1

A man may nullify or accept the [vows] of his wife or daughter in any language, even though she does not understand it, for the woman need not hear the nullification or the acceptance [of her vow].1

א

מפר אדם או מקיים דברי אשתו או בתו בכל לשון ואע"פ שאינה מכרת שאין האשה צריכה לשמוע ההפרה או הקיום:

2

How does he nullify [the vow]? He says: "It is nullified," "It is void," "This vow is of no consequence,"2 or uses other terms that imply that the vow is nullified from the outset, whether in the woman's presence or in her absence.1

If, however, he tells her: "I cannot bear your taking a vow" or "This is not a vow," he did not nullify it.3 Similarly, if he tells his wife or his daughter: "[Your vow] is forgiven," "[It] is released," "[It] is absolved," or the like, his statements are of no consequence.4 For a father and a husband do not release a vow like a sage does, but instead, uproot the vow from the outset and nullify it.5

ב

וכיצד מפר אומר מופר או בטל או אין נדר זה כלום וכיוצא בדברים שענינם עקירת הנדר מעיקרו בין בפניה בין לאחריה אבל אם אמר לה אי אפשי שתדורי או אין כאן נדר הרי זה לא הפר וכן האומר לאשתו או לבתו מחול ליך או מותר ליך או שרוי ליך וכל כיוצא בענין זה לא אמר כלום שאין האב והבעל מתיר כמו החכם אלא עוקר הנדר מתחלתו ומפירו:

3

How does one express his acceptance of a vow? He says to her: "I uphold your vow," "It was good that you vowed," "There is no one like you," "Had you not taken the vow, I would have administered it to you," or any analogous statement that implies that he is happy with this vow.

ג

וכיצד מקיים כגון שיאמר לה קיים ליכי או יפה נדרת או אין כמותך או אילו לא נדרת הייתי מדירך וכל כיוצא בדברים שמשמען שרצה בנדר זה:

4

When a person voids the vows of his wife or daughter, it is not necessary for him to say anything6 and all of the vows are nullified.

ד

המבטל נדרי אשתו או בתו אינו צריך לומר כלום ונתבטלו כל הנדרים:

5

What is meant by voiding? That he forces her to do something that she forbade herself to do.7 Nullification, by contrast, does not involve forcing her. Instead, he nullifies the vow verbally and allows her [to do as she desires]. If she desires, she may act [in violation of the vow]. If she desires, she need not.8

ה

ומהו הביטול שיכוף אותה לעשות דבר שאסרה אותו אבל ההפרה אינו כופה אותה אלא מפר לה ומניחה אם רצתה עושה ואם רצתה אינה עושה:

6

What is implied? She took a vow or an oath not to eat or not to drink and he told her: "It is nullified for you." It is nullified and she is permitted to eat and to drink. If he took it and gave it to her, saying: "Take this and eat it," "Take this and drink," she may eat and drink and the vow is automatically nullified.9

ו

כיצד נדרה או נשבעה שלא תאכל או שלא תשתה ואמר לה מופר לך הרי זה הפר ומותרת לאכול ולשתות נטל ונתן לה ואמר לה טלי ואכלי טלי ושתי הרי זו אוכלת ושותת והנדר בטל מאליו:

7

When a person nullifies the vows of his wife or daughter, he must make a verbal statement of nullification. If he nullifies it within his heart, [the vow] is not nullified. When, however, he voids [their vows], he does not have to make a verbal statement. Instead, he nullifies the vow in his heart and compels her to perform [the deed]. Whether she performs it or not, the vow is nullified.

ז

המפר נדרי בתו או אשתו צריך להוציא בשפתיו ואם הפר בלבו אינו מופר אבל המבטל אינו צריך להוציא בשפתיו אלא מבטל בלבו בלבד וכופה אותה לעשות בין עשתה בין לא עשתה בטל הנדר:

8

We may nullify vows on the Sabbath, whether for the sake of the Sabbath10 or not.11 On the Sabbath, however, one should not, however, tell [his wife or daughter]: "[Your vow] is nullified," as one would say during the week.12 Instead, he should nullify [the vow] in his heart and tell her: "Take this and eat it," "Take this and drink," or the like.

ח

מפירין נדרים בשבת בין לצורך השבת בין שלא לצורך השבת ולא יאמר לה בשבת מופר ליך כדרך שאומר בחול אלא מבטל בלבו ואומר לה טלי אכלי טלי ושתי וכיוצא בזה:

9

When a person tells his wife or his daughter: "All the vows that you will take from now until I come from this and this place are upheld" or "...are nullified," his words are of no substance.13

If he appointed an agent to nullify her vows or to uphold them, his act is of no substance, as [implied by Numbers 30:14]: "Her husband will uphold them, her husband will nullify them." Similarly, her father must act on his own, not through an agent.

ט

האומר לאשתו או לבתו כל הנדרים שתדורי מכאן ועד שאבוא ממקום פלוני הרי הן קיימין או הרי הן מופרין לא אמר כלום עשה שליח להפר לה או לקיים לה אינו כלום שנאמר אישה יקימנו ואישה יפרנו וכן האב בעצמו ולא בשלוחו:

10

[When a woman takes a vow,] forbidding herself to [partake of] figs and grapes, whether through a vow or through an oath, whether she forbade herself from [partaking of] all types of the species or she said: "These figs and these grapes," if [her husband] upheld [the vow] concerning figs and nullified that concerning grapes or upheld [the vow] concerning grapes and nullified that concerning figs, what he upheld is binding and what he nullified is nullified. Similar laws apply in all analogous situations. With regard to the nullification of a vow, we do not say that when a portion of a vow has been nullified, the entire vow is nullified, as is said with regard to the absolution of vows.14

י

אסרה עצמה בתאנים וענבים בין בנדר בין בשבועה בין שאסרה עצמה בכל המין בין שאמרה תאנים וענבים אלו וקיים לתאנים והפר לענבים או שקיים לענבים והפר לתאנים מה שקיים קיים ומה שהפר מופר וכן כל כיוצא בזה ואין אומרין בהפרה נדר שהופר מקצתו הופר כולו כדרך שאומרין בהתרה:

11

When a man's wife takes a vow and he hears it and extends the vow to apply to him,15 he cannot nullify it. [The rationale is that] he [already] upheld it.16If he took a vow and she extended it and applied it to herself, he may nullify her vow, but his vow is binding.

יא

מי שנדרה אשתו ושמע והתפיס עצמו בנדרה אינו יכול להפר שהרי קיים לה נדר הוא והתפיסה עצמה בנדרו מפר את שלה ושלו קיים:

12

What is implied? He heard his wife or his daughter say: "I am a nazirite," and said: "And I am also," he cannot nullify [her vow]17 and they are both nazirites.18 If he said: "I am a nazirite," and she heard and said: "And so am I," he may nullify her vow and his vow is still binding.19 Similar laws apply in all analogous situations.

יב

כיצד שמע אשתו או בתו אומרין הריני נזירה ואמר ואני אינו יכול להפר ושניהם נזירים אמר הוא הריני נזיר ושמעה היא ואמרה ואני מפר לה ושלו קיים וכן כל כיוצא בזה:

13

When a husband takes a vow and administers an identical vow to his wife, having made a certain decision to administer the vow to her, if she says Amen,20 he may not nullify it. If he took a vow and administered it to her as a question to see what she felt about it, e.g., he asked her "Do you desire to be like me [by taking] this vow or not?" If she says: Amen, he may nullify her vow.

יג

נדר לעצמו והדירה כמותו וגמר בלבו להדירה ואמרה אמן הרי זה אינו יכול להפר ואם נדר והדירה דרך שאלה לידע מה בלבה כמו שאמר לה התרצי בנדר זה להיות כמותי או לא ואמרה אמן הרי זה מפר לה:

14

What is implied? He said: "I am a nazirite and so are you," i.e., you are a nazirite just like me. If she says Amen, he may not nullify her vow.21

If he says: "I am a nazirite. What do you say? Will you be a nazirite like me?" If she says Amen, he may nullify her vow.22 If he nullifies her vow, his vow is also nullified. It is as if he made his vow dependent on her vow.23

If she told him: "I am a nazirite. What about you?", if he answered Amen, he cannot nullify [her vow].24 Similar laws apply in all analogous situations.

