Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
Contact Us
Visit us on Facebook
Shabbat, 27 Shevat 5776 / February 6, 2016

Chumash with Rashi

Chumash with Rashi

Parshat Mishpatim 

 Email
Video & Audio Classes
Featured Content
Select a portion:
Show content in:

Exodus Chapter 23

26There will be no bereaved or barren woman in your land; I will fill the number of your days.   כולֹ֥א תִֽהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַֽעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא:
There will be no bereaved… woman: if you comply with My will.   לא תהיה משכלה: אם תעשה רצוני:
bereaved… woman: Heb. מְשַׁכֵּלָה. [A woman who] miscarries or buries her children is called מְשַׁכֵּלָה.   משכלה: מפלת נפלים או קוברת את בניה, קרויה משכלה:
27I will send My fear before you, and I will confuse all the people among whom you shall come, and I will make all your enemies turn their backs to you.   כזאֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָֽתַתִּ֧י אֶת־כָּל־אֹֽיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף:
and I will confuse: Heb. וְהַמֹּתִי, like הָמַמְךְתִּי (I will confound), and its Aramaic translation is וֶאשַׁגֵּשׁ. Likewise, any word whose verb root has the last letter doubled, when it is converted to speak in the פָעַלְךְתִּי form [i.e., the first person past tense], in some instances the doubled letter is dropped [i.e., the third letter of the root], and a “dagesh” is placed into the [second] letter, and it is vowelized with a “melupum” [a “cholam”], like וְהַמֹּתִי [in this verse is] from the same root as in “and the wheel of his wagon shall be confused (וְהָמַם) ” (Isa. 28:28); “And I turned about (וְסַבּוֹתִי) ” (Eccl. 2:20), [which is] from the same root as “and go around (וְסָבַב) ” (I Sam. 7:16); “I was poor (דַּלוֹתִי)” (Ps. 116:6), from the same root as “became impoverished (דָלְלוּ)” (Isa. 19:6); “have I engraved you (חַקֹתִי) ” (Isa. 49:16), from the same root as “resolves of (חִקְקֵי) heart” (Jud. 5:15); “whom did I oppress (רַצֹּתִי)” (I Sam. 12:3), from the same root as “When he oppressed רִצַץ, he abandoned the poor” (Job 20:19). The one who translates וְהַמֹּתִי as וְאֶקְטַל, “and I will kill,” is in error, because if this was from the same root as מִיתָה, death, the “hey” of this word would not be vowelized with a “pattach,” and the “mem” would not be punctuated with a “dagesh” and not be vowelized with a “melupum,” rather וְהֵמַךְתִּי (with a “tzeirei,” ) like “and You will kill (וְהֵמַךְתָּה) this nation” (Num. 14:15), and the “tav” would be punctuated with a “dagesh,” because it would represent two “tav” s, one a root letter (מוּת) and one [“tav”] a suffix, like “I said, (אָמַרְךְתִּי) ” “I sinned (חָטָאתִי),” “I did (עָשִׂיתִי),” and so, in “and I will give (וְנָתַךְתִּי),” the “tav” is punctuated with a “dagesh,” because it comes instead of two [“tav” s], because there should have been three “tav” s, two of the root, like “on the day the Lord delivered up (ךְתֵּת) ” (Josh. 10:12), “it is a gift of (מַךְתַּת) God” (Eccl. 3:13), and the third [“tav”] as a suffix.   והמתי: כמו והממתי ותרגומו ואשגש. וכן כל תיבה שפועל שלה בכפל האות האחרונה, כשתהפוך לדבר בלשון פעלתי, יש מקומות שנוטל אות הכפולה ומדגיש את האות ונוקדו במלאפום, כגון והמותי, מגזרת (ישעיה כח כח) והמם גלגל עגלתו, (קהלת ב כ) וסבותי, מגזרת (שמואל א' ז טז) וסבב בית אל, (תהלים קטז ו) דלותי, מגזרת (ישעיה יט ו) דללו וחרבו, (שם מט טז) על כפים חקותיך, מגזרת (שופטים ה טו) חקקי לב, (שמואל א' יב ג) את מי רצותי, מגזרת (איוב כ יט) רצץ עזב דלים. והמתרגם והמותי ואיקטל, טועה הוא, שאלו מגזרת מיתה היה, אין ה"א שלה בפת"ח, ולא מ"ם שלו מודגשת, ולא נקודה מלאפום, אלא והמתי, כגון (במדבר יד טו) והמתה את העם הזה, והתי"ו מודגשת, לפי שתבא במקום ב' תוי"ן, האחת נשרשת, לפי שאין מיתה בלא ת"ו, והאחרת משמשת, כמו אמרתי, חטאתי, עשיתי, וכן ונתתי, הת"ו מודגשת, שהיא באה במקום שתים, לפי שהיה צריך שלש תוי"ן, שתים ליסוד, כמו (יהושע י יב) ביום תת ה', (קהלת ג יג) מתת א-להים היא, והשלישית לשמוש:
their backs: That they will flee from before you and turn their backs to you.   ערף: שינוסו מפניך ויהפכו לך ערפם:
28And I will send the tzir'ah before you, and it will drive out the Hivvites, the Canaanites, and the Hittites from before you.   כחוְשָׁלַֽחְתִּ֥י אֶת־הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵֽרְשָׁ֗ה אֶת־הַֽחִוִּ֧י אֶת־הַכְּנַֽעֲנִ֛י וְאֶת־הַֽחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ:
the tzir’ah: [This was] a kind of flying insect, which would strike them [people] in their eyes, inject venom into them, and they would die (Tanchuma 18). The tzir’ah did not cross the Jordan, and the Hittites and the Canaanites are [those of] the land of Sihon and Og. Therefore, out of all the seven nations [the Torah] did not count [any] but these. As for the Hivvites, although they were on the other side of the Jordan, in tractate Sotah (36a) our Rabbis taught: It stood on the bank of the Jordan and cast venom upon them.   הצרעה: מין שרץ העוף, והיתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים, והצרעה לא עברה את הירדן, והחתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג, לפיכך מכל שבע אומות לא מנה כאן אלא אלו. וחוי אף על פי שהוא מעבר הירדן והלאה, שנו רבותינו במסכת סוטה (סוטה לו א) על שפת הירדן עמדה וזרקה בהם מרה:
29I will not drive them away from before you in one year, lest the land become desolate and the beasts of the field outnumber you.   כטלֹ֧א אֲגָֽרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־תִּֽהְיֶ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה:
desolate: Empty of human beings, since you are few and there are not enough of you to fill it [the land].   שממה: ריקנית מבני אדם, לפי שאתם מעט ואין בכם כדי למלאות אותה:
and… outnumber you: Heb. וְרַבָּה, and will outnumber you. [The word וְרַבָּה is not an adjective, but a verb in the past tense. The “vav” converts it to the future.]   ורבה עליך: ותרבה עליך:
30I will drive them out from before you little by little, until you have increased and can occupy the land.   למְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָֽרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָֽחַלְתָּ֖ אֶת־הָאָֽרֶץ:
until you have increased: Heb. ךְתִּפְרֶה. You will increase, an expression of fruit, similar to “Be fruitful (פְּרוּ) and multiply” (Gen. 1:28).   עד אשר תפרה: תרבה, לשון פרי, כמו פרו ורבו:
31And I will make your boundary from the Red Sea to the sea of the Philistines, and from the desert to the river, for I will deliver the inhabitants of the land into your hands, and you shall drive them out from before you.   לאוְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻֽלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י | אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵֽרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ:
And I will make: Heb. וְשַׁךְתִּי, an expression of הִשָׁתָה, [meaning] placing. The “tav” is punctuated with a “dagesh” because it represents two “tav” s, since there is no [expression of] placing [or making, שִׁיתָה] without a “tav,” and the second one is [needed] for a suffix.   ושתי: לשון השתה, והת"ו מודגשת מפני שבאה תחת שתים, שאין שיתה בלא ת"ו, והאחת לשמוש:
to the river: [Meaning] the Euphrates. — [from targumim]   עד הנהר: פרת:
and you shall drive them out: Heb. וְגֵרַשְׁךְתָּמוֹ, [the equivalent of] וּתְגָרְשֵׁם, and you shall drive them out.   וגרשתמו: ותגרשם:
32You shall not form a covenant for them or for their gods.   לבלֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית:
33They shall not dwell in your land, lest they cause you to sin against Me, that you will worship their gods, which will be a snare for you.   לגלֹ֤א יֵֽשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַֽחֲטִ֥יאוּ אֹֽתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּי־יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ:
that you will worship, etc.: Heb. תַעִבֹד וְגוֹ כִּי-יִהְיֶה וְגוֹ כִּי. These [instances of] כִּי are used instead of אִשֶׁר [i.e.,] that, and so it is in many places. This is [similar to] the usage of אִי, if, which is one of the four expressions for which כִּי is used (Rosh Hashanah 3a). We also find אִם used as an expression of כַּאִשֶׁר, when, in many places, such as “And when (וְאִם) you offer up an offering of first fruits (Lev. 2:14), which is obligatory [and not optional].   כי תעבד כי יהיה לך למקש: הרי אלו כי משמשין במקום אשר, וכן בכמה מקומות, וזהו לשון אי, שהוא אחד מארבע לשונות שהכי משמש. וגם מצינו בהרבה מקומות אם משמש בלשון אשר, כמו (ויקרא ב יד) ואם תקריב מנחת בכורים, שהיא חובה:

Exodus Chapter 24

1And to Moses He said, "Come up to the Lord, you and Aaron, Nadab and Abihu, and seventy of the elders of Israel, and prostrate yourselves from afar.   אוְאֶל־משֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַֽהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַֽאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֖ם מֵֽרָחֹֽק:
And to Moses He said, “Come up…: ” This section was [actually] said before the Ten Commandments [were given] (Mechilta 19:10). On the fourth of Sivan, “Come up” was said to him [Moses]. [Midrash Lekach Tov, based on Mechilta and Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai on Exod. 19:10, Shab. 88a] See also Midrash Hagadol on this.   ואל משה אמר עלה: פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות, ובארבעה בסיון נאמר לו עלה:
