Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from
Contact Us
Friday, 27 Elul 5776 / September 30, 2016

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 7

Video & Audio Classes
Show content in:

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 7


It is explicitly stated in the Torah that foods and liquids contract ritual impurity, as Leviticus 11:34 states: "Of all foods that will be eaten that were exposed to water will become impure and any beverage which one will drink in any vessel will become impure."

Food that contracted impurity does not impart impurity to other foods according to Scriptural Law. Nor do liquids that contracted impurity impart impurity to other entities according to Scriptural Law. Nevertheless, according to Rabbinic Law, it was decreed that impure food that touched other foods would impart impurity to them. Similarly, if impure foods touched liquids, the liquids are impure. Food does not, by contrast, ever impart impurity to a container that it touches even according to Rabbinic Law. Similarly, the Sages decreed that impure liquids should impart impurity to foods, liquids, and keilim that they touch.


דבר מפורש בתורה שהאוכלין והמשקין מתטמאין שנאמר מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא ואין האוכל שנטמא מטמא אוכל אחר מן התורה ולא המשקין שנטמאו מטמאין דבר אחר מן התורה אבל מד"ס גזרו על האוכל הטמא שאם נגע באוכל אחר טימאהו וכן אם נגע אוכל הטמא במשקין טמאין ואין אוכל מטמא כלי שנגע בו לעולם ואפילו מדבריהם וכן גזרו על המשקין הטמאים שיטמאו אוכלין או משקין או כלים שנגעו בהן:


There are no derivatives of impurity that impart impurity to keilim other than impure liquids. This impurity is a Rabbinic decree. It applies provided the original source of the liquid's impurity is a primary category of impurity, whether of Scriptural or Rabbinic origin.

Why did they decree that impure liquids should impart impurity to keilim? Because of a similarity to the liquids that emanate from a zav, which are a primary source of impurity and impart impurity to keilim according to Scriptural Law, as ibid. 15:8 states: "When a zav shall spit on a person who is pure," as we explained.


אין לך ולד טומאה שמטמא כלים אלא משקין טמאים בלבד וטומאה זו מדבריהם והוא שיהיו אותן המשקין טמאין מחמת אב מאבות הטומאות בין של תורה בין של דבריהם ומפני מה גזרו על המשקין טמאין שיטמאו כלים גזירה משום משקה הזב שהוא אב ומטמא כלים דין תורה שנאמר וכי ירוק הזב בטהור כמו שביארנו:


When the Sages decreed that impure liquids should impart impurity to containers, they decreed that they should impart impurity from their inner surfaces.

What is implied? If impure liquids fell into the inner space of an earthenware container, it becomes impure in its entirety. It is considered as a secondary derivative. If they touch other containers on their inner surface, they become impure in their entirety and are considered as secondary derivatives of impurity. If, however, impure liquids touch the outer surface of a container, whether it be an earthenware container, a k'li that can be purified by immersion, or a metal k'li, only the outer surface becomes impure. The outer surface is considered as a secondary derivative, but its inner surface does not become impure.

In what context does the above apply? To terumah. For sacrificial foods, by contrast, when the outside of a container becomes impure, it becomes impure in its entirety and it is considered a secondary derivative of impurity in its entirety.


כשגזרו על המשקין שיטמאו את הכלים גזרו שיהיו מטמאין את הכלים מתוכן כיצד אם נפלו לאויר כלי חרס נטמא כולו והרי הוא שני ואם נגעו בשאר כלים מתוכן מטמא כולן ונעשו שניים אבל אם נגעו משקין טמאים באחורי הכלי שיש לו תוך בין בכלי חרס בין בכלי שטף וכלי מתכות נטמאו אחוריו בלבד והרי אחוריו שני ולא נטמא תוכו במה דברים אמורים לתרומה אבל לקדש כלי שנטמאו אחוריו נטמא כולו והרי כולו שני לטומאה:


We already explained, that foods do not impart impurity to utensils, but that liquids do. Why did our Sages make the above distinction - that when the outer surface of a container was touched by impure liquids, its inner surface does not become impure for terumah? To make it known that the impurity of these keilim is a Rabbinic institution so that terumah and sacrificial foods will not be burnt as a result.


