Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us

Rotzeach uShmirat Nefesh - Chapter Six

Rotzeach uShmirat Nefesh - Chapter Six

Show content in:

There are three categories of unintentional killers.


שלשה הם ההורגים בלא כוונה:


There is a person who kills unintentionally, without at all knowing that this will be the consequence of his actions. Concerning such a person, Exodus 21:13 says: "Who did not lay in ambush." The law applying to such a person is that he should be exiled to a city of refuge, as we have explained in the previous chapter.


יש הורג בשגגה והעלמה גמורה וזהו שנאמר בו ואשר לא צדה ודינו שיגלה לערי מקלט וינצל כמו שביארנו:


There is a person who kills unintentionally, whose acts resemble those caused by forces beyond his control - i.e., that the death will be caused by an extraordinary phenomenon that does not commonly occur. Such a person is not liable to be exiled, and if he is slain by the blood redeemer, the blood redeemer should be executed for killing him.


ויש הורג ותהיה השגגה קרוב לאונס והוא שיארע במיתת זה מאורע פלא שאינו מצוי ברוב מאורעות בני אדם ודינו שהוא פטור מן הגלות ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו:


There is a person who kills unintentionally, whose acts resemble those willfully perpetrated - e.g., they involve negligence or that care should have been taken with regard to a certain factor and it was not. Such a person is not sentenced to exile, because his sin is very severe and exile cannot bring him atonement, nor do the cities of refuge served as a haven for him. For they serve as a haven only for those obligated to be exiled. Therefore, if the blood redeemer finds this killer anywhere and slays him, he is not liable.


ויש הורג בשגגה ותהיה השגגה קרובה לזדון והוא שיהיה בדבר כמו פשיעה. או שהיה לו להזהר ולא נזהר. ודינו שאינו גולה מפני שעוונו חמור אין גלות מכפרת לו ואין ערי מקלט קולטות אותו שאינן קולטות אלא המחוייב גלות בלבד. לפיכך אם מצאו גואל הדם בכל מקום והרגו פטור:


What should such a person do? Sit and protect himself from the blood redeemer.

Similarly, if the blood redeemer slays any of the murderers whose acts were observed by only one witness, or who were not given a warning or the like, the blood redeemer is not liable for execution. Killing such individuals should not be considered more severe than killing a person who killed unintentionally.


ומה יעשה זה ישב וישמור עצמו מגואל הדם. וכן כל הרצחנים שהרגו בעד אחד או בלא התראה וכיוצא בהן אם הרגן גואל הדם אין להם דמים לא יהיו אלו חמורים מההורג בלא כוונה:


What does the above imply? When a person throws a stone into the public domain and it causes death or he tears down his wall into the public domain, and a stone falls and causes death - whether he tears down the wall during the day or during the night - he is considered to be close to having acted intentionally. A city of refuge does not serve as a haven for him. For he should have checked the surroundings and then thrown the stone or torn down the wall.


כיצד הזורק אבן לרשות הרבים והרגה או הסותר כתלו לרשות הרבים ונפלה אבן והמיתה. בין שסתרו ביום בין שסתרו בלילה הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט מפני שזו פשיעות היא שהרי היה לו לעיין ואחר כך יזרוק או יסתור:


The following rules apply if a person tears down a wall into a garbage dump at night. If it is likely that people are there, he is considered to be close to having acted intentionally, and a city of refuge does not serve as a haven for him. If people are never found there, the death is considered close to having been caused by forces beyond his control, and he is not liable for exile.


סתרו לאשפה בלילה אם הרבים מצויין בה הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט ואם אין הרבים מצויין בה כלל הרי זה קרוב לאונס ופטור מן הגלות:


Different rules apply if people would use a garbage dump to relieve themselves at night, but would not use it for this purpose during the daytime. If it happened that a person sat there during the day, and he was killed by a stone that came from a person tearing down his wall, the person who tore down his wall should be exiled.

If after the stone began to fall, the person came and sat down, and the stone struck him and caused his death, the person who tore down his wall is not liable to be exiled.


