Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 30 - Time [Tefillin] are Worn

Shulchan Aruch: Chapter 30 - Time [Tefillin] are Worn

 Email
Show content in:

SECTION 30 The Time [Tefillin] are Worn. (1–5)

סימן ל זְמַן הֲנָחָתָן, וּבוֹ ה סְעִיפִים:

1 According to Scriptural Law, night is a time when tefillin may be worn. [One might point to] the verse,1 “And you shall observe this statute in its season from day to day,” as an indication [that tefillin should be worn] during the day and not during the night.2 [However,] the verse is not referring to the statute of tefillin, but rather to the statute of the Paschal sacrifice3 which is referred to in an earlier verse:4 “You shall perform this service....”

Nevertheless, [our] Sages forbade wearing tefillin at night.5 Since it is a time when people sleep, [they enacted] this decree lest one forget [that he is wearing them] and sleep in them. And one is forbidden to sleep in tefillin, for the reason[s] explained in sec. 44[:1].

Therefore even after dawn,6 which is considered as part of the day with regard to all the mitzvos stated in the Torah,7 it is forbidden to put on [tefillin] until the time that most people rise from sleep, i.e., until there is enough light to enable one to see an acquaintance from a distance of four cubits8 and recognize him.9 This refers to an acquaintance with whom one is slightly familiar.10 For if he knows him well, he will recognize him even from far, and if he is not familiar with him at all, he will not recognize him even from nearby.

אלַיְלָה זְמַן תְּפִלִּין הוּא מִן הַתּוֹרָה,א שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: ב "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה", שֶׁמַּשְׁמָעוֹ יָמִים וְלֹא לֵילוֹת ג, 2 – אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּחֻקַּת הַתְּפִלִּין, אֶלָּא בְּחֻקַּת הַפֶּסַח ד שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה: ה, 4 "וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת וגו'".ו

אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בַּלַּיְלָה,ז,5 מִפְּנֵי שֶׁהוּא זְמַן שֵׁנָה, וּגְזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִישַׁן בָּהֶם,ח וְאָסוּר לִישֹׁן בִּתְפִלִּין מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן מד.ט

וְלָכֵן אַף לְאַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,6 שֶׁהוּא יוֹם לְכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה י,7 – אָסוּר לַהֲנִיחָן עַד שֶׁתַּגִּיעַ עֵת קִימָה מִשֵּׁנָה לְרֹב בְּנֵי אָדָם,יא דְּהַיְנוּ עַד שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם בִּכְדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת8 וְיַכִּירֶנּוּ,יב,9 וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה חֲבֵרוֹ הָרָגִיל עִמּוֹ קְצָת,יג,10 שֶׁאִלּוּ רָגִיל עִמּוֹ הַרְבֵּה – יַכִּירֶנּוּ אֲפִלּוּ מֵרָחוֹק, וְאִם אֵינוֹ רָגִיל עִמּוֹ כְּלָל – לֹא יַכִּירֶנּוּ אֲפִלּוּ בְּקָרוֹב מְאֹד:

2 If one put on [tefillin] before the stars appeared11 and night fell while he was wearing them, it is permitted [to leave them on],12 even if he left them on all night. This law should not, however, be taught as halachah to be actually applied, lest people [begin] to put on tefillin at night as an initial option.13

For this reason one should not [leave tefillin on at night] except when alone, but not in public, lest [onlookers] err and think that one may put on tefillin at night as an initial option. [The tefillin may be left on,] however, in the house of study, for people who frequent the house of study will not make such a mistake.

If one did not take off his tefillin when the stars appeared because he had no safe place to keep them, and he continued to wear them in order to protect them, [keeping them on] is permitted. This law may be taught publicly, (though one must inform any onlookers that [the tefillin are being worn] for their own protection.)

At the outset, however, one may not put on tefillin at night in order to protect them. (If one puts on [tefillin] while it is still day so that he will be able to continue wearing them at night in order to protect them, this is permitted. One should not, however, teach [publicly] that it is permitted to put on [tefillin] initially for that reason.)