2And Moses alone shall approach the Lord but they shall not approach, and the people shall not ascend with him."   בוְנִגַּ֨שׁ משֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַֽעֲל֖וּ עִמּֽוֹ:
And Moses alone shall approach: to the opaque darkness. -[Midrash Lekach Tov]   ונגש משה לבדו: אל הערפל:
3So Moses came and told the people all the words of the Lord and all the ordinances, and all the people answered in unison and said, "All the words that the Lord has spoken we will do."   גוַיָּבֹ֣א משֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַֽעֲשֶֽׂה:
So Moses came and told the people: on that day.   ויבא משה ויספר לעם: בו ביום:
all the words of the Lord: The commandments of separation [of the men from the women] and setting boundaries [around the mountain so that people would not cross].   את כל דברי ה': מצות פרישה והגבלה:
and all the ordinances: The seven commandments that the Noachides were commanded [to observe], in addition to [keeping] the Sabbath, honoring one’s father and mother, [the laws of] the red cow, and laws of jurisprudence, which were given to them in Marah. -[Mechilta on Exod. 19:10, Sanh. 56b] [Since this was before the giving of the Torah, there were only these commandments and ordinances.]   ואת כל המשפטים: שבע מצות שנצטוו בני נח. ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה:
4And Moses wrote all the words of the Lord, and he arose early in the morning and built an altar at the foot of the mountain and twelve monuments for the twelve tribes of Israel.   דוַיִּכְתֹּ֣ב משֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
And Moses wrote: [the Torah’s text] from “In the beginning” (Gen 1:1), until the giving of the Torah. He [also] wrote the commandments that they were commanded in Marah. [Again, since all this took place before the giving of the Torah, Moses could write only up to that point.]   ויכתב משה: מבראשית ועד מתן תורה, וכתב מצות שנצטוו במרה:
and he arose early in the morning: on the fifth of Sivan. -[From Mechilta on Exod. 19: 10, Shab. 88a]   וישכם בבקר: בחמשה בסיון:
5And he sent the youths of the children of Israel, and they offered up burnt offerings, and they slaughtered peace offerings to the Lord, bulls.   הוַיִּשְׁלַ֗ח אֶת־נַֽעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַֽיהֹוָ֖ה פָּרִֽים:
the youths: Heb. נַעִרֵי, the firstborn. -[From targumim, Zev. 115b, Num. Rabbah 4:8]   את נערי: הבכורות:
6And Moses took half the blood and put it into the basins, and half the blood he cast onto the altar.   ווַיִּקַּ֤ח משֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּֽאַגָּנֹ֑ת וַֽחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ:
And Moses took half the blood: Who [first] divided it [exactly in half]? An angel came and divided it. -[From Lev. Rabbah 6:5]   ויקח משה חצי הדם: מי חלקו, מלאך בא וחלקו:
in the basins: Two basins, one for half the blood of the burnt offering and one for half the blood of the peace offering, [in order] to sprinkle them on the people. From here our Sages learned that our ancestors entered the covenant with circumcision, immersion [in a mikvah], and the sprinkling of the blood [of the sacrifice on the altar], for there is no sprinkling [of blood on a person] without immersion [preceding it]. -[From Yev. 46b, Kreis. 9b]   באגנות: שני אגנות אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם. ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים שאין הזאה בלא טבילה:
7And he took the Book of the Covenant and read it within the hearing of the people, and they said, "All that the Lord spoke we will do and we will hear."   זוַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַֽעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע:
the Book of the Covenant: from “In the beginning” (Gen 1:1) until the giving of the Torah, and he [also wrote] the commandments that they were commanded in Marah. -[From Mechilta, Exod. 19: 10]   ספר הברית: מבראשית ועד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה:
8And Moses took the blood and sprinkled [it] on the people, and he said, "Behold the blood of the covenant, which the Lord has formed with you concerning these words."   חוַיִּקַּ֤ח משֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהֹוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
and sprinkled [it]: Heb. וַיִזְרֹק, an expression of sprinkling, and the Targum renders: and sprinkled it on the altar to atone for the people.   ויזרק: ענין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבחא לכפרא על עמא:
9And Moses and Aaron, Nadab and Abihu, and seventy of the elders of Israel ascended,   טוַיַּ֥עַל משֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַֽאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
10and they perceived the God of Israel, and beneath His feet was like the forming of a sapphire brick and like the appearance of the heavens for clarity.   יוַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַֽעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר:
and they perceived the God of Israel: They gazed and peered and [because of this] were doomed to die, but the Holy One, blessed is He, did not want to disturb the rejoicing of [this moment of the giving of] the Torah. So He waited for Nadab and Abihu [i.e., to kill them,] until the day of the dedication of the Mishkan, and for [destroying] the elders until [the following incident:] “And the people were as if seeking complaints… and a fire of the Lord broke out against them and devoured at the edge (בִּקְצֵה) of the camp” (Num. 11:1). [בִקְצֵה denotes] the officers (בִקְצִינִים) of the camp [i.e., the elders]. -[From Midrash Tanchuma Beha’alothecha 16]   ויראו את אלהי ישראל: נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד, (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה, בקצינים שבמחנה:
like the forming of a sapphire brick: that was before Him at the time of the bondage, to remember Israel’s straits [i.e.,] that they were enslaved in the making of bricks. -[From Lev. Rabbah 23:8]   כמעשה לבנת הספיר: היא היתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל, שהיו משועבדים במעשה לבנים:
and like the appearance of the heavens for clarity: Since they were [finally] redeemed, there was light and joy before Him. -[From Lev. Rabbah 23:8]   וכעצם השמים לטהר: משנגאלו היה אור וחדוה לפניו:
and like the appearance: Heb. וּכְעֶצֶם, as the Targum (Onkelos) renders וּכְמֶחֱזֵי : an expression meaning appearance.   וכעצם: כתרגומו, לשון מראה:
for clarity: Heb. לָטֹהַר, an expression meaning clear and unclouded. -[From Lev. Rabbah 23:8] I.e., during the bondage of the Israelites, the sapphire brick clouded the heavens, but after the Exodus, the heavens became clear and not a cloud was in sight. -[Lev. Rabbah 23:8]   לטהר: לשון ברור וצלול:
11And upon the nobles of the children of Israel He did not lay His hand, and they perceived God, and they ate and drank.   יאוְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּֽאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ:
And upon the nobles: They are Nadab and Abihu and the elders. -[From Midrash Tanchuma Beha’alothecha 16]   ואל אצילי: הם נדב ואביהוא והזקנים:
He did not lay His hand: This indicates that they deserved that a hand be laid upon them.   לא שלח ידו: מכלל שהיו ראוים להשתלח בהם יד:
and they perceived God: They gazed at Him with levity, while [they were] eating and drinking. So is the [interpretation of] Midrash Tanchuma (Beha’alothecha 16). Onkelos, however, did not render [this clause] in this manner. אִצִילֵי means great ones, like [in the phrases:] “and from its nobles (וּמֵאִצִילֶיהָ) I called you” (Isa. 41:9); “and He magnified (וַיָּאצֶל) some of the spirit” (Num. 11:25); “six large cubits (אַצִּילָה) ” (Ezek. 41:8).   ויחזו את הא-להים: היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה, כך מדרש תנחומא. ואונקלוס לא תרגם כן. אצילי לשון גדולים, כמו (ישעיה מא ט) ומאציליה קראתיך, (במדבר יא כה) ויאצל מן הרוח, (יחזקאל מא ח) שש אמות אצילה:
12And the Lord said to Moses, "Come up to Me to the mountain and remain there, and I will give you the stone tablets, the Law and the commandments, which I have written to instruct them."   יבוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶֽהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהֽוֹרֹתָֽם:
And the Lord said to Moses: After the giving of the Torah.   ויאמר ה' אל משה: לאחר מתן תורה:
Come up to Me to the mountain and remain there: for forty days.   עלה אלי ההרה והיה שם: ארבעים יום:
the stone tablets, the Law and the commandments, which I have written to instruct them: All 613 mitzvoth are included in the Ten Commandments. In the “Azharoth” that he composed for each commandment [of the Ten], Rabbenu Saadiah [Goan] explained the mitzvoth dependent upon it [each commandment]. [from Jonathan, Num. Rabbah 13:16]   את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם: כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן, ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו:
13So Moses and Joshua, his servant, arose, and Moses ascended to the mount of God.   יגוַיָּ֣קָם משֶׁ֔ה וִֽיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָֽׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל משֶׁ֖ה אֶל־הַ֥ר הָֽאֱלֹהִֽים:
So Moses and Joshua, his servant, arose: I do not know what business Joshua had here, but I would say that the disciple [Joshua] escorted his mentor [Moses] until the place of the limits of the boundaries of the mountain, for he was not permitted to go past that point. From there Moses alone ascended to the mountain of God. Joshua pitched his tent and waited there for forty days. So we find that when Moses descended, “Joshua heard the voice of the people as they shouted” (Exod. 32:17). We learn [from there] that Joshua was not with them.   ויקם משה ויהושע משרתו: לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן. ואומר אני, שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר, שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר הא-להים, ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל ארבעים יום, שכן מצינו, כשירד משה (לקמן לב יז) וישמע יהושע את קול העם ברעה, למדנו שלא היה יהושע עמהם:
14And to the elders he said, "Wait for us here until we return to you, and here Aaron and Hur are with you; whoever has a case, let him go to them."   ידוְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַֽהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם:
And to the elders he said: upon his departure from the camp.   ואל הזקנים אמר: בצאתו מן המחנה:
Wait for us here: Wait here with the rest of the people in the camp [so that you will] be ready to judge each person’s quarrel.   שבו לנו בזה: והתעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט לכל איש ריבו:
Hur: He was Miriam’s son, and his father was Caleb the son of Jephunneh, as it is said: “and Caleb took to himself Ephrath, and she bore to him Hur” (I Chron. 2:19). Ephrath was Miriam, as is stated in Sotah (11b).   חור: בנה של מרים היה, ואביו כלב בן יפנה, שנאמר (דברי הימים א' ב יט) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. אפרת זו מרים, כדאיתא בסוטה (יא ב):
whoever has a case: lit., whoever is a master of words, whoever has litigation. -[From targumim]   מי בעל דברים: מי שיש לו דין:
15And Moses went up to the mountain, and the cloud covered the mountain.   טווַיַּ֥עַל משֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶֽעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר:
16And the glory of the Lord rested on Mount Sinai, and the cloud covered it for six days, and He called to Moses on the seventh day from within the cloud.   טזוַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבֽוֹד־יְהֹוָה֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶֽעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־משֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶֽעָנָֽן:
and the cloud covered it: Our Sages disagree on the matter. Some say that these are the six days from the New Moon [until Shavuoth, the day of the giving of the Torah -(old Rashi)].   ויכסהו הענן: רבותינו חולקין בדבר. יש מהם אומרים אלו ששה ימים שמראש חודש עד עצרת יום מתן תורה:
and the cloud covered it: The mountain.   ויכסהו הענן: להר:
and He called to Moses on the seventh day: to say the Ten Commandments, and [in fact] Moses and all Israel were standing [and listening to the Ten Commandments], but the text bestowed honor upon Moses [by mentioning only him]. Others say that the cloud covered Moses for six days after the Ten Commandments [were given], and they [these days] were at the beginning of the forty days that Moses ascended to receive the tablets (Yoma 4a). It teaches you that whoever enters the camp of the Shechinah requires six days separation [seclusion from society] (Yoma 3b).   ויקרא אל משה ביום השביעי: לומר עשרת הדברות, ומשה וכל בני ישראל עומדים, אלא שחלק הכתוב כבוד למשה, ויש אומרים ויכסהו הענן למשה ששה ימים לאחר עשרת הדברות, והם היו בתחלת ארבעים יום שעלה משה לקבל הלוחות, ולמדך, שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה ששה ימים:
17And the appearance of the glory of the Lord was like a consuming fire atop the mountain, before the eyes of the children of Israel.   יזוּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
18And Moses came within the cloud, and he went up to the mountain, and Moses was upon the mountain forty days and forty nights.   יחוַיָּבֹ֥א משֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶֽעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י משֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה:
within the cloud: This cloud was a kind of smoke, and the Holy One, blessed is He, made a path (another version A canopy) within it. -[From Yoma 4b]   בתוך הענן: ענן זה כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה למשה שביל [חופה] בתוכו:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email