Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
Contact Us
Monday, 25 Tevet 5777 / January 23, 2017

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

Chovel uMazzik - Chapter Six

 Email
Video & Audio Classes
Show content in:

Chovel uMazzik - Chapter Six

1

A person who damages property belonging to a colleague is obligated to pay the full extent of the damages. Regardless of whether he did so unintentionally or because of forces beyond his control, it is considered as if he had acted intentionally.

What is implied? If a person fell off a roof and broke utensils, or tripped while he was walking, fell on a utensil and broke it, he is liable to pay the full extent of the damages. This is implied by Leviticus 24:21, which states: "A person who strikes an animal will pay for the damages," without distinguishing between an intentional and unintentional blow.

א

המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד. כיצד נפל מן הגג ושבר את הכלים או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם. שנאמר ומכה בהמה ישלמנה לא חילק הכתוב בין שוגג למזיד:

2

The same laws i.e., that the person who caused the damage should pay for it, as indicated by the proof-text apply whether one kills an animal belonging to a colleague, breaks his utensils, tears his garments or cuts down crops or trees he planted.

ב

ואחד ההורג בהמתו של חבירו או השובר כליו או הקורע בגדיו או קוצץ נטיעותיו הכל דין אחד הוא:

3

When does the above apply? When the damage is done in a domain belonging to the person whose possessions were damaged. If the damage was done in a domain belonging to the person who caused the damage, he is not required to pay unless he purposely caused the damage. If he caused the damage unintentionally or due to forces beyond his control, he is not liable.

Similarly, if both of them were present in a domain belonging to a third party with his permission - or without his permission - and one unintentionally damaged property belonging to the other, the person who caused the damage is not liable.

ג

במה דברים אמורים ברשות הניזק. אבל ברשות המזיק אינו חייב לשלם אלא אם הזיק בזדון אבל בשגגה או באונס פטור. וכן אם היו שניהן ברשות או שניהם שלא ברשות והזיק אחד מהן ממון חבירו שלא בכוונה פטור:

4

The following rules apply when a person was climbing a ladder and the rung of the ladder broke under him, and it fell and caused damage. If the rung was not tightly fit or it was not strong enough to bear the person's weight, he is liable. If it was tightly fit and strong enough to bear the person's weight, but it slipped from its place or rotted, the person is not liable. For this is an act of God. The same concepts apply in all analogous situations.

All the above applies if the damage takes place in the domain belonging to the person whose possessions were damaged. If the damage takes place in the domain belonging to the person who causes the damage, he is not liable unless he intentionally causes the damage, as explained above.

ד

היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה אם לא היתה מהודקת וחזקה חייב. היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה הרי זה פטור שזו מכה בידי שמים היא וכן כל כיוצא בזה. כל אלו הדברים ברשות הניזק אבל ברשות המזיק פטור עד שיתכוין להזיק כמו שביארנו:

5

If another person filled a courtyard belonging to a colleague with jugs of wine and oil, the owner of the courtyard may enter and leave in an ordinary manner. If any of the jugs break when he enters or leaves, he is not liable for them. This applies even if the jugs were brought in with the permission of the owner of the courtyard, as long as the owner of the courtyard did not accept responsibility for watching them.

If, however, the owner of the courtyard broke the jugs intentionally, he is liable to pay for them. This applies even if the jugs were brought in without the permission of the owner of the courtyard.

ה

הרי שמילא חצר חבירו כדי יין ושמן אפילו הכניסם ברשות הואיל ולא קיבל עליו בעל החצר לשמור הרי זה נכנס ויוצא כדרכו וכל שישתבר מן הכדים בכניסתו וביציאתו הרי הוא פטור עליהן. ואם שברן בכוונה אפילו הכניסם בעל הכדים שלא ברשות הרי זה חייב לשלם [וכן כל כיוצא בזה]:

6

When one ox climbs on top of another ox with the intention of killing it in a domain belonging to the owner of the lower ox, and the owner of the lower ox pulls his ox away to save it, thus causing the upper ox to fall and die, the owner of the lower ox is not liable. This applies regardless of whether the ox that attacked was tam or mu'ad.

ו

שור שעלה על גבי שור להרגו ברשות המזיק שהוא בעל התחתון בין שהיה תם בין שהיה מועד ובא בעל התחתון ושמט את שורו להצילו ונפל עליון ומת הרי זה פטור:

7

The following rules apply when the owner of the lower ox pushes the upper ox, and it dies. If he could have pulled one ox away, so that the attacking ox would not be pushed violently, and he did not do so, he is liable. If he could not have pulled an ox away, he is not liable.

