Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 12 - Factors that Invalidate Tzitzis

Shulchan Aruch: Chapter 12 - Factors that Invalidate Tzitzis

 Email
Show content in:

SECTION 12 Factors that Invalidate Tzitzis. (1–7)

סימן יב דְּבָרִים הַפּוֹסְלִים בַּצִּיצִית, וּבוֹ ז סְעִיפִים:

1.

1 As explained above,1 when tzitzis are being attached to a garment, each of the eight threads must be [at least] twelve thumbbreadths long. Nevertheless, after the tzitzis have been attached, if all the eight threads are severed2 and there remains from each of the four long threads3 only enough to tie a slipknot4 around each of the other [three] shortened threads individually,5 [the tzitzis are still] valid.6

This means to say that if all the eight threads are severed, [each] of the four severed original threads must be long enough to enable one to make three slipknots around one other thread. Even if only seven [of the eight] threads were severed, each of the four severed original threads must still be of this measure.

Some authorities maintain that [the tzitzis] are valid even if there remains from all four of the severed original threads only enough to make one tie out of all of the four threads together. One should, however, be stringent and follow the first opinion.

א אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּא,1 שֶׁבִּשְׁעַת הֲטָלַת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד יִהְיֶה אֹרֶךְ כָּל חוּט מֵהַח' חוּטִין י"ב גּוּדָלִין, מִכָּל מָקוֹם אִם לְאַחַר שֶׁהֵטִיל הַצִּיצִית נִפְסְקוּ כָּל הַח' חוּטִין,ב,2 וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל חוּט וְחוּט מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּין3 אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲנִיבָה4 עַל כָּל חוּט וְחוּט מִשְּׁאָר חוּטִין הַפְּסוּקִין מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ,ג,5 דְּהַיְנוּ, אִם נִפְסְקוּ כָּל הַח' חוּטִין – צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּחוּט הַנִּפְסָק מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים ג' פְּעָמִים כְּדֵי עֲנִיבָה עַל חוּט אֶחָד.ד וַאֲפִלּוּ אִם לֹא נִפְסְקוּ אֶלָּא ז' חוּטִיןה – צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּחוּט הַנִּפְסָק מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים ג' פְּעָמִים כְּדֵי עֲנִיבָה עַל חוּט [אֶחָד], וְאִם יֵשׁ בּוֹ כְּשִׁעוּר הַזֶּה – כָּשֵׁר.6

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםו שֶׁאֲפִלּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר בְּכָל חוּטִים הַפְּסוּקִים מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת מִכָּל חוּטִין הַפְּסוּקִים מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים עֲנִיבָה אַחַת מִכֻּלָּם יַחַד – כָּשֵׁר.

וְיֵשׁ לְהַחְמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.ז

Fig. 10
Fig. 10

2 When does the above [requirement] — that the severed threads must be of knottable length — apply? When five or more of the eight threads are severed. [Different rules apply,] however, if only four of the threads are severed, even if nothing remains [beyond the braid]. [There is room for leniency] if all of the four severed threads emerged from one side of the knot, and [one had taken the following precautionary measure] when attaching the tzitzis to the garment: If one had made a sign at the [same] end of the four threads, so that they were always on [the same] side of the knot, and the other four threads remained on the other side of the knot, [the tzitzis] are valid. [The rationale is that] the other end of each of the [four] severed [original] threads remains, and that end is of even more than knottable length.

Moreover, [if one took the above measure when attaching the tzitzis, they] are valid even if all eight threads were severed, the four on one side of the knot being cut off entirely, and the four on the other side being only of knottable length. Since each of the four [original] threads is still of knottable length, no more is necessary.

When does the above apply? When all [four] severed threads are on one side of the knot. [This is not the case,] however, if they are on both sides of the knot. Even if only two — one from either side of the knot — of the eight threads were severed without a knottable length remaining, there is room to suspect that perhaps the two severed threads are [the two ends of] one long thread. Thus one of the four long threads will have been severed entirely without leaving a knottable length. [Hence] the tzitzis are invalid, for one of the four long threads which Scriptural Law requires for tzitzis [may be] lacking.

[A similar ruling applies] even if the two severed threads were on the same side of the knot, but when the tzitzis were being attached, care was not taken to keep the same four ends of the threads together on the same side of the knot.