יד

כיצד אמר לה הריני נזיר ואת כלומר ואת נזירה כמותי ואמרה אמן אינו יכול להפר אמר לה הריני נזיר ומה תאמרי האת נזירה כמותי ואמרה אמן הרי זה יפר ואם הפר לה שלו בטל שזה כמי שתלה נדרו בנדרה אמרה לו הריני נזירה ואתה ואמר אמן אינו יכול להפר וכן כל כיוצא בזה:

15

[The following rules apply when] a woman takes a vow and another person extends the scope of the vow to include himself, saying "And I [as well]." If her father or husband hears of the vow and nullifies it, her vow is nullified, but that of the person who extended the vow is not.25

טו

האשה שנדרה ושמע אחר והתפיס עצמו בנדרה ואמר ואני ושמע אביה או בעלה והפר לה שלה מופר וזה שהתפיס עצמו חייב:

16

[The following rules apply concerning] a woman who is unmarried and not in her father's domain who says: "Meat will be forbidden to me after 30 days" and she marries within those 30 days. Even though she is in her husband's domain at the time the vow takes effect, he cannot nullify it. [The rationale is that] at the time the vow was taken she was not in his domain. Concerning such a situation, it was said [Numbers 30:10]: "The vow of a widow or a divorcee... shall remain standing." [This applies] even if she was consecrated to [her husband] at the time she took the vow, for a husband may not nullify26 [vows that were taken] before [the marriage is consummated], as we explained.27

טז

האשה שאין לה בעל ואינה ברשות אב ואמרה הרי הבשר אסור עלי לאחר שלשים יום ונשאת בתוך שלשים יום אף על פי שבשעה שחל הנדר הרי היא ברשות הבעל אינו יכול להפר שבשעת הנדר לא היתה ברשותו ועל זה נאמר ונדר אלמנה וגרושה וגו' ואפילו היתה מאורסת לו בשעת הנדר שאין הבעל מפר בקודמין כמו שבארנו:

17

[The following rules apply if a woman] took a vow while under her husband's domain that meat will become forbidden to her after 30 days or that she will become a nazirite after 30 days and her husband nullified her vow, but he died or divorced her within those 30 days. Although she will be a divorcee or a widow when the vow will take effect, she is not bound by it, because [her husband] already nullified this vow for her.28

יז

נדרה תחת בעלה שיהיה הבשר אסור עליה לאחר שלשים יום או שתהיה נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעלה ומת או גירשה בתוך שלשים יום אע"פשבשעה שהיה לנדר לחול הרי היא גרושה או אלמנה הרי זו מותרת שכבר הפר לה נדר זה:

18

When a widow or a divorcee says: "Wine will be forbidden to me when I marry," [if] she marries, her husband cannot nullify the vow.29 [If a married woman says]: "I will be forbidden [to eat] meat when I am divorced," her husband may nullify the vow. When she is divorced, she is permitted [to eat meat].30

יח

אלמנה או גרושה שאמרה הריני אסורה ביין כשאנשא ונשאת אין הבעל יכול להפר אמרה והיא תחת בעלה הריני אסורה בבשר כשאתגרש הרי הבעל מפר וכשתתגרש תהיה מותרת:

19

When a husband upholds [his wife's vow] in his heart, it has been upheld.31 If he nullifies it in his heart, it is not nullified, as we explained.32 Therefore, if he nullifies it in his heart, he can still retract and uphold it. If, by contrast, he upheld it within his heart, he cannot retract and nullify unless he retracts immediately thereafter.33 [That leniency is granted] so that his thoughts within his heart should not have greater power than the statements he makes.34

יט

המקיים בלבו הרי זה קיים והמפר בלבו אינו מופר כמו שבארנו לפיכך אם הפר בלבו הרי זה יכול לחזור ולקיים ואם קיים בלבו אינו יכול לחזור ולהפר אלא אם חזר בתוך כדי דבור כדי שלא יהיו כח דברים שבלבו גדול מכח המוציא בשפתיו:

20

When a person upholds the vows of his daughter or his wife and then changes his mind, he may appeal to a sage to absolve him of his acceptance [of the vow].35 He may then recant and nullify it for her that day.36 If, by contrast, he nullifies it for her and then changes his mind, he cannot appeal to a sage to absolve it so that he can retract and maintain it.37

כ

המקיים נדרי בתו או אשתו וניחם הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו הקמתו וחוזר ומפר לה בו ביום אבל אם הפר לה וניחם אינו יכול להשאל לחכם כדי שיחזור ויקיים:

21

When a consecrated maiden takes a vow and only one of her father or husband upholds her vow, while the other nullifies, even if the one who upheld the vow approaches a sage and has his acceptance absolved, he cannot recant and nullify the vow38 together with the one who has already nullified it. [The rationale is that] the two may only nullify [the vow] together.39

כא

נערה מאורסה שנדרה וקיים לה אביה לבדו או בעלה לבדו והפר לה האחר אע"פ שנשאל לחכם והתיר לו הקמתו אינו חוזר ומפר לה עם האחר שכבר הפר לה שאין להם להפר אלא שניהם כאחד:

