּ"בָרוּךְ":ד "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ".ה וְתִקְּנוּ3 לְהַזְכִּיר מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם,ו לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמִּינִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁבָּרָא אוֹר לֹא בָּרָא חֹשֶׁךְ.ז וְחוֹתֶמֶת בְּ"בָרוּךְ": "בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת".ח,4

וְאִם טָעָה וְאָמַר5 "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים" וְנִזְכַּר מִיָּד6 וְאָמַר "יוֹצֵר אוֹר" עַד סִיּוּם הַבְּרָכָהט וְחָתַם בְּ"יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת" – יָצָא.י אֲבָל אִם אָמַר "אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים" וְלֹא אָמַר (מִיָּד)יא "יוֹצֵר אוֹר" אַף עַל פִּי שֶׁחָתַם בְּ"יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת" – לֹא יָצָא, שֶׁהֲרֵי כָּל פְּתִיחַת הַבְּרָכָה לֹא הָיְתָה כְּתִקּוּנָהּיב (שֶׁלֹּא בֵּרֵךְ כְּלָל עַל יְצִירַת הָאוֹר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנִּזְכַּר מִיָּד וְאָמַר "יוֹצֵר אוֹר" – תִּקֵּן טָעוּתוֹ וּבֵרַךְ עַל יְצִירַת הָאוֹר).

וְאִם אָמַר "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ7 אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ" כו'יג אֲפִלּוּ עַד סִיּוּם הַבְּרָכָה וְחָתַם בְּ"יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת" – יָצָא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁפְּתִיחַת הַבְּרָכָה וַחֲתִימָתָהּ כְּתִקּוּנָהּ אַף עַל פִּי שֶׁבָּאֶמְצַע שִׁנָּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים8 – יָצָא בְּדִיעֲבַד.יד אֲבָל אִם חָתַם "הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים"טו,9 אַף עַל פִּי שֶׁפָּתַח בְּ"יוֹצֵר אוֹר" בִּלְבַדטז וְאָמַר כָּל הַבְּרָכָה כְּתִקּוּנָהּ עַד הַחֲתִימָהיז – לֹא יָצָא, שֶׁכָּל הַבְּרָכָהיח צְרִיכָה לִהְיוֹת פְּתִיחָתָהּ וַחֲתִימָתָהּ כְּתִקּוּנָהּ אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד.יט

וְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא יָצָא10 אִם לֹא נִזְכַּר שֶׁטָּעָה עַד שֶׁגָּמַר "אַהֲבָה רַבָּה" אוֹ "אַהֲבַת עוֹלָם"כ,11 – לֹא יַפְסִיק לַחֲזֹר לְ"יוֹצֵר אוֹר" בֵּינָהּ לִקְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא יֹאמַר "יוֹצֵר אוֹר" אַחַר תְּפִלַּת י"ח.כא וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּקְדִּים קְרִיאַת שְׁמַע לְבִרְכַּת "יוֹצֵר" שֶׁתִקְּנוּ לְפָנֶיהָ – אֵין זֶה מְעַכֵּב בְּדִיעֲבַד,כב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס':כג

2 Some authorities maintain that the Kedushah12 in the blessing Yotzer Or may be recited by an individual [praying alone].13 For it is not comparable to the Kedushah in [the repetition of] Shemoneh Esreh when we say Nakdishach (“We will sanctify You”14) or Nekadesh (“We will sanctify”), [in which instance] we sanctify Him — and [this] is not permitted with less than [a quorum of] ten. In the Kedushah recited in the blessing Yotzer Or, by contrast, we are not sanctifying Him. We are merely recalling the words of sanctification expressed to Him by His ministering angels. An individual has license to recite this [Kedushah], for it is merely descriptive. Similarly, [an individual may recite] the Kedushah in the passage U’Va LeTziyon. Since it is no more than the recitation of verses, its [recitation] presents no difficulty.

Other authorities maintain that an indi­vidual should recite neither the Kedushah in the blessing Yotzer Or, nor the Kedushah in the passage U’Va LeTziyon. Instead, when he reaches the Kedushah in the blessing Yotzer Or, he should say: VeOmrim BeYirah Kadosh..., VehaOfanim..., VeOmrim Baruch....15 It is advisable to be mindful of their view and for an individual to make a point of reciting the verses with their cantillation melody as if he were reading the Torah. The custom, however, is to follow the first view.

When making the responses of this Kedushah together with a congregation, one should [do so] in a loud voice. [This Kedushah] may be recited while seated. [The intent is] not that one should sit if he was standing, but rather that if he was seated, he should not rise to recite this Kedushah as he would for the Kedushah in [the repetition of] Shemoneh Esreh.16

ב יֵשׁ אוֹמְרִיםכד שֶׁהַקְּדֻשָּׁה12 שֶׁבְּ"יוֹצֵר" יָכוֹל הַיָּחִיד לְאָמְרָהּ,13 שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה שֶׁאוֹמְרִים "נַקְדִּישָׁךְ"14 אוֹ "נְקַדֵּשׁ"כה שֶׁאֲנַחְנוּ מַקְדִּישִׁים אוֹתוֹ וְאֵין רַשַּׁאי לְהַקְדִּישׁ בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה,כו אֲבָל קְדֻשָּׁה שֶׁל "יוֹצֵר" שֶׁאֵין אָנוּ מַקְדִּישִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא מַזְכִּירִין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ מְשָׁרְתָיו – מֻתָּר בְּיָחִיד, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא כְּמוֹ סִפּוּר דְּבָרִים. וְכֵן קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן" כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא קְרִיאַת פְּסוּקִים בְּעָלְמָא – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.כז

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםכח שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר לֹא קְדֻשַּׁת "יוֹצֵר" וְלֹא קְדֻשַּׁת "וּבָא לְצִיּוֹן", אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּ"יוֹצֵר" – יֹאמַר "וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה קָדוֹשׁ וְהָאוֹפַנִּים כו' וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ".כט,15 וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם וְלִזָּהֵר שֶׁיָּחִיד יֹאמְרֶנָה בְּנִגּוּן וּטְעָמִים כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה.ל אֲבָל הַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.לא

וּכְשֶׁעוֹנִין קְדֻשָּׁה זוֹלב בְּצִבּוּרלג – יֵשׁ לַעֲנוֹת בְּקוֹל רָם,לד וְיֵשׁ לוֹמַר אוֹתָהּ מְיֻשָּׁב.לה וְלֹא שֶׁיֵּשֵׁב אִם הָיָה עוֹמֵד, אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה יוֹשֵׁב – אֵין לוֹ לַעֲמֹד לִקְדֻשָּׁה זוֹ כְּמוֹ לִקְדֻשָּׁה שֶׁבַּתְּפִלָּה:לו,16

3 One should say Maaritzim U’Makdishim U’Mamlichim, [concluding] each word with a mem17 and not with a nun, because the entire blessing is worded in the language of Scripture,18 [in which the plural form of a masculine verb typically ends] with a mem, not a nun. (There are some who, for an [esoteric] reason known to them, [end these words] with a nun.)

ג יֵשׁ לוֹמַר "מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים וּמַמְלִיכִים"– הַכֹּל בְּמ"ם17 וְלֹא בְּנו"ן,לז כִּי כָּל נֻסַּח הַבְּרָכָה הוּא לְשׁוֹן מִקְרָא18 וּלְשׁוֹן מִקְרָא הוּא בְּמ"ם וְלֹא בְּנו"ן (וְיֵשׁ נוֹהֲגִין מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לוֹמַר בְּנו"ןלח):

4 [When reciting] these blessings which [precede] the Shema, the sheliach tzibbur may enable a multitude19 to discharge their obligation [to recite them].20 This includes even a person who is knowledgeable. They do not resemble [the blessings of] Shemoneh Esreh, in which instance the sheliach tzibbur can enable only those who are not knowledgeable to discharge their obligation.21 For Shemoneh Esreh is a request for [Divine] mercy, and every individual should personally request mercy for himself if he knows how to do so. This is not the case with regard to these and similar blessings.22

Nevertheless, the sheliach tzibbur may fulfill [these] obligations only on behalf of a congregation, i.e., when there are nine people listening and responding Amen. If, however, there are not nine listening, he is considered like an individual praying alone. And an individual praying alone cannot fulfill another’s obligations, even if that person is not knowledgeable,23 except with regard to the blessings recited [in appreciation for] benefits received,24 the blessings for the [performance of] commandments,25 and other, similar blessings.

[An individual praying alone cannot discharge another’s obligations with regard to] the blessings [preceding] the Shema and all the Morning Blessings, for they are blessings of praise and thanksgiving. It was ordained that they be recited verbally or to be heard “amidst a multitude,” for this manifests “the King’s glory”26 — i.e., that nine people listen to one individual and respond Amen. With regard to the Grace after Meals, though it is also a blessing of thanksgiving for past [favors], since it is a blessing [recited in appreciation for] benefits received, leniency was granted regarding [its blessings].27

Nevertheless, since the blessings [preceding] the Shema are long, one should not rely on hearing them from the sheliach tzibbur even in communal [prayer], lest one’s attention be distracted in the middle of a blessing and one not hear the sheliach tzibbur.28 One should therefore recite the entire blessing in an undertone, together with the sheliach tzibbur. Then, even if his attention is distracted (and he reads part of [the blessing] without concentration), he has fulfilled his obligation. (For after the fact, [a lack of] concentration is not a disqualifying factor, except with regard to the first verse in the recitation of the Shema29 and the first blessing of Shemoneh Esreh.)30

[A person reading as he listens] should make a point of quickly completing the blessing before the sheliach tzibbur concludes so that he can respond Amen, as was explained in sec. 51[:3].31

However, in the case of the blessing HaBocher BeAmo Yisrael BeAhavah, some authorities maintain that one should not respond Amen, in order that there be no interruption between the recitation of the Shema and the blessing that precedes it, just as one may not make an interruption between [the performance of] any mitzvah, or the derivation of a benefit over which a blessing is recited, and the blessing that precedes [that mitzvah or that benefit].32

Other authorities maintain that one respond Amen after this blessing, too, and that there is no difficulty in making an interruption between [this blessing] and the recitation of the Shema, for the blessings [preceding] the Shema do not resemble the other blessings associated with mitzvos. For33 we do not [bless G‑d Who] “sanctified us with His commandments and commanded us to recite the Shema.” Rather, these are independent blessings whose recital before the recitation of the Shema was ordained [by the Sages]. This is the common custom in these countries, as will be explained in sec. 61[:4].34

ד בְּרָכוֹת אֵלּוּ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע – הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים19 יְדֵי חוֹבָתָןלט,20 אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בָּקִי.מ וְאֵינָן דּוֹמוֹת לִתְפִלָּהמא שֶׁאֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶלָּא מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי,מב,21 לְפִי שֶׁהַתְּפִלָּה בַּקָּשַׁת רַחֲמִים הִיא וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹמג אִם יוֹדֵעַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְרָכוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.22

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא שְׁלִיחַ צִבּוּר אֶת הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם ט' הַשּׁוֹמְעִים וְעוֹנִין אָמֵן.מד אֲבָל כְּשֶׁאֵין ט' שׁוֹמְעִין – יָחִיד הוּא, וְאֵין יָחִיד מוֹצִיא אֶת הַיָּחִידמה אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִימו,23 אֶלָּא בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִיןמז,24 וּבִרְכַּת הַמִּצְווֹתמח,25 וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת.מט חוּץ מִבִּרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַענ וְכָל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַרנא שֶׁהֵן בִּרְכוֹת שֶׁבַח וְהוֹדָאָה,נב וְנִתַּקְנוּ לְאָמְרָם בְּפִיו, אוֹ שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתָן בְּרָב עָםנג שֶׁהִיא הַדְרַת מֶלֶךְנד,26 כְּשֶׁט' שׁוֹמְעִין מֵאֶחָד וְעוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וּבִרְכַּת הַמָּזוֹןנה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גַּם כֵּן בִּרְכַּת הוֹדָאָה עַל הֶעָבָר, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִיןנו – הֵקֵלּוּ בָּהֶן.נז,27

וּמִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע הֵן אֲרֻכּוֹת – אֵין לִסְמֹךְ עַל שְׁמִיעָתָן מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֲפִלּוּ בְּצִבּוּר, כִּי שֶׁמָּא יִפְנֶה לְבָבוֹ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה לִדְבָרִים אֲחֵרִים וְלֹא יִשְׁמַע מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר.28 לָכֵן יֵשׁ לוֹמַר כָּל הַבְּרָכָה בְּנַחַת עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְאָז אַף עַל פִּי שֶיִפְנֶה לְבָבוֹ (וְיִקְרָא מִקְצָתָהּ בְּלֹא כַּוָּנָה) – יָצָאנח (שֶׁהַכַּוָּנָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת בְּדִיעֲבַדנט אֶלָּא בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַעס,29 וּבִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל תְּפִלַּת י"חסא).30

וְיִזָּהֵר לְמַהֵר לְסַיֵּם הַבְּרָכָה קֹדֶם שֶׁיְּסַיֵּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כְּדֵי שֶׁיַּעֲנֶה אָמֵן אַחֲרָיו,סב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"א.סג,31

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםסד שֶׁאַחַר סִיּוּם בִּרְכַּת "הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה" – לֹא יַעֲנֶה אָמֵן, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין קְרִיאַת שְׁמַע לַבְּרָכָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּין כָּל דְּבַר מִצְוָהסה אוֹ דְּבַר הֲנָאָהסו שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו לְהַבְּרָכָה שֶׁלְּפָנָיו.סז,32

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםסח שֶׁעוֹנִין אָמֵן גַּם אַחַר בְּרָכָה זוֹ. וְאֵין חֲשָׁשׁ בְּמַה שֶּׁמַּפְסִיק בֵּינָהּ לִקְרִיאַת שְׁמַע, לְפִי שֶׁבִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַעסט אֵינָן דּוֹמוֹת לִשְׁאָר בִּרְכוֹת הַמִצְווֹת, שֶׁהֲרֵי33 אֵין מְבָרְכִין "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע", אֶלָּא בְּרָכוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן הֵן, וְתִקְּנוּ לְבָרֵךְ אוֹתָן קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע.ע וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ,עא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"א:עב,34

5 [The following procedure should be followed if] a sheliach tzibbur erred while reciting the blessing Yotzer Or to the extent that he must be replaced by another.35

If he erred before reciting Kedushah,36 the person replacing him must return to the beginning of the blessing,37 as is the law with regard to errors in [the other] blessings of Shemoneh Esreh, as will be explained in sec. 126[:2].

If he erred after the congregation responded Kadosh..., [the second sheliach tzibbur] should not start from the beginning of the blessing because, in this context, responding Kadosh... is considered the end of a blessing, and [the sentence beginning] VehaOfanim is considered the beginning of another blessing. Similarly, in this context, the response beginning Baruch Kevod is considered the conclusion of a blessing, and [the phrase] LaE-l Baruch as the beginning of a new blessing. Hence, if [the first sheliach tzibbur] erred in [the response] VehaOfanim, the person who replaces him should begin from that word. If he erred [at some point] from LaE-l Baruch Ne’imos onward, the person who replaces him should recommence at LaE-l Baruch.

ה אִם טָעָה הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּבִרְכַּת "יוֹצֵר" בְּעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד אַחֵר תַּחְתָּיו,35 אִם טָעָה קֹדֶם קְדֻשָּׁה36 – הֲרֵי זֶה הָעוֹמֵד תַּחְתָּיו צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַבְּרָכָה,37 כְּמוֹ בְּטוֹעֶה בְּבִרְכַּת הַתְּפִלָּה וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ"ו.עג וְאִם טָעָה לְאַחַר שֶׁעָנוּ הַצִּבּוּר "קָדוֹשׁ כו'" – לֹא יַתְחִיל מֵרֹאשׁ הַבְּרָכָה, מִפְּנֵי שֶׁעֲנִיַּת קָדוֹשׁ חֲשׁוּבָה כְּסִיּוּם בְּרָכָה לְעִנְיָן זֶה, וּמִ"וְהָאוֹפַנִּים" הוּא כְּמוֹ רֹאשׁ בְּרָכָה אַחֶרֶת,עד וְכֵן עֲנִיַּת "בָּרוּךְ כְּבוֹד כו'" הוּא כְּמוֹ סִיּוּם בְּרָכָה לְעִנְיָן זֶה, וְ"לָאֵל בָּרוּךְ" הוּא כְּמוֹ רֹאשׁ בְּרָכָה אַחֶרֶת. לְפִיכָךְ, אִם טָעָה בְּ"אוֹפַנִּים" – יַחֲזֹר וְיַתְחִיל זֶה שֶׁתַּחְתָּיו מִ"וְהָאוֹפַנִּים". וְאִם טָעָה מִ"לָאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת" וְאֵילָךָ – יַחֲזֹר וְיַתְחִיל "לָאֵל בָּרוּךְ כו'":עה

6 Some authorities hold that the sentence beginning Or Chadash38 should not be recited.39 [The rationale is that] words reflecting the beginning and the end of the [entire passage constituting the] blessing should immediately precede the concluding phrase of the blessing40 — and this sentence does not reflect the beginning and end [of the blessing Yotzer Or]. For our Sages ordained this blessing [in thankful acknowledgment for] the light which is renewed every day, not for the new light that will shine in the future.

Other authorities resolve [the difficulty with] this custom, explaining that [this sentence] does reflect the beginning and the end of the blessing, for Yotzer Or relates to the light which the Holy One, blessed be He, created in the Six Days of Creation and stored away for the righteous in the ultimate future.41 It is of this light that Scripture says,42 “And the nations shall proceed by your light.” This is [the implication of] the phrase Or Chadash: the light which was newly created in the Six Days of Creation will ultimately be renewed for us by the Holy One, blessed be He.

ו יֵשׁ אוֹמְרִיםעו שֶׁאֵין לוֹמַר39 "אוֹר חָדָשׁ כו'",38 לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר מֵעֵין פְּתִיחָה וַחֲתִימָה סָמוּךְ לַחֲתִימָה,עז,40 וְזֶה אֵינוֹ מֵעֵין פְּתִיחָה וַחֲתִימָה, לְפִי שֶׁחֲכָמִים סִדְּרוּ הַבְּרָכָה עַל אוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם וְלֹא עַל אוֹר הֶעָתִיד לְהִתְחַדֵּשׁ. וְיֵשׁ מְיַשְּׁבִיםעח הַמִּנְהָג לוֹמַר שֶׁהִיא מֵעֵין פְּתִיחָה וַחֲתִימָה, לְפִי שֶׁ"יוֹצֵר אוֹר" זֶהוּ הָאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּו' יְמֵי בְּרֵאשִׁית וּגְנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא,עט,41 וְעַל אוֹר זֶה נֶאֱמַר:פ,42 "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ", וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר "אוֹר חָדָשׁ" שֶׁחִדֵּשׁ בְּו' יְמֵי בְּרֵאשִׁית – עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ לָנוּ:

Berachos 11a.
Tehillim 119:164, as cited by the Talmud Yerushalmi, Berachos 1:5. In sec. 55:1, the same verse is cited in support of the obligation that Kaddish be recited at least seven times a day.
Berachos 11b.
This is a typical format for a compound (lit., “long”) blessing. It begins with the phrase Baruch Atah A-donai E-loheinu Melech HaOlam (“Blessed are You, G‑d our L‑rd, King of the universe”), unless it is recited in sequence to a preceding blessing (see secs. 6:6, 60:1), and concludes with the phrase, Baruch Atah A-donai....
As is said before the evening recitation of Shema.
“Immediately” signifies a brief period of time defined as toch kedei dibbur (lit., “within the time of speaking”; see Pri Megadim: Mishbetzos Zahav 59:1); i.e., within the time it takes to say the phrase Shalom Alecha Rabi (see sec. 206:3 below). Since, in the case described in the text, the creation of light was mentioned immediately, this corrected mention counts as part of the “opening” (pesichah) of the blessing.
I.e., until this point he correctly said the words appropriate for the morning; at this point, inattention deflected him to words that belong in the Evening Service.
In the original idiom, “from the coin that was coined by the Sages.”
Which concludes the first blessing in the Evening Service.
For one of the above reasons.
I.e., the second of the two blessings preceding the Shema in the Morning Service, according to the Ashkenazic and Sephardic customs respectively. See sec. 60:1.
Lit., “sanctification.”
I.e., not together with a minyan.
I.e., “we will proclaim Your sanctity.”
I.e., he should make his own recitation merely descriptive by prefacing each verse of the sanctification with a phrase that narrates how the angels utter it.
According to the Kabbalah (see the Siddur of R. Yaakov Emden), this Kedushah should be recited while seated.
As in the Alter Rebbe’s Siddur.
I.e., Biblical Hebrew, not Aramaic.
Of listening congregants.
Megillah 23b.
See sec. 124:1. In certain situations, however, a sheliach tzibbur can also fulfill these obligations on behalf of a person who is knowledgeable. See sec. 124:14, sec. 268:18, and sec. 591:2.
Since the blessings preceding the Shema are blessings of praise, the sheliach tzibbur may praise G‑d on behalf of an entire congregation.
Likewise, only in congregational worship can one person enable another to discharge his obligations with regard to prayer (see sec. 124:1).
In the original, birkas hanehenin; see sec. 167:17 and sec. 213:6.
In the original, birkas hamitzvos; ibid.
Cf. Mishlei 14:28: “A king’s glory is amidst a multitude.”
Hence, as stated in sec. 197:6, one individual may fulfill this obligation on behalf of another.
To fulfill one’s obligation by listening to another, one must hear every word. In addition, both parties must have the intent that the listener fulfill his obligation by listening.
And also the phrase Baruch Shem Kevod...; see sec. 63:5.
I.e., till Magen Avraham; see sec. 101:1.
He should not, however, interpolate the usual response of Baruch Hu U’Varuch Shemo after G‑d’s name, because such an interruption is inappropriate within the blessings of the Shema (sec. 124:8). If one completes the blessing together with the sheliach tzibbur, he should not respond Amen, for this would sound as if he was responding Amen to his own blessings, and this is undesirable (see sec. 51:3).
See sec. 432:6 and sec. 167:9 respectively.
Unlike the blessings associated with other mitzvos.
In Lubavitch practice, the sheliach tzibbur concludes this blessing inaudibly so that Amen need not be said (Sefer HaMinhagim: The Book of Chabad-Lubavitch Customs, p. 25).
I.e., if he cannot find the point from which he strayed (sec. 126:2).
I.e., the Kedushah that appears in the course of the blessing Yotzer Or.
For “one blessing cannot be divided in two” (ibid.).
In many Siddurim, this prayer for the Redemption (“Shine a new light upon Zion...”) appears just before the conclusion of this blessing.
The Alter Rebbe did not include it in his Siddur.
In the original, the chasimah (lit., “signature”); i.e., the final Baruch Atah A-donai... See Pesachim 104a; see also sec. 66:12.
Chagigah 12a. Since the blessing praises G‑d for the creation of the pristine light which will again shine forth in the ultimate future, it is appropriate to conclude the blessing with a prayer for the dawning of that era.
Yeshayahu 60:3.
משנה ברכות יא, א. רמב"ם פ"א מהל' קריאת שמע ה"ה. טור רס"י נח.
ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. רש"י ברכות יא, א ד"ה בשחר. טור שם ורס"י רלו. ט"ז שם ס"ק א.
תהלים קיט, קסד. וראה גם לקמן רס"י נה.
רמב"ם שם הרי זה. וראה לעיל סימן ו ס"ו וש"נ. לקמן רס"י ס.
ברכות יא, ב. טור ושו"ע ס"א.
רבא שם.
הרב רבינו יונה שם ד"ה מדת בשם רבי אליהו הצרפתי. שו"ע שם.
גמרא שם יב, א. טור. לבוש ס"א.
ראה העו"ב (ירות"ו) ח, נה.
ברייתא שם לפי' הרא"ש ברכות פ"א סימן יד. טור ושו"ע ס"ב.
ראה ב"ח. פרישה סוף ס"ק ג. מ"מ וציונים. חקרי הלכות ח"ו כ, ב. העו"ב (ירות"ו) ח, נו.
פירוש הא' בבית יוסף בדעת הטור. דרכי משה. שו"ע שם.
טור ושו"ע שם.
ט"ז סוף ס"ק א. והיינו אף דלכתחלה צ"ל מעין חתימה סמוך לחתימה, כדלקמן ס"ו וש"נ. וראה גם לקמן סימן סו סי"ב. סימן סח ס"א. סימן קיד ס"ח. סימן קסז סי"ג. סימן קפז ס"ד. סימן קפח ס"ח. מלבד התיבות שפרטו חכמים, כדלקמן סימן סו סי"ב וש"נ. וראה גם לקמן סימן קכד ס"ב. סימן תפז ס"א וס"ג. ועיין סימן קיט ס"א. ואם שינה בפתיחת ברכה הסמוכה לחברתה שאינה פותחת בברוך ראה לקמן סימן קיד סוף ס"ח.
גמרא שם. טור ושו"ע שם.
רמ"א סעיף ב.
ט"ז שם.
אוצ"ל: ברכה.
עיין דרכי משה.
כדלקמן סימן ס ס"א וש"נ.
ראה גם לעיל סימן נח סוף ס"ו.
מ"א ס"ק א.
סעיף ב.
הרב רבינו יונה ברכות כא, ב. רא"ש שם פ"ג סוף סימן יח ומגילה פ"ג סוף סימן ז. תשובות הרמב"ם (מהדורת בלאו) סימן שיג. טור ודיעה הא' שבשו"ע ס"ג.
כדלקמן רס"י קכה. ובסידור הנוסח: נקדישך.
כדלעיל סימן נה ס"ב וש"נ.
וראה גם לקמן סימן קט ס"ה.
תשובת רב נטרונאי גאון (אוצר הגאונים ברכות, חלק התשובות סימן קל־קלו) הובאה בטור. רמב"ם פ"ז מהל' תפלה הי"ז. שו"ת רשב"א ח"א סימן ז. וראה גם לקמן סימן קכה ס"א.
שבלי הלקט סימן יג בשם ר' ברוך. אגור סימן קב. מ"א ס"ק ג.
תשובת רב צמח גאון. הובאה בסדר רב עמרם גאון. המנהיג דיני תפלה סימן עו. מחזור ויטרי סימן מו. הפרדס סימן סא. שו"ת רשב"א שם. תרומת הדשן סימן ח. שו"ע סעיף ג. לבוש סעיף ג.
רמ"א סעיף ג.
ראבי"ה ברכות סימן סו ע"פ תוספתא ברכות פ"א הי"א. הגהות מיימוניות סדר תפלות כל השנה אות ג. רמ"א שם.
לבוש סעיף ג.
ראה עד"ז לעיל סימן נו ס"ב. לקמן סימן סא ס"ה.
ספר הקנה. מ"א ס"ק ב.
תשובת רמ"ע סימן קב. הובא בבאר היטב ס"ק ג. אליה רבה ס"ק ה.
דיני מהר"י ווייל סימן לד. מ"א ס"ק ב. וכ"ה בנוסח הסידור.
עטרת זקנים.
מגילה כג, ב לפירוש הר"ן ד"ה אבל בשם הגאונים. ריטב"א שם ד"ה ואין עוברין (בשם הרמב"ן). הרב רבינו יונה ברכות כא, ב ד"ה ויש. רמ"א סעיף ד. עיין בית יוסף ריש סימן סט. לקמן שם ס"ב וש"נ. וראה יגדי"ת (נ.י.) ו, נב. ולענין קריאת שמע עצמה ראה לקמן סימן סא סכ"ה וש"נ.
בית יוסף ד"ה כתב א"א ז"ל. רמ"א ס"ד. וראה רוקח סימן ריח. ריטב"א ר"ה כט, א. הובא בשו"ת מהר"ם אלאשקר סימן י. ועיין לקמן סימן סט ס"ב וס"ד (אם כו' הוא בקי).
ב"י שם. לבוש סעיף ד. וראה רוקח שם.
כדלקמן ריש סימן קכד וש"נ. ועיי"ש סי"ד וסימן רסח סי"ח וסימן תקצא ס"ב שלפעמים מוציא אף את הבקי.
ראה עד"ז לעיל סוף סימן נח. לקמן סימן קו ס"ב. סימן קח ס"ג וסי"א. סימן תקצד.
ר"ן שם בשם הגאונים. הרב רבינו יונה וריטב"א ורמ"א שם. מ"א ס"ק ה.
רא"ש בתשובה כלל ד סימן יט. ב"י סימן קכד. לקמן שם ס"ו וש"נ.
מ"א שם. והיינו אף בתפלה, כדלקמן רס"י קכד. ואף כשהשליח ציבור עדיין לא התפלל לעצמו כדלקמן סימן תקצד.
כסף משנה פ"ח מהלכות תפלה ה"ה. וכדלקמן סימן קסז סי"ז. ושם מבוארים גם החילוקים בין ברה"נ לברכת המצוות בזה.
ע' שו"ע סימן ח ס"ה. לעיל שם סי"א. לקמן סימן קסז סי"ז. סימן ריג ס"ו.
מ"א ס"ק ה.
וכ"ה בקריאת שמע עצמה, כדלקמן סימן סא סכ"ה.
לבוש סימן ו סעיף ד. מ"א שם ס"ק י. ועיין לעיל סימן מו ס"ג. ולמעשה עיין לעיל סימן ו ס"ד.
לבוש סוף ס"ד. ב"י סו"ס מו. וראה גם לקמן סימן ס ס"ב. ולענין ברכות השחר ראה לעיל סימן מו ס"ג.
ראה לקמן סימן ריג ס"ו.
משלי יד, כח.
ראה ברכות מה, ב. ועיין לקמן רס"י קצב ורס"י קצג.
ראה לקמן סי' קצז ס"ו וש"נ.
כסף משנה פ"ח מהלכות תפלה ה"ה. הובא במ"א ס"ק י.
רא"ש שם הובא בטור. שו"ע סעיף ד. וראה לבוש ס"ד. וראה גם לקמן סימן קפג ס"י לענין ברכת המזון. סי' רפד סי"א לענין קריאת ההפטרה. סי' תקצא ס"ד לענין חזרת הש"ץ בר"ה.
עבמ"ש לקמן בסימן קפה סעיף ב.
כדלקמן סימן סג ס"ה וש"נ.
כדלקמן ריש סימן קא וש"נ.
רא"ש שם. רמ"א שם.
סעיף ג. וראה גם לקמן סימן קפג ס"י, לענין בהמ"ז בזימון.
רמב"ם הל' ברכות פ"א הי"ז. רמב"ן בליקוטים ריש ברכות. רמ"ה. הובאו בפי' תלמידי רבינו יונה ברכות מה, ב. שו"ע שם. וראה ארחות חיים דין קדושה מיושב סימן ד.
כדלקמן סימן תלב ס"ו וש"נ.
כדלקמן סימן קסז ס"ט וש"נ.
ראה העו"ב קעו ע' יח. קעז ע' ז.
רא"ש שם. רמ"ה הובא בטור סימן סא.
ב"י שם. לבוש ס"ד. כדלקמן סימן ס ס"ב.
ראה גם לקמן סימן ס ס"ב. תניא פמ"ט (סט, ב). ועיין חקרי הלכות ח"א ח, א.
רמ"א סימן סא סעיף ג. ומנהג חב"ד שהשליח ציבור מסיים הבוחר בעמו ישראל באהבה בלחש ואין עונים אמן (ס' המנהגים — חב"ד ע' 11). וראה גם לקמן סימן סא סוף ס"ד.
סעיף ד.
סעיף ב.
ירושלמי ברכות פ"ה ה"ג. הובא בתוס' ברכות לד, א ד"ה מהיכן ורא"ש ברכות פ"ה סימן יח. טור ושו"ע ורמ"א סעיף ה. מ"א ס"ק ו.
רבינו יונה ברכות לד, ב ד"ה ומהיכן. לבוש שם. מ"א ס"ק ז.
רש"י הובא בטור סימן נט ובהגהות מיימוניות סדר תפלות כל השנה אות ד בשם תשובת הגאונים. המנהיג הל' תפלה סימן לא בשם רס"ג ורב נטרונאי גאון (אוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סימן סג־ו). ובסידור רבנו לא הובא.
פסחים קד, א. וראה גם לקמן סימן סו סי"ב. סימן תעג ס"ט. סימן תפז ס"א וס"ג. וראה לעיל ס"א ולקמן סימן קיד ס"ח אם מעכב גם בדיעבד.
רוקח סימן שיט רא"ש בתשובה כלל ד סימן כ הובא בטור שם. שבה"ל סימן יג בשם ר' בנימין. לבוש ס"ג.
חגיגה יב, א.
ישעי' ס, ג.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Uri Kaploun.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.
Start a Discussion
1000 characters remaining