Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
Contact Us
Wednesday, 26 Shevat 5777 / February 22, 2017

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

Mechirah - Chapter Fifteen

 Email
Video & Audio Classes
Show content in:

Mechirah - Chapter Fifteen

1

When a person sells an item to a colleague by measure, by weight or by number, and errs to the slightest degree, the colleague may seek redress at any time.

The principles of ona'ah apply only with regard to an object's value. An error in calculation, by contrast, is always reason to seek redress.

א

המוכר לחבירו במדה במשקל או במניין וטעה בכל שהוא חוזר לעולם שאין הונייה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר:

2

What is implied? A person sold a colleague 100 nuts for a dinar, and then it was discovered that he gave him 101 or 99. The transaction is binding, and the extra or missing nut must be returned. This applies even if several years have passed.

Similarly, if it is discovered that more or less money was given than the amount originally agreed upon the error should be corrected. This applies even if he performed a kinyan attesting to the fact that his colleague does not owe him anything. For the kinyan was performed under mistaken premises. Similar principles apply in all analogous situations.

ב

כיצד מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו מאה ואחד או תשעים ותשעה נקנה המקח ומחזיר את הטעות ואפילו לאחר כמה שנים וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מן המנין שפסקו חוזר ואפילו לאחר שקנו מידו שלא נשאר לו אצל חבירו כלום חוזר שקניין בטעות הוא וכן כל כיוצא בזה:

3

Similarly, when a person sells a colleague landed property, a servant, an animal or movable property, and there is a defect in the property that the purchaser was not aware of, he may return it, even though several years have passed. For the transaction was concluded under erroneous premises.

The above applies provided he did not use the purchased article after he discovered the blemish. If, however, he made use of it after he discovered the blemish, he is considered to have forfeited his right to retract, and he may not return the article.

ג

וכן המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח מחזירו אפילו לאחר כמה שנים שזה מקח טעות הוא והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר:

4

We do not evaluate the diminution in value caused by the blemish. Instead, even if one sold a colleague a utensil worth ten dinarim, and a blemish was discovered that reduced its value by an isar the purchaser may return the utensil. The seller may not tell him: "Here is an isar, the decrease in value caused by the blemish." For the purchaser may say: "I desire a perfect article." Conversely, if the purchaser desires that the transaction stand, but seeks to be reimbursed for the diminution in value caused by the blemish, the option is given to the seller. He may tell him: "Either purchase the utensil as is for the full price, or take your money and depart.

ד

אין מחשבין פחת המום אפילו מכר לו כלי שוה עשרה דינרין ונמצא בו מום המפחיתו מדמיו איסר מחזיר את הכלי ואינו יכול לומר לו הילך איסר פחת המום שהלוקח אומר בחפץ שלם אני רוצה וכן אם רצה הלוקח ליקח פחת המום הרשות ביד המוכר שהוא אומר לו או תקנה אותו כמו שהוא או טול דמים שלך ולך:

5

Whenever there is a blemish that the people of a city agree is serious enough to warrant the nullification of a transaction, the article should be returned. Whenever the people agree that a fault is not considered to be a blemish, the article should not be returned unless the purchaser explicitly stated that he refused to accept even the slightest blemish. The rationale is that whenever a person conducts business without making any specific demands, it is assumed that he is following the prevailing customs of the community.

ה

כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה מחזירין וכל שהסכימו עליו שאינו מום הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך:

6

Whenever a person purchases an article without making any specific statements, it is assumed that he desired to purchase an article that is perfect, without any blemish.

Even if the seller explicitly said: "This article is sold to you on the condition that you do not return it as blemished," the purchaser may nevertheless return the article unless the purchaser says: "I accept any blemish that I will discover in this article although it causes it to be worth such and such less." For when a person waives money that is due him, he must know how much he is waiving and make an explicit statement to that effect, as applies with regard to the laws of ona'ah.

ו

כל הלוקח סתם אינו לוקח אלא הדבר השלם מכל מום ואם פירש המוכר ואמר על מנת שאין אתה חוזר עלי במום הרי זה חוזר עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח או עד שיאמר לו כל מום שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו שהמוחל צריך לידע הדבר שימחול לו בו ויפרש אותו כמו המפרש בהונייה:

7

When a person sells a cow to a colleague and states that it has some blemishes that are obvious and some blemishes that are not obvious, and the cow does not possess any of the blemishes that are obvious, but does possess one of the blemishes that are not obvious, the transaction is considered to have been concluded under erroneous premises. The cow may be returned although the blemish that was discovered was mentioned explicitly. The rationale is that the purchaser will say: "Since I saw that the cow did not possess any of the apparent blemishes that you mentioned, I said to myself: 'In the same manner, it does not have any of the blemishes that are not apparent. Why did the seller mention them? To make me feel good about my purchase.' "

ז

המוכר פרה לחבירו ומנה בה מומין גלויים ומומין שאין ניכרין ולא היה בה מאותן המומין הגלויין שמנה ונמצא בה מום מאותן שאינן ניכרין הרי זה מקח טעות וחוזר ואע"פ שפירש המום שנמצא שהרי הלוקח אומר כשראיתי שאין בה אלו המומין שנראין שמנה אמרתי כך אין בה אלו שאינן נראין שמנה ואינו מפרש מומין אלו אלא כדי להשביח דעתי:

8

What is implied? The seller says: "This cow is blind; it is lame; it bites and it crouches suddenly," and it is discovered that the cow only bites or only crouches suddenly, the transaction is considered to have been concluded under erroneous premises.

If the cow possesses all the blemishes the seller mentioned, the transaction is not considered to have been concluded under erroneous premises. Similarly, if the cow is lame but not blind, and it is discovered that it bites, the transaction is not considered to have been concluded under erroneous premises.

ח

כיצד פרה זו עורת היא חגרת היא נשכנית היא רבצנית היא ונמצאת רבצנית בלבד או נשכנית הרי זה מקח טעות היו בה כל המומין שמנה אין זה מקח טעות וכן אם היתה חגרת ונמצאת נשכנית אף על פי שאינה עורת אין זה מקח טעות:

9

The following rule applies if the seller shows the purchaser a blemish that the cow possesses and tells him: "It has this blemish and also these other blemishes." Although the cow possesses all or several of the non-obvious blemishes that the seller mentioned, the transaction is not considered to have been conducted under false premises.

ט

הראה לו המום שיש בה ואמר לו מום זה יש בה ומום פלוני [ומום פלוני] אף על פי שאותן המומין שמנה נראין ונמצאו בה כולן או מקצתן אין זה מקח טעות:

10

Similarly, if a person sells a maidservant to a colleague and says: "She has only one hand; she limps; she is blind; she is a maniac; she is an epileptic," and she does not possess any of the blemishes the seller mentioned, but she is epileptic, the transaction is considered to have been conducted under false premises. The same principles apply in all analogous situations.

י

וכן המוכר שפחה לחבירו ואמר לו גדמת היא חגרת היא סומא היא שוטה היא נכפית היא ולא היה בה מום מאלו המומין שמנה ונמצאת נכפית הרי זה מקח טעות וכן כל כיוצא בזה:

11

On this basis, I maintain that if a person sells an article to a person for 100 dinarim and tells him: "This article is not worth more than one zuz, and I am selling it to you on the condition that the laws of ona'ah do not apply to me," the laws of ona'ah do apply. For the purchaser will say: "Since I saw the seller say that it was only worth a zuz, I realized that he was only trying to make me feel good about my purchase."The above holds true until the seller explicitly mentions the amount of unfair gain involved in this purchase - or mentions a figure that is close to that, concerning which a person could possibly err. For then we know that the purchaser certainly waived his right to this money.It is fitting to rule according to this logic.

יא

מכאן אני אומר שהמוכר חפץ לחבירו במאה דינרין ואמר לו חפץ זה אינו שוה אלא זוז אחד על מנת שאין לך עלי אונאה הרי זה יש לו עליו אונאה שהרי אומר כיון שראיתי שאמר שאינו שוה אלא זוז ידעתי שאינו מתכוין אלא להשביח דעתי עד שיפרש כדי ההונייה שיש במקחו בודאי או קרוב לה בכדי שהדעת טועה שהרי ידע בודאי הדבר שמחל בו וכזה ראוי לדון:

12

When a person sells a manservant or a maidservant, the purchaser may not return it because it possesses blemishes that do not prevent the man or woman from working. These blemishes are called simpon. If the simpon was evident, the purchaser saw it at the time of purchase.If it was not always evident - e.g., a mole in its flesh, a scar from a dog-bite or a foul odor coming from the mouth or the nose - he may not return it, for these blemishes do not prevent the servant from working. And servants are not for the purpose of physical intimacy, but to perform work.

יב

המוכר עבד או שפחה אין הלוקח יכול להחזירו מפני מומין שאין מבטלין אותו ממלאכתו והן הנקראין סמפון שאם היה זה סמפון גלוי כבר ראהו ואם אינו נראה כגון שומא בבשר או נשיכת כלב או ריח הפה או החוטם וכיוצא בהן הואיל ואינו מבטלו ממלאכתו אינו מחזיר שאין העבדים לתשמיש המטה אלא למלאכה:

13

If the servant has extremely uncomfortable boils or a sickness that weakens his strength, or if he is epileptic or insane, it is considered to be a blemish, because this prevents him from working. Similarly, if he has tzara'afi or other conditions that are revolting, it is considered to be a blemish, because a person is repelled by them, and therefore he will not use this servant to serve food or drink.

Similarly, if he is discovered to be an armed robber, this is considered to be a blemish that destroys his entire worth. For the ruling authorities will seize him and execute him.

Similarly, if he has been conscripted by the ruling authorities, this is considered to be a blemish for which the servant can be returned, for the king will seize him to work for him whenever he desires. If, however, the servant is discovered to be a thief, a pilferer, a kidnapper, one who constantly tries to escape, a glutton or the like, the purchaser may not return him unless he explicitly stated that he refused to accept a servant with any of these qualities. For all servants can be assumed to possess these undesirable attributes.

יג

נמצא בו שחין רע או חולי המתיש את כחו או שהיה נכפה או משועמם הרי זה מום מפני שמבטלו ממלאכתו וכן אם נמצא בו צרעת וכיוצא בה מדברים אלו המגואלים הרי זה מום מפני שנפשו של אדם אוננת מהם ונמצא שאינו מתעסק לו במלאכת אכילה ושתייה וכן אם נמצא ליסטים מזויין הרי זה מום המאבד את כולו מפני שהמלך תופס אותו והורגו וכן אם נמצא מוכתב למלכות הרי זה מום ומחזירו מפני שהמלך תופשו למלאכתו בכל עת שירצה אבל אם נמצא גנב או חוטף או גונב נפשות או בורח תמיד או זולל וסובא וכיוצא בדברים אלו אינו יכול להחזיר שכל העבדים בחזקת שיש בהן כל הדעות הרעות אלא אם כן פירש:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
 Email