כבר ביארנו שהאוכלין אין מטמאין כלים והמשקין מטמאין ולמה עשו בטומאת משקין היכר זה ואמרו שהכלי שנגעו משקין טמאין באחוריו לא נטמא תוכו לתרומה להודיע שטומאת כלים אלו מדבריהם שלא ישרפו עליה תרומה וקדשים:


We already explained that foods and liquids that touch one of the primary sources of impurity become primary derivatives of impurity. Similarly, if food touched a person or a k'li that had contracted impurity from a source of impurity, that food becomes a second derivative of impurity. Food that touches this secondary derivative is considered a tertiary derivative of impurity and if the tertiary derivative touches a fourth food, it is considered a fourth degree derivative of impurity.

To what does the above apply? To foods. With regard to liquids, by contrast, whether a liquid touches a primary source of impurity, a primary derivative or a secondary derivative, that liquid is considered as a primary derivative. It imparts impurity to another liquid, which in turn can impart impurity to another liquid, even if there is a chain of a hundred. For there is no concept of degrees of impurity with regard to liquids.

What is implied? When wine touched a primary source of impurity or a primary or secondary derivative, the wine is considered as a primary derivative of impurity. Similarly, if this wine touched oil, that oil touched milk, that milk touched honey, that honey touched water, and that water touched wine, in an endless chain, all the liquids are considered as primary derivatives. It is as if each one of them contracted impurity from a primary source. They all impart impurity to keilim. Similarly, if the outer surface of a container contracted impurity from a liquid and other liquids touched that impure outer surface, even if the other liquids are not sacred, the other liquids are considered as a primary derivative of impurity and impart impurity to other containers, making them secondary derivatives of impurity. Needless to say, they impart impurity to other foods and liquids.


כבר ביארנו שהאוכלין והמשקין שנגעו באב מאבות הטומאות הרי הן ראשון לטומאה וכן אם נגע אוכל באדם או בכלי שנטמא באב הרי אותו האוכל שני לטומאה ואוכל שנגע בזה השני נקרא שלישי לטומאה ואם נגע השלישי באוכל (רביעי) ה"ז נקרא רביעי לטומאה בד"א באוכלין אבל המשקין אחד משקה שנגע באב הטומאה או שנגע בראשון או שנגע בשני הרי אותו המשקה תחלה לטומאה ומטמא את חבירו וחבירו את חבירו אפילו הן מאה שאין מונין במשקין כיצד יין שנגע באב הטומאה או בראשון או בשני הרי יין זה כראשון לטומאה וכן אם נגע יין זה בשמן ושמן בחלב וחלב בדבש ודבש במים ומים ביין אחר וכן עד לעולם כולן ראשון לטומאה וכאילו כל אחד מהן נטמא באב תחלה וכולן מטמאין את הכלים וכן כלי שנטמאו אחוריו במשקין ונגעו משקין אחרים באחורי הכלים הטמאין אפילו היו משקין חולין נעשו המשקין האחרים תחלה לטומאה ומטמאין כלים אחרים ועושין אותן שניים ואין צ"ל שהן מטמאין אוכלין ומשקין אחרים:


When the outer surface of a container contracted impurity and then foods - even food that are terumah - touched this impure outer surface, the foods are pure. For when only the outer surface of a container contracts impurity, it does not impart impurity to foods with the exception of sacrificial foods. For when the outer surface of a container contracts impurity, it is considered as entirely impure with regard to sacrificial foods, as we explained. Therefore, it imparts impurity to sacrificial foods.


אחורי הכלי שנטמאו במשקין ונגעו אוכלין באחורי הכלי הטמא אפילו אוכלי תרומה הרי הן טהורין שהכלי שנטמאו אחוריו בלבד אינו מטמא את האוכלין אלא לקדש בלבד שהכלי שנטמאו אחוריו ה"ז טמא כולו לקדש כמו שביארנו ולפיכך מטמא אוכל הקדש:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
About the book
Featuring a modern English translation and a commentary that presents a digest of the centuries of Torah scholarship which have been devoted to the study of the Mishneh Torah by Maimonides.
About the Publisher
Moznaim is the publisher of the Nehardaa Shas, a new, state-of-the-art edition of the Talmud and all major commentaries in 20 volumes. Click here to purchase or email the publisher at