Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
Contact Us
Visit us on Facebook
Friday, 25 Sivan 5776 / July 1, 2016

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

Shegagot - Perek 9

 Email
Video & Audio Classes
Show content in:

Shegagot - Perek 9

1

There are five sins for whose violation one must bring a guilt-offering. It is called a definitive guilt-offering, because it is not brought because of a doubt. They are: a) intimacy with a consecrated maid-servant, b) robbery, c) misappropriation of sacred articles, d) the contraction of ritual impurity by a nazirite, and e) purification from the infliction of tzara'at.

What is implied by intimacy with a consecrated maid-servant? When a man is intimate with a consecrated maid-servant whether intentionally or inadvertently, he must bring a guilt-offering, provided she is past majority, aware of the transgression, willfully participating, and she had previously engaged in relations in the ordinary manner, and the relations were completed, so that she will also be liable for lashes, as Leviticus 19:20-21 states: "There will be an investigation... and he will bring his guilt-offering," i.e., she receives lashes and he brings a sacrifice.

א

על חמש עבירות מביא קרבן אשם והוא הנקרא אשם ודאי שהרי אינו בא משום ספק ואלו הן: על שפחה חרופה ועל הגזל ועל המעילה ועל טומאת נזיר ועל הצרעת כשיטהר ממנה על שפחה חרופה כיצד הבא על שפחה חרופה בין בזדון בין בשגגה מביא אשם והוא שתהיה גדולה ומזידה וברצונה ותהיה בעולה כדרכה ובגמר ביאה כדי שתלקה שנאמר בקורת תהיה והביא את אשמו היא לוקה והוא מביא קרבן:

2

According to the Oral Tradition, it was taught, in a situation where she is liable for lashes, he is liable for a sacrifice. When she is exempt from lashes, he is exempt from a sacrifice.

ב

ומפי השמועה למדו שבזמן שהיא חייבת מלקות הוא חייב בקרבן ובזמן שהיא פטורה מן המלקות הוא פטור מן הקרבן:

3

When a youth who is nine years old is intimate with a consecrated maidservant, she is liable for lashes and he is obligated to bring a sacrifice. It appears to me that he does not bring the sacrifice until he comes of age and attains intellectual maturity.

ג

בן תשע שנים ויום אחד שבא על שפחה חרופה היא לוקה והוא מביא קרבן ויראה לי שאינו מביא עד שיגדיל ויהיה בן דעת:

4

We have already explained in Hilchot Bi'ot Assurot, the definition of the term shifchah charufah used in the Torah and that the twoare not liable until he is intimate with her in an ordinary manner and the relations were completed. Therefore if two people tell him: "You were intimate with a consecrated maidservant," and he said: "I was not intimate with her," his word is accepted and he does not bring a sacrifice as a result of their statements. For he knows whether or not he completed the relations and his statement: "I was not intimate" can be interpreted as "I did not complete relations."

ד

כבר ביארנו בהלכות ביאות אסורות מה היא השפחה החרופה האמורה בתורה ושאינן חייבין עד שיבעול כדרכה ויגמור לפיכך אם אמרו לו שנים בעלת שפחה חרופה והוא אומר לא בעלתי נאמן ואינו מביא קרבן על פיהן שהרי הוא יודע אם גמר ביאתו או לא גמר וזה שאמר לא בעלתי כלומר לא גמרתי:

5

Although a man is intimate with a consecrated maidservant many times, he is only liable for one guilt-offering. What is implied? A man was intimate with a consecrated maidservant many times intentionally or was intimate with her inadvertently, he became aware of the matter, and then he was intimate with her inadvertently again and became aware of the matter - even if the sequence occurs 100 times in 100 lapses of awareness, he is only liable for one guilt-offering. It atones for him for everything, for both his intentional and inadvertent transgressions with her.

When does the above apply? When he was intimate with only one consecrated maidservant. If, however, he was intimate with many consecrated maidservants, even in one lapse of awareness, he is liable for a guilt-offering for every consecrated maidservant.

ה

הבא על השפחה ביאות הרבה אינו חייב אלא אשם אחד כיצד הבא על השפחה ביאות הרבה בזדון או שבא עליה בשגגה ונודע לו וחזר ובא עליה בשגגה ונודע לו אפילו מאה פעמים במאה העלמות מקריב אשם אחד ומתכפר לו על הכל על הזדונות שבה ועל השגגות בד"א בשפחה אחת אבל הבא על שפחות הרבה אפילו בהעלם אחת חייב אשם על כל שפחה ושפחה:

6

If a man was intimate with a consecrated maidservant, set aside his guilt-offering and then was intimate with her again afterwards, he is liable for every time they were intimate. Setting aside a sacrifice creates a distinction. Thus it is as if he offered the sacrifice and then was intimate with the consecrated maidservant again.

Similarly, if a man was intimate with one consecrated maidservant five times in a single lapse of awareness, he then became aware of one transgression and set aside a guilt-offering and then became aware of the second, he must set aside another one even though both transgression were committed in a single lapse of awareness. Since he did not become aware of the transgression until after he set aside the offering, it is as if he was intimate with her after he set aside the offering. For the laws pertaining to one who acts inadvertently and one who acts intentionally are the same with regard to a consecrated maidservant.

ו

בעל שפחה והפריש אשמו וחזר ובעלה אחר שהפריש אשמו חייב על כל אחת ואחת שההפרשה מחלקת ונמצא כמי שהקריב ואח"כ בעל וכן אם בעל חמש בעילות בהעלם אחת בשפחה אחת ונודע לו על אחת מהן והפריש אשמו ואחר כך נודע על השנייה מפריש אשם אחר אע"פ שבהעלם אחת היו כלן הואיל ולא נודע לו אלא אחר שהפריש נמצא כבועל אחר שהפריש שדין השוגג והמזיד בשפחה אחד הוא:

7

In which instance is one obligated to bring a guilt-offering for robbery? Whenever anyone has in his possession a p'rutah's worth or more of Jewish money, whether he obtained it by robbery or theft, or it was entrusted to him, lent to him, came to him as part of partnership agreement, or in another way, and he denied possession of it, taking a false oath, whether intentionally or inadvertently, he must bring a guilt-offering to atone for his transgression. This is called a guilt-offering for robbery.

It is explicitly stated in the Torah that a person will not receive atonement through a guilt-offering until he returned the money in his possession to its owner. The payment of the additional fifth does not, however, hold back the atonement.

We already explained in Hilchot Sh'vuot the types of oaths for which a person will be liable to bring this guilt-offering and when he is exempt from it, in which instances one would be liable for many guilt-offerings commensurate with the number of oaths he is obligated to take and in which instances, he would be liable for only one guilt-offering.

ז

על הגזל כיצד כל מי שיש בידו משוה פרוטה ומעלה מממון ישראל בין שגזלו בין שגנבו בין שהפקידו אצלו או הלוהו או משום שותפות או משאר דרכים וכפר בו ונשבע לשקר בין בזדון בין בשגגה הרי זה מביא אשם על חטאו וזהו הנקרא אשם גזילות ומפורש בתורה שאין מתכפר לו באשם זה עד שישיב הממון שבידו לבעליו אבל החומש אינו מעכב הכפרה כבר ביארנו בהלכות שבועות אימתי יהיה חייב בשבועה זו שמקריב עליה אשם זה ואימתי יהיה פטור ממנה ועל אי זו דרך יתחייב אשמות רבות כמניין חיוב השבועות ועל אי זו דרך לא יהיה חייב אלא אשם אחד:

8

In which instance is one obligated to bring a guilt-offering for misappropriating consecrated property? Anyone who inadvertently derives a p'rutah's worth of benefit from consecrated property must make restitution for the benefit he derived, add a fifth, and bring a sacrifice to receive atonement. We already explained in Hilchot Me'ilah that bringing the sacrifice and making restitution for the principal prevent atonement from being granted. The additional fifth does not prevent atonement from being granted.

ח

על המעילה כיצד כל הנהנה משוה פרוטה מן ההקדש בשגגה מחזיר מה שנהנה ויוסיף חומש ויקריב אשם ויתכפר לו וכבר ביארנו בהלכות מעילה שהקרבן והקרן מעכבין הכפרה ואין החומש מעכב:

9

When a person partakes of food for which one is liable for misappropriating consecrated property in five different dishes in one lapse of awareness, he is liable for a guilt-offering for each one, even though the meat comes from one sacrifice, provided he derives a p'rutah's worth of benefit each time he eats. The rationale is that the different dishes create a distinction and they are considered as different types of food even though they are not considered as different transgressions with regard to the liability for karet. The rationale for this is that there is an added dimension of severity to the prohibition against misappropriating consecrated property, for one who causes others to derive benefit is liable just as one who benefits, the measure for which one is liable can be accumulated over time, and when an agent performs the mission with which he is charged, the principal is liable. These concepts do not apply with regard to other prohibitions.

ט

האוכל מדבר שמועלין בו בחמשה תמחויין בהעלם אחת אף על פי שהוא מזבח אחד אם יש בכל אכילה ואכילה שוה פרוטה חייב אשם על כל אחד ואחד שהתמחויין מחלקין במעילה והרי הן כמינין הרבה אע"פ שאין מוחלקין בחיוב הכריתות חומרא יתירה יש במעילה שהרי עשה בה המהנה כנהנה ומצטרפת לזמן מרובה ושליח שעשה שליחותו חייב המשלח מה שאין דברים אלו בשאר האיסורין:

10

Whenever a person is obligated to bring a definitive guilt-offering, he must become aware of his transgression beforehand and then offer his guilt-offering. If, by contrast, he offers the sacrifice before he becomes aware of the transgression and afterwards, becomes aware of it, he does not fulfill his obligation with it.

A king and an anointed priest bring the same sacrifice as an ordinary person for every transgression for which one is obligated to bring a definitive guilt-offering.

י

כל המחוייב אשם ודאי צריך שיודע לו חטאו תחילה ואח"כ יקריב אשמו אבל אם הקריבו קודם שיודע לו ונודע לו אחר שהקריב אינו עולה לו וכל חטא שחייבין עליו אשם ודאי אחד המלך ואחד כהן משוח או שאר עם הארץ שוין בו:

11

Whenever a doubt arises in a person's mind whether or not he committed a transgression for which he is liable to bring a definitive guilt-offering, he is entirely exempt. Therefore if a doubt arises whether one caused the misappropriation of consecrated property, he is not liable for at all, as stated in Hilchot Me'ilah.

יא

כל חטא שחייבין עליו אשם ודאי אם נסתפק לו אם עשאהו או לא עשאהו פטור מכלום לפיכך הבא על ידו ספק מעילה אינו חייב כלום כמו שביארנו בהלכות מעילה:

12

When there was a piece of ordinary meat and a piece of sacrificial meat before a person and he partook of one without knowing which one it is, he is exempt.If, afterwards, he partook of the second, he must bring a guilt-offering for the misappropriation of consecrated property. If another person comes and partakes of the second piece, they are both exempt.

יב

היתה לפניו חתיכה של חולין וחתיכה של הקדש אכל אחת מהן ואין ידוע אי זו היא פטור חזר ואכל את השנייה מביא אשם על מעילתו אכל אחר את השנייה שניהן פטורין:

13

When there are a piece of forbidden fat and a piece of sacrificial meat before a person and he eats one of them without knowing which it is, he must bring a provisional guilt-offering, because of the possibility that he partook of the forbidden fat. If he ate the second one as well, he must bring a sin-offering for partaking of the forbidden fat and a definitive guilt-offering for misappropriating consecrated property. If another person came and partook of the second piece, that other person must also bring provisional guilt-offering.

When there are a piece of forbidden fat and a piece of sacrificial forbidden fat before a person and he eats one of them without knowing which it is, he must bring a sin-offering. If he ate the second after he became aware that he ate the first, he must bring two sin-offerings and a definitive guilt-offering to atone for misappropriating sacred property. If another person came and ate the second piece, each one should bring only a sin-offering. In Hilchot Ma'achalot Assurot, we explained the rationale why the prohibition against benefiting from consecrated property falls on forbidden fat. Similar laws apply in all analogous situations concerning other prohibitions.

יג

חתיכה של חלב וחתיכה של הקדש אכל אחת מהן מביא אשם תלוי משום חלב אכל את השנייה מביא חטאת על החלב ואשם ודאי של מעילה על ההקדש בא אחר ואכל את השנייה אף השני מביא אשם תלוי חתיכה של חלב וחתיכה של חלב הקדש אכל אחת מהן מביא חטאת אכל את השנייה אחר שנודע לו על הראשונה מביא שתי חטאות ואשם ודאי על מעילתו בא אחר ואכל את השנייה זה מביא חטאת וזה מביא חטאת בלבד כבר ביארנו בהלכות מאכלות אסורות מאיזה טעם נוסף ואיסור הקדש על איסור חלב וכן כל כיוצא באלו האיסורין:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
 Email
About the book
Featuring a modern English translation and a commentary that presents a digest of the centuries of Torah scholarship which have been devoted to the study of the Mishneh Torah by Maimonides.
About the Publisher
Moznaim
Moznaim is the publisher of the Nehardaa Shas, a new, state-of-the-art edition of the Talmud and all major commentaries in 20 volumes. Click here to purchase or email the publisher at sales@moznaim.com