Contact Us

Hebrew Text of Chapter Four

Hebrew Text of Chapter Four

 Email

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ, נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.

א.

בן זומא אומר:

איזהו חכם? הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט), מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי.

איזהו גבור? הכובש את יצרו. שנאמר (משלי טז), טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר.

איזהו עשיר? השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכח), יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך, בעולם הזה. וטוב לך, לעולם הבא.

איזהו מכובד? המכבד את הבריות. שנאמר (שמואל א ב), כי מכבדי אכבד ובזי יקלו.

ב.

בן עזאי אומר:

הוי רץ למצווה קלה כחמורה, ובורח מן העבירה. שמצווה גוררת מצווה, ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצווה - מצווה. ושכר עבירה - עבירה.

ג.

הוא היה אומר:

אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.

ד.

רבי לויטס איש יבנה אומר:

מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רמה.

רבי יוחנן בן ברוקא אומר:

כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם.

ה.

רבי ישמעאל אומר:

הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

רבי צדוק אומר:

אל תפרוש מן הצבור, ואל תעש עצמך כעורכי הדינין, ואל תעשה עטרה להתגדל בה, ולא קרדום לחתוך בה; וכך היה הלל אומר: ודאשתמש בתגא, חלף. הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה, נוטל חייו מן העולם.

ו.

רבי יוסי אומר:

כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות. וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות.

ז.

רבי ישמעאל בנו אומר:

החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח.

ח.

הוא היה אומר:

אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה.

ט.

רבי יונתן אומר:

כל המקים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני.

י.

רבי מאיר אומר:

הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה, יש שכר הרבה לתן לך.

יא.

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

העושה מצווה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת, קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים, כתריס בפני הפרענות.

רבי יוחנן הסנדלר אומר:

כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים.

יב.

רבי אלעזר בן שמוע אומר:

יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים.

יג.

רבי יהודה אומר:

הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון.

רבי שמעון אומר:

שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהן.

יד.

רבי נהוראי אומר:

הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקימוה בידך. ואל בינתך אל תשען.

טו.

רבי ינאי אומר:

אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים.

רבי מתיא בן חרש אומר:

הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים.

טז.

רבי יעקב אומר:

העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין.

יז.

הוא היה אומר:

יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה.

יח.

רבי שמעון בן אלעזר אומר:

אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו; ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו.

יט.

שמואל הקטן אומר:

בנפול אויביך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו. (משלי כד)

כ.

אלישע בן אבויה אומר:

הלומד תורה ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד תורה זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על ניר מחוק.

רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר:

הלומד תורה מן הקטנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד תורה מן הזקנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן.

רבי מאיר אומר:

אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן, וישן שאפילו חדש אין בו:

כא.

רבי אלעזר הקפר אומר:

הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם.

כב.

הוא היה אומר:

הילודים למות; והמתים להחיות; והחיים לידון, לידע ולהודיע ולהודע שהוא אל, הוא היוצר, הוא הבורא,

הוא המבין, הוא הדיין, הוא העד, הוא בעל דין, הוא עתיד לדון. ברוך הוא, שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד. ודע שהכל לפי החשבון.

ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר; ועל כרחך אתה נולד; ועל כרחך אתה חי; ועל כרחך אתה מת; ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:

רבי חנניא בן עקשיא אומר:

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

Reprinted with permission from Daat.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with Chabad.org's copyright policy.
 Email
Ethics of the Fathers is a tractate of the Mishna that details the Torah's views on ethics and interpersonal relationships. Enjoy insights, audio classes and stories on these fascinating topics.
More in this section
This page in other languages