ב אִם הִנִּיחָן יד קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים טו, 11 וְחָשְׁכָה עָלָיו, אֲפִלּוּ הֵן עָלָיו כָּל הַלַּיְלָה – מֻתָּר,12 וְאֵין מוֹרִין כֵּן הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לַהֲנִיחָן לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה.טז, 13 וְלָכֵן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֲבָל לֹא בָּרַבִּים, שֶׁמָּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לַהֲנִיחָן לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה.יז אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ,יח שֶׁבְּיוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ אֵין לָחוּשׁ שֶׁיִּטְעוּ.

וְאִם לֹא חָלַץ תְּפִלָּיו כְּשֶׁהִגִּיעַ צֵאת הַכּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מָקוֹם לְשָׁמְרָן יט וְנִמְצְאוּ עָלָיו כְּדֵי לְשָׁמְרָן – מֻתָּר,כ וּמוֹרִין כֵּן כא (וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לָרוֹאִים שֶׁעוֹשֶׂה כְּדֵי לְשָׁמְרָן).כב

אֲבָל אָסוּר לַהֲנִיחָן עָלָיו לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה כְּדֵי לְשָׁמְרָן כג (וְאִם מְנִיחָן עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם כד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו בַּלַּיְלָה כְּדֵי לְשָׁמְרָן – מֻתָּר, וְאֵין מוֹרִין כֵּן לַהֲנִיחָן לְכַתְּחִלָּה בִּשְׁבִיל כָּךְ):

3 If one desires to set out on a journey before daybreak, he may put on [tefillin] before he departs, and when the time [to wear tefillin] arrives, he should touch them and recite the blessing.14 [He is permitted to put them on at night in this instance] because there is no fear that he will fall asleep while wearing them, since he rose early and took to the road.

When does the above apply? When he is on foot, for he cannot sleep while walking. If, however, he is riding or traveling in a carriage where he may fall asleep, it is forbidden to put them on before their prescribed time.

ג הָיָה רוֹצֶה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בַּהַשְׁכָּמָה קֹדֶם שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם כה – יָכוֹל לַהֲנִיחָן קֹדֶם יְצִיאָתוֹ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ – יְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן וִיבָרֵךְ,כו, 14 שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִישַׁן בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁכִּים וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.כז

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּהוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו,כח שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישֹׁן בְּהִלּוּכוֹ, אֲבָל הָרוֹכֵב אוֹ יוֹשֵׁב בְּקָרוֹן, שֶׁיּוּכַל לִישֹׁן – אָסוּר לַהֲנִיחָן קֹדֶם זְמַנָּן:

4 If one is traveling homeward while wearing the head-tefillin15 and night falls, i.e., the stars appear,16 and he does not want to take [the tefillin] off and carry it by hand lest it fall, he should cover it with his hand until he reaches home,17 so that onlookers will not mistakenly think that it is permitted to put on tefillin at night as an initial option.

Similar [laws apply to] one sitting in a house of study in the fields18 and wearing head-tefillin at the onset of Shabbos or a festival — which are not times when tefillin are worn — and he cannot remove [his head-tefillin] and leave it in the house of study because it is not safe there. [When walking home,19] he should cover the tefillin with his hand until he arrives [there]. He is permitted to wear it as a garment and bring it into the city in this manner so that the tefillin not be desecrated.

If there is a house close to the [city] wall where [his head-tefillin] would be safe, he should take it off and deposit it there; he should not walk any further in the city [wearing] it. [This applies] both on nights of Shabbosos and festivals and on weekday nights.

ד הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ15 וְשָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה,כט דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים,ל, 16 וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְחָלְצָן וְלִשָּׂא אוֹתָן בְּיָדוֹ לא שֶׁמָּא יִפְּלוּ מִיָּדוֹ – מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ,17 מִפְּנֵי הָרוֹאִים,לב שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר מֻתָּר לְהָנִיחַ תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה.

וְכֵן הַיּוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ18 וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ,לג וְקָדַשׁ עָלָיו בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁאֵין זְמַן תְּפִלִּין,לד וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲלֹץ וְלַהֲנִיחָן שָׁם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבַּשָּׂדֶה,19 מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר לה – מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיָבוֹא לְבֵיתוֹ, שֶׁמִּשּׁוּם בִּזְיוֹן הַתְּפִלִּין הִתִּירוּ לְהַכְנִיסָן דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ לָעִיר.לו

וְאִם יֵשׁ בַּיִת קָרוֹב לַחוֹמָה שֶׁמִּשְׁתַּמְּרִין שָׁם – חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן שָׁם,לז וְלֹא יֵלֵךְ בָּהֶן יוֹתֵר בָּעִיר, בֵּין בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בֵּין בְּלֵילֵי הַחֹל:

5 If one forgot to put on tefillin throughout the entire day, recited the Evening Service while it was still daytime,20 and afterwards remembered, there are authorities who forbid him from putting on tefillin at that time. [The rationale is that] (by reciting the Shema and the Shemoneh Esreh of the Evening Service,) he has already deemed the time as night, (the time when people sleep). If he would now put on tefillin, he would be deeming it as day again. [He would thus be relying on] two contradictory leniencies.

If, however, he had not yet recited the Evening Service, then even if the congregation had already done so this would be of no consequence, [and he should put on tefillin]. For then, he personally would not be [relying on] two contradictory leniencies.

There are, however, those who differ [and require the person to put on tefillin even if he has recited the Evening Service himself]. It is proper to respect the latter opinion.21

ה מִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הֵנִיחַ תְּפִלִּין כָּל הַיּוֹם לח וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם20 – יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָסוּר לוֹ לַהֲנִיחָן אָז, לְפִי שֶׁכְּבָר עֲשָׂאוֹ לִזְמַן זֶה לַיְלָה לט (וּזְמַן שְׁכִיבָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית).מ וְאִם יָנִיחַ בּוֹ תְּפִלִּין – יַחֲזֹר וְיַעֲשֵׂהוּ יוֹם,מא וַהֲרֵי הֵן שְׁתֵּי קֻלּוֹת שֶׁסּוֹתְרוֹת זוֹ אֶת זוֹ.מב

אֲבָל אִם הוּא לֹא הִתְפַּלֵּל עֲדַיִן,מג אֲפִלּוּ הַצִּבּוּר הִתְפַּלְּלוּ – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם,מד כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵין עוֹשֶׂה שְׁתֵּי קוּלוֹת שֶׁסּוֹתְרִין זוּ אֶת זוּ.

וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹלֵק עַל זֶה.מה וְטוֹב לָחוּשׁ לַסְּבָרָה הָאַחֲרוֹנָה:21

Footnotes
1.
Shmos 13:10, here translated according to those who understand the verse as referring to tefillin.
2.
This conclusion might be reached because the preceding verse speaks explicitly about tefillin. This is the interpretation of R. Yosi HaGlili (Menachos 36b), which is accepted as halachah by Rambam (Mishneh Torah, Hilchos Tefillin 4:10).
3.
This is the interpretation of R. Akiva (Menachos, loc. cit.), which is accepted by the Tur (Orach Chayim, sec. 29) and most Ashkenazic authorities.
4.
Shmos 13:5. Seen from this perspective, the words miyamim yamimah in Shmos 13:10 would mean “from year to year.”
5.
Menachos 36a.
6.
Dawn (amud hashachar) is variously defined. (The divergent views are summarized in the commentary of R. Pinchas Kehati on Berachos 1:1.) Rambam describes it as the first appearance of light in the eastern horizon before the sun rises (Commentary on the Mishnah, Berachos 1:1; see also sec. 89:1 below).

Pesachim 93b-94a defines the period from dawn to sunrise as the time it takes to walk four mil (according to one opinion) or five mil (according to another). The Alter Rebbe cites the opinion of four mil (sec. 89:1). (R. Avraham Chayim Naeh defines a mil as approximately 1 km.) There are two widely held opinions regarding the time it takes to walk a mil: 18 minutes and 24 minutes. The Alter Rebbe states (sec. 459:10) that one should be stringent and respect the opinion that it takes 18 minutes to walk a mil, but that theoretically, primacy should be given to the opinion that the time it takes to walk a mil is 24 minutes. Based on Pesachim, loc. cit., the latter view apparently rests on the assumption that one can walk five mil between dawn and sunrise. Thus 72 minutes (18x4) and 2 hrs. (24x5) before sunrise are both halachic options for the moment of dawn. In Shiurei Tziyun, sec. 37, R. Avraham Chayim Naeh discusses these views, mentions other options, and states that one should observe the stringencies that result from all of them. Yagdil Torah 70:182 elaborates on 72 minutes before sunrise as being the figure to be adhered to.

Adjustments to the above times must be made according to the seasons. For the sun proceeds across the sky at different angles depending on the time of year, and the difference between the time its rays are first seen and its appearance on the horizon varies according to these angles. Similarly, adjustments must be made for differences in latitude, for the twilight of morning and evening lasts longer at northerly and southerly latitudes than nearer the equator.

The Alter Rebbe’s view on the need for adjustment, as cited above, may be inferred from Siddur Torah Or (Kehot, N.Y.), p. 367 and pp. 79-80; see also Ketzos HaShulchan, Vol. 1, third sefer, p. 67b, note 6. Certain other authorities regard the number of minutes (72, etc.) as unchanging throughout the year and throughout the world.

For a comprehensive clarification of this subject, see Endnote 27 in: R. Levi Yitzchak Raskin, Siddur Tefillos MiKol HaShanah im Tziyunei Makor VeHearos (Kehot, N.Y.).

In practical terms, the various options on the times for dawn in any particular region throughout the world may be found in any authoritative Jewish calendar published locally.
7.
Megillah 20a.
8.
A little more than 6 feet (about 2 meters).
9.
I.e., identify him by his facial features. See Berachos 9b; see also Pri Megadim: Eshel Avraham 58:2
10.
Such as an occasional visitor (see 58:2).
11.
In his Piskei HaSiddur, the Alter Rebbe maintains that day ends at sunset. Hence, tefillin should not be put on afterwards.
12.
Menachos 36b.
13.
And thus violate the above decree of the Sages.
14.
I.e., the blessing should not be recited at night. R. Akiva Eiger’s gloss to the Shulchan Aruch adds that someone who mistakenly recited a blessing at night should not recite another blessing after daybreak.
15.
The head-tefillin are singled out because they are more noticeable than the arm-tefillin and may not be covered by a garment.

