Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us

Shulchan Aruch: Chapter 11 - Laws Relating to Threads of Tzitzis

Shulchan Aruch: Chapter 11 - Laws Relating to Threads of Tzitzis

Show content in:

SECTION 11 Laws Relating to the Threads of the Tzitzis. (1–35)

סימן יא דִּינֵי חוּטֵי הַצִּיצִית, וּבוֹ לה סְעִיפִים:

1 When the sky-blue dye called techeiles1 was available, the mitzvah of tzitzis was observed in the following manner: One would take two [woolen] threads (chutim) dyed techeiles and two [linen] threads which were not dyed.2 The latter are called white threads: since we are not commanded to dye them, they remain white.

In the present era, when techeiles is not available to us, one must take two white threads3 instead of the two threads of techeiles, because no tzitzis should comprise fewer than four threads. [This concept is derived as follows:] It is written,4 “You shall make yourself braided threads.” Now a braided thread must comprise at least two threads braided over each other.5 Since the verse specifies “braided threads” (gedilim, in the plural), implied is that one must use [two braided threads, i.e.,] four threads. If one adds even one thread to these four, he transgresses the prohibition against adding [to the Torah’s commandments].6 Therefore, the tzitzis to which he added the thread is invalid until he removes one thread from it. (See sec. 10[:14].)

א מִצְוַת צִיצִית, בִּזְמַן שֶׁהָיָה תְּכֵלֶת1 מָצוּי – הָיָה מִצְוָתָהּ שֶׁיִּקַּח ב' חוּטִין צְבוּעִין [בְּצֶבַע] הַנִּקְרָא תְּכֵלֶת, וּב' חוּטִין שֶׁאֵינָן צְבוּעִין הַנִּקְרָאִים חוּטֵי לָבָן,א מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּים לְצָבְעָן מִמֵּילָא נִשְׁאָרִים בְּלַבְנוּתָם.ב

וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ תְּכֵלֶת – צָרִיךְ לִקַּח ב' חוּטֵי לָבָן3 בִּמְקוֹם ב' חוּטֵי תְּכֵלֶת,ג מִפְּנֵי שֶׁאֵין צִיצִית פָּחוֹת מִד' חוּטִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ד,4 "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ", וְאֵין גָּדִיל פָּחוֹת מִב' חוּטִין ה שֶׁגּוֹדְלָן זֶה עַל גַּב זֶה,5 וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "גְּדִלִים" הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע. וְאִם הוֹסִיף אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד עַל הַד' חוּטִין – הֲרֵי עָבַר עַל "בַּל תּוֹסִיף",ו,6 וְלָכֵן אוֹתָהּ הַצִּיצִית שֶׁהוֹסִיף בָּהּ הַחוּט הִיא פְּסוּלָה, עַד שֶׁיָּסִיר חוּט אֶחָד מִמֶּנָּה (עַיֵּן סִימָן יוד).ז

2 The threads of the tzitzis have to be [spun and] twined, [as implied by] the phrase,7 psil techeiles — “a cord of sky-blue [wool]”; i.e., they must be spun and twined like a cord.8 And since the sky-blue wool must be spun and twined, so too should the white threads, for they have been likened to each other by the phrase [that includes both the blue threads and the white],4 “You shall make yourself braided threads.”

ב חוּטֵי הַצִּיצִית צְרִיכִין שְׁזִירָה,ח שֶׁנֶּאֱמַר: ט, 7 "פְּתִיל תְּכֵלֶת", שֶׁיִּהְיֶה טָווּי וְשָׁזוּר כְּעֵין פְּתִילָה,8 וּמַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן כֵּן, שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ זֶה לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: י, 4 "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה וגו'".

3 The wool must be spun and twined into thread specifically for the sake of the mitzvah of tzitzis; i.e., at the beginning of the spinning and twining, [the person making the thread] must declare9 that he is doing this for the sake of the mitzvah of tzitzis, or [a man] must tell a woman10 [making the thread], “Spin tzitzis for me, for a tallis.”11 [This requirement is derived from] the phrase,4 “You shall [initially] make yourself [braided threads]”; i.e., [you shall make them] in order to fulfill your obligation.12 If the threads are not spun or twined for the sake of the mitzvah, they are invalid.

Certain spiritually sensitive people13 are stringent [with regard to their own observance and require] that even the [preparatory] carding of the wool [be done for the sake of the mitzvah], but this is not the prevailing custom.

ג וּצְרִיכִים שֶׁיִּהְיוּ טְווּיִין וּשְׁזוּרִין לְשֵׁם צִיצִית דַּוְקָא,יא דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר בִּתְחִלַּת הַטְּוִיָּה וְהַשְּׁזִירָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵּן לְשֵׁם צִיצִית,יב, 9 אוֹ שֶׁיֹּאמַר לָאִשָּׁה:10 טְוִי לִי צִיצִית לְטַּלִּית,יג, 11 שֶׁנֶּאֱמַר:4 "תַּעֲשֶׂה לָּךְ" – לְשֵׁם חוֹבָתְךָ.יד, 12 וְאִם לֹא הָיוּ טְווּיִין לִשְׁמָן,טו אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁזוּרִין לִשְׁמָן טז – פְּסוּלִין.

וְיֵשׁ בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ13 שֶׁמַּחֲמִירִין עַל עַצְמָן יז אֲפִלּוּ בְּנִפּוּץ הַצֶּמֶר,יח אֲבָל אֵין נוֹהֲגִין כֵּן.יט

4 If a non-Jew spins or twines [threads for tzitzis], they are not valid even if a Jew stands over him and tells him to perform this activity for the sake [of the mitzvah] of tzitzis. [The rationale is that] a non-Jew acts on his own initiative and does not heed the words of the Jew,14 unless the Jew assists him slightly.15

If, however, the threads are spun or twined by a deaf-mute,16 a mentally or emotionally incompetent individual, or a minor, while an adult stands over them17 and tells them to perform the activity for the sake [of the mitzvah] of tzitzis, they are valid.18

ד טָוָן נָכְרִי כ אוֹ שֶׁשָּׁזַר, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְשֵׁם צִיצִית – פְּסוּלִין,כא (א) דְּנָכְרִי אֲדַעֲתֵּיה דְּנַפְשֵׁיהּ קָעֲבִיד כב וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵי הַיִּשְׂרָאֵל,14 אֶלָּא אִם כֵּן מְסַיֵּעַ הַיִּשְׂרָאֵל מְעַט.כג, 15 אֲבָל אִם טָוָן אוֹ שְׁזָרָן חֵרֵשׁ16 שׁוֹטֶה וְקָטָן כד (ב) וְגָדוֹל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו17 וְאוֹמֵר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ לְשֵׁם צִיצִית – כָּשֵׁר.18

5 The four threads of the tzitzis must be attached to the tallis and folded over so that there will be eight threads [hanging from each corner of the garment]. The wording of the verse19 (“a cord of sky-blue [wool]”) implies that they should be folded over like a cord.20

After [the four threads] are folded over, each of the eight [resultant] threads must be at least twelve thumbbreadths long.21 We measure at the wide part of the thumb.

ה אַרְבָּעָה חוּטֵי הַצִּיצִית צָרִיךְ לִתְּנָם לַטַּלִּית וּלְכָפְלָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנָה חוּטִין,כה שֶׁנֶּאֱמַר:19 "פְּתִיל תְּכֵלֶת", שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּל כו כְּעֵין פְּתִילָה.20 וּלְאַחַר שֶׁכְּפָלָן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל חוּט מֵהַח' חוּטִין אֹרֶךְ י"ב גּוּדָלִין,כז, 21 וּמוֹדְדִין בַּמָּקוֹם הָרָחָב שֶׁבַּגּוּדָל.כח

6 The width of an average person’s thumb is equivalent to the width of seven barley grains placed next to each other tightly. This is equivalent to the length of two barley grains placed end to end loosely.22

ו שִׁעוּר הַגּוּדָל שֶׁל אָדָם בֵּינוֹנִי הוּא כְּרֹחַב ז' שְׂעוֹרוֹת כט כְּשֶׁמֻּנָּחוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ בְּדֹחַק, וְהֵן כְּאֹרֶךְ ב' שְׂעוֹרוֹת בְּרֶוַח.22

7 [The length of] twelve thumbbreadths must be measured after all the coils and knots are made. One measures [outwards] from the edge of the garment, without including [the part of the tzitzis] which lies over the garment [i.e., the distance from the hole(s) into which the tzitzis are inserted until the edge of the garment]. Each of the four [original long] threads must therefore be at least 30 thumbbreadths long. In this way, when they are folded, each of the eight [resultant] threads will be [at least] 15 thumbbreadths long. [There will thus be at least] two thumbbreadths from the hole of the tallis into which the tzitzis are inserted until the edge of the garment — i.e., the length of the last joint of the thumb as explained later in this section,23 one thumbbreadth to tie [the tzitzis], and twelve thumbbreadths left hanging so that the tzitzis will be of valid length.

ז אֵלּוּ הַשְּׁנֵים עָשָׂר גּוּדָלִין מוֹדְדִין לְאַחַר שֶׁעָשָׂה כָּל הַכְּרִיכוֹת וְהַקְּשָׁרִים,ל וּמַתְחִילִין לִמְדֹּד אוֹתָן מִשְּׂפַת הַכָּנָף, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁמֻּנָּח עַל הַכָּנָף אֵין לִמְדֹּד בִּכְלַל הַחֶשְׁבּוֹן. וְלָכֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֹרֶךְ כָּל חוּט מֵהָאַרְבָּעָה חוּטִין שְׁלֹשִׁים גּוּדָלִין,לא דְּכְשֶׁיִּכְפְּלֵם יִהְיֶה כָּל חוּט מֵהַשְּׁמוֹנָה חוּטִין חֲמִשָּׁה עָשָׂר גּוּדָלִין: שְׁנֵי גּוּדָלִין מִנֶּקֶב הַטַּלִּית שֶׁבּוֹ תּוֹחֲבִין הַצִּיצִית עַד שְׂפַת הַכָּנָף, דְּהַיְנוּ שִׁעוּר קֶשֶׁר אֲגוּדָל שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בְּסִימָן זֶה,לב, 23 וְגוּדָל אֶחָד לְהַקְּשָׁרִים,לג וּשְׁנֵים עָשָׂר גּוּדָלִין יִהְיוּ תְּלוּיִין לְהֶכְשֵׁר הַצִּיצִית.

8 One of the threads [for each corner] should be longer than this, so that it can be coiled [around the others] to form the braid (gedil), as will be explained later in this section. If one does not have a single thread long enough to wind all the coils, he may wind some of them with one thread and complete the others with another. [The rationale for this leniency is that] in the era when techeiles was available, some of the coils were made with [threads of] techeiles and others with threads of white [linen].

ח אֶחָד מֵהַחוּטִין יִהְיֶה יוֹתֵר אָרֹךְ,לד כְּדֵי שֶׁיִּכְרֹךְ בּוֹ אֶת הַגָּדִיל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן זֶה לְקַמָּן.לה וְאִם אֵין לוֹ חוּט אֶחָד אָרֹךְ כָּל כָּךְ לו שֶׁיּוּכַל לִכְרֹךְ בּוֹ כָּל הַכְּרִיכוֹת – יָכוֹל לִכְרֹךְ קְצָת כְּרִיכוֹת בְּחוּט זֶה וּקְצָת כְּרִיכוֹת בְּחוּט אַחֵר, כִּי כֵן בִּזְמַן שֶׁהָיָה תְּכֵלֶת מָצוּי הָיוּ כּוֹרְכִין קְצָת כְּרִיכוֹת בִּתְכֵלֶת וּקְצָתָם בְּחוּטֵי הַלָּבָן.

9 If one desires to make tzitzis longer than 12 thumbbreadths, he may. [Indeed,] he may make them as long as he desires.24 [In fact,] it is desirable to make [tzitzis longer than the minimum], so that if part of a thread becomes severed, the remainder will still be [at least] 12 thumbbreadths long.25

ט אִם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִית אֲרֻכִּין יוֹתֵר מִי"ב גּוּדָלִין – רַשַּׁאי,לז וְיָכוֹל לְהַאֲרִיכָם כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה.24 וְטוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן,לח כְּדֵי שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִפָּסְקוּ יִשָּׁאֵר בָּהֶם י"ב גּוּדָלִין.25

10 It was explained in sec. 9[:1] that the tzitzis must be of the same fiber as the corner [of the garment]. For this reason, tzitzis should not be made from wool that is caught on the thorns among which sheep lie, nor from threads that are pulled off the sheep, nor from the remnants of the warp which a weaver leaves over at the edge of a garment. If tzitzis are made from such wool, they are invalid.26 None of these types [of wool] are fit to be made into a garment, because they are the dregs of the wool. [Since] garments are not made from them and the Torah requires that the tzitzis be made from the same kind of fiber as the corner [of the garment], as stated in sec. 9, [they are unfit for tzitzis].

The same law applies with regard to all other inferior types of wool. [Since] a garment would not be made from them, they are invalid for use as tzitzis for the above reason.

י כְּבָר אָמַרְנוּ בְּסִימָן ט לט שֶׁהַצִּיצִית צְרִיכִין לִהְיוֹת מִמִּין הַכָּנָף דַּוְקָא, וְלָכֵן מ אֵין עוֹשִׂין הַצִּיצִית מִן הַצֶּמֶר הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹצִים כְּשֶׁהַצֹּאן רוֹבְצִים בֵּינֵיהֶם,מא וְלֹא מִן הַנִּימִין הַנִּתְלָשִׁין מִן הַצֹּאן, וְלֹא מִן שִׁיּוּרֵי שְׁתִי שֶׁהָאוֹרֵג מְשַׁיֵּר בְּסוֹף הַבֶּגֶד. וְאִם עָשָׂה מֵהֶן צִיצִית – הֲרֵי הֵם פְּסוּלִים,מב, 26 לְפִי שֶׁאֵין מִינִים הַלָּלוּ רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת מֵהֶם בֶּגֶד,מג שֶׁהֵן פְּסֹלֶת הַצֶּמֶר וְאֵין הַבֶּגֶד נַעֲשֵׂית מִכְּמוֹתָן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "הַכָּנָף" – מִין כָּנָף, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ט. וְהוּא הַדִּין כָּל מִינֵי צֶמֶר הַגְּרוּעִין מד שֶׁאֵין בֶּגֶד נַעֲשֵׂית מֵהֶן – פְּסוּלִין לְצִיצִית מִטַּעַם הָאָמוּר.

11 If a thief stole [woolen] threads that had been spun with the intent that they be used as tzitzis and then went and used them for tzitzis, they are invalid.27 In the verse,19 ve’asu lahem tzitzis (“they shall make tzitzis for themselves”), the word lahem (“for themselves”) indicates that [the tzitzis must be made] out of their own property,28 and not of stolen goods.

If the tzitzis were sold to another person29 and the [original] owner despaired of their return,30 they are valid; the purchaser acquired them by virtue of the [original] owner’s despair and by virtue of their transfer from the robber’s ownership to his own, as is stated in [Shulchan Aruch,] Choshen Mishpat, sec. 361[:4].

יא גָּזַל חוּטִין שֶׁנִּטְווּ לְשֵׁם צִיצִית מה וְהָלַךְ הַגַּזְלָן וְעָשָׂה מֵהֶם צִיצִית – הֲרֵי הֵם פְּסוּלִין,27 שֶׁנֶּאֱמַר:19 "וְעָשׂוּ לָהֶם" – מִשֶּׁלָּהֶם,מו, 28 פְּרָט לְגָזֵל. וְאִם מָכַר הַגַּזְלָן אֶת הַצִּיצִית לְאַחֵר מז, 29 (ג), אִם כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מֵהֶם30 – הֲרֵי הֵם כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁקָּנָה אוֹתָן הַלּוֹקֵחַ בְּיֵאוּשׁ בְּעָלִים וְשִׁנּוּי רְשׁוּת מֵהַגַּזְלָן לַלּוֹקֵחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּחשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן שסא.מח

12 If a person steals unspun wool and spins [it into threads] for use as tzitzis, then if the original owner has not yet despaired of its return, [the threads] are invalid for use as tzitzis: they are still stolen property and do not belong to the robber at all. He did not acquire them by changing them [from unspun wool] into threads, because this change is reversible — from threads back to wool.

[This is not the case if] the owner despaired of its return or even if he did not despair, but the robber changed the wool irreversibly,31 e.g., he bleached it with sulfur, as explained in [Shulchan Aruch,] Choshen Mishpat, sec. 360[:5-6].32 In this case the robber acquires the wool entirely. For even if the wool is still intact [and in his possession], he is required to return only its monetary value to its original owner.33 It may thus be considered entirely his in every respect, and tzitzis made from it are therefore valid. Nevertheless, he should not recite a blessing over such tzitzis, for he is not blessing G‑d, but blaspheming Him,34 because the tzitzis came into his possession through robbery.

יב גָּזַל צֶמֶר שֶׁלֹּא נִטְוָה וּטְוָאָן הַגַּזְלָן לְשֵׁם צִיצִית, אִם עֲדַיִן לֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ – הֲרֵי הֵם פְּסוּלִים לְצִיצִית, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עֲדַיִן גָזֵל וְאֵינָם שֶׁל גַּזְלָן כְּלָל, שֶׁהֲרֵי לֹא קָנָה אוֹתָן בְּשִׁנּוּי זֶה שֶׁעֲשָׂאָן חוּטִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שִׁנּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּתוֹ, שֶׁהֲרֵי הַחוּטִין אֶפְשָׁר לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָן צֶמֶר.מט

אֲבָל אִם כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ,נ אוֹ אֲפִלּוּ אִם לֹא נִתְיָאֲשׁוּ עֲדַיִן אֶלָּא שֶׁהַגַּזְלָן עָשָׂה בְּצֶמֶר זֶה שִׁנּוּי גָּמוּר שֶׁאֵין חוֹזֵר לִבְרִיָּתו נא,31 (ד), כְּגוֹן שֶׁלִּבֵּן אֶת הַצֶּמֶר בְּגָפְרִית, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן שס נב,32 עַיֵּן שָׁם, כֵּיוָן שֶׁהַגַּזְלָן קָנָה אֶת הַצֶּמֶר לְגַמְרֵי, דְּהָא אֲפִלּוּ אִם הַצֶּמֶר הוּא בְּעֵין אֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לְהַנִּגְזָל אֶלָּא דְּמֵי הַצֶּמֶר,נג,33 אִם כֵּן הֲרֵי הִיא כְּשֶׁלּוֹ מַמָּשׁ לְכָל דָּבָר, וְלָכֵן הַצִּיצִית שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ הֲרֵי הֵם כְּשֵׁרִים. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם,נד דְּאֵין זֶה מְבָרֵךְ נה אֶלָּא מְנָאֵץ,34 כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי גְּזֵלָה בָּא הַצִּיצִית לְיָדוֹ.

13 Once someone has prostrated himself before an animal, its wool becomes invalid for tzitzis.35 Animals which have been worshiped are not forbidden for mundane use, and since anything connected to an animal is adjudged likewise, this wool would be permitted for mundane use. Nevertheless, the animal may not be used for a mitzvah, for it is repulsive to the One on High. Animals that have been worshiped may not be offered on the altar of the One on High,36 and if so, the same principle applies to the wool that grows on them.37 Even though when the wool is made into tzitzis it undergoes a change from its previous state — for before it was wool and now it has been made into threads — it still looks the same and is still recognizable as wool.

If, by contrast, someone prostrated himself before flax which is growing, tzitzis may be made from it, for [the rule is that] benefit may be derived from a growing plant that has been worshiped. Moreover, it is [now] not even repulsive to the One on High, for its form at the time it was worshiped has undergone a change. Since what was then an ordinary plant has now been transformed into threads, leaving no trace of its former appearance.

יג הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֵמָה – צַמְרָהּ פָּסוּל לְצִיצִית.נו, 35 אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁנֶּעֶבְדוּ אֲסוּרִים לְהֶדְיוֹט, וְכָל הַמְחֻבָּר לוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ, וְאִם כֵּן הַצֶּמֶר הַזֶּה מֻתָּר לְהֶדְיוֹט, מִכָּל מָקוֹם לְמִצְוָה אָסוּר מִשּׁוּם דְּמָאוּס הוּא לְגָבוֹהַּ,נז שֶׁהֲרֵי בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁנֶּעֶבְדוּ אֲסוּרִין לְגָבוֹהַּ לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,נח, 36 וְאִם כֵּן הוּא הַדִּין לַצֶּמֶר שֶׁעַל גַּבֵּיהֶן.37 וְאַף עַל פִּי דִּכְשֶׁעוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ צִיצִית הוּא מִשְׁתַּנֶּה מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, שֶׁהֲרֵי מִקֹּדֶם הָיָה צֶמֶר וְעַכְשָׁו נַעֲשׂוּ חוּטִין, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן מַרְאֵהוּ עָלָיו וְנִכָּר שֶׁהוּא צֶמֶר.נט

אֲבָל הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְפִשְׁתָּן נָטוּעַ – מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ צִיצִית,ס שֶׁהֲרֵי מְחֻבָּר שֶׁנֶּעֱבַד מֻתָּר בַּהֲנָאָה,סא וְאַף לְגָבוֹהַּ אֵינוֹ מָאוּס כְּלָל כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱבַד, שֶׁהֲרֵי מִקֹּדֶם הָיָה כְּעֵץ בְּעָלְמָא,סב וְעַכְשָׁו שֶׁעָשָׂה מִמֶּנּוּ חוּטִין הֲרֵי מַרְאֵה הָרִאשׁוֹן חָלַף וְהָלַךְ לוֹ מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי.סג

14 The hole38 [near the corner of the garment] through which the tzitzis are to be inserted should be positioned no more than three thumbbreadths from the edge of the garment.39 For it is written19 [that the tzitzis] should be “on the corner[s]” [of the garment], and more than three thumbbreadths from the edge cannot be called the corner [of the garment ]; [it is] the garment [itself].

[This law also applies] if one distanced the hole more than three thumbbreadths [from the corner of the garment] and then, while attaching the tzitzis, shortened the part of the tzitzis that lies on the garment in order to cause the garment to become wrinkled and doubled over. Even though the space between the hole [and the beginning of the braid] is [now] less than three thumbbreadths, [the tzitzis are nevertheless] invalid.

יד כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַנֶּקֶב38 שֶׁתּוֹחֵב בּוֹ הַצִּיצִית – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה גּוּדָלִין מִשְּׂפַת הַבֶּגֶד,סד, 39 מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר:19 "עַל הַכָּנָף",סה וּלְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה אֵין זֶה כָּנָף אֶלָּא בֶּגֶד.סו וְאִם עָשָׂה הַנֶּקֶב לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה גּוּדָלִין,סז אַף עַל פִּי (שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׁה) [שֶׁכְּשֶׁקּוֹשֵׁר] הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד עוֹשֶׂה הַחוּטִין קְצָרִים עַל הַכָּנָף כְּדֵי לְהַקְמִיט הַכְּנָפוֹת וּמִתְכַּפֵּל עַד שֶׁבָּא הַנֶּקֶב לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה גּוּדָלִין – אֲפִלּוּ הָכֵי פָּסוּל.

15 If one made a hole more than three thumbbreadths [from the edge of the garment], but after attaching the tzitzis he cut [the fabric around] the hole so that the tzitzis will hang less than three thumbbreadths [from the edge of the garment], [the tzitzis are nevertheless] invalid. [The rationale is that] the Torah commands,4 “You shall [initially] make yourself braided threads...,” and not [rectify tzitzis] that were made invalidly, as was stated in sec. 10[:10].

טו וְאִם עָשָׂה הַנֶּקֶב לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה גּוּדָלִין,סח וְאַחַר שֶׁהֵטִיל הַצִּיצִית בַּנֶּקֶב חָתַךְ בַּנֶּקֶב כְּדֵי שֶׁיִּתָּלוּ הַצִּיצִית לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה גּוּדָלִין – פָּסוּל, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר:4 "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה וגו'" – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי כְּבָר בְּפִסּוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן י.סט

16 Neither should the hole be made [very] near the edge of the garment, for the Torah specifies,19on the corner[s],” and if the tzitzis were to be very close to the edge of the garment, [the tzitzis] would be below the corner.40

Accordingly, the distance of the hole from the edge of the garment should be [at least] the distance from the knuckle of the thumb to the end of the nail.41 This [length of the terminal joint of an average man’s thumb] is approximately two thumbbreadths.42 [It sometimes happens that] afterwards, while the tzitzis are being attached, the part of the threads which lies on the garment is shortened, so that the corner area is doubled over. Even though the hole is thus brought closer [than two thumbbreadths to the beginning of the braid], the tzitzis nevertheless remain valid.

טז וְלֹא יַעֲשֶׂה הַנֶּקֶב סָמוּךְ לִשְׂפַת הַבֶּגֶד,ע שֶׁנֶּאֱמַר:19 "עַל הַכָּנָף",עא וְאִם הָיָה סָמוּךְ מְאֹד לִשְׂפַת הַבֶּגֶד – הָיָה תַּחַת הַכָּנָף.עב, 40 וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַרְחִיק הַנֶּקֶב מִשְּׂפַת הַבֶּגֶד עג כְּשִׁעוּר שֶׁיֵּשׁ מִן קֶשֶׁר אֲגוּדָל עַד סוֹף הַצִּפֹּרֶן,עד, 41 דְּהַיְנוּ לְעֶרֶךְ שְׁנֵי גּוּדָלִין.עה, 42 וְאִם אַחַר כָּךְ כְּשֶׁקּוֹשֵׁר הַצִּיצִית עָשָׂה חֵלֶק הַחוּטִין שֶׁעַל הַכָּנָף קְצָרִים וְנִתְכַּפְּלוּ הַכְּנָפוֹת עַד שֶׁבָּא הַנֶּקֶב לְמַטָּה מִשִּׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר – אֲפִלּוּ הָכֵי כָּשֵׁר.עו

17 The distance of three thumbbreadths, and similarly, the distance “from the knuckle to the thumbnail” which should separate [the hole from the edge], should be measured directly [i.e., at 90 degrees] from the longer edge of the garment, and likewise from the shorter edge of the garment. It should not be measured diagonally from the vertex of the corner area.43

יז שִׁעוּר שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין אֵלּוּ שֶׁאָמַרְנוּ, וְכֵן שִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק – מוֹדְדִין אוֹתָן בְּיֹשֶׁר עז מִשְּׂפַת אֹרֶךְ הַבֶּגֶד, וְכֵן מִשְּׂפַת רֹחַב הַבֶּגֶד,עח אֲבָל לֹא יִמְדֹּד אוֹתָם בַּאֲלַכְסוֹן מִן הַקֶּרֶן זָוִיּוֹת שֶׁל כְּנַף הַבֶּגֶד.עט, 43

Fig. 3: Distance from edges of garment. (See sec. 11:16 and 11:17.)
Fig. 3: Distance from edges of garment. (See sec. 11:16 and 11:17.)

Fig. 4: Tallis gadol. (See sec. 11:18 and 11:34.)
Fig. 4: Tallis gadol. (See sec. 11:18 and 11:34.)

Fig. 5: Corner of tallis gadol (See sec. 11:18 and 11:34.)
Fig. 5: Corner of tallis gadol (See sec. 11:18 and 11:34.)

18 Only while attaching the tzitzis to the garment is it necessary to be careful about the minimal distance “from the knuckle to the thumbnail” which should separate the hole from the edge of the garment.44 If, after the tzitzis were attached to the garment, some of the threads of the warp or the woof of the garment became unraveled, the hole became wider, and the tzitzis came to be less than the distance “from the knuckle to the thumbnail” [from the edge of the garment], [the tzitzis are still] valid.

Similarly, if after the tzitzis were attached to the garment, the edge of the garment became unraveled until the distance from the [current] edge to the hole was now less than the distance “from the knuckle to the thumbnail,” [the tzitzis are] valid. For only while the tzitzis are being made does the Torah require that the tzitzis not be “below the corner.” This is implied by the verse,19 “They shall make tzitzis for themselves on the corners...”; [i.e., only while making them must they be on the corners, and not below the corners].45

Initially, however, it is preferable to stitch a hem around the hole through which the tzitzis are to be inserted, so that the threads of the garment not become torn around the hole, [causing the hole to be] closer than the minimal required distance — “from the knuckle to the thumbnail” — from the edge of the garment. Otherwise, people might think that [the hole] was in this state even before the tzitzis were attached. Similarly, it is desirable to stitch a hem around the edge of the garment, so that [the fabric not become unraveled] and [the distance between each hole and the nearest edge] will not be reduced to less than the minimal required distance, which is “from the knuckle to the thumbnail.”

יח שִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל שֶׁאָמַרְנוּ פ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק הַנֶּקֶב מִשְּׂפַת הַבֶּגֶד44 – אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה אֶלָּא בִּשְׁעַת הֲטָלַת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד, אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁהֵטִיל הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד נִתְּקוּ מִחוּטֵי הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב פא וְנִתְרַחֵב הַנֶּקֶב וְיָרְדוּ הַצִּיצִית לְמַטָּה מִמְּלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל – כָּשֵׁר.פב וְכֵן אִם לְאַחַר הֲטָלַת צִיצִית בַּבֶּגֶד נִסְתַּר הַבֶּגֶד מִלְּמַטָּה בִּשְׂפָתוֹ עַד שֶׁנִּפְחַת מִן הַשָּׂפָה עַד הַכָּנָף מִשִּׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל – כָּשֵׁר.פג שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל זֶה שֶׁלֹּא תְּהֵא הַצִּיצִית תַּחַת הַכָּנָף אֶלָּא בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה,פד שֶׁנֶּאֱמַר:19 "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי וגו'".45

וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה טוֹב לַעֲשׂוֹת אִמְרָא סְבִיב הַנֶּקֶב שֶׁתּוֹחֵב בּוֹ הַצִּיצִית,פה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּתְקוּ הַחוּטִין שֶׁל בֶּגֶד מִבִּפְנִים סְבִיב הַנֶּקֶב,פו וְיִפְחַת מִשִּׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל מִשְּׂפַת הַבֶּגֶד, וְיִסְבְּרוּ הָעוֹלָם שֶׁהָיָה כֵּן קֹדֶם הֲטָלַת הַצִּיצִית. וְכֵן יַעֲשֶׂה אִמְרָא בִּשְׂפַת הַבֶּגֶד,פז כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְחַת מִשִּׁעוּר קֶשֶׁר אֲגוּדָל מִשְּׂפָתוֹ עַד הַנֶּקֶב.

19 [The following is the procedure if] a strip is plaited onto the edge of a garment to reinforce it, whether along the width of the garment or along its length. One should not attach tzitzis to the bordering strip even if it is wide enough to allow [the tzitzis] to be positioned at more than the minimal distance “from the knuckle to the thumbnail” which should separate the hole from the edge of the garment.

The reason the tzitzis should not be attached to the bordering strip is that [the tzitzis must be attached] “on the corners of their garments” — and this strip is not considered an integral component of the garment, but only an auxiliary supplement to it.

יט אִם יֵשׁ גָּדִיל (שֶׁקּוֹרִין לייסט) בִּשְׂפַת הַבֶּגֶד פח שֶׁגּוֹדְלִין שָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק, בֵּין שֶׁהַגָּדִיל הוּא בִּשְׂפַת רֹחַב הַבֶּגֶד בֵּין שֶׁהוּא בִּשְׂפַת אֹרֶךְ הַבֶּגֶד פט – לֹא יָטִיל אֶת הַצִּיצִית שָׁם בַּגָּדִיל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא [מַרְחִיק] מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל מִשְּׂפַת הַכָּנָף, כְּגוֹן שֶׁהַגָּדִיל הוּא רָחָב, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מְטִילִין בּוֹ צִיצִית, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם", וְהַגָּדִיל אֵינוֹ נֶחְשָׁב עִקָּר מִן הַבֶּגֶד, אֶלָּא הוּא טָפֵל וּמְשַׁמֵּשׁ לַבֶּגֶד.צ

20 [If the bordering strip is narrower than the distance “from the knuckle to the thumbnail”:] When the tzitzis are being attached to the garment itself there is no need for this required minimal distance to be measured from the inner edge of the bordering strip; rather, the strip is considered as part of this measure. The same applies to the maximal limit of three thumbbreadths [beyond which the tzitzis may not be attached]; here, too, the border is considered as part of the garment. One should therefore be careful to position the hole no more than three thumbbreadths from the outer edge of the bordering strip.

כ כְּשֶׁמְּטִילִין צִיצִית בַּבֶּגֶד עַצְמוֹ – אֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִשְּׂפַת הַבֶּגֶד מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל חוּץ מִן הַגָּדִיל,צא אֶלָּא גַּם הַגָּדִיל נֶחְשָׁב בִּכְלַל הַשִּׁעוּר. וְכֵן לְעִנְיַן הַרְחָקַת שְׁלֹשָׁה גּוּדָלִין שֶׁאָמַרְנוּ – נֶחְשָׁב גַּם כֵּן הַגָּדִיל בִּכְלַל הַבֶּגֶד.צב וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַנֶּקֶב לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה גּוּדָלִין מִן שְׂפַת הַגָּדִיל הַחִיצוֹנָה.

21 Although the bordering strip is considered as part of the garment with regard to measuring the distance “from the knuckle to the thumbnail,” initially it is preferable to measure that distance without counting the strip. [The hole must, however, still] be within three thumbbreadths of the edge when including the border, as explained.46 If the border is very wide, [i.e., more than one thumbbreadth,] it should be partly cut off and narrowed.

כא אַף עַל פִּי שֶׁהַגָּדִיל נֶחְשָׁב בִּכְלַל הַבֶּגֶד לְעִנְיַן שִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל, מִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה טוֹב לִמְדֹּד מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל בְּלֹא הַגָּדִיל צג וְיִהְיֶה הַנֶּקֶב תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה הַגּוּדָלִין עִם הַגָּדִיל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר,צד, 46 וְאִם הַגָּדִיל רָחָב הַרְבֵּה – יַחְתֹּךְ מִקְצָתוֹ.צה

22 When the threads of the warp extend beyond the edge of the garment without the woof, or the threads of the woof extend without the warp, since the weave is not complete there is a question whether these [loose] threads are considered part of the garment. One should therefore be careful that the hole be positioned at not more than three thumbbreadths from the [outer] extremities of these threads, lest they be considered part of the garment. If these threads are very long, they should be cut short.47 Conversely, when measuring the distance — “from the knuckle to the thumbnail” — of the hole from the edge of the garment, one must ensure that this [minimal required] distance not include these threads, lest they are not in fact considered part of the garment.

כב אִם בִּשְׂפַת הַבֶּגֶד בּוֹלְטִין חוּטֵי שְׁתִי בְּלֹא עֵרֶב אוֹ עֵרֶב בְּלֹא שְׁתִי – יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק צו אִם אֵלּוּ הַחוּטִין נֶחְשָׁבִין בִּכְלַל הַבֶּגֶד אוֹ לָאו, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן כְּאָרִיג גָּמוּר, לָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַנֶּקֶב לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה גּוּדָלִין מִשְּׂפַת הַחוּטִין הַלָּלוּ, שֶׁמָּא הֵן נֶחְשָׁבִין בִּכְלַל הַבֶּגֶד. וְאִם מֶשֶׁךְ הַחוּטִין הוּא רָחָב הַרְבֵּה – יַחְתֹּךְ קְצָתוֹ.47 וְגַם יִזָּהֵר לִמְדֹּד מְלֹא קֶשֶׁר אֲגוּדָל לְבַד מֵאֵלּוּ הַחוּטִין, שֶׁמָּא אֵינָם נֶחְשָׁבִים בִּכְלַל הַבֶּגֶד.

23 It is permissible to take one long thread, fold it over in four, insert it into [the hole near] the edge of the garment, folding [these four] over [again] making them eight, and then cut them apart,48 producing eight threads.49

If, however, [before doing so,] a person first wound even a single coil and tied even a single knot after winding the coil,50 and only then remembered to cut the ends of the threads, the tzitzis are invalid. [The rationale is that] according to Scriptural Law, one coil and one knot are sufficient [to constitute tzitzis], for the verse states,4 “You shall make yourself braided threads,” without specifying how many [coils] constitute a braid. Thus the tzitzis were already made invalidly, for when this person wound the one coil and tied the one knot, there were not four complete [valid] threads, but only one long thread folded into eight. Therefore, even if afterwards he would cut the ends of the threads, nothing at all would be changed. For the tzitzis proper were already completed invalidly — and the Torah commanded us to make braids, not to use what was already made invalidly.51

If, however, the person severed the ends of the threads directly after winding one coil, before tying even one knot after the coil, [the tzitzis are] valid. Certainly, [this applies] if he severed them after tying the first knot, before beginning to wind the coil. Since the making of the tzitzis as required by the Torah was not [completed] invalidly before the ends of the tzitzis were severed, [such tzitzis] should not be disqualified because of the obligation to “make the tzitzis, and not to use ones which are already made invalidly.”

Initially, nevertheless, it is preferable to sever the ends of the threads before one inserts the tzitzis into the hole, so that no aspect of their making will have been performed invalidly.

כג מֻתָּר לִקַּח חוּט אֶחָד אָרֹךְ וְכוֹפְלוֹ לְאַרְבָּעָה וְתוֹחֲבָהּ בַּכָּנָף וְכוֹפְלָם וַהֲרֵי הֵם שְׁמוֹנָה,צז וְאַחַר־כָּךְ פּוֹסֵק רָאשֵׁי הַחוּטִין48 וְנַעֲשִׂים שְׁמוֹנָה חוּטִין.49 וְאִם שָׁכַח וְלֹא פָּסַק רָאשֵׁי הַחוּטִין עַד שֶׁכָּרַךְ אֲפִלּוּ חֻלְיָא אַחַת50 וְאַחַר שֶׁכָּרַךְ הַחֻלְיָא קָשַׁר אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד – פָּסוּל,צח כֵּיוָן דְּמִן הַתּוֹרָה דַּי בְּחֻלְיָא אַחַת וְקֶשֶׁר אֶחָד,צט שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר סְתָם ק, 4 "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה" וְלֹא (נִתְפָּרֵט) [נִתְפָּרֵשׁ] בַּכָּתוּב מִנְיַן הַגְּדִילִים, אִם כֵּן כְּבָר נַעֲשׂוּ הַצִּיצִית בִּפְסוּל, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁכָּרַךְ הַחֻלְיָא וְקָשַׁר הַקֶּשֶׁר – לֹא הָיוּ אַרְבָּעָה חוּטִין שְׁלֵמִים אֶלָּא חוּט אֶחָד כָּפוּל לִשְׁמוֹנָה, וְלָכֵן אֲפִלּוּ אִם יִפְסֹק אַחַר־כָּךְ אֶת רָאשֵׁי הַחוּטִין – אֵין מוֹעִיל כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁגּוּף הַצִּיצִית כְּבָר נַעֲשׂוּ בִּפְסוּל, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "תַּעֲשֶׂה", וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי כְּבָר בִּפְסוּל.קא, 51

אֲבָל אִם פָּסַק רָאשֵׁי הַחוּטִין תֵּכֶף אַחַר שֶׁכָּרַךְ חֻלְיָא אַחַת קֹדֶם שֶׁקָּשַׁר אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד אַחַר הַחֻלְיָא,קב וְכָל שֶׁכֵּן אִם פָּסַק אוֹתָם תֵּכֶף אַחַר הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל לִכְרֹךְ אֶת הַחֻלְיָא – כָּשֵׁר,קג כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ עֲדַיִן כָּל הֶכְשֵׁר צִיצִית הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה בִּפְסוּל קֹדֶם שֶׁפָּסַק רָאשֵׁי הַחוּטִין – אֵין לְפָסְלָן מִשּׁוּם "תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי כְּבָר בִּפְסוּל".

וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה טוֹב לִפְסֹק רָאשֵׁי הַחוּטִין קֹדֶם שֶׁיִּתְחֹב אֶת הַצִּיצִית בַּנֶּקֶב,קד בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם עֲשִׂיָּה מֵהַצִּיצִית בִּפְסוּל.

24 It is preferable to make a point of not cutting tzitzis with a knife,52 recalling the command,53 “Do not raise iron upon them.” Instead, one should bite them off with the teeth.

כד טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַצִּיצִית בְּסַכִּין,קה, 52 עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר: קו, 53 "לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל וגו'", אֶלָּא יִנְשְׁכֵם בְּשִׁנָּיו.

25 The Torah states,4 “You shall make yourself braided threads.” Is the intent that the entire [appendage] should be a braid? [No, for] it is written,19 “They shall make tzitzis for themselves,” and the term tzitzis implies separate strands, as stated in sec. 8[:12]. How is [this contradiction resolved]? A braid should extend from [near] the corner [of the garment] and the tzitzis should extend out of the braid.54

Scriptural Law fixes no minimum measure for the braid. It is valid whether one wound coils around most of the length of the tzitzis or one wound a coil,55 as long as one makes a knot after the coil. For if a coil is not followed by a knot it will not hold, and thus there will be no braid.

כה כָּתוּב קז, 4 בַּתּוֹרָה קח "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ", יָכוֹל יַעֲשֶׂנּוּ כֻּלּוֹ גָּדִיל – תַּלְמוּד לוֹמַר 19 "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת",קט וְצִיצִית הֵם חוּטִין נִפְרָדִין קי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ח,קיא הָא כֵּיצַד? קיב שֶׁיְּהֵא גָּדִיל יוֹצֵא מֵהַכָּנָף וְצִיצִית יוֹצֵא מֵהַגָּדִיל.54 וְאֵין לַגָּדִיל שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה, לָכֵן קיג בֵּין שֶׁכָּרַךְ רֹב אֹרֶךְ הַצִּיצִית בֵּין שֶׁלֹּא כָּרַךְ אֶלָּא חֻלְיָא אַחַת – כָּשֵׁר,קיד, 55 וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּסוֹף הַכְּרִיכָה קֶשֶׁר,קטו מִשּׁוּם דְּהַכְּרִיכָה אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת בְּלֹא קֶשֶׁר לְאַחֲרֶיהָ, וְנִמְצָא שֶׁאֵין כָּאן גָּדִיל.

26 If one wound coils around the entire length of the threads without leaving any part of them to hang freely, [the tzitzis are] invalid, for the Torah specifies: tzitzis.56

כו אִם כָּרַךְ כָּל הַצִּיצִית וְלֹא הֵנִיחַ אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ עָנָף יוֹצֵא – פָּסוּל,קטז שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: "צִיצִת".56

27 When techeiles was available, our Sages ordained57 that at least seven coils be wound [around the tzitzis], corresponding to the seven heavens, for techeiles resembles the color of the sky. They also ordained58 that a knot be tied after each coil to distinguish between one and the next.

In the present era, when techeiles is not available, there is no obligation to be precise concerning the number of coils, or the number of knots between the coils. Nevertheless, the universally accepted custom among the Jewish people from times of yore is to tie five [double] knots.59

[The explanation is as follows:] It is written, “And you shall see it, and you will remember all the commandments of G‑d.” There are 613 commandments. The Hebrew word tzitzis (ציצית) is numerically equivalent to 600,60 and the eight threads and five knots [on each corner] bring the total to 613.

כז בִּזְמַן שֶׁהָיָה תְּכֵלֶת קיז תִּקְּנוּ חֲכָמִים קיח, 57 שֶׁלֹּא לִפְחוֹת מִלִּכְרֹךְ שֶׁבַע חֻלְיוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה רְקִיעִים, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לָרָקִיעַ. וְכֵן תִּקְּנוּ קיט, 58 לַעֲשׂוֹת קֶשֶׁר בְּסוֹף כָּל חֻלְיָא וְחֻלְיָא, שֶׁיְּהֵא הֶכֵּר בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא.קכ וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ תְּכֵלֶת – אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּמִנְיַן הַחֻלְיוֹת וְלֹא בְּמִנְיַן הַקְּשָׁרִים שֶׁבֵּין הַחֻלְיוֹת.קכא

וּמִכָּל מָקוֹם הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל יִשְׂרָאֵל מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת קכב לַעֲשׂוֹת חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים,59 מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: קכג "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'", וְכָל הַמִּצְוֹת הֵם תרי"ג, וְ"צִיצִית" בְּגִימַטְרִיָּא ת"ר 60 וְח' חוּטִין וה' קְשָׁרִים עוֹלֶה תרי"ג.

28 It has become customary to leave four spaces between these five [double] knots and to wind several coils in each of these spaces.

How is this done? [After threading four long threads for half their length through the hole,] one should take hold of the four threads [that protrude from] one side of the corner of the garment, and the four on the other side,61 and tie them over each other twice.62 Since a single knot will not hold, it is not considered as a knot at all. One should then wind several coils with the long thread around the other seven threads. [The eight threads are now separated into their original two sets of four threads,] which are then tied together in another double knot. One should then wind another [set of coils], continuing this process until he has tied five [double] knots and has left four open spaces between them filled with coils. There is no required number of coils to be wound in each of the open spaces; one may wind as many63 as one desires.

כח נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה אֲוִירִים בֵּין הַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים קכד וְלִכְרֹךְ בְּכָל אֲוִיר קְצָת כְּרִיכוֹת, כֵּיצַד? לוֹקֵחַ אַרְבָּעָה חוּטִין מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַכָּנָף וְאַרְבָּעָה מִצַּד הַשֵּׁנִי61 וְקוֹשְׁרָם קכה זֶה עַל [גַּבֵּי] זֶה שְׁנֵי פְּעָמִים,62 כִּי הָאֶחָד לֹא יִתְקַיֵּם וְאֵינוֹ חָשׁוּב קֶשֶׁר כְּלָל,קכו וְאַחַר־כָּךְ יִכְרֹךְ בַּחוּט הָאָרֹךְ סְבִיב הַשִּׁבְעָה חוּטִין קְצָת כְּרִיכוֹת, וְחוֹזֵר וְקוֹשֵׁר שְׁנֵי פְּעָמִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְחוֹזֵר וְכוֹרֵךְ, וְכֵן יַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּשְׁלִים חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים וְאַרְבָּעָה אֲוִירִים בֵּינְתַיִם מְלֵאִים כְּרִיכוֹת. וְאֵין שִׁעוּר לְמִנְיַן הַכְּרִיכוֹת שֶׁבְּכָל אֲוִיר,קכז אֶלָּא יַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה.63

29 [Our Sages64 recommend] beautifying the tzitzis by making one third of their length — i.e., four thumbbreadths — a braid (gadil), and two-thirds [of their length], loose threads (anaf). Even if the tzitzis are longer than twelve thumbbreadths, one-third of the length should be a braid. The knots and the coils together are called “the braid” in all sources. Together they should come to no more than a third of the length of the threads, i.e., four thumbbreadths. Raaya Mehemna65 states that it is preferable that there be a whole thumbbreadth between one [double] knot and the next, without including the knots themselves.

כט נוֹי צִיצִית קכח, 64 שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ אֹרֶךְ הַחוּטִין, דְּהַיְנוּ אַרְבָּעָה גּוּדָלִין קכט גָּדִיל וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁין עָנָף. וַאֲפִלּוּ הֶאֱרִיךְ הַצִּיצִית יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר גּוּדָלִין קל – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ הָאֹרֶךְ גָּדִיל. וְהַקְּשָׁרִים וְהַכְּרִיכוֹת בְּיַחַד הֵם נִקְרָאִים גָּדִיל בְּכָל מָקוֹם,קלא וּבֵין הַכֹּל לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שְׁלִישׁ אֹרֶךְ הַחוּטִין דְּהַיְנוּ אַרְבָּעָה גּוּדָלִין. וּבְרַעֲיָא מְהֵימְנָא קלב, 65 כָּתוּב שֶׁיִּהְיֶה בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר כִּמְלֹא רֹחַב אֲגוּדָל לְבַד מֵהַקְּשָׁרִים.קלג

Fig. 6: Minimum length of tzitzis. (See sec. 11:29.)
Fig. 6: Minimum length of tzitzis. (See sec. 11:29.)

Fig. 7: The dual grouping of the coils. (See sec. 11:30 and 11:31.) 11:17.)
Fig. 7: The dual grouping of the coils. (See sec. 11:30 and 11:31.) 11:17.)

30 It is customary [see fig. 7] to wind 7 coils in the first space, 8 coils in the second space, 11 in the third, and 13 in the fourth. Together they total 39, numerically equivalent to the phrase י-ה-ו-ה אחד — “G‑d is One.”66

Tzitzis are considered beautiful when all [four] sets of coils are of equal length. Thus in the first space, where there are fewer coils, they should be spaced out. In the second space they should be wound somewhat closer together; in the third space, even closer; and in the fourth space, closer yet — so that they will be of uniform length.

ל נוֹהֲגִים לִכְרֹךְ בָּאֲוִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁבַע כְּרִיכוֹת וּבַשֵּׁנִי שְׁמוֹנֶה וּבַשְּׁלִישִׁי אַחַת עֶשְׂרֵה וּבָרְבִיעִי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה כְּרִיכוֹת,קלד שֶׁעוֹלִים כֻּלָּם לְמִסְפָּר שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע, כְּמִנְיַן "הוי"ה אֶחָד".66 וּלְפִי שֶׁנּוֹי הוּא לַצִּיצִית שֶׁיִּהְיֶה אֹרֶךְ כָּל חֻלְיוֹת בְּשָׁוֶה,קלה לָכֵן בָּאֲוִיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהַכְּרִיכוֹת הֵם מוּעָטִים – יַרְחִיקֵם זוֹ מִזּוֹ, וּבָאֲוִיר הַשֵּׁנִי – יְקָרְבֵם זוֹ לְזוֹ מְעַט, וּבַשְּׁלִישִׁי – יְקָרְבֵם יוֹתֵר, וּבָרְבִיעִי – יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּהְיֶה מִדָּה אַחַת לְכֻלָּם.

31 There are those who follow the custom of [further subdividing these sets of 7, 8, 11 and 13 coils that occupy the four] spaces into brackets [of three].67 After winding the first three coils a little interval is left, and then three more coils are made in that first space; [after another little interval] the final coil of that space [is added]. [Then comes the next double knot.] The single coil at the end of the first space is counted together with [the first] two coils of the second set, [to make up the next bracket of three]. After another interval, another three coils should be wound. This pattern should be repeated until all 39 coils are completed in 13 [brackets of three].68 [See figs. 7 and 8.] This was the practice in the era when techeiles was available.

לא יֵשׁ נוֹהֲגִין לִכְרֹךְ הַכְּרִיכוֹת שֶׁבְּכָל אֲוִיר חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת,קלו, 67 דְּהַיְנוּ לְאַחַר שֶׁכָּרַךְ שָׁלֹשׁ כְּרִיכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – יַרְחִיק מְעַט וְיַחֲזֹר וְיִכְרֹךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּאוֹתוֹ אֲוִיר עַצְמוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יִכְרֹךְ אַחַת מֵאֲוִיר הָרִאשׁוֹן וִיצָרֵף לְזֶה שְׁתַּיִם מֵאֲוִיר הַשֵּׁנִי, וְיַרְחִיק מְעַט וְיִכְרֹךְ עוֹד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְכֵן יַעֲשֶׂה עַד כְּלוֹת הַשְּׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע כְּרִיכוֹת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת קְטַנּוֹת.68 וְכֵן הָיוּ עוֹשִׂין בַּזְּמַן שֶׁהָיָה תְּכֵלֶת.קלז

Fig. 8: A bracket of three coils is wound (left) and tightened in place (right).
Fig. 8: A bracket of three coils is wound (left) and tightened in place (right).

32 All the measurements mentioned above with regard to the number of groupings, coils and knots apply only as initial and preferred options. After the fact, when the tzitzis have already been completed [otherwise], or in a pressing situation, e.g., on a Friday afternoon shortly before nightfall, when one does not have the opportunity [to complete tying the tzitzis according to the present custom], [the Rabbis] allowed [the less demanding requirements of] the Scriptural Law to stand. One coil and one knot are thus sufficient and a blessing may be recited over them.

לב כָּל הַשִּׁעוּרִים שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמִנְיַן הַחֻלְיוֹת אוֹ הַכְּרִיכוֹת אוֹ הַקְּשָׁרִים אֵינָן אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה,קלח אֲבָל בְּדִיעֲבַד שֶׁכְּבָר גָּמַר עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית,קלט אוֹ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי – הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה, וְדַי בְּחֻלְיָא אַחַת וְבְּקֶשֶׁר אֶחָד,קמ וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.

33 Some people are accustomed to tying a small [single] knot at the end of each of the eight threads [of the tzitzis] so that their component strands not unravel. There are those who refrain from doing so, because they do not desire to add any knots beyond the customary five,69 whose significance is mentioned above.70 [Moreover,] if the threads were properly twined [in the first place], it is uncommon for them to untwine.

לג יֵשׁ נוֹהֲגִין לִקְשֹׁר בְּסוֹף כָּל חוּט מֵהַשְּׁמוֹנָה חוּטִין קֶשֶׁר אֶחָד, שֶׁלֹּא יִתְפָּרְקוּ מִשְּׁזִירָתָן.קמא וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כֵּן,קמב מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְהוֹסִיף עַל חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים69 מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,קמג, 70 וּבִפְרָט אִם הַחוּטִין שְׁזוּרִין יָפֶה דְלֹא שָׁכִיחַ כְּלָל שֶׁיִּתְפָּרְקוּ.

34 One should be careful to attach tzitzis to a tallis [gadol]71 in such a way that the braid which is suspended [from the garment] will touch [the edge of] the tallis [near] its corner, instead of hanging down directly towards the ground. [This is implied by the phrase19 which states that tzitzis should be] “on the corners of their garments.”72

The two lower tzitzis73 should therefore be attached to the tallis [near the extremities of its shorter edges, so that if the tallis were to lie flat, the tzitzis would extend] along the axis of its length.74 Thus, when the tallis is worn, its length will be wrapped laterally around the width of one’s body, and [the braid of] the tzitzis will [flap down loosely] along the edge of the tallis [near] its corner, touching it intermittently. If, instead, the braid would be attached to the tallis along the axis of its width, then when one wrapped the tallis laterally around his entire body from head to foot, the braid would hang down directly towards the ground, without touching [the edge of] the tallis [near] its corner.

With regard to the upper tzitzis,75 sometimes they should be attached to the tallis along the axis of its length, and sometimes, along the axis of its width. Everything depends on the manner in which the person enwraps himself in it.76 What one should be careful about is that the braid not hang down directly towards the ground without intermittently touching [the edge of] the tallis [near] its corner.

לד כְּשֶׁתּוֹלֶה הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד קמד – צָרִיךְ לְדַקְדֵּק71 שֶׁיִּתְלֶה בְּעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה הַגָּדִיל הַתָּלוּי נוֹגֵעַ וּמַכֶּה בִּכְנַף הַבֶּגֶד,קמה וְלֹא יִהְיֶה תָּלוּי כְּלַפֵּי קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: קמו, 19 "עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם",קמז, 72 וְלָכֵן שְׁתֵּי צִיצִית הַתַּחְתּוֹנוֹת73 יִהְיוּ תְּלוּיִם לְאֹרֶךְ הַבֶּגֶד,קמח, 74 דִּכְשֶׁיַּעֲטֹף בּוֹ וְיִהְיֶה אֹרֶךְ הַטַּלִּית סְבִיב רֹחַב גּוּפוֹ – יִהְיוּ הַצִּיצִית נוֹגְעִים וּמַכִּים עַל הַקֶּרֶן קמט אֲבָל אִם הָיְתָה תְּלִיַת הַגָּדִיל עַל רֹחַב הַבֶּגֶד, אִם כֵּן כְּשֶׁיַּעֲטֹף אֶת קוֹמָתוֹ מֵרֹאשׁוֹ עַד רַגְלָיו בְּרֹחַב הַבֶּגֶד – יִהְיֶה הַגָּדִיל תָּלוּי כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע, וְלֹא יִהְיֶה תּוֹלֶה וְנוֹגֵעַ וּמַכֶּה עַל הַכָּנָף.

וּבִשְׁתֵּי צִיצִית הָעֶלְיוֹנִים75 – פְּעָמִים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַגָּדִיל תָּלוּי לְאֹרֶךְ הַבֶּגֶד וְלִפְעָמִים לְרָחְבּוֹ,קנ וְהַכֹּל לְפִי עֲטִיפָתוֹ,76 רַק יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַגָּדִיל תָּלוּי כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע, אֶלָּא נוֹגֵעַ וּמַכֶּה עַל הַקֶּרֶן.

35 Some authorities hold that the tzitzis should not be attached to the garment in the way that is commonly done. Instead, one should make two [adjacent] holes in the garment, inserting the [four] threads through one hole and drawing them out through the other.77

The Halachah does not follow this opinion. If a person desires to be stringent with himself and follow this view, he should do so only with regard to the tallis katan, so that he will not appear to others as pretentious.78

לה יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִית בַּבֶּגֶד כְּמוֹ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, אֶלָּא יַעֲשֶׂה שְׁנֵי נְקָבִים בַּבֶּגֶד וְיָטִיל הַצִּיצִית בַּנֶּקֶב הָאֶחָד וְיוֹצִיאֵם דֶּרֶךְ נֶקֶב הַשֵּׁנִי.קנא, 77 וְאֵין הֲלָכָה כְּ"יֵשׁ אוֹמְרִים" אֵלּוּ,קנב וְהַבָּא לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵיהֶם – לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן אֶלָּא בְּטַלִּית קָטָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה לַכֹּל קנג וּמִתְחַזֵּי כְּיוֹהֲרָא.קנד, 78

Fig. 9: Corner of tallis katan. (See sec. 11:35.)
Fig. 9: Corner of tallis katan. (See sec. 11:35.)
Techeiles was processed from the blood of a marine creature called the chilazon, and since it was rarely found even in Talmudic times, its dye was very expensive. (See: Menachos 42b and 44a; Rambam, Mishneh Torah, Hilchos Tzitzis 2:1.) The precise identity of the chilazon was lost to our Sages after the destruction of the Jewish community in Eretz Yisrael, and since then tzitzis have been made almost universally of white threads alone.

Though several Rabbinic authorities of later generations have tried to identify the chilazon so that the practice of including techeiles in tzitzis may be renewed, none of the proposed identifications has been accepted by the wider Rabbinic community. Igros Kodesh (Letters) of the Rebbe Rashab (R. Shalom DovBer of Lubavitch) includes a lengthy letter (#158) addressed to R. Mordechai Yosef Eliezer Leiner. R. Leiner had presented the Rebbe Rashab with three learned works in which his father — R. Gershon Chanoch, Rebbe of Radzin — argued the case for one such identification. The closely-documented response of the Rebbe Rashab enumerates his practical and halachic reservations concerning these arguments, and proceeds to discuss the spiritual significance of the lack of techeiles in the present age.
Rashi and Tosafos on Menachos 38a.
Today these threads are made of wool, not of linen; see sec. 9:3 above.
Devarim 22:12.
Rashi on Menachos 39b.
See sec. 10, footnote 4.
Bamidbar 15:38.
Sifri on the above verse.

Each of the four long threads (which ultimately appear on each corner as eight threads) should preferably be twined of eight fine strands. An eight-ply thread of this kind is described as kaful shemoneh.
If the person spinning and twining the thread did not state that he is performing these actions for the sake of the mitzvah, the Tzemach Tzedek (Orach Chayim, Responsum 2, sec. 4) rules that after the fact, the tzitzis are acceptable if he had this intent in mind. (See sec. 32:31 and notes there.)
Sec. 14:2 states that women may spin and twine the threads.
In his Piskei HaSiddur, the Alter Rebbe writes that the woman should be taught to state explicitly that she is making the threads for the sake of the mitzvah of tzitzis.
Sukkah 9a.
In the original, baalei nefesh.
In his Kuntreis Acharon the Alter Rebbe cites the view of Rambam: Whenever an object required for a mitzvah (such as a bill of divorce or threads for tzitzis) must be prepared lishmah — with the intent that it be used for a mitzvah — a non-Jew is not qualified to prepare it. Rabbeinu Asher differs with regard to the processing of parchment used for Torah scrolls and tefillin (see sec. 32:12); he maintains that if a Jew instructs and warns the non-Jew that the activity must be performed with the intent that it be used for a mitzvah, the parchment is acceptable.

Nevertheless, with regard to spinning threads for tzitzis, it is likely that Rabbeinu Asher would accept the position of Rambam as he does with regard to the writing of a get (bill of divorce). Why? When processing parchment for a Torah scroll, the above intent is necessary only when the hide is first placed in the lye. For that limited amount of time, the non-Jew will conceivably listen to the Jew and do his work for the sake of the mitzvah. Writing a get and spinning threads for tzitzis require the above intent for the entire duration of the activity, and it is less likely that the non-Jew will heed the Jew’s instructions for so long.

This distinction is reflected in the rulings of Bayis Chadash (Yoreh Deah 271): Its author accepts the position of Rabbeinu Asher with regard to a Torah scroll, but accepts the position of Rambam in sec. 14 with regard to tzitzis.
From the Alter Rebbe’s wording in the text and in his Kuntreis Acharon, it is apparent that if the Jew assists the non-Jew, the tzitzis are valid.
This term translates cheresh (see sec. 55:11). If a person can either speak but not hear, or hear but not speak, he is considered mentally competent and is obligated to observe all the mitzvos.
In his Kuntreis Acharon the Alter Rebbe cites Magen Avraham (11:2), who states that this ruling depends on the two views cited by Beis Yosef (sec. 460) with regard to preparing matzos with the intent that they be used for the mitzvah on Seder night. In that context, both Magen Avraham and Bayis Chadash rule that the matzos prepared by such an individual are acceptable if supervised by adults. The same conclusion is implied by the ruling of Magen Avraham 14:3 which equates a minor with a woman, in which case tzitzis prepared by a minor would be acceptable, as stated in subsection 3.

Similarly, sec. 14:2 states that though Scriptural Law does not obligate minors to observe the mitzvah of tzitzis, it is acceptable for them to spin and twine the threads.
During the First World War, thousands of Jewish refugees fled from Poland and Lithuania to Russia — and needed tzitzis in quantity. Due to the constraints of time, the Rebbe Rashab agreed to have the threads spun by machine. Now, since a machine cannot prepare threads with the intent that they be used for a mitzvah, certain earlier authorities (notably Divrei Chayim, Vol. 2, Orach Chayim, Responsum 1) had ruled that such tzitzis are invalid. Nevertheless, the Rebbe Rashab followed the opinion (see, e.g., Achiezer, Vol. 3, Responsum 69) that it is sufficient to rely on the intent of the person operating the machine.

The Rebbe points out that this was a response to an extreme situation (see Likkutei Sichos, Vol. 23, p. 362). Using such tzitzis is certainly not considered a hiddur in the observance of the mitzvah and this leniency should not be relied upon in ordinary circumstances.
Bamidbar 15:38.
Menachos 42a.
The above measure is required when the threads are first attached to the tallis. The minimum length that can still be considered valid if they later become severed is discussed in sec. 12.
Shiurei Torah by R. Avraham Chayim Naeh defines a thumbbreadth as 2 cm. (= just over 3/4 inch).
Subsection 16-19.
Though not so long that they drag on the ground (sec. 21:5). See also 11:29 below.
See sec. 12.
Menachos 42b.
Nor may a stolen garment be used for the mitzvah of tzitzis (see Pri Megadim: Eshel Avraham 11:10). Though ganav (“thief”) and gazlan (“robber”) are distinct terms, in this context they are interchangeable.
Parallels to this concept are found with regard to a sukkah (see Sukkah 9a) and other mitzvos.
In his Kuntreis Acharon, the Alter Rebbe explains that this concept is reflected in a similar ruling with regard to a stolen lulav (see sec. 649).

Some authorities hold that on the first day of the holiday the [unwitting] purchaser of a stolen lulav does not fulfill the mitzvah with it, for with regard to that day the Torah specifies lachem, indicating that the lulav must be one’s own. If so, the same ruling should apply to tzitzis, for the Torah requires that this mitzvah too be fulfilled with one’s own property.

Distinguishing between the two cases, the Alter Rebbe explains (cf. Magen Avraham 649:3) that the ruling concerning a lulav applies in an instance where the original owner did not despair of the article’s return. Therefore the lulav may not be used even on the later days of the holiday (when the Torah does not stipulate that one must own the lulav used for the mitzvah). If, however, the owner does despair of its return, a purchaser may use it, even on the first day of the holiday, as indicated by Sukkah 30a.
When the original owner despairs of having the stolen article returned to him, he relinquishes his ownership of it. Nevertheless, the thief cannot become the rightful owner, because the article entered his possession unlawfully and he is required to return it. When, however, the thief sells the stolen article, the purchaser becomes its legal owner. He is never required to return the article according to Scriptural Law, and there is no impediment to his acquisition of it. As in parallel cases (see sec. 25:36 and sec. 649:6), a person who purchases such tzitzis may recite a blessing over them. See also Hilchos Gezeilah, subsection 11.
The Alter Rebbe defends this ruling in his Kuntreis Acharon, citing Magen Avraham 11:10, for the Shulchan Aruch (Choshen Mishpat 360:5) explicitly mentions bleaching wool as being an irreversible change. This position also appears to be confirmed by a comparison to accepted rulings with regard to a stolen lulav. See Shulchan Aruch, Orach Chayim 649:1.
There the Shulchan Aruch explains that since the stolen article undergoes a permanent change — inasmuch as there is no longer a mitzvah for the thief to return the article itself, only its value — the thief acquires the article. See also Hilchos Gezeilah, subsection 23.
And may keep the wool itself.
On the non-literal level of derush, Bava Kama 94a interprets Tehillim 10:3 to mean that “a robber who recites a blessing blasphemes G‑d,” and rules that a blessing may not be recited over stolen goods.
Avodah Zarah 47a. See Kuntreis Acharon to sec. 35 on page 119.
Temurah 28a.
And thus may not be used for tzitzis.
The Chabad custom is to make two holes for a tallis katan (see notes to subsection 35), and one hole for a tallis gadol. (In the tallis gadol a very small additional hole is made close to the edge, through which the longest thread is threaded in order to hold the braid in place; see footnote 44.) Some authorities rule that according to the custom of making two holes for the tallis katan, the dimensions mentioned in this and the following law should be measured from the hole closest to the edge of the garment (Pri Megadim: Eshel Avraham 11:13). R. Avraham Chayim Naeh (Shiurei Torah, p. 273) rules differently and states that both holes should be within the space of three thumbbreadths. This is the prevailing custom.
This maximum distance of three thumbbreadths comes to a little less than [3 x 2 cm. =] 6 cm. More precisely, in his Shiurei Torah R. Avraham Chayim Naeh defines this distance as 5.875 cm. (= 2 5/16 inches). These figures are based on Talmudic calculations and are lechat’chilah — the initially preferred option.
I.e, below the middle of the corner area.
Menachos 42a.
In Shiurei Torah 3:35, R. Avraham Chayim Naeh gives the absolute minimal distance as 3.5 cm. (= 1 3/8 inches); the preferable minimal distance as 4 cm. (= 1 9/16 inches), the hole being positioned within the fifth cm.; and the maximal distance (as in note 634 above) as 5.875 cm. (= 2 5/16 inches).
See fig. 3.
Menachos, loc. cit. Nevertheless, even though the tzitzis are not invalidated if the hole is eventually closer to the edge of the tallis gadol, it is preferable that the proper distance be maintained. The problem is that after the first double knot has duly positioned the tzitzis near the edge of the tallis at more than the required minimal distance from the nearest corner, the beginning of the braid tends to slip down until it comes to within less than that distance.

In his Piskei HaSiddur, therefore, the Alter Rebbe offers practical advice. At each corner one makes a tiny additional hole very close to the edge of the width of the tallis, near the spot at which one would like the beginning of the braid to remain, which is at least the above-cited minimal distance from the nearest corner. (See figs. 4 and 5.) After the double knot has been tied near the edge of the tallis, the long thread is threaded through this hole. One then proceeds to wind this thread around the other seven threads to produce the braid, which is now anchored in place.
Accordingly, if a person wants to attach new tzitzis to an older garment, he should measure to see that the distance “from the knuckle to the thumbnail” still remains between the edge and the hole.
Subsection 20. The bordering strip should thus be no more than a thumbbreadth wide.
Decorative tassels, made by knotting successive tufts of such loose threads, are often left along the two shorter edges of a tallis gadol or tallis katan. These are not considered part of the garment and should thus be ignored when the above measurements are made. See also subsection 33 below.
Preferably not with a knife or scissors; see subsection 24 below.
As long as a knot has not been tied and a coil wound, the tzitzis are not considered having been “made.” Thus the problem of “initially making, and not merely using what is already made” does not arise.
I.e., even if he tied the knot after making the coil, without first tying the knot which attaches the threads to the garment.
See sec. 10:10.
The same applies to a scissors or to any other metal implement.
Devarim 27:5. The verse refers to the stones of the altar built after the crossing of the Jordan. Nevertheless, the prohibition also applies to the stones of the altar in Jerusalem (Rambam, Mishneh Torah, Hilchos Beis HaBechirah 1:15, which cites Shmos 20:22) and, by extension, to other mitzvos. The rationale is that “iron was created to shorten the life of man, whereas the altar was made to lengthen it” (see Middos 3:4; cf. Mechilta and Rashi on the above verse).
Sifri, Parshas Shelach.
Menachos 39a.
And this term implies separate strands; see sec. 8:12 and 11:25 above.

A gloss of Rabbi Akiva Eiger on the Shulchan Aruch points out that if coils were wound along the entire length of the threads, the tzitzis would remain invalid unless the coils were unwound entirely — for tzitzis must be initially made, instead of being reconstituted from those that were already made invalidly. The author of Toras Chayim (Pest edition; sec. 11:20) rules to the contrary. (See: R. Levi Bistritzky, Leket Tziyunim VeHe’aros LeShulchan Aruch Admur HaZakein, Vol. 1, on this section.)
Menachos, loc. cit.
Ibid. 38b.
Rashi on Menachos 39a cites this as an established practice. The five knots also allude to the Five Chumashim (sec. 24:1 below).
As written in the Torah, tzitzis is spelled without the second yud, in which case the numerical equivalent of the letters would total 590. The above gematria, which includes a second yud, rests on the view recorded in the Talmud (Sukkah 6b) that accords precedence not to the spelling but to the actual pronunciation. (See R. Eliyahu Mizrachi on the above-quoted verse, Bamidbar 15:39.)
Ketzos HaShulchan 6:17 states that it is desirable to mark the [group of four] threads from each side at the outset, so that when all the knots are tied, the same threads will remain on either side. This is advantageous if any of the threads later become severed, as will be explained in sec. 12:2.
Similarly, each of the other knots should be a double knot. The total of ten knots recalls the Ten Sefiros. (See sec. 24:7 below.)
Or as few. The accepted custom is explained in subsection 30 below.
Menachos, loc. cit. See fig. 6.
Zohar, Vol. III, p. 228b.
Mishnah Berurah 11:70 quotes the AriZal as explaining that the 15 coils of the first two spaces are the numerical equivalent of י‑ה, the first two letters of the Divine name Havayah. Eleven, the number of coils in the third space, is the numerical equivalent of ו‑ה, the last two letters of the name Havayah. And 13, the number of coils in the last space, is numerically equivalent to אחד — “one.”
When counting the three successive coils that constitute each of the 13 brackets, one ignores any intervening double knots. The 39 coils and five double knots are thus interspersed as follows: double knot; 3, 3, 1, double knot; 2, 3, 3, double knot; 3, 3, 3, 2, double knot; 1, 3, 3, 3, 3, double knot
As stated in Sefer HaMinhagim, p. 9, this is the commonly accepted Lubavitch custom. Figs. 7 and 8 show how the longest thread marks off the slight intervals between the various brackets of three coils.
For this reason, some people make a point of not buying a tallis with the decorative tassels described in footnote 47 above, or they have them untied or removed.
In subsection 27.
The bracketed addition is based on the Alter Rebbe’s Piskei HaSiddur.
Menachos 42a. I.e., not only should the tzitzis be attached to the garment through a hole near its corner, but in addition the braid should intermittently touch the garment along one of its corner edges (the Alter Rebbe’s Piskei HaSiddur). See fig. 1 (p. 80).
Those attached to the part of the tallis that covers one’s back.
The Alter Rebbe’s terminology here leaves room for misunderstanding. Fig. 4 (p. 122) makes his meaning clear.
Those attached to the part of the tallis that is draped over the shoulders and hangs over the chest.
In practice, the two upper tzitzis are always attached in exactly the same way as are the two lower tzitzis (see footnote 639). This uniform arrangement accommodates all the ways in which a tallis is worn today.
The first double knot is then tied as near to the surface of the garment as possible. When two holes are used in this way, the tzitzis will be hanging from only one side of the garment, i.e., the outer side (Beis Yosef, Orach Chayim, sec. 11, citing Baal HaItur).
There is no fear of this if the corners of his tallis katan are worn under his other clothes (Bach, Orach Chayim, sec. 11). The Lubavitch custom for a tallis katan, as above, is to make two holes on a diagonal (Piskei HaSiddur). See fig. 9.
רש"י ותוס' מנחות לח, א ד"ה התכלת. טור.
רמב"ם הלכות ציצית פ"א ה"א.
ט"ז ס"ק יג. וראה רא"ש הל' ציצית סי' ו. תוס' שם. שו"ע סעיף יב. וראה שם סי"ד.
דברים כב, יב.
רש"י מנחות לט, ב.
שו"ע שם. שו"ת רשב"א ח"א סי' תסח וסי' תשכח. וראה סמ"ק סי' קעז.
סעיף יד.
ספרי במדבר (פיסקא קטו). שו"ע סעיף ב וט"ז ס"ק ב. וראה גם לקמן סי' יב ס"ז. ועי' שו"ת צ"צ חיו"ד סי' שנג.
במדבר טו, לח.
דברים שם.
שו"ע סעיפים א־ב.
ולענין מחשבה עי' שו"ת צ"צ חאו"ח סי' ב אות ד, ובחאה"ע סי' רפה אות ג. ולענין תפילין ראה לקמן סי' לב סי"א. ולענין ציצית מכונה ראה אג"ק ח"ג ע' ב. ח"ו ע' רו וע' רצג. חי"א ע' רחצ. חי"ג ע' תכו.
ראה שו"ת צ"צ חאו"ח שם, שהוא מטעם שומע כעונה. ובסדור: צריך להזהיר לנשים העושות ציצית שתוציא בפיה בפירוש בתחילת הטוויה שהיא עושה כן לשם ציצית וכן בהתחלת השזירה.
סוכה ט, א. לבוש סעיף א.
שו"ע סעיף א.
מ"א ס"ק ג. וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 22.
דרכי משה בשם אגור (הל' ציצית סי' כג).
בכת"י: שיהא לשם ציצית דוקא.
 רמ"א סעיף א. לבוש סעיף ג.
שו"ע סעיף ב. ולענין תפילין ראה לקמן סי' לב סי"ב.
רמב"ם הלכות תפילין פ"א הי"א. נימוקי יוסף הלכות ציצית. אלי' זוטא ס"ק ד. ב"ח סי' יד.
ט"ז ס"ק א.
רמ"א סעיף ב. רא"ש הל' ס"ת סי' ג בשם ר' ברוך בספר התרומה סי' קצ. וראה שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' סג. מחנה יוסף ע' קיב.
מ"א ס"ק ב. עי' בק"א. ועי' שו"ת צ"צ חאו"ח סי' ב ס"ה הטעם והמקור דמהני בקטן כשגדול עע"ג. וראה גם לקמן סי' יד ס"ב.
מנחות מב, א. תוס' מנחות לח, א סוף ד"ה התכלת. שו"ע סעיף יב.
לבוש סעיף ד. וראה תוס' שם.
תוס' מנחות מא, ב ד"ה בית שמאי הב'. רא"ש הל' ציצית סי' יב. טור ושו"ע סעיף ד.
מ"א ס"ק ה. ט"ז ס"ק ח.
רמב"ם פ"ט מהל' ס"ת ה"ט. מ"א שם. ועי' לקמן חיו"ד סי' קצ סקי"ג. שארית יהודה חיו"ד סי יא. ולשיטת הגרא"ח נאה הוא 2 סנטימטר.
רמ"א סעיף ד. ב"י. וכ"ה בסדור ד"ה רק שבטלית. וראה יד שאול.
ראה לבוש סעיף ד.
סעיף טז.
ראה ארחות חיים הל' ציצית סי' יג. ב"י בשם מהר"י אבוהב.
רא"ש הל' ציצית סי' יב. טור ושו"ע סעיף ד.
סעיף כח.
מ"א ס"ק ז.
מנחות מב, רע"א (ופרש"י). טור ושו"ע ולבוש סעיף ד. וראה לקמן סכ"ט.
מ"א ס"ק ו.
סעיף א.
בעל המאור סוכה ט, א.
מנחות מב, ב. רמב"ם הל' ציצית פ"א הי"א. שו"ע סעיף ה. וראה אוצר הגאונים – התשובות מסכת סוכה סי' כא.
מנחות שם. ט"ז ס"ק ד.
בעל המאור שם. מ"א ס"ק ט.
מ"א שם.
שו"ע ורמ"א סעיף ו. בעל העיטור הלכות ציצית שער הראשון חלק שני.
סוכה ט, א. שו"ע שם.
מ"א סוף ס"ק י. וסי' תרמט ס"ק ג. וראה גם לקמן קצו ס"ד. סי' תנד סי"א. סי' תרמט ס"ו.
סעיף ד. וראה גם לקמן בחו"מ דיני גזילה וגניבה סי"א. ועי' חקרי הלכות ח"ט טז, א.
מ"א ס"ק י.
נימוקי יוסף הלכות ציצית ד"ה והלכתא (הובא בב"י), כיון דיאוש ושינוי החוזר לברייתו קונה, כדלקמן בחו"מ דיני גזילה וגניבה סכ"ג וש"נ. וראה חקרי הלכות ח"ה יב, א. ח"ט ע' 34 ואילך.
מ"א שם. ועי' בקו"א.
בש"ך ס"ק ג וס"ק ה. וראה גם לקמן חו"מ דיני גזילה וגניבה סכ"ג.
חושן משפט סי' שנג סעיף ב. וראה גם לקמן סי' תרמט ס"ה.
רמ"א סוף סעיף ו (ולענין ברכה כו'). וראה גם לקמן סי' כה סל"ה. סי' תנד ס"י. סי' תקפו ס"ד. סי' תרלז סי"א. סי' תרמט ס"ה. ולענין ברה"נ ראה לקמן סי' קצו ס"א.
ב"ק צד, א.
ע"ז מז, א. רמב"ם הל' ציצית פי"א ה"א. טור ושו"ע סעיף ח.
עולת תמיד ס"ק ו. פרישה ס"ק ט.
תמורה כח, א.
מ"א ס"ק יב. ועי' לקמן סי' רצז קו"א סק"א.
רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה ע"ז מו, ב. רמב"ם פ"ג מהל' איסורי מזבח הי"ד.
ראה חקרי הלכות ח"ה ע' 26.
מ"א שם.
ראה חקרי הלכות ח"ט יט, א.
סמ"ג עשין כו. טור ושו"ע סעיף ט. ובסדור ד"ה הנקב: שיהי' רחוק מסוף הכנף ... עד רוחב שלש גודלין ולא עד בכלל אלא פחות מעט.
ראה גם לקמן סט"ז וש"נ. ובפסוק: על כנפי (במדבר טו, לח) – כדלקמן סי"ח ובסדור ד"ה רק שבטלית.
ב"י. לבוש סעיף ט.
מ"א ס"ק יד.
מ"א ס"ק טו.
סעיף י. וש"נ.
סמ"ג עשין כו. שו"ע שם. וכ"ה בסדור ד"ה הנקב. ועוד הצריך שם (ד"ה רק) שגם הקשר יהי' למע' מקשר גודל. ולכן כתב שם: עצה טובה לו לעשות עוד נקב קטן כו' עיי"ש.
ראה גם לעיל סי"ד וש"נ.
סמ"ג שם. שו"ע שם.
מנחות מב, א. רש"י שם ד"ה שירחיק. טור ושו"ע שם.
רש"י שם. טור ושו"ע שם. וראה רבינו ירוחם נתיב יט ח"ג. הובא באליה זוטא סקי"ד.
הפרדס לרש"י הלכות ציצית (הובא בספר שבלי הלקט). ראב"ן סי' רמז, הובא בש"ך יו"ד סי' מו ס"ק יג. וראה ב"י בשם מהר"י בן חביב. ועי' לחם הפנים לקצושו"ע ט, ג. מנחת פתים ס"ט. בדה"ש סי' ו סק"ז. פסקי הסדור אות כח. שער הכולל פ"ב אות ב.
מ"א ס"ק יד.
רמ"א סעיף ט. ב"י.
שו"ע סעיף י. מהר"י אבוהב בשם סמ"ג (מ"ע כו) ונימוקי יוסף (הל' ציצית) ובעל העיטור (הלכות ציצית שער ראשון חלק ג). רבינו יונה באגרת התשובה.
רמ"א שם. ב"י.
מנחות מב, א. טור ושו"ע סעיף י. וכ"ה בסדור ד"ה אם לאחר. ושם "אפילו נפסקה סמוך להנקב שהציצית תלויה בו ולא נשתייר אלא משהו עד הנקב כשרה". וראה גם לקמן סי' טו סט"ו.
משמעות הי"א הב' בשו"ע שם.
רש"י מנחות שם ד"ה דסתר.
רש"י שם. טור.
לבוש סעיף י. פרישה ס"ק יב.
רמ"א ולבוש סעיף י. וראה לקמן סי' טו סי"ד.
ב"י. רמ"א ולבוש שם.
טור. רמ"א ולבוש שם.
סמ"ג מ"ע כו. שו"ע ולבוש סעיף יא.
ב"י. לבוש שם.
סמ"ג ושו"ע שם. וראה חקרי הלכות ח"ט יט, א.
שו"ע סעיף יא. רב יהודה ב"ק קיט, ב ורש"י שם ד"ה הכל ורשב"א שם, א ד"ה הכובס. נימוקי יוסף הלכות ציצית ד"ה נוטפת.
רשב"א שם. שו"ע שם.
רמ"א סעיף יא. ב"י.
לעיל סעיף כ.
מ"א ס"ק יז.
מ"א שם. מרדכי הלכות ציצית (רמז תתקמח). סמ"ק (סי' לא הגהה ב).
טור ושו"ע סעיף יג ומ"א ס"ק יח וט"ז ס"ק יד. סוכה יא, א. רש"י שם ד"ה תלאן.
שו"ע ולבוש שם. ט"ז שם ומ"א ס"ק יט. וראה סמ"ק סי' לא.
כדלקמן סעיף כה וסעיף לב. ועי' לעיל סי' י סי"א.
ראה לבוש סעיף ד.
כדלעיל סי' י ס"י וש"נ.
ט"ז ומ"א שם.
סמ"ק סי' לא. שו"ע סעיף יב. מ"א ס"ק יח וט"ז שם. לבוש סעיף יד.
מטה משה עמוד העבודה סי' יג בשם ר' דוד בר מנחם. של"ה ריש מסכת חולין. מ"א ס"ק יח. עולת תמיד ס"ק ח.
דברים כז, ה. וראה גם לקמן סי' קפ ס"ו.
ספרי פרשת שלח (פיסקא קטו). הובא בתוס' מנחות לט, ב ד"ה או גדיל או פתיל.
דברים כב, יב.
במדבר טו, לח.
לבוש סעיף יד. טור סי' ח.
סעיף יב.
ספרי שם.
רב מנחות לט, א. רמב"ם הל' ציצית פ"א ה"ח וה"ט. טור. מ"א ס"ק כ.
נימוקי יוסף הלכות ציצית (ד"ה כשרה). הובא בב"י. מ"א ס"ק יט.
רב מנחות שם. ב"י. מ"א ס"ק כ. לבוש סעיף יד.
האשכול הלכות ציצית. סמ"ג מ"ע כו. סמ"ק סי' לא. טור. וראה רמב"ם הל' ציצית פ"א ה"ח.
מנחות לט, א. ורש"י ותוס' שם. האשכול שם. לבוש סעיף יד. וראה רמב"ם הל' ציצית פ"ב ה"א.
רבא מנחות לח, ב.
רא"ש הלכות ציצית סי' טו.
רמב"ם שם ה"ט. בעל העיטור הלכות ציצית שער ראשון ח"ב. סמ"ג שם. רא"ש שם. טור.
רש"י מנחות לט, א ד"ה מין כנף ושם מג, ב ד"ה שקולה מצוה זו. תוס' שם לט, א ד"ה לא יפחות.
במדבר טו, לט. וטעם נוסף נתבאר לקמן סי' כד ס"א.
רא"ש שם.
רא"ש סדר עשיית הציצית. שו"ע סעיף יד.
כדלקמן סי' שיז ס"ג וש"נ.
רמב"ם הל' ציצית פ"א ה"ב. שו"ע שם.
גמרא (ורש"י) מנחות לט, א. וראה רמב"ם שם ה"ח וה"ט.
 תוס' מנחות מא, ב ד"ה וב"ש. וראה לעיל סעיף ה.
רמ"א סעיף יד. וכ"ה בסדור ד"ה אם הציצית.
רא"ש הלכות ציצית סי' טו. שו"ע סעיף יד. מ"א ס"ק כא.
פרשת פנחס רכח, ב.
ממשמעות המ"א שם. ועי' לחם שלמה חאו"ח סי' ט.
ים של שלמה פ"ק דיבמות סי' ג בשם ראב"ן. מטה משה עמוד העבודה סי' יב. של"ה ריש מסכת חולין. לבוש סעיף יד. שער הכוונות ענין הציצית דרוש ו. הובא בט"ז ס"ק טז ובמ"א ס"ק כב.
מ"א ס"ק כא. רא"ש הל' ציצית סי' טו ולחם חמודות ס"ק מח.
מ"א ס"ק כב בשם כתבים (פרי עץ חיים (מהדורת קארעץ תקמ"ד) שער הציצית ריש פרק א). זח"ג רכח, ב. תקוני זהר תיקון יח (הובא ביסוד ושרש העבודה שער השני פ"ח). וכ"ה מנהג חב"ד (ס' המנהגים – חב"ד ע' 3). וראה גם אג"ק חי"א ע' שסב.
רמב"ם הל' ציצית פ"א ה"ז.
ב"י בשם מהר"י אבוהב. מ"א ס"ק יט.
עי' דברי נחמי' סב, א.
מ"א שם. וראה גם לעיל סכ"ג.
נימוקי יוסף הלכות ציצית. שו"ע סעיף יד.
לבוש סוף סעיף יד. מ"א ס"ק כג. וראה לקמן סי' רסג ס"א.
סעיף כז.
שו"ע סעיף טו. וכ"ה בסדור ד"ה רק שבטלית (בהגה"ה) וד"ה ברם. ועי' תהלה לדוד סקי"א.
רש"י מנחות מב, א ד"ה שתהא נוטפת על הקרן.
במדבר טו, לח.
מנחות מב, א.
ממשמעות הב"י בשם הגהות מיימון פ"א מהל' ציצית אות ב.
מ"א ס"ק טז.
ב"י שם מהג"מ שם בשם מהר"ם. ומבואר בסדור ד"ה ברם ואילך.
בעל העיטור הלכות ציצית שער הראשון ח"ג. הובא בב"י. מ"א ס"ק יג.
ב"י שם. מ"א שם.
ובכת"י "בטלית קטן שמתחת למדיו כדי כו'". וראה לעיל סי' ח סי"ח וש"נ.
ב"ח. הובא במ"א שם. וראה שער הכוונות ענין הציצית דרוש ו. פרי עץ חיים שער הציצית פרק א. וכ"ה בסדור ד"ה ובטלית קטן, ושם "ויש מדקדקין לעשות הנקבים באלכסון קצת".
Translated by Rabbi Eliyahu Touger and Uri Kaploun.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.
Start a Discussion
1000 characters remaining