Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us
Wednesday, 5 Cheshvan 5778 / October 25, 2017

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

De'ot - Chapter Seven

Video & Audio Classes
Show content in:

De'ot - Chapter Seven


A person who collects gossip about a colleague violates a prohibition as [Leviticus 19:16] states: "Do not go around gossiping among your people."

Even though this transgression is not punished by lashes, it is a severe sin and can cause the death of many Jews. Therefore, [the warning]: "Do not stand still over your neighbor's blood" is placed next to it in the Torah [ibid.]. See what happened [because of] Doeg, the Edomite.


המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר לא תלך רכיל בעמיך ואף על פי שאין לוקין על דבר זה עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך צא ולמד מה אירע לדואג האדומי:


Who is a gossiper? One who collects information and [then] goes from person to person, saying: "This is what so and so said;" "This is what I heard about so and so." Even if the statements are true, they bring about the destruction of the world.

There is a much more serious sin than [gossip], which is also included in this prohibition: lashon horah, i.e., relating deprecating facts about a colleague, even if they are true.

[Lashon horah does not refer to the invention of lies;] that is referred to as defamation of character. Rather, one who speaks lashon horah is someone who sits and relates: "This is what so and so has done;" "His parents were such and such;" "This is what I have heard about him," telling uncomplimentary things. Concerning this [transgression], the verse [Psalms 12:4] states: "May God cut off all guileful lips, the tongues which speak proud things..."


אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני אע"פ שהוא אמת הרי זה מחריב את העולם יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חבירו אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני וכך וכך היו אבותיו וכך וכך שמעתי עליו ואמר דברים של גנאי על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות:


Our Sages said: "There are three sins for which retribution is exacted from a person in this world and, [for which] he is [nonetheless,] denied a portion in the world to come: idol worship, forbidden sexual relations, and murder. Lashon horah is equivalent to all of them."

Our Sages also said: "Anyone who speaks lashon horah is like one who denies God as [implied by Psalms 12:5]: 'Those who said: With our tongues we will prevail; our lips are our own. Who is Lord over us?’”

In addition, they said: "Lashon horah kills three [people], the one who speaks it, the one who listens to it, and the one about whom it is spoken. The one who listens to it [suffers] more than the one who speaks it.”


אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם ועוד אמרו חכמים כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו ועוד אמרו חכמים שלשה לשון הרע הורגת: האומרו והמקבלו וזה שאומר עליו והמקבלו יותר מן האומרו:


There are certain matters which are considered "the dust of lashon horah." What is implied? [For example, a person says:] "Who will tell so and so to continue acting as he does now," or "Do not talk about so and so; I do not want to say what happened," or the like.

Similarly, it is also considered the "dust of lashon horah" when someone speaks favorably about a colleague in the presence of his enemies, for this will surely prompt them to speak disparagingly about him. In this regard, King Solomon said [Proverbs 27:14]: "One who greets his colleague early in the morning, in a loud voice, curses him," for his positive [act] will bring him negative [repercussions].

Similarly, [to be condemned is] a person who relates lashon horah in frivolity and jest, as if he were not speaking with hatred. This was also mentioned by Solomon in his wisdom [Proverbs 26:18-19]: "As a madman who throws firebrands, arrows, and death and says: 'I am only joking.’”

[Also, to be condemned is] someone who speaks lashon horah about a colleague slyly, pretending to be innocently telling a story without knowing that it is harmful. When he is reproved, he excuses himself by saying: "I did not know that the story was harmful or that so and so was involved."


ויש דברים שהן אבק לשון הרע כיצד מי יאמר לפלוני שיהיה כמות שהוא עתה או שיאמר שתקו מפלוני איני רוצה להודיע מה אירע ומה היה וכיוצא בדברים האלו וכל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו הרי זה אבק לשון הרע שזה גורם להם שיספרו בגנותו ועל זה הענין אמר שלמה מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו שמתוך טובתו בא לידי רעתו וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק ודרך קלות ראש כלומר שאינו מדבר בשנאה הוא ששלמה אמר בחכמתו כמתלהלה היורה זקים חצים ומות ואמר הלא משחק אני וכן המספר לשון הרע דרך רמאות והוא שיספר לתומו כאילו אינו יודע שדבר זה שדבר לשון הרע הוא אלא כשממחין בו אומר איני יודע שדבר זה לשון הרע או שאלו מעשיו של פלוני:


[There is no difference] whether one speaks lashon horah about a person in his presence or behind his back. [The statements] of people who relate matters which, when passed from one person to another, will cause harm to a man's person or to his property or will even [merely] annoy him or frighten him are considered as lashon horah.