On the singular and plural usage of the word tefillin, see sec. 26, footnote 1.
16.
In his Piskei HaSiddur, the Alter Rebbe states that between sunset and the appearance of three stars one is not required to remove his tefillin. The AriZal, however, always removed his tefillin before sunset.
17.
Beitzah 15a.
18.
If, however, the house of study is located within a city and we can assume that it is secure, one should remove his tefillin and leave them in a safe place there.
19.
For in the house of study itself there is no difficulty, as stated in subsection 2.
20.
This is customary in the summer months in certain communities; see Shulchan Aruch, Orach Chayim 235:1.
21.
Pri Megadim: Mishbetzos Zahav 30:7 states that in such an instance, a blessing should not be recited.
Sources
א.
רב אשי מנחות לו, ב. וראה לעיל סי' כט וש"נ.
ב.
שמות יג, י.
ג.
רבי יוסי הגלילי בברייתא שם.
ד.
רבי עקיבא בברייתא שם.
ה.
שמות יג, ה.
ו.
רש"י עירובין צו, א ד"ה אלא לענין.
ז.
ברייתא שם לו, א. תוספות שם לו, ב ד"ה ושמרת. לבוש סעיף ב.
ח.
רש"י שם, ב ד"ה ואין מורין כן.
ט.
סעיף א.
י.
משנה במגילה כ, א. ורש"י שם ד"ה וכולן.
יא.
רמב"ן במלחמות פ"ק דברכות (ועי' סוף סי' נח שמטעם זה מוכרח שם וא"צ למ"ש הרב רבינו יונה).
יב.
אביי ברכות ט, ב. כדלקמן סי' נח ס"ב. ועי' בהנסמן לעיל סי' יח ס"ו אם שיעור זה שוה לשיעור משיכיר בין תכלת ללבן.
יג.
ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים. רבינו יונה ורא"ש פ"ק דברכות סי' י. טור ושו"ע סעיף א וט"ז ס"ק ב.
יד.
רב אשי מנחות שם לו, ב. רמב"ם הלכות תפילין פ"ד הי"א. שו"ע סעיף ב.
טו.
מ"א ס"ק ב. וראה לקמן ס"ד וש"נ. אבל בסידור כתב: אין להניח תפילין אחר תחלת השקיעה ואם היו עליו מקודם אין צריך לחלצן. וש"נ.
טז.
עי' מ"א ס"ק ג וס"ק ו. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים ובאורים ע' תריז בשוה"ג.
יז.
ראה כללי הפוסקים וההוראה ע' קיד.
יח.
ט"ז סוף ס"ק ו. ועי' תהלה לדוד ס"ק ב. חקרי הלכות ח"ה לו, א.
יט.
ר' אלעזר שם. רמב"ם שם הי"ב.
כ.
רמב"ם שם.
כא.
שו"ע סעיף ב.
כב.
מ"א ס"ק ד (עי' גמרא שם וצע"ג. עי' פמ"ג באשל אברהם שם ומחצה"ש).
כג.
ב"י כגירסת הרי"ף.
כד.
ט"ז ס"ק ד וצע"ג עליו.
כה.
ברייתא שם לו, א. טור ושו"ע ולבוש סעיף ג.
כו.
כדלעיל סי' כה סכ"ג.
כז.
רבינו פרץ בהגהת סמ"ק סי' קנג אות יא. הובא בטור ושו"ע ולבוש שם.
כח.
לבוש שם. ב"ח. מ"א ס"ק ה.
כט.
ביצה טו, א. טור ושו"ע סעיף ד.
ל.
מרדכי הלכות תפילין (יג, א). מ"א סק"ב. וראה גם לעיל ס"ב. אבל בסידור כתב: אין להניח תפילין אחר תחלת השקיעה.
לא.
תוספות שם ד"ה היה. לבוש סעיף ד.
לב.
ב"י. מ"א ס"ק ו.
לג.
ביצה שם. טור ושו"ע שם.
לד.
כדלקמן רס"י לא.
לה.
רש"י שם ד"ה בבית המדרש.
לו.
רש"י שם ד"ה מניח. לבוש סי' ל סעיף ד. וראה גם לקמן סי' רסו סכ"ז. סי' שא סנ"א.
לז.
ביצה שם. טור ושו"ע שם.
לח.
מהרא"י בתרומת הדשן ח"ב סי' קכא. שו"ע ולבוש סעיף ה.
לט.
מהרא"י שם. ט"ז ס"ק ז.
מ.
ראה מ"מ וציונים.
מא.
לבוש שם.
מב.
ט"ז שם.
מג.
מ"א ס"ק ז. אלי' זוטא ס"ק ב.
מד.
ראה לקמן סי' רסא קו"א סק"ג בסופו.
מה.
עי' ביו"ד סי' קצו סעיף א ברמ"א. וכן משמע מלשון ש"ך שם ס"ק ג. וראה תהלה לדוד ס"ק ג. יגדי"ת (נ.י.) כ ע' תעז. כב ע' עדרת. העו"ב תקנז ע' 44. תקנח ע' 30. תקסב ע' 26. תשסח ע' 69.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Uri Kaploun.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining