Contact Us
Wednesday, 22 Elul 5777 / September 13, 2017

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

Avel - Chapter 13

 Email
Video & Audio Classes
Show content in:

Avel - Chapter 13

1

How are mourners comforted? After the deceased is buried, the mourners gather together and stand at the side of the cemetery. All of those who attended the funeral stand around them, line after line. A line may not be less than ten and the mourners are not included in the reckoning.

א

כיצד מנחמין את האבלים אחר שקוברין את המת מתקבצין האבלים ועומדין בצד בית הקברות וכל המלוין את המת עומדין סביב להן שורה לפני שורה ואין שורה פחותה מעשרה ואין אבלים מן המנין:

2

The mourners stand at the left side of the comforters and the comforters pass by the mourners one by one and tell them: "May you be comforted from heaven."

Afterwards, the mourner goes home. On each of the seven days of mourning, people come to comfort him. Whether new people come or not, the others still comfort him.

ב

האבלים עומדין לשמאל המנחמין וכל המנחמין באין אצל האבלים אחד אחד ואומרים להן תנוחמו מן השמים ואח"כ הולך האבל לביתו וכל יום ויום משבעת ימי אבלות באין בני אדם לנחמו בין שבאו פנים חדשות בין שלא באו:

3

The mourner sits at the head of the company. The comforters are permitted to sit only on the ground, as Job 2:13 states: "And they sat with him on the ground." They are not permitted to say anything until the mourner opens his mouth first, as it is written (ibid.): "And no one spoke anything to him." And it states (ibid. 3:1, 4:1): "And then Job held forth.... And Eliphaz responded."

Once the mourner shakes his head, the comforters are no longer permitted to sit with him, so that they do not trouble him overly so.

ג

האבל מיסב בראש ואין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע שנאמר וישבו אתו לארץ ואין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל את פיו תחלה שנאמר ואין דובר אליו דבר וכתיב אחרי כן פתח איוב את פיהו וגו' ויען אליפז וכיון שנענע בראשו שוב אין המנחמין רשאין לישב אצלו שלא יטריחוהו יותר מדאי:

4

When a deceased person has no mourners who must be comforted, ten upright men from the community at large come and sit in his place throughout the seven days of mourning. Others gather around them. If there are not ten fixed people who remain throughout the seven days, each day, ten other people are selected and they sit in his place.

ד

מת שאין לו אבלים להתנחם באים עשרה בני אדם כשרין ויושבין במקומו כל שבעת ימי האבילות ושאר העם מתקבצין עליהן ואם לא היו שם עשרה קבועין בכל יום ויום מתקבצין עשרה משאר העם ויושבין במקומו:

5

Everyone is obligated to stand in front of a nasi except a mourner and sick person. To all who stand in his presence, he says: "Sit," with the exception of a mourner and sick person, for that would imply: "Remain in your mourning," "Remain in your illness."

ה

הכל חייבין לעמוד בפני נשיא חוץ מאבל וחולה ולכל העומד מפניו אומר לו שב חוץ מאבל וחולה שמשמע ישב באבלו ישב בחליו:

6

We sweep and we mop in a mourner's home. We wash plates, cups, pitchers, and bottles, and light lamps. We do not, however, bring incense or spices.

ו

מכבדין ומרבצין בבית האבל ומדיחין קערות וכוסות וקיתונות וצלוחיות ומדליקין את הנרות אבל אין מביאין שם לא את המוגמר ולא את הבשמים:

7

We do not bring the food for the meal of comfort to a mourner's home in silver or cork utensils or the like, but wicker-work baskets of planed willow trees or the like so as not to embarrass a person who lacks means. Similarly, beverages are not poured in clear glasses rather than colored ones so as not to embarrass the poor whose wine is not of a high quality.

ז

אין מוליכין לבית האבל המאכל שמברין בו לא בכלי כסף ולא בכלי שעם וכיוצא בהן אלא בכלי נסרים של ערבה קלופה וכיוצא בהן שלא לבייש את מי שאין לו ואין משקין בזכוכית לבנה אלא בצבועה שלא לבייש את העניים שאין יינותיהן טובות:

8

No one person should drink more than ten cups of wine in the house of a mourner: three before the meal, three during the meal, and four afterwards. One should not drink more lest he become intoxicated.

ח

אין שותין בבית האבל יתר על עשרה כוסות לכל אחד ואחד שלשה קודם אכילה ושלשה בתוך אכילה וארבעה לאחר אכילה ולא יוסיף שמא ישתכר:

9

We do not relate teachings of Torah law or homiletic insights in the home of a mourner. Instead, we sit in grief. In the presence of the corpse, we speak only of matters related to the corpse. To be involved in Torah study in the presence of a corpse or in a cemetery is forbidden.

ט

אין אומרין שמועה והגדה בבית האבל אלא יושבין דוין וכן אין אומרין בפני המת אלא דברים של מת אבל לעסוק בדברי תורה בפניו או בבית הקברות אסור:

10

One should not cry over the deceased for more than three days and one should not eulogize him for more than seven.

When does the above apply? To people at large. With regard to Torah scholars, by contrast, everything depends on their wisdom. In any case, we do not cry over them for more than 30 days, for we have no one greater than Moses our teacher and concerning him, Deutronomy 34:8 states: "The children of Israel cried over Moses... for 30 days and the days of crying in mourning for Moses concluded."

We do not eulogize for more than twelve months, for we have no one of greater wisdom than our holy teacher Rabbeinu Hakodesh, and he was eulogized for only twelve months. Similarly, if a report of a wise man's death reaches us after twelve months, we do not eulogize him.

י

אין בוכין על המת יתר משלשה ימים ואין מספידין יתר משבעה בד"א בשאר העם אבל תלמידי חכמים הכל לפי חכמתן ואין בוכין עליהם יותר משלשים יום שאין לנו גדול ממשה רבינו וכתיב ויתמו ימי בכי אבל משה וכן אין מספידין יתר על שנים עשר חדש אין לנו בחכמה גדול מרבינו הקדוש ושנים עשר חדש בלבד נספד וכן חכם שבאה שמועתו לאחר שנים עשר חדש אין סופדין אותו:

11

A person should not become excessively broken hearted because of a person's death, as Jeremiah 22:10 states: "Do not weep for a dead man and do not shake your head because of him." That means not to weep excessively. For death is the pattern of the world. And a person who causes himself grief because of the pattern of the world is a fool.

What should one do? Weep for three days, eulogize for seven, and observe the restrictions on cutting one's hair and the other five matters for 30 days.

יא

אל יתקשה אדם על מתו יתר מדאי שנאמר אל תבכו למת ואל תנודו לו כלומר יתר מדאי שזהו מנהגו של עולם והמצער [עצמו יותר] על מנהגו של עולם הרי זה טפש אלא כיצד יעשה שלשה לבכי שבעה להספד שלשים יום לתספורת ולשאר החמשה דברים:

12

Whoever does not mourn over his dead in the manner which our Sages commanded is cruel. Instead, one should be fearful, worry, examine his deeds and repent.

If one member of a group dies, the entire group should worry. For the first three days, one should see himself as if a sword is drawn over his neck. From the third day until the seventh, he should consider it as if it is in the corner. From that time onward, as if it is passing before him in the market place. All of this is so that a person should prepare himself and repent and awake from his sleep. Behold it is written Jeremiah 5:3: "You have stricken them, but they have not trembled." Implied is that one should awake and tremble.

יב

כל מי שאינו מתאבל כמו שצוו חכמים הרי זה אכזרי אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה ואחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה כל שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו ומשלשה ועד שבעה [כאילו היא] מונחת בקרן זוית מכאן ואילך [כאילו] עוברת כנגדו בשוק כל זה להכין עצמו ויחזור ויעור משנתו והרי הוא אומר הכיתה אותם ולא חלו מכלל שצריך להקיץ ולחול:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
 Email