ז

דחפו לעליון ומת אם [א] היה יכול לשומטו ולא שמטו הרי זה חייב. ואם לא היה יכול לשומטו הרי זה פטור:

8

The following rules apply when two people were walking in the public domain. If one approached carrying a jug, and the other approached carrying a beam, and the person's jug was broken by the other's beam, the owner of the beam is not liable. The rationale is that they both have permission to walk in this domain.

If the owner of the beam was walking ahead and the owner of the jug following afterwards, and the jug was broken on the beam,the owner of the beam is not liable. If the owner of the beam stood still to rest because of the weight of his burden, and the jug was broken on the beam, the owner of the beam is liable. If the owner of the beam warned the owner of the jug and told him to stand still, the owner of the beam is not liable.

If the owner of the beam stood still to adjust his burden, he is considered as if he is walking, and he is not liable. This applies even if he failed to warn the owner of the jug, for he is preoccupied with his own progress.

If the owner of the jug was walking ahead, and the owner of the beam following afterwards, and the jug was broken on the beam, the owner of the beam is liable. It is considered as if he broke the the jug intentionally with his hands. If the owner of the jug stood to rest, the owner of the beam is not liable. If, however, the owner of the jug warned the owner of the beam and told him to stand, the owner of the beam is liable. If the owner of the jug stood still to adjust his burden, the owner of the beam is liable, even if the owner of the jug did not warn him.

Similar principles apply if one person proceeds while carrying a lamp, and another comes carrying flax, or in other analogous situations.

ח

שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים זה בא בחביתו וזה בא בקורתו ונשברה חביתו של זה בקורתו של זה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך. היה בעל הקורה ראשון ובעל החבית אחרון ונשברה חבית בקורה פטור [ב] ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד משאו חייב ואם הזהיר לבעל החבית ואמר לו עמוד פטור. עמד לתקן משאו הרי הוא כמהלך ופטור. ואע"פ שלא הזהיר לבעל החבית שהוא טרוד בדרכו. היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון ונשברה חבית בקורה חייב שזה כמו ששברו בידו בכוונה ואם עמד בעל חבית לנוח פטור. ואם הזהיר לבעל הקורה ואמר לו עמוד הרי זה חייב ואם עמד לתקן משאו אע"פ שלא הזהיר לבעל הקורה הרי הוא חייב. וכן זה בא בנרו וזה בא בפשתנו וכן כל כיוצא בזה:

9

When two people were proceeding in the public domain, one of them was running and one was walking, and one was injured by the other unintentionally, the one who is running is liable, for he is departing from the norm.

If it was Friday afternoon, after sunset, when the collision took place, he is not liable. For he has permission to run at that time, so that the Sabbath will not enter when he is not ready to accept it. If both individuals were running, and one injured the other, neither is liable. This applies even on other days.

ט

שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים אחד רץ ואחד מהלך והוזק אחד מהן בחבירו שלא בכוונה. זה הרץ חייב מפני שהוא משנה. ואם היה ערב שבת בין השמשות [ג] פטור מפני שברשות הוא רץ כדי שלא תכנס השבת והוא אינו פנוי. היו שניהם רצים והוזקו זה בזה שניהם פטורין ואפילו בשאר הימים:

10

There is no difference whether a person injures a colleague with his hand, injures him by throwing a stone or shooting an arrow, opens a current of water on a person or on utensils and damages him or them, or spits or sneezes and causes damage with his spittle or mucus while it is being propelled by his power. All of these are considered derivatives of damage that a person causes,and he is liable for all of them, as if he had caused the damage with his hands.

If, however, the spittle or the mucus came to rest on the ground, and afterwards a person slips on them, the person who spat or sneezed is liable as if it were a cistern. For every obstacle is considered a derivative of a cistern, as we have previously explained.

י

אחד המזיק בידו או שזרק אבן או ירה חץ והזיק בו או שפטר מים על חבירו או על הכלים והזיק או שרק או נע והזיק בכיחו וניעו בעת שהלכו מכחו הרי זה כמזיק בידו והם תולדות של אדם. אבל אם נח הרוק והכיח על הארץ ואחר כך נתקל בהן אדם הרי זה חייב משום בורו שכל תקלה תולדת בור היא כמו שביארנו:

11

When a blacksmith who was beating with a hammer on an anvil causes a spark to fly from beneath the hammer, and the spark causes damage, the blacksmith is liable. It is as if he threw a stone or an arrow.

Similarly, if a builder who is contracted to tear down a wall cracks the stones or causes other damage, he is liable. If he is tearing down one side of a wall, and the stones on the other side fall, he is not liable. If they fall because of his blows, he is liable. For this is considered like shooting arrows and causing damage.

יא

לוטש שהיה מכה בפטיש ויצא גץ מתחת הפטיש והזיק הרי זה חייב כמי שזרק אבן או חץ. ב וכן הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו ושבר את האבנים או הזיק חייב. היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור. ואם מחמת המכה חייב שזה כזורק חץ והזיק בו הוא:

12

A person who holds under water an animal belonging to a colleague, or if an animal fell into water and he prevented it from ascending and thus caused it to die in the water, or if he left it in the sun and restricted its movement so that it could not find shade until the sun killed it - in all these, and in any analogous situations, the perpetrator of these acts is liable to pay for the animal's loss.

יב

הכובש בהמת חבירו במים או שנפלה ומנעה מלעלות עד שמתה במים. או שהניחה בחמה וצמצם עליה המקום כדי שלא תמצא צל עד שהרגתה החמה חייב לשלם. וכן כל כיוצא בזה:

13

If two people kill an animal together or break a utensil together, the damages are divided between them.

יג

שנים שהמיתו את הבהמה כאחת או שברו את הכלי כאחת משלשין ביניהן:

14

Our Sages ruled in the following manner concerning the liability in the situation to be described. Five people placed their five burdens on an animal and it did not die, and then a sixth person came and placed his burden upon it, and it did die. If the animal was walking while carrying the previous burdens, and it stood still and did not walk when the last person placed its burden upon it, the last person is liable.

If at the outset, the animal was not walking, the last person is not liable. If it is not known whether or not the animal was walking, all the six people should share the damages equally.

יד

חמשה שהניחו חמש חבילות על הבהמה ולא מתה ובא זה האחרון והניח חבילתו עליה ומתה. אם היתה מהלכת באותן החבילות ומשהוסיף זה חבילתו עמדה ולא הלכה האחרון חייב. ואם מתחלה לא היתה מהלכת האחרון פטור. ואם אין ידוע כולן משלמין בשוה:

15

Similarly, if five people sat on a chair and it did not break, and then another person sat down upon it and it did break, the last person who sat down is liable. Although it was fit to break before he sat down, he is responsible, since he caused it to break sooner. For the others could say to him: "Had you not used it for support, we would have stood up before it broke."

If they all sat down at the same time, they are all liable. The same rules apply in other analogous situations.

טו

וכן חמשה שישבו על הכסא ולא נשבר ובא אחרון וישב עליו ונשבר אע"פ שהיה ראוי להשבר בהן קודם שישב הואיל וקירב את שבירתו [ד] האחרון חייב. שהרי אומרים לו אילו לא נסמכת עלינו היינו עומדים קודם שישבר. ואם ישבו כאחת ונשבר כולן חייבין וכן כל כיוצא בזה:

16

Our Sages divided the liability for the damages in situations when a man and an ox combined to push into a cistern a person, utensils, or an ox that was disqualified for use as a sacrifice. If the person or the animal pushed into the cistern was injured or died, or the utensils were broken, all three - the person who pushed, the owner of the ox and the owner of the cistern - are liable, and the damages should be divided among them in the following manner.

With regard to the payment for offspring which were aborted because of the fall and the four assessments other than damages, the man is liable, and the owner of the ox and the owner of the cistern are not liable. With regard to the atonement fine and the fine of 30 shekalim for killing a servant, the owner of the ox is liable, and the man and the owner of the cistern are not liable. With regard to the destruction of utensils and the death of an animal that was disqualified as a sacrifice, the man and the owner of the ox are liable, and the owner of the cistern is not liable.

טז

אדם ושור שדחפו בהמה או אדם או כלים או בהמת פסולי המוקדשין לבור והוזק הנדחף בבור או מת או נשתברו הכלים. לענין נזקי אדם או היזק בהמה שלשתן חייבין האדם הדוחף ובעל השור ובעל הבור ומשלשין ביניהן. לעניין דמי ולדות וארבעה דברים אדם חייב ובעל השור ובעל הבור פטורין. לענין כופר ושלשים של עבד בעל השור חייב ואדם ובעל הבור פטורין. לענין כלים ופסולי המוקדשין אדם ובעל השור חייבין ובעל הבור פטור:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
 Email