If, out of the eight threads, neither of the two severed ones is of knottable length when considered alone, but the two remaining portions would be of knottable length if considered together, [the tzitzis] are nevertheless invalid. Though there remains [in total] enough of the one long thread to be of knottable length, nonetheless, neither of the two shortened ends extending beyond the knot is itself of that length. Hence it is considered as if they do not exist, for any part of a thread that is less than of knottable length is considered as if it did not exist. Thus it is as if nothing remains from that one long thread.

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בַּחוּטִין הַפְּסוּקִין כְּדֵי עֲנִיבָה, כְּשֶׁנִּפְסְקוּ ה' חוּטִין מֵהַשְּׁמוֹנָה אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל אִם לֹא נִפְסְקוּח אֶלָּא ד' חוּטִין מֵהַשְּׁמוֹנָה,ט אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם כְּלוּם, אִם כָּל הַד' חוּטִין שֶׁנִּפְסְקוּ הֵם מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר, וְדִקְדֵּק בְּעֵת הֲטָלַת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד לָתֵת סִימָן בְּד' רָאשֵׁי הַחוּטִיןי בְּעִנְיָן שֶׁלְּעוֹלָם ד' [רָאשִׁים] הַלָּלוּ הֵם מֻנָּחִים מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר וְהַד' רָאשִׁים הָאֲחֵרִים הֵם מֻנָּחִים מִצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקֶּשֶׁר – כָּשֵׁר, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל חוּט וְחוּט שֶׁנִּפְסַק הָרֹאשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי עֲנִיבָה.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם נִפְסְקוּ כָּל הַח' חוּטִין, וְד' מֵהֶם נִפְסְקוּ לְגַמְרֵי וְד' חוּטִין אֲחֵרִים שֶׁמִצַּד הַב' שֶׁל הַקֶּשֶׁר לֹא נִשְׁתַּיֵּר בָּהֶם אֶלָּא כְּדֵי עֲנִיבָה – כָּשֵׁר,יא כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מִכָּל חוּט מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים כְּדֵי עֲנִיבָה – אֵין צָרִיךְ יוֹתֵר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיוּ כָּל הַחוּטִים הַפְּסוּקִין מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר, אֲבָל אִם הָיוּ מִב' הַצְּדָדִים, אֲפִלּוּ לֹא נִפְסְקוּ אֶלָּא ב' חוּטִין מֵהַשְּׁמוֹנָהיב אֶחָד מִצַּד זֶה וְאֶחָד מִצַּד זֶה וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה, אוֹ אֲפִלּוּ אִם הָיוּ הַב' חוּטִין הַפְּסוּקִין מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר,יג אֶלָּא שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית שֶׁיִּהְיוּ הַד' רָאשִׁים מֻנָּחִים בְּיַחַד לְעוֹלָם מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר, אִם כֵּן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא אֵלּוּ ב' חוּטִין הַפְּסוּקִים הֵם חוּט אֶחָד מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים, אִם כֵּן הֲרֵי נִפְסַק חוּט אֶחָד מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים לְגַמְרֵי וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ כְּדֵי עֲנִיבָה – לָכֵן הַצִּיצִית פְּסוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁחָסֵר אֶחָד מֵהַד' חוּטִין הַצְּרִיכִים לִהְיוֹת בַּצִּיצִית מִן הַתּוֹרָה.יד

וְאִם אֵין בְּכָל אֶחָד מִב' הַחוּטִין מֵהַשְּׁמוֹנָה הַנִּפְסָקִים לְבַדָּם כְּדֵי עֲנִיבָה, אֲבָל אִם נְצָרֵף מִב' הַשִּׁיּוּרִים שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ בָּהֶם יִהְיֶה כְּדֵי עֲנִיבָה – אֲפִלּוּ הָכֵי יֵשׁ לִפְסֹל,טו אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּחוּט הָאָרֹךְ שֶׁנִּפְסַק הֲרֵי נִשְׁתַּיֵּר כְּדֵי עֲנִיבָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵרָאשֵׁי חוּט זֶה שֶׁנִּפְסַק הַיּוֹצֵא חוּץ לַקֶּשֶׁר אֵין בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה בְּכָל אֶחָד לְבַדּוֹ – אִם כֵּן הֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ כְּלָל,טז דְּכָל פָּחוֹת מִכְּדֵי עֲנִיבָה – הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ, וְאִם כֵּן הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּר כְּלוּם מִן הַחוּט הָאָרֹך.

3 Some authorities maintain that even if [each thread] remains of knottable length, the tzitzis are never considered valid unless two long threads — i.e., four ends [out of the eight] — each remain of full length, i.e., twelve thumbbreadths. [The rationale is that] this was the required length and the minimum number of white threads at the time that techeiles was available. Therefore, in the present era also, when we must substitute two [other] white threads for the two threads of techeiles, severed threads of knottable length are sufficient for this [mere] compensation. [This leniency was granted] since at the time when the tzitzis were first attached to the garment, all of the threads were intact.

By contrast, the two [long] threads — which are the essence of the mitzvah, and which were required even when techeiles was available — must always be whole. [Only when they are intact] are other threads, even if severed, deemed to be valid, [provided] each of the two severed original threads remains of knottable length.

Therefore, [according to this view,] if three of the eight ends were severed — even if each of them remains of knottable length — [the tzitzis] are invalid. For we suspect that perhaps two of the shortened ends are not part of [the same] long thread, but instead each of them is the end of a [different] long thread. Thus it is possible that two long threads have not remained intact. If, however, only two ends were cut short, and one of them remains long enough to tie a small loop,4 [the tzitzis] are valid.

[According to this view, the definition of “tying a loop” is lenient.] Even if one cannot insert any other threads inside this loop apart from the thread with which the loop is made, [the tzitzis] are valid. The reason: Even if the two severed threads are part of [the same] long thread, none of the long threads has been severed entirely, for a knottable length remains.

[More stringent rules apply, however,] when neither of the two severed threads is left with the length needed to make a small loop. If these two threads do not emerge from the same side of the knot, but instead they emerge from either side of the knot, the tzitzis are invalid. [The same ruling applies] even if they are both on the same side of the knot, but when the tzitzis were being attached, care was not taken to keep the same four ends of the threads together on the same side of the knot.

[The rationale is that] one may suspect that the two shortened ends are not part of two different long threads, but are both part of the same long thread. This would mean that one of the long threads had been cut so short that not even a knottable length remains. We would thus be left with only three long threads — and tzitzis must have no fewer than four long threads, as stated in sec. 11[:1].

If, however, the two threads emerge from the same side of the knot, and when the tzitzis were being attached a sign was made on the ends of four [neighboring] threads so that they would always remain together on the same side of the knot, [the tzitzis] are valid — even if the two ends were cut so short that not even a knottable length remained.

[The rationale is that] these two ends definitely belong to two different long threads, each of which is still left with a knottable length at its other end, which was left intact.

ג וְיֵשׁ אוֹמְרִיםיז שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַכְשִׁירִין אֲפִלּוּ אִם נִשְׁתַּיֵּר כְּדֵי עֲנִיבָה, אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁתַּיְּרוּ ב' חוּטִין אֲרֻכִּין שְׁלֵמִים, דְּהַיְנוּ ד' רָאשִׁים שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ י"ב גּוּדָלִין, מִפְּנֵי שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר וּמִנְיַן חוּטֵי לָבָן בִּזְמַן שֶׁהָיָה תְּכֵלֶת,יח וְלָכֵן אַף עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהַשְׁלִים ב' חוּטֵי לָבָן בִּמְקוֹם ב' חוּטֵי תְּכֵלֶת, מִכָּל מָקוֹם לְהַשְׁלָמָה זוֹ דַּי בְּחוּטִין הַפְּסוּקִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה, כֵּיוָן דְבִשְׁעַת הֲטָלַת צִיצִית לַבֶּגֶד הָיוּ כָּל הַחוּטִין שְׁלֵמִים, אֲבָל ב' חוּטִין שֶׁהֵם עִקַּר הַמִּצְוָה וְהָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת אַף בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַתְּכֵלֶת, אֵלּוּ הַחוּטִין צְרִיכִין לִהְיוֹת לְעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז מַכְשִׁירִים בִּשְׁאָר הַחוּטִין אִם נִפְסְקוּ וְנִשְׁתַּיְּרוּ כְּדֵי עֲנִיבָה בְּכָל אֶחָד מִב' הַחוּטִין הָאֲרֻכִּים הַנִּפְסָקִים.

לְפִיכָךְ, אִם נִפְסְקוּ ג' רָאשִׁים מֵהַשְּׁמוֹנָה רָאשִׁים, אֲפִלּוּ נִשְׁתַּיֵּר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה – פָּסוּל, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא אֵין ב' רָאשִׁים שֶׁנִּפְסְקוּ יוֹצְאִים מִחוּט אֶחָד אָרֹךְ, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא יוֹצֵא מִחוּט אֶחָד אָרֹךְ, וְאִם כֵּן הֲרֵי לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ ב' חוּטִין אֲרֻכִּין שְׁלֵמִים.

אֲבָל אִם לֹא נִפְסְקוּ אֶלָּא ב' רָאשִׁים, אִם נִשְׁתַּיֵּר בְּאֶחָד מֵהֶם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת עֲנִיבָה קְטַנָּה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס תּוֹךְ הָעֲנִיבָה חוּטִין אֲחֵרִים אֶלָּא אוֹתוֹ הַחוּט לְבַדּוֹ שֶׁבּוֹ עוֹשֶׂה הָעֲנִיבָה – כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ אִם אֵלּוּ הַב' חוּטִין שֶׁנִּפְסְקוּ הֵם יוֹצְאִין מִחוּט אֶחָד אָרֹךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵּן לֹא נִפְסַק חוּט הָאָרֹךְ לְגַמְרֵי,יט שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּדֵי עֲנִיבָה.כ

אֲבָל אִם לֹא נִשְׁתַּיֵּר בְּשׁוּם אֶחָד מֵהַב' רָאשִׁים שֶׁנִּפְסְקוּ כְּדֵי עֲנִיבָה קְטַנָּה, אִם אֵלּוּ ב' רָאשִׁים אֵינָם יוֹצְאִים מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם מִצַּד זֶה וְאֶחָד מֵהֶם מִצַּד זֶה, אוֹ אֲפִלּוּ אִם שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים מִצַּד זֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית שֶׁיִּהְיֶה ד' רָאשִׁים מֻנָּחִים תָּמִיד בְּיַחַד מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר – פָּסוּל, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא אֵלּוּ ב' הָרָאשִׁים אֵינָן יוֹצְאִין מִשְּׁנֵי חוּטִין אֲרֻכִּים אֶלָּא שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים מִחוּט אֶחָד אָרֹךְ, וְאִם כֵּן הֲרֵי נִפְסַק חוּט אֶחָד מִן הַד' אֲרֻכִּים וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כְּדֵי עֲנִיבָה, וְאֵין כָּאן אֶלָּא ג' חוּטִין אֲרֻכִּים, וְאֵין צִיצִית פָּחוֹת מִד' חוּטִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן יא.כא

אֲבָל אִם אֵלּוּ ב' הָרָאשִׁים יוֹצְאִים מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר, וּבְעֵת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית דִּקְדֵּק לָתֵת סִימָן בְּד' רָאשִׁים, בְּעִנְיָן שֶׁלְּעוֹלָם ד' רָאשִׁים הַלָּלוּ הֵם מֻנָּחִים תָּמִיד בְּיַחַד בְּצַד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר, אֲפִלּוּ נִפְסְקוּ ב' הָרָאשִׁים לְגַמְרֵי וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בְּשׁוּם אֶחָד מֵהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה – כָּשֵׁר, מִשּׁוּם דִּבְוַדַּאי אֵלּוּ הַב' רָאשִׁים הֵם יוֹצְאִים מִב' חוּטִין אֲרֻכִּים, וְאִם כֵּן הֲרֵי נִשְׁתַּיֵּר בְּכָל אֶחָד מִב' חוּטִין אֲרֻכִּים יוֹתֵר מִכְּדֵי עֲנִיבָה, דְּהַיְנוּ הָרֹאשׁ הַשֵּׁנִי הַשָּׁלֵם.

4 It is universal custom to rule stringently, according to the second opinion. Nevertheless, in a pressing situation — for example, when [spare threads for] tzitzis are not available to replace [a severed thread] — one may rely on the first opinion, for it is fundamentally valid.7

ד מִנְהַג הָעוֹלָם לְהַחְמִיר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה.כב אֲבָל בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צִיצִית מְצוּיִים לְתַקֵּן – יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, כִּי כֵּן עִקָּר.כג,7

5 Wherever a knottable length is required, but the threads at hand cannot be knotted only because they are thicker than the average, [the tzitzis] are valid.8

[The rationale is that] if [the threads] were not so thick, they would be valid because they would be knottable. Hence, they most certainly should not be disqualified in such a case, when they are thicker and more noticeable.

ה כָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי עֲנִיבָהכד וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוּטִין עָבִים אֵין יָכוֹל לְעָנְבָן וְאִלּוּ הָיוּ בֵּינוֹנִים הָיָה בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָהכה – כָּשֵׁר,8 כֵּיוָן דְּאִלּוּ לֹא הָיוּ עָבִים כָּל כָּךְ הָיוּ כְּשֵׁרִיםכו מֵחֲמַת שֶׁאָז הָיָה בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לְפָסְלָם עַכְשָׁו כְּשֶׁהֵם גַּם כֵּן עָבִים וְנִכָּרִים יוֹתֵר.

6 In all cases which require that a knottable length of thread remain, some opinions maintain that the entire braid must remain intact and that beyond that, it is the loose threads which emerge from its end that must be of knottable length. Other opinions maintain that the tzitzis are valid even if the threads are severed at some point during the stage in which they are wound up in the braid, and there remains only a knottable length from that point until the place at which the tzitzis meet the edge of the garment, i.e., at the beginning of the braid.

According to the first opinion cited at the beginning of subsection 2, even if all the threads which are wound in the braid were severed, each leaving only a remnant of knottable length, the tzitzis would be valid. Nevertheless, some of the coils in the partly-remaining braid should be unwound, so that there will be some freely-hanging threads. For example, if three coils remain in the braid, two of them should be unwound and one should be left, so that one-third [of the length of the tzitzis] will be a braid, and two-thirds will be occupied by freely-hanging threads.

The universally accepted custom is to rule stringently and require that the minimal knottable length relate to the freely-hanging threads that emerge from the braid, as in the first opinion cited in this subsection. If, however, there is no alternative, for example, when no [spare threads for] tzitzis are available, one may rely on the second opinion.9 One should not, however, recite a blessing over these tzi­tzis, for when there is a doubt whether or not a blessing should be recited, the lenient view prevails and its recitation is not required.10 Likewise, one should not go out to the public domain wearing such tzitzis on Shabbos.11

ו כָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּיֵּר כְּדֵי עֲנִיבָהכז – יֵשׁ אוֹמְרִיםכח שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּיֵּר כָּל הַגָּדִיל שָׁלֵם וּמִן הֶעָנָף יִשְׁתַּיֵּר כְּדֵי עֲנִיבָה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםכט שֶׁאֲפִלּוּ אִם נִפְסְקוּ בְּמָקוֹם שֶׁהֵם כְּרוּכִים בַּגָּדִיל וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בָּהֶם מִמָּקוֹם שֶׁנִּפְסְקוּ עַד מָקוֹם שֶׁיּוֹצְאִים מִן הַכָּנָף דְּהַיְנוּ הַתְחָלַת הַגָּדִיל אֶלָּא כְּדֵי עֲנִיבָה – כָּשֵׁר.

וְלַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּרֹאשׁ סָעִיף ב אֲפִלּוּ נִפְסְקוּ כָּל הַחוּטִין הַכְּרוּכִין בַּגָּדִיל וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר מֵהֶם אֶלָּא כְּדֵי עֲנִיבָה – כָּשֵׁר. וּמִכָּל מָקוֹם בְּאוֹתוֹ מִקְצָת גָּדִיל שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר – יַתִּיר מִמֶּנּוּ קְצָת כְּרִיכוֹת,ל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ גַּם כֵּן עָנָף מְעַט, כְּגוֹן אִם נִשְׁתַּיֵּר מִן הַגָּדִיל ג' חוּלְיּוֹת – יַתִּיר מִמֶּנּוּ ב' חֻלְיוֹת וְיָנִיחַ חוּלְיָא אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ גָּדִיל וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי עָנָף.

וּמִנְהַג הָעוֹלָם לְהַחְמִיר לְהַצְרִיךְ כְּדֵי עֲנִיבָה מִן הֶעָנָף הַיּוֹצֵא מִן הַגָּדִיללא כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּסָעִיף זֶה. אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין צִיצִית מְצוּיִיםלב – יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה.לג,9 וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יְבָרֵךְ עַל צִיצִית אֵלּוּ,לד דְּסָפֵק בְּרָכָה לְהָקֵל,10 וְגַם לֹא יֵצֵא בָּהֶם בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים.לה,11

7 [The following rules apply] whenever any of the eight threads becomes untwined after the tzitzis were attached to a garment. [These rules apply] regardless of whether the entire length of the thread became untwined into two strands, or whether only part of the thread became untwined and part remained twined. Since tzitzis are invalid if they are not twined,12 a thread or part thereof that became untwined is considered as if it was utterly severed from the tzitzis. Accordingly, the above laws regarding partly severed threads also apply in such a situation.

In this instance, however, there is room for greater leniency, and the first opinion mentioned in subsection 2 may be followed. [Thus,] even if the twined part of each of the four long threads is of no more than knottable length, [the tzitzis] are still valid. [The rationale is that] there is an authority who maintains that the threads of the tzitzis need not be twined at all. Here, therefore, greater leniency can be shown than in situations in which the threads are actually severed.13

ז כָּל חוּט מִח' חוּטִין שֶׁנִּתְפָּרֵק מִשְּׁזִירָתוֹלו לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֵטִיל אֶת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד,לז בֵּין שֶׁנִּתְפָּרֵק כָּל אֹרֶךְ הַחוּט וְנַעֲשָׂה ב' חוּטִין, בֵּין שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵק אֶלָּא מִקְצָת הַחוּט וּמִקְצָתוֹ עוֹמֵד עֲדַיִן בִּשְׁזִירָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהַצִּיצִית פְּסוּלִים אִם אֵינָם שְׁזוּרִים,לח,12 לָכֵן אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ הַחוּט אוֹ מִקְצָתוֹ שֶׁנִּתְפָּרֵק מִשְּׁזִירָתוֹ כְּאִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ הַחוּט אוֹ מִקְצָתוֹ נִפְסָק לְגַמְרֵי מִן הַצִּיצִית,לט וְדִינוֹ כְּדִין נִפְסְקוּ מִקְצָת הַחוּטִין שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל.

אֶלָּא שֶׁבְּכָאן יֵשׁ לְהָקֵל יוֹתֵר,מ וְיֵשׁ לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה דִּלְעֵיל סָעִיף ב, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא נִשְׁתַּיֵּר שָׁזוּר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִד' חוּטִין הָאֲרֻכִּים אֶלָּא כְּדֵי עֲנִיבָה – כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁאוֹמֵרמא שֶׁחוּטֵי הַצִּיצִית אֵין צְרִיכִים שְׁזִירָה כְּלָל, לָכֵן יֵשׁ לְהָקֵל כָּאן יוֹתֵר מִשֶּׁאִלּוּ הָיוּ פְּסוּקִים מַמָּשׁ.13

Footnotes
1.
Sec. 11: 5-7.
2.
Reattaching the severed part of a thread is unacceptable (see sec. 15:4).
3.
Throughout this translation, “the four long threads” is interchangeable with “the four original threads”; i.e., the four long threads which were originally passed through the hole(s) at each corner of the tallis or tallis katan and doubled over to produce the eight shorter threads.
4.
When the early medieval authorities (the Rishonim) used the critical phrase kdei anivah (“long enough to enable the tying of...”), exactly what kind of knot (or slipknot, or loop, or bow, or tie) did they have in mind? In the absence of any surviving diagrams drawn by them, their differing views are further complicated by the divergent interpretations offered by the later authorities (the Acharonim).

For example, many of the above contexts appear to speak of making a single bow by tying a single thread onto itself; some contexts appear to speak of making a double bow by tying two severed threads to each other; other contexts appear to speak of tying a slipknot (or making a loop) around a neighboring single thread (or threads); in the latter case, some contexts appear instead to speak of tying a bow out of a number of threads held together. Since no single translation can accommodate all the resultant ambiguities, no sentence in the above translation should be understood as excluding any other legitimate possibility.

In practice, surprisingly enough, there is little substantial difference between the various possible interpretations. As a rule, Shiurei Torah gives 4 cm. (= 1 9/16 inches) as the minimal length required to enable a person to make a bow out of one thread (or to make a slipknot around one other thread, or to tie any one of the other above possibilities).
5.
The eight threads at each corner, as has been mentioned, are in fact four long threads doubled over. If one end of one (or even each) of the four long threads was entirely cut off, but the other end retained a knottable length, according to this opinion the tzitzis are valid (see subsection 2 below).
6.
Menachos 38b.
7.
I.e., one may rely on the first opinion because its theoretical basis is sounder. In his Piskei HaSiddur, however, which was written later, the Alter Rebbe cites only the second — and more stringent — opinion.
8.
Menachos 38b.
9.
In this instance as well, the Alter Rebbe’s Piskei HaSiddur cites only the more stringent opinion, ruling that if the threads are severed at some point in the braid, the tzitzis are invalid.
10.
Lest it be in vain.
11.
For if they are not valid, wearing them would violate the prohibition against carrying on Shabbos, as explained in sec. 13 below.
12.
Sec. 11:2.
13.
In his Piskei HaSiddur, the Alter Rebbe does not mention this leniency.

The Alter Rebbe appears to be speaking about threads that were twined of only two strands. Today, when in most cases each of the two strands is in turn twined of four finer strands, there is room for greater leniency. For even if the two composite strands become untwined from each other, each is still a twined thread and is acceptable for tzitzis (Leket Tziyunim VeHe’aros LeShulchan Aruch Admur HaZakein).
Sources
א.
לעיל סי' יא סעיף ה.
ב.
מנחות לח, ב שו"ע סעיף א.
ג.
מ"א ס"ק ב בפי' המרדכי הלכות ציצית (רמז תתקלט). עיין במחצית השקל.
ד.
ראה חקרי הלכות ח"ה ע' 30 ואילך.
ה.
עי' קובץ יגדי"ת (נ.י.) ח"א ע' מב.
ו.
שו"ע שם.
ז.
מ"א שם. וראה יד שאול.
ח.
שו"ע ולבוש סעיף א.
ט.
לחם רב אות ד בשם ב"י ומצאתי כתוב (וראה לבוש שם). עולת תמיד ס"ק ב. עטרת זקנים ס"ק ב (בשם ב"י). פרי צדיק סעיף א (ד"ה ולפי מה). מחצית השקל ס"ק ד.
י.
ע' בדה"ש סי' ו ס"ק מט דהיינו ע"י עניבה.
יא.
מ"א ס"ק ד. פרי צדיק שם (ד"ה ולר"ת).
יב.
מ"א ס"ק ה. פרי צדיק שם.
יג.
שו"ע שם.
יד.
עי' לעיל סי' יא סעיף א. וראה יד שאול.
טו.
לבוש סעיף א. מ"א ס"ק ג. ועי' פרי מגדים אשל אברהם שם. וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 32.
טז.
ב"י. לבוש שם.
יז.
שו"ע ולבוש שם.
יח.
כדלעיל סי' יא סעיף א.
יט.
ב"י.
כ.
ראה יד שאול.
כא.
סעיף א.
כב.
רמ"א סעיף א. ובסדור הביא רק דיעה האחרונה.
כג.
שו"ע שם.
כד.
גמרא מנחות לח, ב. שו"ע סעיף ב.
כה.
רמ"א שם.
כו.
גמרא שם (וראה רש"י שם ד"ה כל שכן).
כז.
טור ושו"ע ולבוש סעיף ג.
כח.
תוס' מנחות לח, ב (ד"ה כדי לענבם) מתוך שיטת רש"י.
כט.
תוס' שם. רא"ש הל' ציצית סי' ז. טור בשם ר"י. ובסדור ד"ה אם נפסק כתב "אם נפסק אפילו חוט אחד מעיקרו דהיינו על הכנף או אפילו תוך הגדיל פסולה", והיינו אפילו במקום שא"צ כדי עניבה.
ל.
באר היטב ס"ק ו בשם הלכות קטנות ח"ב סי' קיח. ועי' תהלה לדוד סק"ה. חקרי הלכות ח"ה כא, א. יגדי"ת (נ.י.) ח"א ע' מב.
לא.
שו"ע שם.
לב.
מ"א ס"ק ז.
לג.
שו"ע שם.
לד.
מ"א שם. ועי' חקרי הלכות שם יז, א ואילך.
לה.
מטעם דלעיל סי' י סט"ז. לקמן סי' יג ס"א.
לו.
שו"ע סי' יא סעיף ג. וכ"ה בסדור ד"ה אם נפסק.
לז.
ראה מ"מ וציונים.
לח.
נימוקי יוסף הלכות ציצית (הובא בב"י סי' יא). עולת תמיד סי' יא ס"ק ג. וראה לעיל סי' יא סעיף ב.
לט.
ר"ן סוף פ"ק דביצה (ד"ה מדאורייתא) [הובא בב"י סי' יא]. שו"ע שם.
מ.
מ"א שם ס"ק ד.
מא.
רמב"ם הלכות ציצית פ"א ה"י. ובסדור שם לא חילק בזה בין נפסקו לנתפרקו משזירתן.
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Uri Kaploun.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Start a Discussion
1000 characters remaining