Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us
Monday, 13 Elul 5773 / August 19, 2013

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

Me`ilah - Perek 8

 Email
Video & Audio Classes
Show content in:

Me`ilah - Perek 8

1

When workers are working in consecrated orchards, even though it was agreed that they would receive food, they should not eat consecrated figs. If they do, they violate the prohibition against me'ilah. Instead, the Temple treasury should give them money to purchase food.

א

הפועלים שהן עושין בהקדש אף על פי שפסקו עמהן מזונות לא יאכלו מגרוגרות של הקדש ואם אכלו מעלו אלא ההקדש נותן להם דמי מזונות:

2

When a person is threshing vetch that is consecrated, he must muzzle the ox. Although Deuteronomy 25:4 states: "Do not muzzle an ox while it is threshing," the latter phrase can be interpreted as "threshing appropriate for it."

ב

הדש כרשיני הקדש הרי זה חוסם את הפרה שנאמר לא תחסום שור בדישו דיש הראוי לו:

3

The holiness of consecrated property should not be transferred as payment for work, but only on money.

What is implied? When a craftsman performs a maneh's worth of work for the Temple treasury, he should not be given a consecrated animal, nor a consecrated garment as payment unless its holiness is first transferred to money. After the article became ordinary property, it can be given to the craftsman as his wages. If the treasurers desire, they may then purchase the animal from the Temple treasury.

ג

אין מחללין את ההקדש על המלאכה אלא על המעות כיצד אומן שעשה מלאכה בהקדש במנה אין נותנין לו בהמת הקדש או טלית הקדש בשכרו עד שמחללין אותן על המעות ואחר שיעשו חולין נותנין אותן לאומן בשכרו אם רצו וחוזרין ולוקחין ממנו בהמה מתרומת הלשכה:

4

When the Temple is being built, consecrated wood and stones should not be taken, nor should the building be built with the intent that it is consecrated. Instead, everything should be built from ordinary property. This is a decree lest one of the workers benefit from the shade of the building or lean on a stone or beam while working. After the building is completed, the holiness of consecrated funds is transferred to the building.

If the treasurers need wood for the Temple for that day alone, they may purchase it with consecrated funds, for they are not delaying the matter for days in which instance it would be necessary to take precautions lest one lean on them and thus violate the prohibition against me'ilah.

ד

כשבונין במקדש אין לוקחין עצים ואבנים מן ההקדש ולא בונין את הבניין על דעת שהוא קדש אלא בונין הכל מן החול גזירה שמא יהנה בצל הבניין או ישען על אבן או קורה בשעת מלאכה ואחר שישלם הבניין מחללין מעות ההקדש על הבניין ואם צרכו הגזברין לעצים לקודש לאותו היום בלבד לוקחין אותן ממעות ההקדש שהרי אינן מתאחרין ימים כדי שנחוש להן שמא ישען אדם עליהן וימעול:

5

When an agreement is made with workers to build in the Temple and its courtyards, the agreement is made for so-and-so many selaim for so-and-so many cubits, considering a cubit as containing 20 thumbbreadths. When a measurement is made of what they built, it is measured and payment determined, considering a cubit as containing 24 thumbbreadths, so that the workers will not take unfair benefit from the Temple treasury, because they are not exact in measurement.

ה

כשפוסקין עם האומנין לבנות במקדש ובעזרות פוסקין עמהן כך וכך אמה בכך וכך סלע באמה בת עשרים אצבע וכשמושחין להן מה שבנו מושחין ומחשבין להן באמה גדולה בת עשרים וארבע אצבעות כדי שלא יבואו לידי מעילה מפני שאין מדקדקין במשיחה:

6

It is a stipulation of the court that the priests may benefit from consecrated salt and wood while partaking of the sacrifices granted to them as their portion. They may not, however, use the salt of the Temple on their ordinary food.

ו

תנאי בית דין שיהיו הכהנים ניאותין במלח ובעצים באכילת קרבנות שאוכלין בחלקן אבל לא יתנו מלח המקדש בחולין שלהן:

7

The prohibition against me'ilah applies to salt that is on a limb from a sacrifice to be offered on the altar. It does not, however, apply to salt on the ramp and the top of the altar.

ז

מלח שעל גבי האבר מועלין בו שעל גבי הכבש ושעל ראש המזבח אין מועלין בו:

8

It is appropriate for a person to meditate on the judgments of the holy Torah and know their ultimate purpose according to his capacity. If he cannot find a reason or a motivating rationale for a practice, he should not regard it lightly. Nor should he break through to ascend to God, lest God burst forth against him. One's thoughts concerning them should not be like his thoughts concerning other ordinary matters.

See how severe the Torah rules concerning misappropriating sacred property. Now if wood, stones, earth, and ash become holy because the name of the Lord of the world was called upon them through speech alone and anyone who treats them as ordinary articles violates the prohibition against me'ilah and even if he acted unknowingly, he is required to secure atonement, how much more so with regard to the mitzvot which God ordained for us should a person not treat them derisively, because he does not understand their rationale. He should not conjure up matters that are not true concerning God, nor should he think about them with his mind as he would ordinary matters. For Leviticus 19:37 states: "And you shall guard all My decrees and all My judgments and perform them." Our Sages commented:This adjures us to guard and perform both the decrees and the judgments. The meaning of "performing" is well known, i.e,. that one should observe the decrees. "Guarding" means to treat them with caution and not think that they are any less than the judgments.

The judgments are those mitzvot whose motivating rationale is openly revealed and the benefit of their observance in this world is known, e.g., the prohibitions against robbery and bloodshed and honoring one's father and mother. The decrees are the mitzvot whose motivating rationales are not known. Our Sages said: "I ordained decrees and you have no license to question them." A person's natural inclination confronts him concerning them and the nations of the world challenge them, e.g., the prohibition of the meat of a pig, milk and meat, the calf whose neck is broken, the red heifer, and the goat sent to Azazel. To what degree did King David suffer because of the heretics and the idolaters who would issue challenges concerning the decrees! As long as they would pursue him with false retorts that they would arrange according to man's limited knowledge, he would increase his clinging to the Torah, as Psalms 119:69 states: "Willful transgressors have stacked falsehoods against me, but I guard Your precepts with a full heart." And ibid.:86 states concerning this matter: "All of Your mitzvot are faithful; they pursue me with falsehood; help me."

All of the sacrifices are in the category of decrees. Our Sages said: "The world exists for the sake of the service of the sacrifices." For through the performance of the decrees and the judgments the righteous merit the life of the world to come. And between the two of them, the Torah gave precedence to the command for the decrees, as Leviticus 18:5 states: "And you shall heed My decrees and judgments which a person will perform and live through them."

ח

ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול:

בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה ואפילו היה שוגג צריך כפרה קל וחומר למצוה שחקק לנו הקדוש ברוך הוא שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול הרי נאמר בתורה ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם אמרו חכמים ליתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים והמשפטים הן המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם והחוקים הן המצות שאין טעמן ידוע אמרו חכמים חוקים חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח וכמה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן העכו"ם שהיו משיבין על החקים וכל זמן שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך ונאמר שם בענין כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני וכל הקרבנות כולן מכלל החוקים הן אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא והקדימה תורה ציווי על החוקים שנאמר ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם:

Blessed be the Merciful One who provides assistance.

סליקו להו הלכות מעילה בס"ד:

This concludes the eighth book which is the Book of Temple Service.

נגמר ספר שמיני והוא ספר עבודה:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
 Email