היתה האשפה עשויה להפנות בה בלילה ואינה עשויה להפנות בה ביום ונקרה אדם וישב שם ונפלה עליו אבן בשעת סתירה ומת הרי זה גולה. ואם אחר שנפלה האבן בא זה וישב ונפלה עליו ומת הרי זה פטור מן הגלות:


Similarly, if a person threw a stone into the public domain, and after the stone left his hand, the victim stuck his head out from a window and was struck by it, the person who threw the stone is not liable for exile. This is derived from Deuteronomy 19:5, which states: "the iron slips from the wood and finds his fellow." This excludes an instance when the victim causes himself to be found by the iron or other object that causes death.


וכן הזורק את האבן ואחר שיצאת מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה פטור מגלות שנאמר ומצא את רעהו פרט לממציא עצמו:


When a person who hates the victim kills unintentionally, the city of refuge does not serve as a haven for him. This is implied by Numbers 35:23, which states that a person who is exiled: "is not the victim's enemy." We operate under the presumption that one who is an enemy is close to having acted willfully.

Who is considered to be an enemy? A person who did not speak to the victim for at least three days because of animosity.

Similarly, all the following individuals are considered close to having acted willfully, and a city of refuge does not serve as a haven for them:

a) a person who entered an intersection holding an open knife in his hand without realizing that the victim was approaching from the other side and unintentionally stabbed him, causing his death;

b) a person who unintentionally pushed a colleague to his death with his body and not with his hands;

c) a person who intended to throw a stone that could kill two cubits, and instead threw it four;

d) a person who thought that it was permitted to kill;

e) a person who intended to kill one person and instead killed another. This applies even if he intended to kill a gentile or an animal and instead killed a Jew.


השונא שהרג בשגגה אינו נקלט שנאמר והוא לא אויב לו חזקתו שהוא קרוב למזיד. ואי זהו שונא זה שלא דבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. וכן אם נכנס לקרן זוית והמיתו שם בשגגה או שדחפו בגופו או נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע. או שעלה על דעתו שמותר להרוג. או שנתכוון להרוג זה והרג את זה אפילו נתכוון להרוג עובד כוכבים או בהמה ונמצא ישראל הרי כל אלו קרובין למזיד ואינן נקלטין:


When a person enters a courtyard of a homeowner without permission, and the homeowner kills him unintentionally, the homeowner is not liable to be exiled as can be inferred from Deuteronomy 19:5, which, when describing a person who must be exiled speaks of one: "Who encounters his colleague in the forest." Our Sages commented: A forest is a place that the victim has the right to enter. Similarly, in all such places, and only in such places, is a killer liable to be exiled.

Therefore, if a person enters a carpenter's shop without permission, and a block of wood flies forth and strikes him in the face and kills him, and he dies, the carpenter is not liable to be exiled. If he entered with permission, the carpenter should be exiled.


הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והרגו בעל הבית בשגגה פטור מן הגלות שנאמר ואשר יבא את רעהו ביער מה יער שיש רשות לנהרג להכנס לשם אף כל כיוצא בו. לפיכך הנכנס לחנות הנגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה לו על פניו ומת פטור מגלות. ואם נכנס ברשות הרי זה גולה:


When a person was lifting a barrel with a pulley to bring it up to a roof, and the the rope broke, causing it to fall on a colleague, or a person was climbing up a ladder and fell on a colleague and killed him, the person who caused the death is not liable to be exiled. This is considered to be something beyond his control. For this is not something that is likely to happen, but is rather an extraordinary occurrence.

If, by contrast, a person was lowering a barrel with a rope and it fell on a colleague and killed him, he was descending on a ladder and fell on a colleague, or he was shining with a polisher and it fell on a colleague and killed him, the person responsible should be exiled.

This is derived from Numbers 35:23, which states: "And it fell upon him, and he died," implying that the article must descend in an ordinary manner. An object that descends frequently causes damage. Indeed, it is likely that this will happen, for the nature of a heavy object is to descend downward speedily. Therefore, if the person did not hurry and act appropriately and properly while the object descended, he is responsible and should be exiled. The same applies in other analogous situations.


מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג. ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו. או שהיה עולה בסולם ונפל על חבירו והרגו פטור מן הגלות. שזה כמו אנוס הוא. שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העתים אלא כמו פלא הוא. אבל אם היה משלשל את החבית ונפלה על חבירו והרגתהו. היה יורד בסולם ונפל על חבירו. היה מעגל במעגלה ונפלה על חבירו והרגתהו גולה. שנאמר ויפל עליו וימת שיפול דרך נפילה. שהרי דרך נפילה מצוי ברוב העתים להזיק ודבר קרוב הוא להיות. שהרי טבע הכבד לירד למטה במהרה. והואיל ולא זירז עצמו ותיקן מעשיו יפה בשעת ירידה יגלה. וכן כל כיוצא בזה:


The following rules apply when a butcher was cutting meat and lifted his hands backward while holding a cleaver, and then brought them forward to break a bone, as butchers do. If anyone is killed while he draws the cleaver back - i.e., while he lifts it up in front of him or while he causes it to descend behind him, the butcher is not exiled. If anyone is killed when he brings the cleaver forward - i.e., while he lifts it up behind him or while he causes it to descend in front of him - the butcher should be exiled.

This is the governing principle. Whenever the object that kills is descending, the person responsible should be exiled. If it is not descending, he should not be exiled. Even a descent for the purpose of ascent does not cause the person to be exiled.


קצב שהיה מקצב והגביה ידו בקופיץ לאחוריו והחזירו לשבר העצם כדרך שעושין הקצבים כל שימות בהולכה שהיא ההגבהה מלפניו וירידה מאחריו אינו גולה עליו. וכל שימות בחזרה שהיא עלייה מאחריו וירידה מלפניו גולה. זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה שלא בדרך ירידתו אינו גולה. ואפילו בירידה שהיא צורך עלייה אינו גולה:


What is an example of a "descent for the purpose of an ascent"? If a person was ascending on a ladder, and a rung gave way under his feet and fell and caused death, the person climbing is not obligated to be exiled.

Similarly, in the following situations, the death is considered close to having been caused by factors beyond the control of the individuals involved and they are not exiled:

a) a person intended to throw an article in one direction and it went in another direction,

b) a person had a stone in his bosom that he had never been made aware of and when he stood up it fell, or

c) a blind man killed someone unintentionally.


כיצד היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחת רגליו ונפלה והמיתה פטור מן הגלות. וכן המתכוין לזרוק בצד זה והלכה לה לצד אחר או שהיתה לו אבן מונחת בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה והמיתה. וכן [א] הסומא שהרג בשגגה. כל אלו פטורין מן הגלות מפני שהן קרובין לאונס:


If there was a stone in his bosom that he was aware of and he forgot it, and then he stood up, the stone fell and caused death, he is exiled, as implied by Numbers 35:15, which mentions the death taking place "unintentionally." From the use of that term, we can infer that he knew of the stone's existence beforehand.

If the iron slips from the axe rebounding from the tree he is chopping, he is not exiled, because this does not come from his own force, but from the effect generated by his force. Thus, it is like a factor that is beyond his control.

Similarly, if a person throws a stone into a date palm to knock down dates, and the dates fall on an infant and kill him, the person who throws the stone is not liable to be exiled, because the infant was killed, not by force that he generated, but from the effect generated by his force. Similar principles apply with regard to other blows brought about by analogous situations.


היתה אבן בחיקו והכיר בה ושכחה ועמד ונפלה והמיתה גולה שנאמר בשגגה מכלל שהיתה לו ידיעה. נשמט הברזל מן העץ המתבקע אינו גולה מפני שאין זה בא [ב] מכחו אלא מכח כחו ונמצא כמו אונס. וכן הזורק אבן לתמר להפיל תמרים ונפלו מן התמרים על תינוק והרגוהו פטור מפני שנפלו מכח כחו וכן כל כיוצא בזה משאר הסיבות:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further, provided that you comply with's copyright policy.