If such statements were made in the presence of three people, [one may assume that the matter] has already become public knowledge. Thus, if one of the three relates the matter a second time, it is not considered lashon horah, provided his intention was not to spread the matter further and publicize it.


אחד המספר בלשון הרע בפני חבירו או שלא בפניו והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע ואם נאמרו דברים אלו בפני שלשה כבר נשמע הדבר ונודע ואם סיפר הדבר אחד מן השלשה פעם אחרת אין בו משום לשון הרע והוא שלא יתכוין להעביר הקול ולגלותו יותר:


All the above are people who speak lashon horah in whose neighborhood, one is forbidden to dwell. How much more so [is it forbidden] to sit [together] with them and hear their conversation.

The judgement against our ancestors in the desert was only sealed because of lashon horah.


כל אלו הם בעלי לשון הרע שאסור לדור בשכונתם וכל שכן לישב עמהם ולשמוע דבריהם ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע לבד:


A person who takes revenge against a colleague transgresses a Torah prohibition, as [Leviticus 19:18] states: "Do not take revenge."

Even though [revenge] is not punished by lashes, it is a very bad trait. Instead, a person should [train himself] to rise above his feelings about all worldly things, for men of understanding consider all these things as vanity and emptiness which are not worth seeking revenge for.

What is meant by taking revenge? A person's colleague asks him, "Lend me your hatchet. He responds, "I refuse to lend it to you." On the following day, the person [who refused] needs to borrow a hatchet from his colleague. He asks him: "Lend me your hatchet." The latter responds, "Just as you did not lend it to me, I will not lend it to you." This is considered as taking revenge. Instead, when he comes to ask him for it, he should give it to him with a full heart, without repaying him for what he did.

The same applies in other similar instances. Thus, King David proclaimed regarding his exemplary qualities [Psalms 7:5]: "Have I repaid those who have done evil to me? Behold, I have rescued those who hated me without cause."


הנוקם מחבירו עובר בלא תעשה שנאמר לא תקום ואע"פ שאינו לוקה עליו דעה רעה היא עד מאד אלא ראוי לו לאדם להיות מעביר על מדותיו על כל דברי העולם שהכל אצל המבינים דברי הבל והבאי ואינן כדי לנקום עליהם כיצד היא הנקימה אמר לו חבירו השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך למחר צריך לשאול ממנו אמר לו חבירו השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני כששאלתי ממך הרי זה נוקם אלא כשיבוא לו לשאול יתן בלב שלם ולא יגמול לו כאשר גמלו וכן כל כיוצא באלו וכן אמר דוד בדעותיו הטובות אם גמלתי שולמי רע ואחלצה וגו':


Similarly, anyone who holds a grudge against another Jew violates a Torah prohibition, as [Leviticus 19:18] states: "Do not bear a grudge against the children of your people."

What is meant by bearing a grudge? Reuven asked Shimon, "Rent this house to me," or "lend this ox to me," and Shimon was not willing [to do so]. A few days later, Shimon came to borrow or rent something from from him. Reuven told him, "Here, it is. I am lending it to you. I am not like you, nor am I paying you back for what you did."

A person who acts in this manner violates the prohibition against bearing a grudge. Instead [of doing so], he should wipe the matter from his heart and never bring it to mind. As long as he brings the matter to mind and remembers it, there is the possibility that he will seek revenge. Therefore, the Torah condemned holding a grudge, [requiring] one to wipe the wrong from his heart entirely, without remembering it at all.

This is a proper quality which permits a stable environment, trade, and commerce to be established among people.


וכן כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר ולא תטור את בני עמיך כיצד היא הנטירה ראובן שאמר לשמעון השכיר לי בית זה או השאילני שור זה ולא רצה שמעון לימים בא שמעון לראובן לשאול ממנו או לשכור ממנו ואמר לו ראובן הא לך הריני משאילך ואיני כמותך לא אשלם לך כמעשיך העושה כזה עובר בלא תטור אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו שמא יבא לנקום לפיכך הקפידה תורה על הנטירה עד שימחה העון מלבו ולא יזכרנו כלל וזו היא הדעה הנכונה שאפשר שיתקיים בה יישוב הארץ ומשאם ומתנם של בני אדם זה עם זה:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.