22

If a man tells his daughter or his wife: "It is upheld for you. It is upheld for you," [even] if he asks to have the first acceptance absolved, the second one takes effect.40

If he tells her: "It is upheld for you. It is nullified for you, but the acceptance will not take effect until after the nullification does," [the vow] is nullified, because the acceptance does not take effect after the nullification.41

If, however, he tells her: "It is upheld for you and nullified for you at the same time,"42 it is upheld.43 If he tells her: "It is upheld for you today," it is upheld forever.44 If he tells her: "It is nullified for you tomorrow," it is not nullified, for he upheld it today and he cannot nullify it on the following day.45If he tells her: "It is upheld for you for one hour," and the day passed without him nullifying it, he has upheld it. We do not say that this is like one who said: "It is nullified for you after an hour," because he never verbally expressed its nullification.46

If he told her: "It is upheld for you for one hour," and after an hour, he told her: "It is nullified for you," there is an unresolved question [as to the ruling].47 Therefore she is forbidden in [the matters] her vow [concerned].48 If, however, she violated her vow, she is not punished by lashes.49

כב

אמר לבתו או לאשתו קיים ליך קיים ליך ונשאל על הקמה הראשונה הרי השניה חלה עליו אמר לה קיים ליך ומופר ליך ולא תחול הקמה אא"כ חלה הפרה הרי זה מופר שאין ההקמה מועיל אחר ההפרה אמר לה קיים ומופר ליך בבת אחת הרי זה קיים אמר לה קיים ליך היום הרי זה קיים לעולם אמר לה מופר ליך למחר אינו מופר שהרי קיימו היום ולמחר אינו יכול להפר אמר לה קיים ליך שעה אחת ועבר היום ולא הפר הרי זה קיים ואין אומרין שזה כמי שאמר לה הרי מופר ליך לאחר שעה שהרי לא הוציא הפרה מפיו אמר לה קיים ליכי שעה אחת וכשעברה השעה אמר לה מופר ליך הרי זה ספק ולפיכך אסורה בנדרה ואם עברה על נדרה אינה לוקה:

23

When a person takes vows in order to establish his character traits and correct his conduct, he is considered eager and praiseworthy. What is implied? If a person was a glutton and he [took a vow] forbidding meat for a year or two, a person was obsessed with wine and he [took a vow] forbidding himself from drinking wine for a prolonged period or he forbade himself from ever becoming intoxicated, a person would continually pursue illicit gain and was overexcited about wealth [took a vow] forbidding [accepting] presents or benefit from people in a particular country, similarly, a person who would be proud of his comely appearance and took a nazirite vow,50 or the like - all of these are paths in the service of God and concerning such vows and the like our Sages said:51 "Vows are a safeguard for restraint."52

כג

מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו הרי זה זריז ומשובח כיצד כגון מי שהיה זולל ואסר עליו הבשר שנה או שתים או מי שהיה שוגה ביין ואסר היין על עצמו זמן מרובה או אסר השכרות לעולם וכן מי שהיה רודף שלמונים ונבהל להון ואסר על עצמו המתנות או הניית אנשי מדינה זו וכן מי שהיה מתגאה ביופיו ונדר בנזיר וכיוצא בנדרים אלו כולן דרך עבודה לשם הם ובנדרים אלו וכיוצא בהן אמרו חכמים נדרים סייג לפרישות:

24

Although [taking vows] is an element of the service of God, a person should not take many vows involving prohibitions and should not habituate himself to taking them.53 Instead, he should abstain from those things from which one should abstain without taking a vow.

כד

ואף על פי שהן עבודה (לשם) לא ירבה אדם בנדרי איסור ולא ירגיל עצמו בהם אלא יפרוש מדברים שראוי לפרוש מהן בלא נדר:

25

Our Sages stated:54 "Anyone who takes a vow is considered as having built a private altar."55 If he transgressed and took a vow, it is a mitzvah to ask [a sage] to absolve it,56 so that he will not have an obstacle before him.

When does the above apply? With regard to vows involving prohibitions. With regard to vows involving the consecration of articles, it is a mitzvah to uphold them and not to ask for their absolution unless one is [financially] pressed, as [Psalms 116:14] states: "I will fulfill my vows to God."

כה

אמרו חכמים כל הנודר כאילו בנה במה ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו בד"א בנדרי איסר אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן אלא מדוחק שנאמר נדרי לה' אשלם:

Blessed be God who grants assistance.

סליקו להו הלכות נדרים בס"ד: