Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from
Contact Us
Wednesday, 26 Shevat 5777 / February 22, 2017

Chumash with Rashi

Chumash with Rashi

Parshat Mishpatim 

Video & Audio Classes
Featured Content
Select a portion:
Show content in:

Exodus Chapter 22

27You shall not curse a judge, neither shall you curse a prince among your people.   כזאֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר:
You shall not curse a judge: Heb. אֱלֹהִים. This is a warning against cursing God and a warning against cursing a judge. -[From Sanh. 66a]   א-להים לא תקלל: הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דיין:
28Your fullness offering and your heave offering you shall not delay; the firstborn of your sons you shall give Me.   כחמְלֵאָֽתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־לִֽי:
Your fullness offering: The obligation that is incumbent upon you when your produce becomes fully ripe. This reference is to the first fruits (בִּכּוּרִים). -[From Onkelos, Mechilta, Temurah 4a]   מלאתך: חובה המוטלת עליך כשתתמלא תבואתך להתבשל, והם בכורים:
and your heave offering: Heb. וְדִמְעֲ. [This is] the terumah [the first offering from the produce, which is given to the kohen] (Mechilta, Temurah 4a), but I do not know the etymology of דֶּמַע [which is the noun root of דִמְעֲ].   ודמעך: התרומה, ואיני יודע מהו לשון דמע:
you shall not delay: You shall not alter the sequence of their separation by delaying what should come first and advancing what should come later, namely that one may not advance terumah before bikkurim or tithes before terumah. -[From Mechilta]   לא תאחר: לא תשנה סדר הפרשתן, לאחר את המוקדם ולהקדים את המאוחר, שלא יקדים תרומה לבכורים ומעשר לתרומה:
the firstborn of your sons you shall give Me: to redeem him from the kohen with five selas. Now did He not give the command concerning this elsewhere (Num. 18:16) ? But [it is written here] to juxtapose to it “So shall you do with your cattle and with your sheep,” [implying that] just as the firstborn of man is redeemed after thirty days, as it is said: “And his redemption, from a month old you shall redeem [him]” (Num. 18:16), so too with the firstborn of small cattle; one must care for it for thirty days and afterwards give it to the kohen. -[From Bech. 26b]   בכור בניך תתן לי: לפדותו בחמש סלעים מן הכהן. והלא כבר צוה עליו במקום אחר, אלא כדי לסמוך לו כן תעשה לשורך, מה בכור אדם לאחר שלושים יום פודהו שנאמר (במדבר יח טז) ופדויו מבן חדש תפדה, אף בכור בהמה דקה [גסה] מטפל בו שלשים יום ואחר כך נותנו לכהן:
29So shall you do with your cattle and with your sheep: seven days it shall be with its mother, on the eighth day you may give it to Me.   כטכֵּֽן־תַּֽעֲשֶׂ֥ה לְשֹֽׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִֽהְיֶ֣ה עִם־אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־לִֽי:
seven days it shall be with its mother: This is a warning to the kohen, that if he wants to bring his sacrifice early, he may not bring it before eight [days] because it lacks the minimum time requirement.   שבעת ימים יהיה עם אמו: זו אזהרה לכהן, שאם בא למהר את הקרבתו, לא ימהר קודם שמונה, לפי שהוא מחוסר זמן:
on the eighth day you may give it to Me: We may think that is obligatory for that day, [and if so, we would render: On the eighth day you shall give it to Me. That is not so, however, because] it says here, “eighth,” and it says further (Lev. 22:27), “and from the eighth day on it will be accepted.” Just as “the eighth day” mentioned further means to make [it] fit from the eighth day on, so does the eighth day mentioned here mean to make [it] fit from the eighth day on, and this is its meaning: on the eighth day you are permitted to give it to Me. -[From Mechilta]   ביום השמיני תתנו לי: יכול יהא חובה לבו ביום, נאמר כאן שמיני, ונאמר להלן (ויקרא כב כז) ומיום השמיני והלאה ירצה, מה שמיני האמור להלן להכשיר משמיני ולהלן, אף שמיני האמור כאן להכשיר משמיני ולהלן, וכן משמעו וביום השמיני אתה רשאי ליתנו לי:
30And you shall be holy people to Me, and flesh torn in the field you shall not eat; you shall throw it to the dog[s].   לוְאַנְשֵׁי־קֹ֖דֶשׁ תִּֽהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ:
And you shall be holy people to Me: If you are holy and abstain from the loathsomeness of [eating] carrion and mortally injured animals, you are Mine, but if not, you are not Mine. -[From Mechilta]   ואנשי קדש תהיון לי: אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי:
and flesh torn in the field: [If the flesh was torn] in the house the law is the same, but the Scripture speaks of the usual occurrence, [i.e.,] the location where animals are usually torn. Similarly, “For he found her in the field” (Deut. 22:27), [i.e., the law is the same for any place where no one is around to rescue a betrothed woman who is violated; it is assumed that she cried out for help to no avail]. Similarly,” who will be unclean as a result of a nocturnal emission” (Deut. 23:11). The same applies to an emission that occurs during the day [that the person becomes unclean], but the Scripture speaks of the usual occurrence [Mechilta]. [Onkelos renders:] וּבְשַׂר ךְתְּלִישׁ מִן חֵיוָא חַייָא, [i.e., you cannot eat] flesh that was torn off through the tearing of a wolf or a lion from a kosher beast or from a kosher domestic animal while it was alive.   ובשר בשדה טרפה: אף בבית כן, אלא שדיבר הכתוב בהווה, מקום שדרך בהמות ליטרף, וכן (דברים כב כז) כי בשדה מצאה, וכן (שם כג יא) אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, הוא הדין מקרה יום, אלא שדיבר הכתוב בהווה. ואונקלוס תרגם ובשר תליש מן חיוא חיא, בשר שנתלש על ידי טרפת זאב או ארי, מן חיה כשרה או מבהמה כשרה בחייה:
you shall throw it to the dog[s]: He [the gentile] is also similar to a dog [in this context, namely that the treifah can be given or sold to him], or perhaps a dog is meant literally [that the treifah can be given only to a dog]? Therefore, the Torah states regarding carrion (נְבֵלָה [an animal that died without ritual slaughter]): “or sell [it] to a gentile” (Deut. 14:21). From this, we derive by a kal vachomer that from a treifah we are permitted to gain any type of benefit [except eating, of course]. If so, why does the Torah say “to the dogs” ? Because the Holy One, blessed is He, does not withhold the reward of any creature, as it is said: “But to all the children of Israel, not one dog will whet its tongue” (Exod. 11:7). Said the Holy One, blessed is He, “Give it its reward.” -[From Mechilta]   לכלב תשליכון אותו: אף הגוי ככלב, או אינו אלא כלב כמשמעו, תלמוד לומר בנבלה (דב' יד כא) או מכור לנכרי, קל וחומר לטרפה שמותרת בכל הנאות. אם כן מה תלמוד לומר לכלב, למדך הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, שנאמר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, אמר הקב"ה תנו לו שכרו:

Exodus Chapter 23

1You shall not accept a false report; do not place your hand with a wicked person to be a false witness.   אלֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־רָשָׁ֔ע לִֽהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס:
You shall not accept a false report: Heb. לֹא תִשָׂא, as the Targum [Onkelos renders]: You shall not accept a false report. [This is] a prohibition against accepting slander (Mechilta, Pes. 118a, Mak. 23a), and for a judge [it dictates] that he should not hear the plea of one litigant until his opponent arrives (Mechilta, Sanh. 7b).   לא תשא שמע שוא: כתרגומו לא תקבל שמע דשקר, אזהרה למקבל לשון הרע, ולדיין, שלא ישמע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו:
do not place your hand with a wicked person: who files a false claim against his neighbor, for whom he had promised to be a false witness.   אל תשת ידך עם רשע: הטוען את חבירו תביעת שקר, שהבטיחהו להיות לו עד חמס:
2You shall not follow the majority for evil, and you shall not respond concerning a lawsuit to follow many to pervert [justice].   בלֹא־תִֽהְיֶ֥ה אַֽחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַֽעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַֽחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת:
You shall not follow the majority for evil: There are [halachic] interpretations for this verse given by the Sages of Israel, but the language of the verse does not fit its context according to them. From here they [the Sages] expounded that we may not decide unfavorably [for the defendant] by a majority created by one judge. They interpreted the end of the verse: אַחִרֵי רַבִּים לְהַטֹת, “after the majority to decide,” [to mean] that if those [judges] voting [that the defendant is] guilty outnumber those voting [that the defendant is] innocent by two, the verdict is to be decided unfavorably according to their [the majority’s] opinion. The text speaks of capital cases [i.e., in regard to the death penalty] (Sanh. 2a). [Note that in monetary cases, the court requires a majority of only one judge in order to convict someone.] The middle of the verse וְלֹא-תַעִנֶה עַל-רִב, they [the Rabbis] interpreted like וְלֹא-תַעִנֶה עַל-רַב [and you shall not speak up against a master], meaning that we may not differ with the greatest of the court. Therefore, in capital cases they [the judges] commence [the roll call] from the side, meaning that they first ask the smallest [least esteemed] of them to express his opinion (Sanh. 32a). According to the words of our Sages, this is the interpretation of the verse: You shall not follow the majority for evil to condemn [a person] to death because of one judge, by whom those who declare [the defendant] guilty outnumber those who declare [him] innocent. And you shall not speak up against a master to deviate from his words. Because the “yud” [of רִיב, meaning quarrel] is missing, they interpreted it (רִב) in this manner [i.e., like (רַב)]. After the majority to decide [signifies that] there is, however, a majority after whom you do decide [the verdict]. When? If those [judges] who declare [the defendant] guilty outnumber by two those who declare him innocent. And since it says: “You shall not follow the majority for evil,” I deduce that you shall follow them [the majority] for good. From here they [the Rabbis] deduced that in capital cases, we decide through [a majority of] one for an acquittal and through [a majority of] two for a conviction. Onkelos renders [this verse]: Do not refrain from teaching what appears to you concerning a judgment. The Hebrew wording according to the Targum is interpreted as follows: And you shall not respond concerning a quarrel by turning away. If someone asks you something concerning the law, do not answer by turning aside and distancing yourself from the quarrel, but judge it honestly. I, however, say, [differing from the Rabbis and Onkelos] that it [the verse] should be according to its context. This is its interpretation:   לא תהיה אחרי רבים לרעת: יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו. מכאן דרשו שאין מטין לחובה בהכרעת דיין אחד, וסוף המקרא דרשו אחרי רבים להטות, שאם יש שנים במחייבין יותר על המזכין, הטה הדין על פיהם לחובה ובדיני נפשות הכתוב מדבר, ואמצע המקרא דרשו ולא תענה על ריב, על רב, שאין חולקין על מופלא שבבית דין, לפיכך מתחילין בדיני נפשות מן הצד, לקטנים שבהן שואלין תחלה, שיאמרו את דעתם. לפי דברי רבותינו כך פתרון המקרא לא תהיה אחרי רבים לרעות לחייב מיתה בשביל דיין אחד, שירבו המחייבין על המזכין ולא תענה על הרב לנטות מדבריו, ולפי שהוא חסר יו"ד דרשו בו כן. אחרי רבים להטת ויש רבים שאתה נוטה אחריהם, ואימתי, בזמן שהן שנים המכריעין במחייבין יותר מן המזכין, וממשמע שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות שומע אני אבל היה עמהם לטובה, מכאן אמרו דיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה. ואונקלוס תרגם לא תתמנע מלאלפא מה דבעינך על דינא, ולשון העברי, לפי התרגום, כך הוא נדרש לא תענה על ריב לנטת אם ישאלך דבר למשפט, לא תענה לנטות לצד אחד ולסלק עצמך מן הריב, אלא הוי דן אותו לאמיתו. ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו:
You shall not follow the majority for evil: If you see wicked people perverting justice, do not say, “Since they are many, I will follow them.”   לא תהיה אחרי רבים לרעת: אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם, הנני נוטה אחריהם:
and you shall not respond concerning a lawsuit to follow, etc.: And if the litigant asks you about that [corrupted] judgment, do not answer him concerning the lawsuit with an answer that follows those many to pervert the judgment from its true ruling But tell the judgment as it is, and let the neck iron hang on the neck of the many. [I.e., let the many bear the punishment for their perversion of justice.]   ולא תענה על ריב לנטת וגו': ואם ישאל הנדון על אותו המשפט אל תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את המשפט מאמתו אלא אמור את המשפט כאשר הוא, וקולר יהא תלוי בצואר הרבים:
3Neither shall you glorify a poor man in his lawsuit.   גוְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ:
Neither shall you glorify: You shall not bestow honor upon him [the destitute man] by deciding in his favor in his lawsuit, saying, “He is a poor man; I will decide in his favor and honor him.”   לא תהדר: לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין ולומר דל הוא, אזכנו ואכבדנו:
4If you come upon your enemy's bull or his stray donkey, you shall surely return it to him.   דכִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ:
5If you see your enemy's donkey lying under its burden would you refrain from helping him? You shall surely help along with him.   הכִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שׂנַֽאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָֽדַלְתָּ֖ מֵֽעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּֽעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ:
If you see your enemy’s donkey: Heb. כִּי תִרְאֶה. [The word] כִּי serves as an expression of “perhaps,” which is [one] of the four meanings for which כִּי is used (R.H. 3a). This is its meaning: Will you perhaps see his donkey lying under its burden… ? -   כי תראה חמור שונאך וגו': הרי כי משמש בלשון דלמא, שהוא מארבע לשונות של שמושי כי וכה פתרונו שמא תראה חמורו רובץ תחת משאו:
would you refrain from helping him?: This is the interrogative.   וחדלת מעזב לו: בתמיה:
You shall surely help along with him: Heb. עָזֹב ךְתַּעִזֹב עִמוֹ. This עִזִיבָה is an expression of help, and similarly, “restrained or assisted (וְעָזוּב) ” (Deut. 32:36, I Kings 14:10), and similarly, “and they strengthened (וַיַּעַזְבוּ) Jerusalem until the… wall” (Neh. 3:8), [which means] they filled it with earth to strengthen and reinforce the strength of the wall. Similarly, [following Rashi’s rendering that the word כִּי means “perhaps,”] “Will you perhaps כִּי say in your heart, ‘These nations are more numerous than I’” (Deut. 7:17) ? Will you perhaps say so? This is the interrogative. [The verse thus tells you:] “Do not fear them.” Midrashically, our Rabbis interpreted it [the verse] as follows: If you see…, you may refrain; [meaning that] sometimes you may refrain [from helping someone], and sometimes you must help. How so [can this be judged]? An elder who [finds it] beneath his dignity [to unload a donkey]- “You may refrain” (Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, Midrash Hagadol). Or if the animal belongs to a gentile and the burden belongs to an Israelite, you may refrain. -[From Mechilta, B.M. 32b]   עזב תעזב עמו: עזיבה זו לשון עזרה, וכן (דברים לב לו) עצור ועזוב, וכן (נחמיה ג ח) ויעזבו ירושלם עד החומה, מלאוה עפר לעזוב ולסייע את חוזק החומה. כיוצא בו (דברים ז יז) כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני וגו', שמא תאמר כן, בתמיה, לא תירא מהם. ומדרשו, כך דרשו רבותינו כי תראה וחדלת פעמים שאתה חדל ופעמים שאתה עוזר. הא כיצד, זקן ואינו לפי כבודו, וחדלת, או בהמת נכרי ומשאוי ישראל, וחדלת:
You shall surely help along with him: to unload the burden (Mechilta, B.M. 32a). [Onkelos renders לוֹ מֵעִזֹב] מִלְמִשְׁקַל לֵה, from taking the burden off it.   עזב תעזב עמו: לפרק המשא. מלמשקל ליה, מליטול משאוי ממנו:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion: