Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 26 - Laws Relating to a Person Who Has Only One Tefillin

Shulchan Aruch: Chapter 26 - Laws Relating to a Person Who Has Only One Tefillin

 Email
Show content in:

SECTION 26 Laws Relating to a Person Who Has Only One Tefillin. (1–5)

סימן כו דִּין מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא תְּפִלָּה אַחַת, וּבוֹ ה סְעִיפִים:

1 If a person has only one [of a pair of] tefillin, whether it be the arm-tefillin or the head-tefillin, should put on the one which he has and recite the [appropriate] blessing[s] over it, for each of the tefillin represents an individual mitzvah. The two are not interdependent.1

א אִם אֵין לוֹ אֶלָּא תְּפִלָּה אַחַת,א בֵּין שֶׁהִיא שֶׁל יָד בֵּין שֶׁהִיא שֶׁל רֹאשׁ – מֵנִיחַ אוֹתָהּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אַחַת מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ:ב,1

2 The same law applies if one has both tefillin, but because of forces beyond his control he can put on only one of them.2 He should put on the tefillin that he can, and recite the [appropriate] blessing[s].

ב וְהוּא הַדִּין אִם יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּיהֶן אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָנִיחַ רַק אַחַת מֵהֶן2 – מֵנִיחַ אוֹתָהּ שֶׁיָּכוֹל וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ:ג

3 When one rises early to leave on a journey with a caravan, and the caravan will not wait for him and he does not have the time to put on the arm-tefillin, should [nevertheless] put on the head-tefillin alone, for doing so does not take so much time.

When does the above apply? When he will later be able to put on the arm-tefillin as well. If, however, he will not be able to put on the arm-tefillin later, he must now put on both the arm-tefillin and the head-tefillin before leaving his home, for he is not granted license to negate the mitzvah of tefillin [merely] because of the delay of his journey.

ג הַמַּשְׁכִּים לָצֵאת בַּדֶּרֶךְ עִם שַׁיָּרָא וְאֵין הַשַּׁיָּרָא מַמְתֶּנֶת עָלָיוד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְעַכֵּב כְּדֵי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד – מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לְבַד, שֶׁאֵין בַּהֲנָחָתוֹ שְׁהוּת כָּל כָּךְ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהָנִיחַ אַחַר־כָּךְ גַּם תְּפִלִּין שֶׁל יָד,ה אֲבָל אִם לֹא יִהְיֶה יָכוֹל אַחַר־כָּךְ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל יָד – צָרִיךְ לְהָנִיחַ עַכְשָׁו קֹדֶם הֲלִיכָתוֹ מִבֵּיתוֹ תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, דְּמִשׁוּם אִחוּר דַּרְכּוֹ לֹא הִתִּירוּ לוֹ לְבַטֵּל מִצְוַת תְּפִלִּין:

4 If one is putting on only the head-tefillin, he should recite two blessings over it, lehaniach tefillin and al mitzvas tefillin, for the reason explained in sec. 25[:13-14].

ד אִם אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶלָּא תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לְבַדו – מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת: "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין" וְ"עַל מִצְוַת תְּפִלִּין", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר הַטַּעַם בְּסִימָן כה:ז

5 If one is putting on only the arm-tefillin should recite only the blessing lehaniach tefillin. Some authorities maintain that even when putting on only the head-tefillin, one should recite only the blessing al mitzvas tefillin. As explained in sec. 25[:23], however, the custom in these lands is to follow the first opinion.3

ה אִם אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶלָּא תְּפִלִּין שֶׁל יָד בִּלְבַדח – אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא "לְהָנִיחַ תְּפִלִּין" לְבַד. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםט שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ מֵנִיחַ אֶלָּא תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לְבַד – אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא "עַל מִצְוַת תְּפִלִּין" לְבַד. וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִימָן כהי דְּהַמִּנְהָג בְּאֵלּוּ הָאֲרָצוֹת כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:3

Footnotes
1.
Menachos 38a. (Although, strictly speaking, the singular of tefillin in Hebrew is tefillah, the present translation follows universal English — and popular Hebrew — usage, and employs the word tefillin for both singular and plural.)
2.
E.g., injury prevents him from putting on the arm-tefillin. See sec. 27:8.
3.
Nevertheless, as explained in the notes to that section, the Lubavitch custom — based on Piskei HaSiddur — is to recite only the blessing al mitzvas tefillin.
Sources
א.
טור ושו"ע סעיף א.
ב.
משנה מנחות לח, א.
ג.
שו"ע שם.
ד.
רא"ש הלכות תפילין סי' טו. טור. מ"א ס"ק א.
ה.
מ"א שם.
ו.
טור ורמ"א סעיף ב.
ז.
סעיפים יג, יד, יח.
ח.
טור ורמ"א שם.
ט.
ב"י. שו"ע סעיף ב.
י.
סעיף כג. וכבר נתבאר שם שבסדור פסק כסברא השניה.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining